אלטלנה – הבדלי גרסאות

המדינה ראתה במטען הנשק דבר רצוי, אך חששה מהסתבכות בין-לאומית בשל תנאי ההפוגה. בנוסף התנגדה ממשלת ישראל להכתבת תנאים מצד ארגון שעקרונית לא היה חוקי, לצד העובדה שמדובר בארגון ששלושה שבועות קודם חתם על הסכם פירוק. הוסכם שבנסיבות הקיימות שהאונייה תגיע לחוף [[כפר ויתקין]] ותפרוק שם את מטענה בחשאי ולא בנמל תל אביב.{{הערה|[http://www.palyam.org/OniyotRekhesh/hf_Altalena.php פרשת אלטלנה] באתר הפלי"ם, העפלה ורכש }} בשעות הערב המאוחרות ב-20 ביוני 1948 הגיעה האונייה לחוף ויתקין, ושם הורדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי שעל סיפונה. הממשלה החליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל מלקחת את הנשק וימנע קרב. בשעות הבוקר כותר אזור הנחיתה על ידי כוחות מ[[חטיבת אלכסנדרוני]], ומפקד החטיבה, [[דן אבן]], הציב לאנשי אצ"ל [[אולטימטום]]{{הערה|שם=אצל|[http://www.etzel.org.il/ac20.htm אלטלנה], באתר האצ"ל}} למסור באופן מיידי את הנשק שנפרק מהאונייה לידי צה"ל. לאחר שנפרק חלק מהנשק, התגלתה האוניה בידי האו"ם. פיקוד האצ"ל דחה את האולטימטום, ובשעות הערב של 21 ביוני פתחוהתפתחו כוחותחילופי האצ"לאש באש לעבר כוחותבין צה"ל. כוחותלבין צהאנשי האצ"ל. השיבו אש, ובעתבחילופי הקרבהאש נהרגו ארבעה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|פרשת "אלטלנה": 75 שנים של שקרים|00000188-8652-dded-a58e-afd2fccb0000|4 ביוני 2023}}.}} במקביל, חלק מחיילי אצ"ל נטשו את עמדותיהם וניסו להגיע לכפר ויתקין, ובקרב ליד [[בית דגן]] נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים. הספינה לא שעתה לפקודת אוניות חיל הים לעצור, ולאחר שמנחם בגין עלה על סיפונה, פרצה את המצור הימי שהטילו עליה אוניות חיל הים בפקודת הממשלה, ושמה פעמיה מחוף כפר ויתקין דרומה לכיוון תל אביב, בידיעה ששם יש ציבור אוהד רחב וכך, גם אם לא יצליחו לפרוק בביטחה את הנשק שעל סיפונה, יושג הישג פוליטי בדעת הקהל.