דתיים לאומיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 36:
 
=== לאחר קום המדינה ===
לאחר קום המדינה הובילו את הציבור הדתי־לאומי בנו־תלמידו,בארץ ישראל הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] הרב [[אהרון ליכטנשטיין] והרב [[משה צבי נריה]], ממקימי תנועת הנוער "[[בני עקיבא]]", אשר חרתה על דגלה שילוב [[תורה ועבודה]] והשתלבות במערכות המדינה. ב־[[1955]] התאחדה מפלגת "[[תנועת המזרחי|המזרחי]]" עם "הפועל המזרחי" למפלגה חדשה בשם [[מפד"ל]] - מפלגה דתית לאומית. ראשיה הבולטים במהלך השנים היו ד"ר [[יוסף בורג]], [[זרח ורהפטיג]], [[חיים משה שפירא]], [[זבולון המר]], הרב [[יצחק לוי]], תא"ל [[אפי איתם]] ו[[זבולון אורלב]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הפך המחנה הדתי לאומי ליותר אקטיביסטי. בהשפעת הרב צבי יהודה קוק, [[ישיבת מרכז הרב]] ותנועת [[גוש אמונים]], פעלו דתיים לאומיים רבים למען הקמת [[התנחלות|התנחלויות]] ב[[רמת הגולן|גולן]] וב[[יהודה ושומרון וחבל עזה|יהודה שומרון ועזה]]. לאחר [[המהפך]] בבחירות [[1977]] הסתיימה השותפות ההיסטורית רבת השנים בין המפד"ל לבין מפא"י ומפלגת העבודה, והחלה ברית חדשה בין הדתיים הלאומיים ומחנה הימין בישראל. המפד"ל והמפלגות שהמשיכו את דרכה תמכו ביישום הרעיון של התיישבות ב[[ארץ ישראל השלמה]]. תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק הפכו לגורם מוביל גם ב[[חינוך]] ובהובלת הציבור הציוני־דתי. הם הצטרפו כרבנים וכמורים במוסדות החינוך של [[הציונות הדתית]], הקימו [[ישיבה|ישיבות]] ואף תפסו את מקומם כרבני ערים. תהליך זה אופיין בהקמה נרחבת של [[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] ו[[ישיבה קטנה לאומית|ישיבות קטנות]], [[אולפנה|אולפנות]], [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]], ישיבות גבוהות, [[מכינה קדם-צבאית|מכינות קדם צבאיות]] ו[[גרעין תורני|גרעינים תורניים]].