שלמה זלמן אוירבך – הבדלי גרסאות

[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10892&q= שבת הראי"ה פרשת תצווה], פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'}}. הוא סירב לשמוע פסקי הלכה של רב שזילזל בפומבי בכבודו של הרב קוק{{הערה|יוסף אליהו, התורה המשמחת, [[ספריית בית אל]], 1998, עמ' 308, בשם הרב אביגדר נבנצל}}. זכה ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]] לשנים תש"ג–תש"ד. מסופר שכאשר בחור בישיבה ביקש רשות לנסוע לקברי צדיקים בצפון, השיב: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם"{{הערה|1=בשם הרב [[ישראל מאיר לאו]]; מתוך ספרו של הרב [[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]], '''הלכה ממקורה - צבא''' (תש"ע); וכן בגרסה מעט שונה אצל הרב יוסף אליהו, אורו של עולם (תשס"ג) עמ' 380}}. עםסיפור זאתזה הוא כמובן עיוות. מקור הסיפור ב[[ישראל מאיר לאו]], בעצמולימים לא[[הרב הרבההראשי להתפלללישראל]], עלואז אחד התלמידים העצלנים בישיבת קול תורה. בערב ל"ג בעומר ביקש לאו מרבו רשות לנסוע לקברי צדיקים במירון ובגליל. "קברי צדיקים אתה מחפש?" - ענה לו אויערבאך בלעג - "הנה, כאן יש לך הרבה קברי צדיקים", והצביע על הר הרצל שמול ישיבת קול תורה בבית וגן. אויערבאך התכווין ללגלג על לאו הבטלן המחפש תירוצים כדי לחסוך לו יום של לימוד, אך מסרחניק תם שעמד בסמוך לא הבין את הציניות, ומשם התגלגל המעשה ולבש את צורתו הידועה{{הערה|1=אורו של עולם, הרב יוסף אליהו, עמ' 380}}.