|
לבן אדם שלא ישראלי יש את הזכות לגור בארץ ישראל . לכל שלא ישראלי יש את הזכות גם אם הוא לא ישראלי
{{אין לבלבל עם|חוק האזרחות והכניסה לישראל}}
{{חוק
| שם = חוק האזרחות
| מדינה =
| תאריך חקיקה = [[8 באפריל]] [[1952]]
| תאריך חקיקה עברי = [[י"ג בניסן]] [[תשי"ב]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת השנייה]]
| תומכים = 43
| מתנגדים = 17
| נמנעים =
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 95, עמ' 146
| הצעת חוק = ממשלתית
| משרד ממונה = [[משרד הפנים]]
| מספר תיקונים = 13
| נוסח מלא = [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_האזרחות הנוסח המלא]
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[קובץ:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}'''חוק האזרחות, תשי"ב-1952''' קובע מהם התנאים לקבלת מעמד ה[[אזרחות]] במדינת [[ישראל]].
ישראל מעניקה את הזכות לאזרחות לפי שיטת [[דין הדם]], כלומר האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה, ובדרכים אחדות של [[התאזרחות]]. עילות מסוימות מאפשרות [[שלילת אזרחות|שלילה של אזרחות]]. הצעת החוק הוגשה לראשונה לאישור הכנסת ב-27 ביוני 1950 אך שונתה לאחר סדרה של דיונים שהתקיימו בכנסת בשנים 1952-1951 עד לאישור חוק האזרחות תשי״ב, ב-1 באפריל 1952.
== זכויות וחובות אזרחיות ==
| 