תפילת האדם (סידור תפילה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדתי קישור לאתר זבל (שתי תמונות עירום עלו בצד בעודי קורא), והוספתי את התוכן הרלוונטי שהיה אפשר להוציא משם לגוף הערך
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 33:
* '''תפילות ממקורות נוספים:''' בנוסף לתפילות המסורתיות, נוספו לסידור תפילות מספרות [[תקופת בית שני|בית שני]] (כגון [[מגילות מדבר יהודה|המגילות הגנוזות]], [[הספרים החיצוניים]] והספרות [[יהדות הלניסטית|היהודית ההלניסטית]]), מהספרות ה[[מיסטיקה יהודית|מיסטית]] ו[[פילוסופיה יהודית|הפילוסופית היהודית]]{{הבהרה|עדיף לציין שמות של ספרים ולא להסתפק בכותרות "ספרות מיסטית" ו"ספרות פילוסופית". מה גם שהוספת תפילות מספרות מיסטית נהוגה בהמון סידורים ולא אפיינית לקהילה הרפורמית}}, שירי תפילה של משוררים ישראלים כ[[לאה גולדברג]], [[רחל המשוררת]], [[אליעז כהן]], [[אלמוג בהר]], ו[[יהודה עמיחי]], ותפילות שחיברו ורבנים רפורמים ישראלים ויוצרים אחרים בני זמננו. התפילות המסורתיות מקבלות מעמד חשוב יותר בכך שהן מובאות בגופן גדול ושחור, ואילו התוספות - בגופן קטן וכחול.
* '''סידור ישראלי:''' "תפילת האדם" מציע תפילות לימי הזיכרון והחג של [[הלוח העברי|לוח השנה היהודי-הישראלי]] ([[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה]], [[יום העצמאות]], [[יום ירושלים]] (המצוין גם כיום הזיכרון לחללי עליית [[ביתא ישראל]] מ[[אתיופיה]]), ו[[יום הזיכרון לרצח יצחק רבין]]), בשיטתיות רבה מאשר בקודמו, "העבודה שבלב". התרבות היהודית הישראלית קיבלה הדגשה בנוסחי [[התפילה לשלום המדינה|הברכה לשלום המדינה]] ולחיילי [[צה"ל]], [[מי שברך]] למתגייסים לצה"ל, וברכות בברכת המזון ל[[קיבוץ גלויות]], לשלום [[מדינת ישראל]], לחיילי צה"ל ולשלום בין בני [[שרה]] לבני [[הגר]].
* '''הרחבת המנעד העדתי:''' התפילה הרפורמית התבססה עד כה בעיקר על [[נוסח אשכנז]]. "תפילת האדם" נותן מקום למסורות התפילה של עדות שונות - לדוגמה,לדוגמא: ה[[קדיש]] מובא הן בנוסח אשכנז והן ב[[נוסח עדות המזרח]], מגילת [[שיר השירים]] נכללת במלואה בתפילת ליל שבת, ולצד תפילת [[אל מלא רחמים]] האשכנזית מובאת תפילת האשכבה כנוסח עדות המזרח. נוספו בסידור פיוטים הנשענים על מסורת עדות המזרח.
* '''שוויון מגדרי'''
** הסידור נוקט לשון זכר ולשון נקבה ביחס למתפללים (למשל, בתפילת [[עלינו לשבח]]: "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים | ואנחנו כורעות ומשתחוות ומודות"), מקפיד על התייחסות שווה ל"אבותינו" ול"אמותינו", ומוסיף דמויות נשים לצד דמויות הגברים (בתחילת [[תפילת העמידה]] מוזכרות ארבע האימהות לצד שלושת האבות, ויש המוסיפים גם את שמות [[בלהה]] ו[[זלפה]]). הסידור מציע גם פנייה לאלוהות בלשון נקבה (למשל, ב[[ברכות השחר]] מובא נוסח חלופי המשלב פניה זכרית בלשונות שונים לאלוהות בפניה נקבית אליה כ'עין החיים', כ'מקור הברכה' וכ'הויה').
** בין השירים והתפילות המודרניים שנוספו בסידור, הוקדש מקום רב לכאלה שחוברו על ידי נשים. בסידור כלולה תפילה ל[[יציאה מהארון|יוצאים מן הארון]], המברכת אותם "באהבה ובתמיכה, בסביבה מבינה וחומלת".
* '''השארת הכרעות בידי המתפלל:''' הסידור מציע נוסח ראשי של תפילה ולידו נוסחי תפילה חלופיים כמעט בכל דף. לפעמים מוצעת למשתמש החלפה של מילים בודדות (כמו בחתימת ברכת העבודה שבתפילת העמידה, שם מוצעים הנוסחים: 'המחזיר שכינתו ועמו לציון', 'המחזיר שכינתו לציון', 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'), לעיתים מופיע נוסח חלופי לתפילות שלימות (כך, ב[[קריאת שמע]] מופיע נוסח חלופי לשתי הפרשיות האחרונות, ול"עלינו לשבח" מוצעים שורה של נוסחים), ויצירות העשויות להיקרא במקום לשון התפילה המסורתית (כך, ב[[קבלת שבת]] מופיעים לצד ששת מזמורי ה[[תהלים]] שלושה שירים מודרניים). ההחלטה באיזה נוסח להתפלל נשארת בידי המתפללים, ולא מוכרעת בידי העורך (אם כי נוסחים מסוימים עדיין מופיעים באותיות מודגשות יותר).
 
== ראו גם ==