חג המולד – הבדלי גרסאות

'''חג המולד''' הוא [[חג]] המקובל כמעט בכל זרמי ה[[נצרות]] המציין את [[הולדת ישו|הולדת האיש ההוא]]. על פי [[הברית החדשה]] נולד ישוהאיש ההוא ל[[מרים, אם ישו|מרים הבתולה]] ב[[בית לחם]] במקום בו מצויה כיום [[כנסיית המולד]]. הנוצרים מאמינים כי לידתו של ישוהאיש ההוא מהווה הגשמה של [[נבואה|נבואות]] ה[[תנ"ך]] על בואו של [[משיח]] מ[[בית דוד]], אשר יגאל את העולם מ[[חטא]]יו ויגשר על הפער שבין האל ובין בני האדם. אין הסכמה בקרב הכנסיות ובקרב היסטוריונים על ה[[כרונולוגיה]] המדויקת של לידת ישוהאיש ההוא, אך מאז המאה הרביעית כמעט כל הכנסיות חוגגות אותו ב-[[25 בדצמבר]] (כך גם הכנסיות המזרחיות המשתמשות ב[[הלוח היוליאני|לוח היוליאני]] לצרכים דתיים, אם כי בשל השימוש האזרחי ב[[הלוח הגרגוריאני|מקבילו הגרגוריאני]] הן מציינות אותו לכאורה ב-7 בינואר).

מנהגי החג והמסורות הקשורות בו נטמעו ברחבי העולם והחלו לאפיין גם מדינות ומשפחות שאינן אוחזות בדת הנוצרית. קמה סביבו הוויה תרבותית [[חילון|מחולנת]] שלמה, הן בארצות שתרבותן נוצרית במקורה ואף בכמה שאינן, המדגישה את התכנסות המשפחה והחברים ואת עונת החורף, עם מוטיבים כמו [[סנטה קלאוס]], עץ אשוח מקושט, מתנות לילדים, שירים וסרטים פופולריים. במקביל, משמעותו הדתית המקורית של החג נשמרת על ידי הנוצרים המאמינים ברחבי העולם, הפוקדים את הכנסיות לרגל התפילות המיוחדות ומוסיפים להדגיש את היום כמציין את לידת ישוהאיש ההוא.

[[קובץ:Gerard van Honthorst 001.jpg|ימין|ממוזער|250px|"לידת ישוהאיש ההוא", ציור מעשה ידי [[חרארד ואן הונת'ורסט]], מ-1622.]]

סיפור לידתו של ישוהאיש ההוא מבוסס בעיקר על הסיפור ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] המופיע בספר [[הבשורה על-פי מתי]], ובספר [[הבשורה על-פי לוקס]]. הגרסאות המופיעות בשני הספרים שונות במקצת זו מזו.

על פי לוקס, גילתה מרים הבתולה מפי [[מלאך]] שהיא הרה ללדת, ושהתעברה מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] ללא [[מגע מיני]]. זמן מה לאחר מכן היא ובעלה יוסף עזבו את ביתם ב[[נצרת]] על מנת להגיע לבית משפחתו של יוסף ב[[בית לחם]] ולהירשם ב[[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] עליו הורה הקיסר [[אוגוסטוס]]. מכיוון שלא מצאו חדר ב[[פונדק]] בעיר, נאלצו לישוןלהאיש ההואן באורווה. ב[[אורווה]] ילדה מרים את ישוהאיש ההוא, ולאחר הלידה הניחה אותו ב[[אבוס]]. לידתו של ישוהאיש ההוא בבית לחם מוצאו של [[בית דוד]], היא על פי הנצרות, הגשמת נבואת הנביא [[ישעיהו]].

ספר מתי מתחיל בכך שהוא מפרט את ה[[גנאלוגיה]] של ישוהאיש ההוא, ובציון עובדת לידת הבתולין, ולאחר מכן מתייחס לביקור [[שלושת האמגושים|שלושת חכמי הקדם]] במקום בו שהה ישוהאיש ההוא לאחר לידתו בבית לחם. הספר אינו עוסק במסע מנצרת לבית לחם. חכמי הקדם הגיעו בתחילה ל[[ירושלים]] וסיפרו למלך [[הורדוס]] כי ראו [[כוכב בית לחם|כוכב]], המספר על לידתו של מלך גדול. הם הלכו בעקבות הכוכב לבית לחם, והגיעו למקום בו שהו מריה ויוסף. הם העניקו לישולהאיש ההוא מתנות - [[זהב]], [[מור (בושם)|מור]] ו[[לבונה]], והזהירו את הוריו מפני כוונותיו הרצחניות של הורדוס, אשר חשש מתחרות מצידו של התינוק. הם שבו למקומם מבלי שהזהירו את הורדוס, והמשפחה נמלטה ל[[מצרים]], בעת שהורדוס פתח במסע רצחני להרג כל הילדים בבית לחם מתחת לגיל שנתיים. לאחר מותו של הורדוס שבה המשפחה ממצרים, אך מחשש מבנו של הורדוס, [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]], שבו לגליל וקבעו מושבם ב[[נצרת]].

אלמנט נוסף המוזכר בכתבי הקודש ובמסורת הנוצרית היא הכרזתו של מלאך לרועה שהיה בקרבת מקום על לידתו של ישוהאיש ההוא. כמה ממזמורי החג מתארים רועים ההולכים בעקבות הכוכב אל המקום בו נולד ישוהאיש ההוא. חכמי הקדם המתוארים אף הם בספר מתי כהולכים בעקבות הכוכב, מוצגים כ"מלכים" או כ"חכמים". על פי המסורת הם הגיעו מ[[חצי האי ערב]] או מ[[איראן|פרס]] ומשם הביאו את מתנות הזהב, המור והלבונה. כמה [[אסטרונומיה|אסטרונומים]] מנסים להסביר את האירוע באירועים קוסמיים שונים, העשויים להביא להופעת כוכב זוהר בשמים, אך אין הסכמה על טיבו המדויק של האירוע הקוסמי שגרם לכך.

[[קובץ:Complete-church-midnight-mass (3135957575).jpg|ממוזער|250px|נוצרים רבים מתאספים בכנסיות בערב חג המולד וחוגגים את [[לידת ישו|לידת האיש ההוא]] בטקס [[מיסה]] בחצות הליל]]

החג נחוג ב-[[25 בדצמבר]] ברוב העדות הנוצריות, אולם חלק מה[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות המזרחיות]] מציינות את התאריך לפי [[הלוח היוליאני]], כך שלמעשה, הן חוגגות את החג בתחילת ינואר. בנצרות של ימינו מקובל לראות בתאריך זה את יום לידתו של [[ישו|האיש ההוא]], אם כי אין לכך ביסוס היסטורי.

ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] אינם בטוחים מתי החלו הנוצרים לציין את לידת ישוהאיש ההוא. מלומדים אחדים מייחסים את ציון החג ב-[[25 בדצמבר]] ל[[המאה ה-4|מאה הרביעית לספירה]] ולרצונו של הקיסר [[קונסטנטינוס]] אשר [[הוטבל לנצרות]] על ערש דווי ליצור חג שיאחד מסורות נוצריות ו[[פגניזם|פגאניות]]. מקורות [[רומא העתיקה|רומאים]] מדברים על ציון החג בשנת [[350]], ומקור מ[[קונסטנטינופול]] משנת [[379]] מספר כי [[גרגוריוס מנזיאנזוס]], [[בישוף|בהאיש ההואף]] קונסטנטינופול, ציין את החג בשנה זו.

נראה כי בתקופה קדומה יותר המועד העיקרי בלוח הנוצרי היה "[[חג ההתגלות]]" בו ציינו הנוצרים את המועד בו התגלה ישוהאיש ההוא התינוק לחכמי הקדם. ב[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]] "חג ההתגלות" עדיין מצוין כמועד חשוב, אך משני לחג המולד עצמו.

עד אמצע המאה ה-19 לא היה חג המולד שונה במנהגיו מחג ה[[פסחא]]. מנהגי החג כללו ביקור בכנסייה, ארוחה משפחתית וחלוקת מתנות קטנות לחברי המשפחה. השינוי חל באמצע [[המאה ה-19]] ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]]. בעלי חנויות כלבו החלו לקשט את חנויותיהם לכבוד החג כאמצעי למשוך לקוחות. בשנת [[1862]] חנות הכלבו מייסיס בעיר [[ניו יורק]] הייתה לחנות הראשונה שבה הולבש אדם בתלבושת סנטה קלאוס ושוחח עם ילדים. מנהג זה אומץ על ידי חנויות כל בו אחרות, ובתקופה מאוחרת יותר במאה ה-20 גם על ידי קניונים. מאפיין נוסף של חג המולד שהתווסף עם הזמן, בנוסף לקניות המרובות, סנטה קלאוס והקישוטיםוהקהאיש ההואטים, הם שירי החג הרבים המתנגנים ברבות מהחנויות. לדוגמה, השיר "[[Jingle Bells]]", ואחרים.

===קישוטיקהאיש ההואטי חג המולד===

נהוג לקשט עץ [[אשוח]] באורות ובקישוטיםובקהאיש ההואטים, ולקשט את הבית בצמחייה ירוקה וב[[דבקון]]. כמו כן, ישנו שימוש ב[[אורות חג המולד]] לקישוטלקהאיש ההואט בחג. בצפון אמריקה וב[[דרום אמריקה]] נהוג לקשט את הבתים מבחוץ באורות, ולעיתים במזחלות, אנשי שלג ושאר דמויות הקשורות בחג. רשויות מקומיות נוהגות לקשט את המקומות הציבוריים בשלטים ובאורות, הנושאים אופי דתי. ב-[[1984]] פסק [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] בפסק דין לינץ' נ. דונלי כי הענקת מימון של רשות מקומית לתצוגה שכללה את תיאור [[לידת ישו|לידתו של ישוהאיש ההוא]] אינה עומדת בניגוד ל[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקה]] העוסק בהפרדת הדת מן המדינה.

הענקת [[מתנת חג המולד|מתנות]] היא אלמנט המצוי בכל מקום בו מצוין החג. בדרך כלל מספרים כי דמות [[פולקלור]]יסטית (הקרויה לרוב "[[סנטה קלאוס]]" על שמו של הבישוףהבהאיש ההואף [[ניקולאס הקדוש]] מן המאה הרביעית ב[[אסיה הקטנה]] שהיה ידוע בטוב ליבו) מעניקה לילדים מתנות. במקומות רבים הוא נקרא "אב הקור" או סבא שלג.

'''סצנת המולד''' (הידועה גם כ'''סצנת האבוס''', '''סצנת בית לחם''' או [[איטלקית|באיטלקית]] '''presepio''') היא מנהג במסורת [[נצרות|הנוצרית]] הנהוג בעונת חג המולד, שכולל תערוכה של חפצי אמנות המייצגים את [[לידת ישו|לידתו של ישוהאיש ההוא]]. התערוכה משחזרת בצורה ויזואלית באמצעות דמויות ותפאורה, קטנה או גדולה, מודל משוחזר של אירוע לידת ישוהאיש ההוא בבית לחם. לעיתים מתקיימים שחזורים הנקראים "תמונה חיה" (בצרפתית: ''tableau vivant'') שבהן משתתפים בני אדם ובעלי חיים אמיתיים.

ב[[ספרד]] (בעיקר ב[[אנדלוסיה]]) נחגג חג המולד במסיבות [[פלמנקו]] בעלות אופי מיוחד (Navidad Flamenca), שכן במסורת התרבותית של שירת הפלמנקו הוקדש מקום מיוחד ל[[סוגה מוזיקלית|סוגת]] שירי חג המולד. סוגה זו כוללת שירים המכונים Villancicos העוסקים באגדות סביב הולדת ישוהאיש ההוא בבית לחם, ושירים המכונים Campanilleros העוסקים במעשי ניסים שונים הקשורים בישובהאיש ההוא ובלקח המוסרי העולה מהם.

[[כנסיית המולד]] בבית לחם הוקמה במקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, נולד ישוהאיש ההוא. זוהי כנסייה אורתודוקסית, ולפיכך טקסי חג המולד מתקיימים בה ב-[[7 בינואר]]. בכנסייה הקתולית הסמוכה לכנסיית המולד נערכת בחצות ליל 25 בדצמבר [[מיסה]] חגיגית, שמעוררת התעניינות רבה, ולפיכך מצולמת ומשודרת ברחבי העולם בשידור חי. הטקס מתנהל על ידי ראש [[הפטריארכיה הלטינית|הכנסייה הקתולית בירושלים]], והוא נושא אופי בינלאומי, כיוון שהוא נערך בשפות שונות. עד שנת [[1994]] הייתה [[רשות השידור]] הישראלית אחראית על צילום הטקס ושידורו. מאז [[הסכמי אוסלו|הועברה השליטה]] בעיר ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] שאחראית על השידור הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית. בין השנים 1994–[[2002]] הקפיד ראש הרשות הפלסטינית, [[יאסר ערפאת]], להגיע לטקס (אף שהוא עצמו היה [[אסלאם|מוסלמי]]). עם התגברות [[האינתיפאדה השנייה]] סירבה ישראל להתיר לערפאת לעבור ממשכנו ב[[רמאללה]] לבית לחם.

עד תחילת שנות התשעים צוין חג המולד בישראל בעיקר בקרב הנוצרים מבין [[ערביי ישראל]] ו[[תיירות|תיירים]] [[צליינות|צליינים]] שהגיעו לפקוד את האתרים הקדושים לנצרות. התגברות ה[[אמריקניזציה]] בחברה הישראלית, הביאה לחשיפה גוברת של הציבור היהודי בישראל לחג המולד, ב[[סדרות טלוויזיה]] המקדישותהמקדהאיש ההואת פרקים לחג זה, ובסרטי קולנוע שהחג עומד במרכזם (למשל "[[אהבה זה כל הסיפור]]" ו"[[רווק פלוס ילד]]").

==קישוריםקהאיש ההוארים חיצוניים==