רצח יצחק רבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏האווירה הציבורית לפני הרצח: מחדל שהוביל לרצח עם מקור איכותי.
שורה 112:
=== האשמת מחנה הימין-דתיים ===
{{ראו גם|תגובת החברה הדתית לרצח רבין}}
לאחר הרצח החלו להישמע קולות רבים בשמאל,{{הערה|1=אהוד ברק בהתייחסות לתקופה שלפני הרצח: "...אם שוב נרשה שחופש הביטוי יהפוך לחופש ההסתה..." שמעון פרס: "אין ספק שהדיבורים על פולסא דנורא והטפות הרבנים הובילו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין"}} אשר טענו כי האווירה הציבורית הטעונה ששררה לפני הרצח היוותה [[הסתה]], ושהיה קשר ישיר או עקיף בינה ובין הרצח, וביקשו לנקוט אמצעים משפטיים (כגון העמדה לדין) כנגד רבנים ופוליטיקאים מהימין שלטענתם הסיתו לרצח. שופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] טען כי "כל הסימנים מעידים שהחלת [[דין רודף]] על ראש הממשלה מפי [[פוסק הלכה|פוסקי הלכה]] כלשהם הביאה אחד שומר מצוות לידי שפיכות דמים".{{הערה|[[משה נגבי]], "כסדום היינו", הוצאת כתר. עמוד 213}} השופט בדימוס [[אליהו מצא]] טען, שביטויי ההסתה שנשמעו בציבוריות הישראלית לפני מקרה הרצח השפיעו על הרוצח והכשירו את הקרקע לקראתו, וכראיה לדבריו הביא מדברי עמיר בחקירתו לאחר הרצח: {{ציטוטון|ללאכל פסקמה הלכהשעשיתי אולא פסקיהייתי דיןעושה, רודףאלא שחלובגלל עלחובתי רביןהדתית מפילהגנת מספרעם רבניםישראל, שאנימצד יודעדין עליהםמוסר, הייתישאליו מתקשההשתייך לרצוח.רבין, רצחכפי כזהשנאמר חייבעל להיותידי מגובה.הרבה אם לא היה לי גב ולא היו עומדים מאחורי אנשים רבים נוספים, לא הייתי פועלרבנים}}.{{הערה|{{למנויים}}{{NFC|[[אליהו מצא]]|ההסתברות שמילים תהרוגנה|003-D-13395-00|27 בדצמבר 2005}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tau.ac.il/law/barakerez/articals/H%2060%20הסתהלטרור.pdf|כותרת=הסתה לטרור וגבולות חופש הביטוי: בין הגבלות ישירות להגבלות עקיפות| הכותב = [[דפנה ברק-ארז]] ודודי זכריה |מידע נוסף = באתר [[אוניברסיטת תל אביב]]|תאריך = 2012|תאריך_וידוא = 4 בינואר 2022}}.}}{{הערה|1=ראו גם את אמירותיו של יגאל עמיר בסוף הקטע מתוך: [https://www.youtube.com/watch?v=doTGH6sbVMc חקירת רצח ראש הממשלה]}}
 
למעשה, השיח העיתונאי לאחר מותו של רבין הבליט שתי זירות עימות מרכזיות בחברה הישראלית: חילוניים מול דתיים ושמאל נגד ימין. בעיני השמאל, פוליטיקאים מהימין התעלמו מהסיסמאות, מהשלטים ומהמיצגים האלימים בהפגנות הימין ואף שלהבו את ההמונים שפקדו את ההפגנות. חמור מכך, הם טענו שרבנים החילו על רבין ״דין רודף״ שהצדיק את גדיעת חייו כדי למנוע מסירת שטחים. מנגד, פוליטיקאים מהימין ומנהיגי ציבור ציוניים־דתיים טענו כי הם, למעשה, הקורבנות, משום שסומנו כאשמים ברצח על לא עוול בכפם.{{הערה|שם=סיקור}}