ויקיפדיה

הפועל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכה של 2A0D:6FC2:6480:F700:854D:7B65:D7A9:6A5A (שיחה) לעריכה האחרונה של Mod
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=איגוד ספורט ישראלי|ראו=[[פועל]]}}
==טומי טיריפינטו זונה !!!!!==
{{פדרציית ספורט
| שם = הפועל התאגדות לפעילות גופנית
| סמל = [[קובץ:Hapoel.svg|200px|סמל הפועל, וריאציה של סמל{{ש}}[[הפטיש והמגל]] ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]]]
| ענפי ספורט = [[כדורגל]], [[כדורסל]], [[כדורעף]], [[כדוריד]], [[כדורמים]], [[שחייה תחרותית|שחייה]], [[טניס]], [[טניס שולחן]], [[שיט תחרותי|שיט]], [[ג'ודו]], [[היאבקות]], [[איגרוף]], [[הרמת משקולות]], [[סיף]], [[רוגבי]], [[הוקי קרח]], [[אתלטיקה]]
| השתייכות = International Labour Sports Federation {{אנ|International Labour Sports Federation}}
| תאריך ההשתייכות = 1927
| מיקום המטה = [[רחוב הארבעה]], [[תל אביב-יפו]]
| נשיא =
| יושב ראש = [[פרוספר בן חמו]]
| מנכ"ל = כנרת צדף
| מקום ייסוד = תל אביב
| אתר אינטרנט = [http://www.hapoel.org.il אתר מרכז הפועל]
| תאריך ייסוד = 1926
}}
'''הפועל''' הוא איגוד [[ספורט]] אשר הוקם כאיגוד של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל]], ומטרתו טיפוח תרבות הגוף, הבריאות והספורט בקרב הפועלים. המשורר [[עמנואל הרוסי]] חיבר את [[המנון הפועל]], אשר הולחן על ידי [[מרדכי זעירא]].
 
==היסטוריה==
ב-[[1920]] נוסדה [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל]], במטרה לאגד "את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור כל העניינים היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של המעמד העובד בארץ לבניין חברת ה[[עבודה עברית|עבודה העברית]] ב[[ארץ ישראל]]"{{הערה|1=אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, עמוד 129}}. אמנם הנהגת ההסתדרות הייתה חסרת זיקה ספורטיבית, אך כאשר הקימו חברים מן השורה את התאגדות הפועל אימצה אותו ההסתדרות לחיקה. מועדון הספורט הראשון של ההתאגדות היה [[הפועל תל אביב]], שהוקם בקיץ [[1923]] וכלל מחלקות [[כדורגל]], [[התעמלות]] ו[[אתלטיקה]]. המועדון לא האריך ימים והתפרק כעבור שנה וחצי, וב-[[1924]] נוסד מועדון [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]]. ב-[[1925]] נכשל ניסיון נוסף להקמת הפועל תל אביב, אך שנה לאחר מכן הוקם המועדון בשלישית, והפעם הצליח להתבסס{{הערה|* ד"ר חיים קאופמן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13086 'מכבי מול 'הפועל': היווצרותו של הפילוג הפוליטי בספורט הארץ-ישראלי], הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}.
 
התאגדות הפועל הוקמה באופן רשמי ב-[[26 במאי]] [[1926]] בצריף [[הנוער העובד]] ב[[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|רחוב קינג ג'ורג']] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] (בשטח בו שוכן כיום [[גן מאיר]]), עת נערך במקום כינוס מועצת הייסוד להקמת התאגדות הפועל, עם התאחדותם של הסניפים שהוקמו קודם לכן בתל אביב, [[חיפה]], [[זכרון יעקב]], [[פתח תקווה]] ו[[הרצליה]]. בכינוס נבחרה [[סיסמה|סיסמת]] התנועה "בריאות העובד ערובה לניצחונו", ונקבע כי הסמל ישלב בין דמות של [[ספורטאי]] ההודף באגרופו את היריב לבין [[הפטיש והמגל]], סמל ה[[קומוניזם]] המייצג את [[מעמד הפועלים]] (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות ה[[פטיש]] והחקלאים באמצעות ה[[מגל]]). הצבע שנבחר הן לסמל והן למדי הקבוצה הוא הצבע ה[[אדום]], שאף הוא [[אדום#הצבע האדום כסמל השמאל והסוציאליזם|מזוהה עם השמאל]] ונחשב ל[[הדגל האדום|מייצג את תנועת הפועלים]] ומבטא את ההשקפה כי כל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם{{הערה|שם=תולדות הפועל|[http://www.m-hapoel.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C.aspx תולדות הפועל], באתר מורשת הפועל}}.
 
בניגוד לתנועת [[מכבי (ספורט)|מכבי]], שמה התאחדות הפועל את הדגש לאו דווקא על שיאים אולימפיים ויופי התרגילים אלא על שיתוף פועלים במספר גדול ככל האפשר בפעילויות ספורטיביות (לפי מטרה זאת נקבעה הסיסמה: "ספורט לאלפים ולא לאלופים"), על מנת לשפר את בריאות גופם ולתקן את הנזקים הנגרמים לגוף מעבודה ממושכת בתנאים קשים. לכן, התרכזה בעיקר בענפי ה[[התעמלות]] וה[[אתלטיקה|אתלטיקה הקלה]]. לגבי ה[[כדורגל]] הייתה מחלוקת: היו שטענו שהכדורגל תוקפני מדי, גורם לתחרותיות יתר ולקנאות. לעומתם טענו אחרים כי הכדורגל מטפח דווקא תכונות חיוביות כמו אומץ לב וחברות, והוא מושך המונים לשדה הספורט. הכדורגל הפך בסופו של דבר לענף ספורט של הפועל, אך הוחלט להקפיד על כללי התנהגות השחקנים בזמן המשחק.
 
האיגוד עומד מאחורי סניפים וקבוצות של הפועל בישראל ותומך באלפים מן הספורטאים החברים בו. האיגוד מקיים אירועי ספורט רבים, את הליגה למקומות עבודה ואת [[הספורטיאדה]] בה מתחרים זה בזה ספורטאים ממקומות עבודה. בסך הכל פועלות תחת הפועל קרוב ל-1000 קבוצות נוער בענפי ספורט שונים, למעלה מ-300 קבוצות בוגרות, וכ-700 אגודות.
 
הפועל רואה חשיבות רבה בקיום אירועי [[ספורט עממי]] ומארגנת בין השאר את [[צליחת הכנרת]] (מאז-1943), [[מרוץ הקפת התבור]] (מאז-1953) ו[[צעדת הנגב]] (מאז-1962){{הערה|{{דבר||הישגי הפועל ופעולותיו מאז הכנס בגבעת חיים|19650104|53}}}}.
 
בקיץ [[1988]], במסגרת רפורמה שנערכה בהסתדרות הכללית, הוחלט שפעילות קבוצות הספורט המקצועיות בענפי הכדורגל, כדורסל, כדוריד וכדורעף תופעל באמצעות עמותות עצמאיות, בתקציב עצמאי. זאת לאחר שבמשך השנים נדרשו עבורם תקציבים הולכים וגדלים, שאותם סבסדה ההסתדרות באמצעות מרכז הפועל{{הערה|{{מעריב|יואב לוף|ניהול מקצועי לספורט הייצוגי בקבוצות "הפועל"|19880824|161}}}}. עם זאת בקיץ [[1989]] החליט מזכ"ל ההסתדרות [[ישראל קיסר]] לספק סיוע כלכלי לקבוצת הכדורגל [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] שנקלע למשבר כלכלי{{הערה|{{חדשות|אלי עזור|קיסר אישר מכירת נכס להצלת הפועל ת"א|19890803|167}}}}. למרות הניסיונות לשפר את מצבו הכלכלי של מרכז הפועל, הוא צבר גירעונות וחובות של כ-20 מיליון שקל של במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]{{הערה|{{גלובס|מאת מיכל רוה|היקף התביעות התלויות ועומדות נגד מרכז הפועל מסתכם בכ-20 מיליון שקל|117966|15 בינואר 1997}}{{ש}}{{גלובס|יצחק דנון|הסנה תובעת 1.6 מיליון שקל ממרכז הפועל בגין חובות שלא נפרעו|166840|19 באוגוסט 1999}}}}. בנוסף היה ערב לחובות של קבוצת הכדורסל [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]]{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|מפרק הפועל ת"א כדורסל תובע 29 מיליון שקל מההסתדרות ומרכז הפועל|90602|18 בינואר 1999}}}}.
 
בסוף שנות ה-90 מכרה ההסתדרות נכסים רבים בכדי לכסות גירעונות במוסדותיה, כולל מרכז הפועל{{הערה|{{גלובס||הסתדרות מוכרי הקרקע|507618|22 ביולי 2001}}}}. בין הנכסים שנמכרו ליזמי נדל"ן היו [[אצטדיון המכתש]] ו[[אצטדיון האורווה]]{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|חברת נכסי ההסתדרות תממש ב-97' נכסים בהיקף 200 מיליון שקל|124477|23 באפריל 1997}}}}. מרכז הפועל הפסיק להיות מעורב ישירות בקבוצות הספורט המקצועיות שלו בענפי הכדורגל והכדורסל (הנמצאות בבעלות עמותות או אנשי עסקים פרטיים) ומאז מתרכז בעיקר בקידום ותיקצוב, פעילות ספורט עממי, פעילות ספורט במקומות עבודה ותמיכה בספורטאי עלית השגיים בענפי, האתלטיקה, התעמלות, שחייה, שייט וסייף{{הערה|{{ynet||מרכז הפועל יממן נסיעת מיכל היין לאליפות אירופה|2088455|28 באוגוסט 2002}}{{ש}}{{ynet|ספורט|אשרם וסמולר ספורטאי השנה של מרכז הפועל|5362869|3 באוקטובר 2018}}{{ש}}{{ynet|אסי ממן|מרכז הפועל קיים כנס ראשון לספורטאיות עלית|60559760|30 בדצמבר 2021}}}}. בנוסף תומך "הפועל" במשלחת ישראל ל[[ספיישל אולימפיקס]], לבעלי מוגבלויות{{הערה|{{ynet||כבוד: 18 מדליות למשלחת בספיישל אולימפיקס|61276800|17 במאי 2022}}}}.
 
החל משנת [[2005]] מספק מרכז הפועל תמיכה ל"ליגת מאמאנט" לנשים ב[[כדורשת]].
 
בשנת [[2009]] הקים מרכז הפועל את "ליגת רצים בעבודה", במטרה לקדם את הריצה כספורט עממי בקרב עובדים במקומות עבודה תוך כדי קידום בריאות העובדים{{הערה|{{גלובס|אורלי גנוסר|המסע לארץ האפשרויות|1001038510|21 במאי 2015}}}}.
 
בשנת [[2018]] החליטו שר האוצר [[משה כחלון]] ושרת התרבות והספורט [[מירי רגב]] שהעברת כספי ה[[טוטו]] תתבצע באופן בלעדי דרך משרד הספורט, ולא דרך מרכזי הספורט, כולל מרכז "הפועל"{{הערה|{{גלובס|טל וולק|הרפורמה בספורט: המנצחים והמפסידים הגדולים|1001227040|10 במרץ 2018}}}}.
 
באוגוסט [[2021]], העניק מרכז הפועל לאלופה האולימפית [[לינוי אשרם]], חברת מועדון ההתעמלות הפועל ראשון לציון, פרס על סך של 100 אלף ש"ח, בעקבות זכייתה במדליית הזהב ב[[אולימפיאדת טוקיו (2020)|אולימפיאדת טוקיו 2020]]. בנוסף העביר מענק על סך 40 אלף ש"ח למאמנת המועדון [[איילת זוסמן]]{{הערה|[https://isport.co.il/showArticle-64643 מרכז הפועל יעניק לאשרם פרס של 100,000 ש"ח] באתר "ישאל ספורט", 9 באוגוסט 2021}}.
 
==כינוס הפועל==
{{הפניה לערך מורחב|כינוס הפועל}}
כינוס הפועל הוא אירוע ספורט לאומי ובינלאומי שהיה נערך אחת לארבע שנים בחסותה של התאגדות הפועל. בראש המועצה הציבורית של הכינוס עמד המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים הכללית. הכינוס הראשון נערך בשנת 1928, והכינוס ה-15 והאחרון נערך בשנת 1995.
 
== סמל האיגוד ==
סמל זה משמש בגרסה כזו או אחרת את כל המועדונים וקבוצות הספורט הנמצאים בארגון, והוא שילוב של דמותו של ספורטאי עם סמל הפטיש והמגל שהיו סמלה של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית - האיכרים - מגל, ופועלי התעשייה - פטיש.
 
הסמל הראשון עוצב על ידי [[פנחס ליטבינובסקי|פנחס ליטוינובסקי]], ואושר לראשונה על ידי מרכז הפועל ב-28 בפברואר 1927. לטענתו הסמל אמור להבליט חידוש ולקבוע דרך חדשה בחיי הספורט בארץ, סמל זה היה בשימוש 5 חודשים בלבד.
 
הסמל השני צויר על ידי יעקב לוית (בשמו הלועזי {{אנ|Jan Le Witt|יאן לה-ויט - Jan Le Witt}}) והופיע לראשונה על גבי "עלון לענייני ספורט הפועלים" שיצא מטעם מרכז הפועל ב-3 ביולי 1927. הסמל שילב לראשונה את נושאי העבודה של הפועלים (הפטיש) והספורט (כדור ברזל).
 
הסמל השלישי שדומה כבר מאוד לסמל המוכר כיום, עוצב ושוכלל על ידי לוית בעצמו שלא היה מרוצה מהסמל הקודם שעיצב, ובו מופיע ספורטאי בתוך מסגרת העשויה פטיש ומגל והכיתוב "הפועל" מתחת. הסמל קיבל אות הצטיינות באולימפיאדת הפועלים בווינה ב-1931, בתחרות בין סמלי יתר ארגוני הספורט שהשתתפו.
 
ב-1967 חידש את הסמל הצייר והאומן חובב כרובי - עם קווים מודרניים ומשורטטים יותר, וזה בעצם הסמל המוכר כיום.
 
הסמל משולב עם הצבע האדום שכאמור מייצג את התנועה ומבטא את השקפתה שכל בני האדם שווים ואותו דם זורם בהם.
 
<gallery>
קובץ:Hapoel First Edition Crest litvinski.jpg|הסמל הראשון של ליטבינובסקי, 1927
קובץ:Hapoel Second Edition Crest levit.jpg|הסמל השני של לוית, 1927
קובץ:Hapoel Third Edition Crest levit.jpg|הסמל השלישי של לוית, 1931
קובץ:Hapoel 4th Edition Crest Kruvi.jpg|הסמל הרביעי של כרובי, 1967, עליו מבוסס הסמל המודרני
קובץ:Hapoel.svg|סמל הארגון המודרני כיום
</gallery>
 
==ראו גם==
* [[:קטגוריה:התאחדות הפועל|קבוצות הפועל]]
* [[כינוס הפועל]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[עמנואל גיל]], '''סיפורו של הפועל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]].
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הפועל"