תפילת האדם (סידור תפילה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדתי קישור לאתר זבל (שתי תמונות עירום עלו בצד בעודי קורא), והוספתי את התוכן הרלוונטי שהיה אפשר להוציא משם לגוף הערך |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 33:
* '''תפילות ממקורות נוספים:''' בנוסף לתפילות המסורתיות, נוספו לסידור תפילות מספרות [[תקופת בית שני|בית שני]] (כגון [[מגילות מדבר יהודה|המגילות הגנוזות]], [[הספרים החיצוניים]] והספרות [[יהדות הלניסטית|היהודית ההלניסטית]]), מהספרות ה[[מיסטיקה יהודית|מיסטית]] ו[[פילוסופיה יהודית|הפילוסופית היהודית]]{{הבהרה|עדיף לציין שמות של ספרים ולא להסתפק בכותרות "ספרות מיסטית" ו"ספרות פילוסופית". מה גם שהוספת תפילות מספרות מיסטית נהוגה בהמון סידורים ולא אפיינית לקהילה הרפורמית}}, שירי תפילה של משוררים ישראלים כ[[לאה גולדברג]], [[רחל המשוררת]], [[אליעז כהן]], [[אלמוג בהר]], ו[[יהודה עמיחי]], ותפילות שחיברו ורבנים רפורמים ישראלים ויוצרים אחרים בני זמננו. התפילות המסורתיות מקבלות מעמד חשוב יותר בכך שהן מובאות בגופן גדול ושחור, ואילו התוספות - בגופן קטן וכחול.
* '''סידור ישראלי:''' "תפילת האדם" מציע תפילות לימי הזיכרון והחג של [[הלוח העברי|לוח השנה היהודי-הישראלי]] ([[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה]], [[יום העצמאות]], [[יום ירושלים]] (המצוין גם כיום הזיכרון לחללי עליית [[ביתא ישראל]] מ[[אתיופיה]]), ו[[יום הזיכרון לרצח יצחק רבין]]), בשיטתיות רבה מאשר בקודמו, "העבודה שבלב". התרבות היהודית הישראלית קיבלה הדגשה בנוסחי [[התפילה לשלום המדינה|הברכה לשלום המדינה]] ולחיילי [[צה"ל]], [[מי שברך]] למתגייסים לצה"ל, וברכות בברכת המזון ל[[קיבוץ גלויות]], לשלום [[מדינת ישראל]], לחיילי צה"ל ולשלום בין בני [[שרה]] לבני [[הגר]].
* '''הרחבת המנעד העדתי:''' התפילה הרפורמית התבססה עד כה בעיקר על [[נוסח אשכנז]]. "תפילת האדם" נותן מקום למסורות התפילה של עדות שונות -
* '''שוויון מגדרי'''
** הסידור נוקט לשון זכר ולשון נקבה ביחס למתפללים (למשל, בתפילת [[עלינו לשבח]]: "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים | ואנחנו כורעות ומשתחוות ומודות"), מקפיד על התייחסות שווה ל"אבותינו" ול"אמותינו", ומוסיף דמויות נשים לצד דמויות הגברים (בתחילת [[תפילת העמידה]] מוזכרות ארבע האימהות לצד שלושת האבות, ויש המוסיפים גם את שמות [[בלהה]] ו[[זלפה]]). הסידור מציע גם פנייה לאלוהות בלשון נקבה (למשל, ב[[ברכות השחר]] מובא נוסח חלופי המשלב פניה זכרית בלשונות שונים לאלוהות בפניה נקבית אליה כ'עין החיים', כ'מקור הברכה' וכ'הויה').
** בין השירים והתפילות המודרניים שנוספו בסידור, הוקדש מקום רב לכאלה שחוברו על ידי נשים. בסידור כלולה תפילה ל[[יציאה מהארון|יוצאים מן הארון]], המברכת אותם "באהבה ובתמיכה, בסביבה מבינה וחומלת".
* '''השארת הכרעות בידי המתפלל:''' הסידור מציע נוסח ראשי של תפילה ולידו נוסחי תפילה חלופיים כמעט בכל דף. לפעמים מוצעת למשתמש החלפה של מילים בודדות (כמו בחתימת ברכת העבודה שבתפילת העמידה, שם מוצעים הנוסחים: 'המחזיר שכינתו ועמו לציון', 'המחזיר שכינתו לציון', 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'), לעיתים מופיע נוסח חלופי לתפילות שלימות (כך, ב[[קריאת שמע]] מופיע נוסח חלופי לשתי הפרשיות האחרונות, ול"עלינו לשבח" מוצעים שורה של נוסחים), ויצירות העשויות להיקרא במקום לשון התפילה המסורתית (כך, ב[[קבלת שבת]] מופיעים לצד ששת מזמורי ה[[תהלים]] שלושה שירים מודרניים). ההחלטה באיזה נוסח להתפלל נשארת בידי המתפללים, ולא מוכרעת בידי העורך (אם כי נוסחים מסוימים עדיין מופיעים באותיות מודגשות יותר).
== ראו גם ==
|