חובבי ציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לממשלת רוסיה
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שורה 7:
 
==גורמים להתעוררות התנועה==
בין הגורמים להקמת האגודות והתחזקות הרעיון של ציונות מעשית אפשר למנות את '''[[יהדות רומניה#מהתקנון האורגני של שנת 1837 ועד ימינו|אי מתן אזרחות ליהודי רומניה]]''' – המדינה הרומנית, שהוקמה באיחוד [[נסיכות מולדובה]] ו[[ולאכיה|נסיכות ולאכיה]] ב-[[1859]] תחת ההבטחה לתת אמנציפציה ליהודים, לא עמדה בהבטחתה. בעקבות לחץ של החוגים ה[[אנטישמי]]ים, שכללו חלקים גדולים מהחוגיםמהחוקים המשכילים, חזר בו השליט, [[אלכסנדרו יואן קוזה]]. הוא אמנם הבטיח השתלבות מדורגת, אולם הדחתו לטובת נסיך זר ממוצא גרמני ביטלה גם הבטחה זו, ורומניה בחוקתה קבעה שרק נוצרים יכולים לקבל אזרחות רומנית.
 
אכזבת היהודים הביאה לחיפוש אפיקים אחרים, מחוץ למדינה הרומנית. ב-[[1873]], בקומונה (מועצה אזורית) ניקורשט (Nicoreşti) שב[[גאלאץ (מחוז)|מחוז גאלאץ]] (100 משפחות) ובעיירה [[טקוץ']] (Tecuci), שבאותו מחוז, קמו האגודות הראשונות של חיבת ציון, שמטרתן הייתה התכוננות לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. אגודות דומות קמו ב[[איוושט]] (Iveşti), ב[[גאלאץ]], ב[[פיאטרה ניאמץ]], ב[[בקאו]] וב[[יאשי]]. אגודה דומה, שקמה ב-1874 ב[[מוינשט]], שלחה ב-[[1875]] את [[דוד שוב]] עם שני מלווים, לחפש דרכים לרכישת אדמות והתיישבות בארץ ישראל{{הערה|1=Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 168 }}.