העלייה הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לממשלת רוסיה
שורה 92:
 
יהודי תימן היו בעלי אמונה דתית עמוקה, וחשו ערגה רבה לארץ ישראל ולירושלים. לגורם מרכזי זה הצטרפו גורמים נוספים שהשפיעו על עיתוי עלייתם. בין השאר שמועות שהגיעו לתימן אודות רכישת אדמות עבור יהודים בארץ ישראל, בעקבות פעולותיו של [[לורנס אוליפנט]] שקיבל [[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] להתיישבות יהודית ב[[גלעד]].
ראשוני עולי תימן הגיעו לארץ ישראל בערב [[ראש השנה]] תרמ"ב. הם יצאו בקיץ [[תרמ"א]] 1881 מתימן במסעם והגיעו עד ל[[מומבאי|בומביי]] שב[[הודו]] ול[[בצרה (עיראק)|בצרה]] שב[[עיראק]], ומשם ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]] בדרך ל[[יפו]].
 
המפגש בין עולי תימן בראשית התקופה לבין היישוב הישן התאפיין בתחושות קשות. חלק מאנשי היישוב הישן גילו כלפיהם [[ניכור]] חשדנות, ולעיתים אף עוינות. על פי ההיסטוריון [[יוסף טובי]], הממסד הדתי של הקהילות הספרדיות והאשכנזיות התייחס בביטול ובשלילה מוחלטת למנהגיהם ולמסורותיהם ויש אף שהטילו ספק ביהדותם.{{הערה|יוסף טובי, בתוך: יפה ברלוביץ, יוסף לנג, לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עמ' 29-28.}} ככלל הייתה שאלה לאיזה קהילה לשייכם, ולבסוף "סופחו" לעדה הספרדית, אך היוו למעשה עדה נפרדת. בשנת [[1908]] כבר היוו קהילה עצמאית בראשות הרבנים הרב [[שלום עראקי הכהן]], הרב [[שלום אלשיך הלוי]] והרב [[אברהם אלנדאף]].