תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 213.137.70.135 (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
על פי עצתו בעבר של דוד שי נכנס להערה למטה במקום להיכנס למלחמת עריכה עונה על כללי ויקיפדיה לא להיכנס למלחמת עריכות
שורה 5:
[[קובץ:יד_שלום.jpg|טקסט=בית הכנסת יד שלום|ממוזער|250px|בית הכנסת ירושלמי יד שלום]]
[[קובץ:Samaritan Synagogue Holon.JPG|ממוזער|250px|[[הדת_השומרונית#בתי_הכנסת_בהווה|בית כנסת שומרוני]] ב[[חולון]]]]
'''בֵּיתּ הֲכְּנֶסֶתּ'''{{הערה|מכונה ב7 כינויים נוספים; '''מִקְדַּשׁ מְעַט'''{{הערה|מקורו בהנביא [[יחזקאל]] בדבריו ב[[ספר יחזקאל]] (פרק 11 פסוק 16); לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם, ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] ב[[מסכת מגילה]] (דף כט, א); וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְ'''מִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט''' - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת שְׁבְּבַּבֶל, הובא בספר [[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] (שנה ראשונה לסדר ויקרא פיסקא א') כי בבל לאו דווקא והוא הדין לכל הארצות והמדינות כולם}} מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]], ב[[גרמנית|גרמנית ישנה]] וב[[יידיש]]; '''שֹׁוּל''' או '''שְׁטִּיבּלַאַךְ''' בספרות התורנית; [[בית תפילה|בֵּית־תְּפִילָּ֥ה]]{{הערה|מקורו מהנביא [[ישעיה]] ב[[תנ"ך]] ב[[ספר ישעיה]] (פרק 56 פסוק 7); וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י '''בֵּית־תְּפִלָּ֥ה''' יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃}} ובלשון [[ארמית]] וה[[תלמוד בבלי]]: '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא'''{{הערה|ראה [[גמרא]] [[ברכות]] (דף ו עמוד ב); ההוא גברא דקא מצלי אחורי '''בֵּי כְּנִישְׁתַּא''' ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא וכו' תרגום; אותו בן אדם שהתפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו לכיוון בית הכנסת עבר שם [[אליהו (פירושונים)|אליהו הנביא זכור לטוב]] ונדמה לו כסוחר [[ערבי]] וכו'}}, ובלשון ה[[תנ"ך]]; '''בֵּית אֱלֹקִים'''{{הערה|בתי כנסת רבים בעולם יש שלט מעל בית הכנסת שבו מופיע הכיתוב; וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־'''בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים''' וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, כי שמו המקורי של בית הכנסת הוא בית אלוקים מקורו מהפסוק ב[[ספר בראשית]] (פרק 28 פסוק 17) בו אמר כן [[יעקב אבינו]] כשישן ולן ב[[בית אל]]}} אצל ה[[יהדות]] שאינה [[אורתודוקס]]ית כגון [[יהדות רפורמית]] מכונה; '''[[טמפל]]'''}} הוא [[בית תפילה|בית התפילה]] ה[[יהדות|יהודי]] (או לעיתים נדירות [[הדת_השומרונית#בתי_הכנסת_בהווה|שומרוני]]).{{הערה|{{cite journal|url=http://cojs.org/how_to_tell_a_samaritan_synagogue_from_a_jewish_synagogue-_reinhard_pummer-_bar_24-03-_may-jun_1998/|title=How to Tell a Samaritan Synagogue from a Jewish Synagogue|last=Pummer|first=Reinhard|date=|journal=Biblical Archaeology Review|issue=24:03|volume=May/June 1998|via=Center for Online Judaic Studies, cojs.org|archive-url=https://web.archive.org/web/20180903013303/http://cojs.org/how_to_tell_a_samaritan_synagogue_from_a_jewish_synagogue-_reinhard_pummer-_bar_24-03-_may-jun_1998/|archive-date=2018-09-03}}|כיוון=שמאל}} השם "כנסת" מקורו מה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] כנ"ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסותהכינוס וההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה '''מקדש מעט''' מפאת קדושתו והשוואתו ל[[בית המקדש]].
 
לפי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]] בכל יום נאמרות שלוש תפילות, בבוקר [[תפילת שחרית]], אחר הצהרים [[תפילת מנחה]], ובערב [[תפילת ערבית]]. ב[[שבת]]ות, [[ראש חודש|ראשי חודשים]] ו[[יום טוב|חגים]] נוספת [[תפילה]] אחר [[תפילת שחרית]] ושמה [[תפילת מוסף]] (ב[[יום כיפור]] נוספת גם [[תפילת נעילה]] לאחר תפילת מנחה).
שורה 20:
בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] שימש בית הכנסת למטרות נוספות: לענייני ציבור, כגון – עזרה הדדית וצדקה, ול[[לימוד תורה]]. ללימוד התורה בבתי הכנסת, יוחסה מעלה מיוחדת יותר מלימוד ב[[בית מדרש|בתי מדרש]], ונאמר כי יש בו סגולה לזיכרון תלמודו, "ברית כרותה היא, היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח" (דברי [[רבי יוחנן]] ב[[תלמוד ירושלמי]], מסכת ברכות פרק ה הלכה א).{{הערה| להרחבה ראו: {{היברובוקס|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|היגע בתלמודו בבית הכנסת'''|42700|בתוך: [[בית אהרן וישראל]], גיליון קלו, ירושלים, ניסן תשס"ח, עמ' קו-קטז|ללא|עמוד דיגיטלי=106}}.}}
 
ב[[ימי הביניים]] קיבל בית הכנסת תפקידים נוספים: הוא שימש כבית מדרש לציבור הרחב והייתה בו [[ספרייה תורנית]]. על מנת לגרום גם לנשים להגיע לתפילות הוקמה [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת הנשים]], מקום נפרד או חלל מופרד על ידי פרגוד או מחיצה כלשהי, בו היו הנשים והנערות משתתפות בתפילה. מבואת בית הכנסת או מקום בחצרו שימשו כמקום לקבלתקבלת עצות בנושאי הלכה ומקום בו פסקו הרבנים פסיקות הלכה ודנו בנושאים שבין אדם לרעהו. תוספות אלו גרמו למרכזיותו של בית הכנסת בהוויה היהודית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה ארגונית.
 
===תפילה במניין===
שורה 177:
* {{הספרנים|הדר בן-יהודה|צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש|sniadowo|26 במרץ 2017}}
* {{Xnet||בית כנסת שנחרב בשואה נולד מחדש בישראל, והזמין פגועי נפש להשתלב|5349265|15 בספטמבר 2018}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2023/10/30/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%93-%d7%a9%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a1-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94/ מסגד שהפך לבית כנסתכ'''טקסט מודגש'''נסת בנס ציונה], באתר 'חלון אחורי', 30 באוקטובר 2023
 
==הערות שוליים==