דוד – הבדלי גרסאות

'''דָּוִד המלך הבן של ישי''' הוא [[דמות מקראית]], המתואר ב[[מקרא]] כ[[מלכי יהודה וישראל|מלכהּ]] השני של [[ממלכת ישראל המאוחדת]] (אחרי [[שאול המלך]]) ואבי [[שושלת]] [[בית דוד]] ששלטה ב[[ממלכת יהודה]] במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן [[בית המקדש הראשון]]. התיאורים [[תנ"ך|התנ"כיים]] השונים,{{הערה|[[ספר שמואל]]; תחילת [[ספר מלכים]] א'; [[ספר דברי הימים]] א' פרקים י"א-כ"ט; ומעט ממזמורי [[תהילים]].}} מייחסים לדוד [[כיבוש]] חבלי ארץ נרחבים בצפון [[ארץ ישראל]] ובמערבה.

התיאור התנ"כי שלו (של חיי דוד משקף מסורות רבות), אך מכיוון שהטקסטים המקראיים הנמצאים בידינו היום נכתבו מאות שנים לאחר התקופה המשויכת לדוד<ref name=":7">{{צ-ספר|מחבר=[[יגאל בן נון]]|שם=[[קיצור תולדות יהוה]]|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2016|עמ=15-9}}</ref><ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=EyaNavZOWH8&t=2s|הכותב=[[ישראל פינקלשטיין]]|כותרת=מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד {{!}} פתיחה|אתר=[[מכון ון ליר]]|מידע נוסף=דקות 26:11-15:24}}</ref>, לאורך השנים [[השערת התעודות|חוקרי מקרא]], [[ארכאולוג]]ים ו[[היסטוריון|היסטוריונים]], היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו אל מול המציאות ההיסטורית; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות רואות בסיפורי דוד מסורות שהגיעו מסיפורים אחרים ושויכו בהמשך לדוד. בעבר קיומו עצמו היה מוטל בספק מכיוון שלא היו [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] חוץ מקראיים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, ב[[ארץ ישראל]]. גילוי [[כתובת תל דן|מצבה ארמית]] בשנת [[1993]], בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של [[שלמה]] אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן [[תיארוך]] מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית ה[[האלף ה-1 לפנה"ס|אלף הראשון לפנה"ס]] עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי [[עמרי]].<ref>מייצגה הבולט של אסכולה זו הוא ישראל פינקלשטיין</ref>