שלמה יחזקאל יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏משפחתו: אני לא יודעת ממה הוא מת אבל זה בוודאי לא קשור למוצא כי הוא לא גר שם ואפילו לא הסתובב שם בשלב הזה
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שורה 42:
בנוסף להקמת הישיבה, קנה רבי שלמה את קרקעות הכפר הערבי [[קאלוניה]] שממערב לירושלים, ובנה שם בתים בהם התיישבו בניו רבי שאול ורבי בנימין וחתנו יהושוע ילין. על קרקעות אלה הוקמה לימים המושבה [[מוצא]].
 
רבי שלמה פעל הרבה ליישוב המחלוקות והסכסוכים בין בני [[יהדות ספרד|העדה הספרדית]] לבין בני ה[[יהדות אשכנז|עדה האשכנזית]] בירושלים, ותמך כספית בישיבות ומוסדות של בני כל העדות. למשל, הוא השתתף במימון בנייתו של בית הכנסת המרכזי לקהילת [[חסידים|החסידים]] בירושלים, "[[בית הכנסת תפארת ישראל]]". בנוסף הוא עודד את צאצאיו לא להינשא דווקא לבני עדתם, ואכן כמה מילדיו נישאו לבני העדהעדה האשכנזית, דבר שהיה חריג באותה תקופהאחרת. כמו כן, הוא הקים ישיבה במימונו בשם "כנסת ישראל" והעמיד בראשה את [[יצחק פראג אופלטקה|רבי יצחק פראג-אופלטקה]] שהיה נוהג במנהגי הספרדים למרות מוצאו האשכנזי והיותו יליד [[אוסטרו-הונגריה]], תלמיד [[החתם סופר]] ואחד ממנהיגי [[כולל אונגרין]].
 
רבי שלמה נהג לא לחלק את הכסף לעניים בעצמו, אלא הוא מינה אדם אחר שיחלק את הצדקה לעניים וכך העניים לא ידעו מי הנותן. בשנת ה'תרל"ב נקלעו עסקיו של רבי שלמה (שנוהלו על ידי אחיו) למשבר כלכלי והוא לא היה יכול לתרום לעניים כהרגלו. בערב חג הסוכות הגיעה הממונה על חלוקת נדבותיו של רבי שלמה כדי לקחת כספים ולחלקם לעניים. רבי שלמה נאלץ לספר לממונה על מצבו הכלכלי. הממונה חזר לעניים במפח נפש ואמר להם שהכסף שהם היו מקבלים היה מנדבתו של גביר מסוים והגביר הזה פשט את הרגל. העניים זעמו ודרשו לדעת מה שמו של הגביר. הממונה נאלץ לגלות לעניים את שמו של רבי שלמה. העניים הביאו את כל בני משפחותיהם והחלו לצעוק ולבכות. רבי שלמה ששמע את צעקות העניים יצא מביתו וישב בין העניים ואמר להם {{ציטוטון|מעתה גם אנוכי לכם נדמתי}} כלומר גם אני עני כמוכם. נכדו דוד ילין סיפר שרבי שלמה חלה בעקבות הצער על כך שאין ביכולותו לסייע לעניים<ref>[[דוד ילין]], [[הצבי]], גיליון רכ"ז, "[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1912/07/17/01/article/6/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 חכם בנימין יחזקאל יהודה ז"ל]"</ref>.