תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יחל (שיחה | תרומות)
←‏ראשיתה של הקבלה: אין לכך תיעוד כלל, לא רק בתורה שבכתב, אלא גם בתורה שבעל פה
שורה 55:
==התפתחות היסטורית==
===ראשיתה של הקבלה===
במחקר הקבלה מקובל לחלק בין תורות הסוד שקדמו לקבלה ובין הקבלה עצמה, או הקבלה העיונית, שהיא תורת הסוד היהודית, שהחלה להתפרסם בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13 בפרובאנס ובצפון ספרד ונמשכת עד ימינו. לפי חלוקה זו, תורת הסוד של [[חסידות אשכנז]], וכן תורות הסוד הקדומות מתקופת ה[[גאונים]] או [[חז"ל]], אינן חלק מהקבלה. המקובלים עצמם אינם מכירים בחלוקה זו, והם מכנים בשם "קבלה" את תורת הסוד היהודית לכל תקופותיה. משמעות השם 'קבלה' מקפלת בתוכה את הטענה כי מקורן של התורות הללו נמסר מדור לדור{{מקור}}, אף על פי שאין לכך תיעוד לכך בתורה שבכתב. משום כך ביקשו המקובלים לייחס לתורתם מעמד קנוני מחייב כחלק אינטגרלי של התורה, ולעיתים הציגוה כחלק של ה[[תורה שבעל-פה]] שאף היא על פי המסורת ניתנה למשה ב[[מעמד הר סיני]].
 
ניתן למצוא הקבלות בין הזיווג הקדוש הקבלי והעץ הקדוש עם עשר הספירות, לעץ החיים ב[[אשור|תרבות האשורית הקדומה]] ולאלים שכל אחד מהם מסמל תכונה אחרת (כתר – [[אנו]] ו[[אנליל]] ראשי הפנתאון, חכמה – [[אנכי]], בינה – [[סין (אל)|סין]], חסד – [[מרדוך]] האל הרחום, יסוד – [[נרגל]] אלוהי השאוֹל, תפארת – [[אשתר]] היפה, גבורה – נרגל, נצח – [[נבו (אל)|נבו]] ו[[נינורתה]], הוד – [[אדד|הדד]], ומלכות – המלך האחראי על הזרם האלוהי; לאילן האשורי כוחות שקולים ומאוזנים).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[משה ויינפלד]]|שם=יסודות נקביים בתיאורי האלהות הישראלית – הזיווג הקדוש והעץ המקודש|כתב עת=בית מקרא|כרך=מ|שנת הוצאה=1995|עמ=348–349|קישור=https://www.jstor.org/stable/23507072}}</ref>