עלי ח'אמנאי – הבדלי גרסאות

}}

}}

 

ח'אמנאי היה ממנהיגי [[המהפכה האסלאמית]] וממעצבי המשטר של [[הרפובליקה האסלאמית של איראן|הרפובליקה האסלאמית]]. בשנת [[1981]] נעשה נשיא איראן וכיהן בתקופת [[מלחמת איראן–עיראק]], בעת העימות המדמם בין המשטר ל[[מוג'אהדין ח'לק]], ובמהלך ההתקוממות ב[[כורדסתאן (פרובינציה)|כורדסתאן]]. ח'אמנאי, מתוקף היותו איש אמונו של [[רוחאללה ח'ומייני]], ירש אותו בתור המנהיג העליון. לאורך השנים ביסס ח'אמנאי את סמכותו ומשטרו והפך למנהיג המחנה השמרני. הוא וידא את קיומו של רוב חד-משמעי למחנה השמרני בפרלמנט ובנשיאות מאז תום כהונתו של [[מוחמד ח'אתמי]] כנשיא. התנגדותו למחנה הרפורמיסטי הובילה אותו לתמוך ולצדד בנשיאותו של [[מחמוד אחמדינז'אד]], כולל תוך [[הבחירות לנשיאות איראן ותנועת המחאה 2009|זיוף תוצאות בחירות]] והחמרת הרודנות וחיזוק מעמדם של [[משמרות המהפכה האסלאמית|משמרות המהפכה]]. ח'אמנאי הנחה את ההתפשטות של [[כוח קודס]], את חיזוקן ומימונן של מיליציות ברחבי המזרח התיכון, כולל ארגוני טרור על גבולותיה של מדינת ישראל. תוך כדי כך איראן השיגה דריסת רגל ומידה רבה של שליטה והשפעה ב[[עיראק]], ב[[תימן]], ב[[סוריה]] וב[[לבנון]]. ח'אמנאי הוא האחראי על [[תוכנית הגרעין האיראנית]], שהובילה לסנקציות חריפות ולפגיעה בכלכלת איראן. במהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] התערערות הכלכלה והתגברות התסיסה האזרחית פגעו במעמדו של ח'אמנאי מבית, ולקראת סוף העשור שאיפותיה של איראן להפיץ את המהפכה הובילו אותה אל [[העימות בין ארצות הברית לאיראן (2019–הווה)|סף מלחמה מול ארצות הברית]].