|
הבלשן [[אהרן ממן]] סבור כי השם מימונה קשור להיתר להתחתן באסרו חג של הפסח. לדידו חכמי ה[[מגרב]] ראו שבמשך חודשיים לא נערכו חתונות: מ[[פורים]] ועד [[חג הפסח]] מחשש שיישאר [[חמץ]] עד חג הפסח, ומפסח ועד [[ל"ג בעומר]] משום [[מנהגי אבלות בימי ספירת העומר|מנהגי האבילות בימי ספירת העומר]]. משום כך התירו החכמים לערוך חתונות ב[[אסרו חג]] של פסח. לחגיגה זו קראו "לָלַה מימונה", שפירושה "הגבירה בת המזל", כינוי לכלה המיועדת{{הערה|שם=הערה מספר 20180117070347:0|{{צ-ספר|מחבר=אהרון ממן|שם=מימונה-מדרש השם ומנהגי החג|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בתוך: מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה, מוסד ביאליק|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=119|קישור=|oclc=}}}}. את הברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו" הוא מסביר כברכה לזוג הצעיר: "תרוויחו ותהיו מאושרים"{{הערה|[http://www.iba.org.il/bet/?entity=1084127&type=60 רגע של עברית על המימונה], [[רשת ב']] של [[קול ישראל]]}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180117070347:0}}.
עם זאת המילה מימונה מקורה מהמילה ממון אשר מופיעה במשנה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Pirkei_Avot.2.12?lang=he|כותרת=Pirkei Avot 2:12|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2024-04-26}}</ref> "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם:", וכנראה חדרה לארמית על ידי [[תרגומי המקרא לארמית|תרגום המקרא לארמית]] בצורת "ממונה"<ref>{{צ-ספר|שם=A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of the Talmudic and Geonic Periods|קישור=https://books.google.co.il/books?id=WdNOtHEPlf4C&q=money,+monetary+penalty&pg=PA682&redir_esc=y|מו"ל=JHU Press|שנת הוצאה=2002|ISBN=978-0-8018-7233-4|מחבר=Michael Sokoloff|שפה=iw}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew|קישור=https://books.google.co.il/books?id=OPQXid589wIC&dq=mammon+money%7Cwealth+aramaic%7CHebrew&pg=PA5&redir_esc=y#v=onepage&q=mammon%20money%7Cwealth%20aramaic%7CHebrew&f=false|מו"ל=BRILL|שנת הוצאה=1999|ISBN=978-90-04-10904-9|מחבר=Miguel Pérez Fernández|שפה=en}}</ref> והתגלגלה לשפות ודתות שיחסו לה אלילות- לאנגלית המילה ממון הגיעה [[מלטינית מאוחרת]] (שהייתה בשימוש בכל צפון אפריקה לפני חדירת האיסלם} בצורת "ממונה" שפירושה עושר והייתה בשימוש עיקרי ב[[וולגטה]] יחד עם "ממונאס" של [[טרטוליאנוס]] אשר חיי ופעל באזור קרטגו (האזור בו חוגגים את המימונה) וזה בתורו הושאל מיוונית μαμωνᾶς, אשר מופיע בברית החדשה וזה הושאל מארמית שהיית בצורת "ממונא"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=OED Online. Oxford University Press|שם=Mammon}}</ref>, עם זאת לא ידוע מה מקורו המוקדם ביותר של המילה בארמית, אבל ההצעה היא שהוא הגיע מהמשנה ששם משמעותו כסף, עושר, ורכוש<ref>{{צ-ספר|שם=A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of the Talmudic and Geonic Periods|קישור=https://books.google.co.il/books?id=WdNOtHEPlf4C&q=money,+monetary+penalty&pg=PA682&redir_esc=y|מו"ל=JHU Press|שנת הוצאה=2002|ISBN=978-0-8018-7233-4|מחבר=Michael Sokoloff|שפה=iw}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew|קישור=https://books.google.co.il/books?id=OPQXid589wIC&dq=mammon+money%7Cwealth+aramaic%7CHebrew&pg=PA5&redir_esc=y#v=onepage&q=mammon%20money%7Cwealth%20aramaic%7CHebrew&f=false|מו"ל=BRILL|שנת הוצאה=1999|ISBN=978-90-04-10904-9|מחבר=Miguel Pérez Fernández|שפה=en}}</ref> המילה ממון\ממונה יכל להיות שהיתה נמצא בשימוש בכל השפה הכנענית, היא לא מופיעה בתנך אבל כן נמצאה במגילות מדבר יהודה ובעברית הפוסט מקראית<ref>{{צ-ספר|שם=The Semitic Background of the New Testament, Volume 1: Essays on the Semitic Background of the New Testament|קישור=https://books.google.co.il/books?id=ElJQNk_r9AEC&pg=PA169&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Wm. B. Eerdmans Publishing|שנת הוצאה=1997-09-26|ISBN=978-0-8028-4845-1|מחבר=Joseph A. Fitzmyer|שפה=en}}</ref>, לפי [[אוגוסטינוס]] המילה הייתה בשימוש בשפה ה[[שפות באימפריה הרומית#פונית|פונית]] בקרטגו לציון רווח כספי<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mammon, n|שם=OED Online. Oxford University Press}}</ref>, מכך זה מציג חדירה חזקה של המושג לשפה ולתרבות היוונית על ידי הנצרות, כמרים רבים בתרבות היוונית של אז חיברו בין המילה ממון לתאוות בצע, רשע, שדים ואלילות-
הכומר [[גרגוריוס מניסה]] הביעה דעה שממונה זה שמו השני של ה[[בעל זבוב (אל)|בעל זבוב]] <ref>{{צ-ספר|שם=The Lord's Prayer: The Beatitudes|קישור=https://books.google.co.il/books?id=txtYdIXpoJYC&pg=PA83&redir_esc=y#v=onepage&q=Mammon&f=false|מו"ל=Paulist Press|שנת הוצאה=1954|ISBN=978-0-8091-0255-6|מחבר=Gregorio (de Nisa)|שפה=en}}</ref>
במאה ה4 לספירה קיפריאנוס והירונימוס מייחסים למושג ממון כתאוות בצע שהיא כמנהיג רשע שמשעבד את האדם<ref>{{צ-ספר|שם=Greed as Idolatry: The Origin and Meaning of a Pauline Metaphor|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Un6q9ZcMj4cC&pg=PA23&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Wm. B. Eerdmans Publishing|שנת הוצאה=2007-08-28|ISBN=978-0-8028-3374-7|מחבר=Brian S. Rosner|שפה=en}}</ref>
בימי הביניים המילה ממון קיבלה הענשה לשד העושר ותאוות הבצע. [[ניקולאס מלירה]] בהתיחסו לפסוק מלוקאס מחבר את המילה ממון לשם שני למילה שד דימון=ממון, האפוס פירס פלומן גם מיחס לממון ישות אלוהית.
התאולוג ''''''אלברט בארנס בן המאה 17 טוען שהמילה ממון היא מילה סורית (ארמית) לעבודת אליל העושר בדומה ל[[פלוטוס]] של היוונים, אבל לא מצטט שום מקור שתומך בדבריו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://biblehub.com/commentaries/matthew/6-24.htm|כותרת=Matthew 6:24 Commentaries: "No one can serve two masters; for either he will hate the one and love the other, or he will be devoted to one and despise the other. You cannot serve God and wealth.|אתר=biblehub.com|תאריך_וידוא=2024-04-28}}</ref>, בנוסף לכמה אנשי אקדמיה מהמאה ה19 שטוענים שהמילה ממון שייכת לאל סורי<ref>{{צ-ספר|שם=Greed as Idolatry: The Origin and Meaning of a Pauline Metaphor|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Un6q9ZcMj4cC&pg=PA23&redir_esc=y#v=onepage&q=Mammon&f=false|מו"ל=Wm. B. Eerdmans Publishing|שנת הוצאה=2007-08-28|ISBN=978-0-8028-3374-7|מחבר=Brian S. Rosner|שפה=en}}</ref>.
למרות זאת הוכחות מבוססות לכל טענות אלו על הקשר בין ממון לאל, שד, תעוות בצע וכו מהמאות הראשונות לספירה לוקות בחסר, רק עקבות בודדות מקראיות וחוץ מקראיות בעיקרן מציגים קשר כזה והם [[ספר ברית דמשק]] ששם אחת משלושת המלכודות של בלייעל הם עושר, בנוסף ל[[צוואות השבטים|ספר צוואות השבטים]], בנוסף לכך שלא נמצא בניב הסורי שום אל בשם זה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=R. T. France|שם=God and Mammon|כתב עת=The Evangelical Quarterly|קישור=https://biblicalstudies.org.uk/pdf/eq/1979-1_003.pdf}}</ref>, ההקשר המצוטט ביותר בין רדיפת כסף לאלילות נלקח על ידי הנצרות מהספר החיצוני [[צוואות השבטים]] ששם יהודה מזהיר מאי מוסריות מינית ואהבת הכסף שהם חטאים שמרחיקים מהאל 18, "ילדי, אהבת הכסף מובילה לאלילות" 19.1 <ref>{{צ-ספר|שם=Greed as Idolatry: The Origin and Meaning of a Pauline Metaphor|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Un6q9ZcMj4cC&pg=PA23&redir_esc=y|מו"ל=Wm. B. Eerdmans Publishing|שנת הוצאה=2007-08-28|ISBN=978-0-8028-3374-7|מחבר=Brian S. Rosner|שפה=en}}</ref>, וכנראה על בסיס זה ישו התבסס באמירה אתה לא יכול לעבוד שניים את האל ואת הממון וכפי הנראה בגלל ההקשר הזה נוצרו כל אותם שיוכים בין אלים, שדים, תעוות בצע לממון.
המימונה היא חג תבואה כמו ה[[בסיסה|בשישה]] שנחגג בתוניס לחגיגות התבואה שגם בה מבקשים בקשות לברכה והצלחה, מכל הדברים לעיל זה מציג את הטענה שהמימונה הושפעה מאלילות מקומית ולא להיפך (שבה התרבות המקומית הושפעה מהמושג המוצג בתורה) לטענה לא מבוססת מספיק ויותר בגדר השערה חלשה.
==מנהגי החג==
|
