רצח יצחק רבין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידך-הגדושה (שיחה | תרומות) ←האווירה הציבורית לפני הרצח: מחדל שהוביל לרצח עם מקור איכותי. תגיות: שוחזרה עריכת קוד מקור 2017 |
ידך-הגדושה (שיחה | תרומות) ←האשמת מחנה הימין-דתיים: עד לתום הדיון. תגיות: שוחזרה עריכת קוד מקור 2017 |
||
שורה 112:
=== האשמת מחנה הימין-דתיים ===
{{ראו גם|תגובת החברה הדתית לרצח רבין}}
לאחר הרצח החלו להישמע קולות רבים בשמאל,{{הערה|1=אהוד ברק בהתייחסות לתקופה שלפני הרצח: "...אם שוב נרשה שחופש הביטוי יהפוך לחופש ההסתה..." שמעון פרס: "אין ספק שהדיבורים על פולסא דנורא והטפות הרבנים הובילו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין"}} אשר טענו כי האווירה הציבורית הטעונה ששררה לפני הרצח היוותה [[הסתה]], ושהיה קשר ישיר או עקיף בינה ובין הרצח, וביקשו לנקוט אמצעים משפטיים (כגון העמדה לדין) כנגד רבנים ופוליטיקאים מהימין שלטענתם הסיתו לרצח. שופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] טען כי "כל הסימנים מעידים שהחלת [[דין רודף]] על ראש הממשלה מפי [[פוסק הלכה|פוסקי הלכה]] כלשהם הביאה אחד שומר מצוות לידי שפיכות דמים".{{הערה|[[משה נגבי]], "כסדום היינו", הוצאת כתר. עמוד 213}} השופט בדימוס [[אליהו מצא]] טען, שביטויי ההסתה שנשמעו בציבוריות הישראלית לפני מקרה הרצח השפיעו על הרוצח והכשירו את הקרקע לקראתו, וכראיה לדבריו הביא מדברי עמיר בחקירתו לאחר הרצח: {{ציטוטון|
למעשה, השיח העיתונאי לאחר מותו של רבין הבליט שתי זירות עימות מרכזיות בחברה הישראלית: חילוניים מול דתיים ושמאל נגד ימין. בעיני השמאל, פוליטיקאים מהימין התעלמו מהסיסמאות, מהשלטים ומהמיצגים האלימים בהפגנות הימין ואף שלהבו את ההמונים שפקדו את ההפגנות. חמור מכך, הם טענו שרבנים החילו על רבין ״דין רודף״ שהצדיק את גדיעת חייו כדי למנוע מסירת שטחים. מנגד, פוליטיקאים מהימין ומנהיגי ציבור ציוניים־דתיים טענו כי הם, למעשה, הקורבנות, משום שסומנו כאשמים ברצח על לא עוול בכפם.{{הערה|שם=סיקור}}
|