ויקיפדיה

קידומת טלפון בין-לאומית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הגהה, עריכה קלה
שפור המינוח. תקון שגיאה : מקסיקו היא בצפון אמר'. מחיקת טקסט שאינו מוסיף
תגית: שוחזרה
שורה 7:
 
== היסטוריה ==
עד ראשית שנות השישים של המאה ה-20, רוב שיחות הטלפון הבין-לאומיות נעשו בעזרת תיווך אנושי, וחיוג ישיר לא היה נפוץ. כדי להקיםליצור שיחת טלפון היה צורך לחייג ל[[מרכזייה]] בין-לאומית שבמדינת המקור, ולמסור למרכזנית/מרכזן את שם הישות המדינית שבה נמצא מספר הטלפון אליו רוצים להגיע וכן את המספר עצמו. מרכזייה זו יצרה קשר עם מרכזייה בישות המדינית של היעד, שהתקשרה למנוי המבוקש, ולאחר המענה הראשוני חוברו שני המנויים זה לזה על ידי המרכזייה. לעתים הייתההיתה אפשרות לחיוג חצי-אוטומטי, דהיינו חיוג בסיוע המרכזייה של מקור השיחה, אשר חייגה ישירות למנוי היעד.
 
בשנת 1960 אישר ארגון התקינה [[CCITT]], בכינוס האספה הכללית של הארגון, שהתקיים בבירת הודו [[דלהי]], הקצאת קידומות בין-לאומיות עבור הישויות המדיניות באירופה ובאגן הים התיכון <ref>{{צ-ספר|מחבר=C.C.I.T.T|שם=RED BOOK VOLUME II bis|מקום הוצאה=ז'נבה|מו"ל=INTERNATIONAL TELECOMMUNICATION UNION|שנת הוצאה=ספטמבר 1961|פרק=RECOMENDATION E.29}}</ref>. בהחלטה זו קיבלה [[ישראל]] את הקידומת 34, כאשר ההחלטה התייחסה לחיוג ישיר וכן לחיוג חצי-אוטומטי. בפועל שימשה קידומת זו בעיקר לחיוג בסיוע מרכזנית. בשנת 1964 אישר הארגון, בכינוס האספה הכללית של הארגון שהתקיים בעיר [[ז'נבה]], הקצאת קידומות בין-לאומיות עבור כלל הישויות המדיניות בעולם<ref>{{צ-ספר|מחבר=C.C.I.T.T|שם=BLUE BOOK VOLUME II|מקום הוצאה=ז'נבה|מו"ל=INTERNATIONAL TELECOMMUNICATION UNION|שנת הוצאה=1965|פרק=RECOMENDATION E.29}}</ref>. החלטה זו היא הבסיס לקידומות הבין-לאומיות שתקפות לימינו, המורכבות מספרה אחת, או שתי ספרות או שלוש. המלצת הארגון הייתההיתה שמספר הספרות הכולל בחיוג בין-לאומי לא יעלה על 12 ספרות. על כן הקצה הארגון קידומת קצרה יותר לישויות מדיניות שבהן מספר הספרות, בחיוג בתוך הישות, הוא גדול יותר. לאורך שנות השישים עברו ישויות מדיניות רבות לחיוג בין-לאומי ישיר תוך שימש בקידומות הבין-לאומיות שתוקננו. בשנת 1968 נוספו קידומות המתחילות ב-5 עבור הישויות המדיניות ב[[אמריקה הלטינית]]. הישויות המדיניות שב[[מרכז אמריקה]] הועברו משימוש בקידומת 1 , גם הן לקידומות המתחילות ב-5.
 
== חיוג בין-לאומי ישיר בישראל ==
לפני קיומו של חיוג ישיר מחוץ לישראל, חייגו אזרחי ישראל למרכזייה בין-לאומית בעזרת שירות 18, והשירות ניתן בתיווך מרכזנית. בשנות השישים של המאה ה-20, שיחות בין-לאומיות מישראל בוצעו באמצעות שידור רדיו ב[[גלים קצרים]], ומספר השיחות הבין-לאומיות שהיה ניתן להקיםלקם בו-זמנית היה מוגבל מאודמאד. ההנחה הייתההיתה שמעבר לחיוג ישיר יעלה את תעבורת השיחות הבין-לאומיות. [[משרד התקשורת|משרד הדואר]] החליט לאפשר חיוג ישיר מישראל רק לאחר שיונח כבל תקשורת תת-ימי לאירופה. ואכן, בשנת 1968 הוחל בהנחת הכבל בין ישראל ל[[צרפת]]. הנחת הכבל הסתיימה בשנת 1969. בשנת 1970 החל משרד הדואר לספק שירות של שיחות [[טלקס]] ישירות ל[[איטליה]] ול[[הולנד]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1970%2F12%2F15&id=Ar00713&sk=4DCCA7C5|הכותב=צבי לביא|כותרת=מהיום חיוג ישיר בטלקס למנויים בהולנד ואיטליה|אתר=מעריב|תאריך=15 בנובמבר 1970}}|כיוון=ימין}}.
 
המדינה הראשונה שממנה ניתן היה להתקשר למנויי טלפון בישראל בחיוג ישיר הייתההיתה [[ארצות הברית]], ובאמצע שנת 1972 הצטרפה גם [[שווייץ]]. בסוף שנת 1972 נפתח שירות החיוג הבין-לאומי הישיר גם ל[[מערב-גרמניה]], בשיחת טלפון בין שר התקשורת הגרמני ל[[שר הדואר]] [[שמעון פרס]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1972%2F10%2F08&id=Ar01210&sk=45339987|הכותב=|כותרת=ממחר חיוג ישיר בין ישראל לגרמניה|אתר=[[מעריב]]|תאריך=8 באוקטובר 1972}}|כיוון=ימין}}. בשנת 1972 נחנכה [[תחנת הלוויינים עמק האלה|תחנת שידורי הלוויין בעמק האלה]], והדבר אפשר הקמת שיחות מחוץ לישראל גם באמצעות [[לוויין תקשורת|לוויין]]. ב-[[1973]] נפתחה האפשרות לחיוג ישיר מישויות מדיניות נוספות במערב אירופה.
 
האפשרות של מנויי הטלפון בישראל לחייג ישירות מחוץ לישראל נפתחה בהדרגה - בתחילה יכלו לחייג מחוץ לישראל בחיוג ישיר רק מנויים נבחרים, ובאוקטובר 1973 נפתח השירות ל-3000 מנויים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] וב[[בת ים]]. חיוג ישיר מ[[ירושלים]] נפתח רק מפברואר 1974. על פי התכנון המקורי, היה אמור ה[[כבל תקשורת תת-ימי|כבל התת-ימי]] לצרפת לספק את כל הצרכים עד סוף שנות השבעים של המאה ה-20, אך נפח שיחות הטלפון מחוץ לישראל עלה בהרבה מעל המצופה, ולכן נאלץ [[משרד התקשורת]] להניח כבל תת-ימי נוסף ל[[איטליה]], שנחנך בשנת 1975.
שורה 23:
לדוגמה, מספר טלפון באזור חיוג 03 ב[[ישראל]] ייכתב 6543 987 3 972+. בזמן החיוג מוחלף הסימן + בקוד הגישה.[[קובץ:Country Calling Codes of Europe.png|שמאל|ממוזער|350px|קידומות טלפון באירופה]]
כל קידומת בין-לאומית מונה בין ספרה בודדת לשלוש. קידומת של ישות מדינית אחת לעולם לא תהווה תחילתה של קידומת של ישות אחרת. כל הישויות המדיניות בעולם חולקו לקבוצות לפי מפתח יבשתי ואזורי אחיד למדי, ולפיו נקבעה הספרה הראשונה בקידומות שלהן, כדלקמן:
* '''1''' - [[אמריקהארצות הצפוניתהברית|ארה"ב]] ו[[קנדה]]
* '''2''' - [[אפריקה]]
* '''3''' ו-'''4''' - [[אירופה]] (ללא רוסיה)
* '''5''' - [[אמריקה הלטינית]]
* '''6''' - [[אוקיאניה]] ו[[דרום-מזרח אסיה]]
* '''7''' - [[רוסיה]] ו[[קזחסטן]] (בעבר חלקים מ[[ברית המועצות]])
* '''8''' - [[מזרח אסיה]] ושירותים מיוחדים
* '''9''' - [[מרכז אסיה]] ו[[המזרח התיכון]]
 
קיימים מספר יוצאי דופן, לדוגמה - [[גרינלנד]], [[איי פארו]] ו[[ארובה (טריטוריה)|ארובה]], שהקידומת שלהםשלהן מתחילה בספרה 2 אף על פי שאינםשאינן חלק מאפריקהב[[אפריקה]].
 
מספרי הקידומת של מדינות שחדלו להתקיים מועברים למדינות חדשות. לדוגמה:
* הקידומת '''38''' של [[יוגוסלביה]] היא כיום שתי הספרות הראשונות של קידומות המדינות שקמו לאחר פירוקה של יוגוסלביה, אך גם של [[אוקראינה]].
* את הקידומת '''37''' של [[גרמניה המזרחית]] ירשו שלוש [[המדינות הבלטיות]] וכן מספר מדינות נוספות באירופה, בתוספת ספרה מזהה נוספת.
* '''42''' הייתההיתה הקידומת של [[צ'כוסלובקיה]], והיא עברה לשימושן של [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] וכן של [[ליכטנשטיין]], בתוספת ספרה שלישית.
 
יש ישויות מדיניות שאינן עושות שימוש בקידומת שהוקצתה להן, כגון ה[[ותיקן|וותיקן]], הנחשבת מבחינת חיוג לחלק מ[[איטליה]], או האי [[זנזיבר]], המשתמש בקידומת הכללית של [[טנזניה]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קידומת_טלפון_בין-לאומית"