מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '2A06:C701:702D:E400:6434:3538:5DEE:AD46' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 96428 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'טווס' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'טווס' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'מרווין האנדרואיד הפראנואיד',
1 => '5.22.135.73',
2 => 'Ili Kaufmann',
3 => 'כובש המלפפונים',
4 => '2001:4CD0:AC0A:B835:11B9:F038:ADF:8478',
5 => 'היידן',
6 => '5.22.128.80',
7 => 'MathKnight',
8 => 'Sagierv',
9 => 'מיכאל.צבאן'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 592030078 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'תיקון חשוב ' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 9257068 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}
{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Pavo cristatus 2007.jpg|מרכז|300px|[[טווס מצוי]]]][[טווס מצוי]]
[[קובץ:Pavo muticus - Hai Hong Karni.jpg|מרכז|300px|[[טווס ירוק]]]]
|תת-משפחה=[[פסיונים]]
|כיתוב=[[טווס ירוק]]
}}
'''טווס''' ([[שם מדעי]]: '''''Pavo''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[עופות|עוף]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[פסיוניים]]. הוא מוכר בשל [[זנב]]ו ההדור של ה[[זכר]] שמציג אותו לראווה בפני ה[[נקבה]] בתקופת ה[[רבייה]].
[[מין (טקסונומיה)|מיני]] הטווס הם:
*'''[[טווס מצוי]]''' או '''טווס הודי''' (''Pavo cristatus'')
*'''[[טווס ירוק]]''' או '''טווס בורמני''' (''Pavo muticus'')
המין הנקרא בעברית "[[טווס קונגו]]" אינו שייך לסוג "טווס", אלא לסוג אחר בתת-משפחת ה[[פסיונים]], ושמו המדעי ''Afropavo congensis''.
==סקירה==
הטווס האסייתי הטיפוסי השייך ל[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''pavo'' כולל את '''הטווס המצוי''' המוכר ואת '''הטווס הירוק'''. אורך גוף הטווס הוא כמטר אחד; גם מניפת נוצות הטווס מגיעה לאורך זה.
בטבע הטווס הוא [[אוכל-כול]]; הוא ניזון מחלקי [[צמחים]]: עלי כותרת של [[פרח]]ים וראשי [[זרע (בוטניקה)|זרעים]]; עם זאת מזונו המועדף הוא [[חרקים]] ו[[פרוקי-רגליים]] אחרים. הטווס צד בעלי חיים קטנים, [[דג]]ים קטנים, ופרוקי-רגליים על הקרקע, בנחלים רדודים ובאזורים [[עשב]]יים. נחשים קטנים וזוחלים אחרים חביבים על הטווס החי באזורי פרא. הרכב ה[[ירק]]ות מעניק לטווס את הסיבים התזונתיים הנחוצים לו.
[[קובץ:PeacockHead.jpg|תקריב של ראש הטווס|ממוזער|שמאל|250px]]
הטווס הירוק הורג את הזוחלים הקטנים שמהם הוא ניזון על ידי גירויים לתקיפה חוזרת ונשנית, עד שהם מותשים. אז מצליף הטווס בטרפו ברגליו וכנפיו הקשים. [[טופר|טפרי]] רגליו משמשות גם כהגנה מפני [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]].
טווסים מאכלסים אזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] [[אזור טרופי|טרופית]] ויערות השוכנים בקרבת חופים.
טווסים ירוקים צעירים דומים לאמם.
לטווס הירוק יש חיים חברתיים מורכבים אשר עשויים לכלול את אימוצם של טווסים צעירים בני שנה ושנתיים בידי אחיהם בני השלוש והארבע.
הקשר בין הטווס האב לבין צאצאיו עשוי לארוך זמן רב. טווסים בני שנה הנגמלים מטיפול אימם מצטרפים לרוב לתא החברתי של אביהם.
לטווסים יכולת [[תעופה (בעלי חיים)|תעופה]]. טווסים ירוקים ב[[ג'אווה]] נצפו לעיתים מתעופפים באזור הים אל איים קטנים בהם שוכנות ציפורים. עם זאת באופן כללי נמנעים הטווסים מתעופה פרט לצורך הגעה לענפי עצים, שעליהם הם נחים.
כל מיני הטווסים נוהגים לשבת על ענפי עצים החוסים על אזור מחייתם.
==נוצות הטווס==
[[קובץ:Lightmatter peacock tailfeathers closeup.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוצות הטווס]]
[[קובץ:Peacock courting peahen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טווס בטקס חיזור]]
[[קובץ:Byzantine church in Nahariya - Peacocks Mosaic.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פסיפס של זוג טווסים וביניהם [[אמפורה]], פרט מרצפת הפסיפס מ[[הכנסייה הביזנטית בנהריה]]]]
לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ירוקות-כחולות או ירוקות. בנוצות יש סדרות "עיניים" הנראות בצורה מיטבית כאשר הטווס פורס את זנבו. לכל מיני הטווס יש ציצת נוצות בראשם. נוצות זנבו הן הנוצות הארוכות מבין כל [[בעלי חיים]]. הצבע של הנוצות נובע מ[[צבעוניות מבנית]].
לנקבה תערובת של נוצות בצבעי ירוק דהוי, חום ואפור. היא חסרת הזנב הארוך שיש לזכר אך בעלת ציצה. הנקבות יכולות אף הן להציג את נוצותיהן כדי להדוף סכנות או נקבות מתחרות מפני צאצאיהן.
בשביה יש לטווס מגוון רחב של גוני נוצות. מדובר ב[[מוטציה|מוטציות]] שנשמרו בשל רבייה מכוונת ע" האדם. נכללים בהם צבעי [[לבן]], [[פחם]], [[ארד]], [[אופאל|לשם]] (Opal), [[אפרסק]], [[סגול]] ושילוב בין הנ"ל.
זנבו הארוך של הטווס מהווה דוגמה קלאסית ל[[עקרון ההכבדה]].
==חיזור==
טווסים יכולים [[רבייה|להתרבות]] בגיל שנתיים. בגיל שנתיים נוצות הטווס עדיין לא מפותחות במלואן מבחינת האורך והצפיפות. בגיל שלוש שנים מגיעות נוצות הטווס לאורכן המקסימלי.
תקופת ה[[ייחום]] מתחילה בתחילת ה[[אביב]] ומסתיימת בתחילת ה[[סתיו]]. טקסי הזיווג הנעשים בטבע ב[[מצגי זירה|זירת החיזור]] כוללים את הצגת זנבו הפרוס של הזכר, הרעדת הנוצות וקריאה רמה, כזו הנשמעת דומה ל"[[מיאו]]" מודגש מאוד של חתול; בעוד קול קריאת הנקבה מזכיר במידה מסוימת קול נביחת כלב. הטווס מנער את נוצותיו בכיוון הטווסה, קרוב לוודאי כדי לזכות בתשומת לבה. טווסים הם פוליגמיים - זכרים יכולים להזדווג עם 4 או 5 נקבות במהלך עונת הייחום.
אם הצליחה ה[[הרבעה]], הטווסה תטיל בגומה בקרקע בין 4 ל-7 ביצים, הבוקעות לאחר 28 עד 30 יום בהם היא דוגרת עליהן לבדה.
==תפוצה וביות==
'''הטווס המצוי''' הוא יליד [[תת-היבשת ההודית]] ומהווה בה את ה[[ציפור לאומית|ציפור הלאומית]]. '''הטווס הירוק''' הופץ מ[[מיאנמר]] ומזרחה ל[[ג'אווה]]. הוא מצוי ב[[תאילנד]], ב[[קמבודיה]], במיאנמר וב[[מלזיה]]. הטווס הירוק נמצא בסכנת הכחדה כתוצאה מציד ומצמצום ופגיעה בשטחי המחיה שלו. ניתן להכליא בין שני המינים. הטווס חי פרא באזורים שצוינו אך הוא בוית כבר בימי קדם. יש השערה שלפיה הובאו טווסים מהודו ל[[אירופה]] בידי [[אלכסנדר מוקדון]]. הטווס המצוי נחשב עוף חסון המתרבה היטב בשבי, והוא עוף פופולרי לתצוגה בגני חיות. לעומתו הטווס הירוק חסון פחות ונחשב תוקפני ואינו גדל לרוב בשבי.
הטווס הוא [[עוף לאומי|הציפור הלאומית]] של [[הודו]]. בעיר [[לוס אנג'לס]] שבמדינת [[קליפורניה]] גדלים טווסים רבים שהתרבו בטבע, קיימת תנועה של תושבים שמאכילים אותם ומנגד רבים שמתנגדים לקיומם ברחובות העיר ומבקשים לצמצם את האוכלוסייה.
== במיתולוגיה ==
* לפי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] הטווס הוא החיה המקודשת לאלה [[הרה]], אשתו הנקמנית של [[זאוס]]. מקור ה"עיניים" על זנבו של הטווס הוא [[ארגוס (מיתולוגיה)|ארגוס]] בעל 100 ה[[עין|עיניים]], שומרה הנאמן של הרה. אחרי שנקטל בידי [[הרמס]] הנציחה אותו הרה על ידי העברת עיניו לזנב הטווס. ([[אובידוס]] I, 625)
* בשני השירים האפיים של [[קאלידאסה]] ([[מגהדוטה]] ו[[קומאראסמאמבהווה]]) משמש יופיו של הטווס כקישוט ספרותי.
* באגדות ה[[ג'טקה]]{{אנ|Jataka tales}}, [[מהמאיור ג'קטה]] מתאר את לידתו המוקדמת של ה[[בודהה (מושג)|בודהה]] בהגוואן כטווס מוזהב.
* לפי סיפורים אחרים, סוחרים [[הודו|הודים]] לקחו טווסים עד ל[[בבל]] ושם מכרו אותם למקומיים.
* בסיפורי ה[[פולקלור]] של הודו לטווס יש מקום מיוחד. סיפור עם פונג'אבי מספר על מלכה המבקשת מבעלה לא לצוד טווסים שכן אחיה הוא טווס.
* בתת-השבט המיורי של [[בהילס]] בהודו, נשים מסירות את [[רעלה|רעלתן]] כאשר הן רואות טווס, וסוגדים לטווסים במהלך חגיגות וטקסי פולחן.
* בדתם של ה[[יזידים]] יש מקום מרכזי ל"[[מלאכ טאוס|מָלֶאכּ טָאוּס]]" - "מלאך הטווס" - הבכיר מבין שבעה מלאכים שלהשגחתם מסר האל את העולם שיצר.
== הטווס במקורות היהדות ==
רוב החוקרים והפרשנים סבורים שה"תכיים" הנזכרים במקרא{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|י|כב}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|כא}}}} הם הטווסים, וכך גם מתורגם בתרגומים הקדומים של המקרא לארמית, בתרגום ה[[פשיטתא]] וב[[וולגטה]]{{הערה|[[זהר עמר]], '''מסורת העוף''', [[ה'תשס"ד]], עמ' 59.}}.
כמו כן ישנם פרשנים הסבורים שהטווס הוא [[כנף רננים (עוף)|כנף רננים]] המוזכר ב[[ספר איוב]]{{הערה|{{תנ"ך|איוב|לט}}}}.
הטווס נזכר בספרות חז"ל, ביחד עם התרנגול והפסיון כעוף נאכל שטעמו משובח ובעוד הקשרים<ref>לדוגמה עיין [[תלמוד ירושלמי|תלמוד ירושמי]] [[מסכת סוכה]] [[s:ירושלמי_סוכה_ג_ז|פ"ג ה"ו]]</ref>. מהמקורות עולה בבירור שמדובר בעוף כשר{{הערה|למשל [[מסכת חולין]] דף קט"ז עמוד ב', שם מוזכרת החיה "טיוסא", ולפי אחת ההגהות נכתב "טווסא"}}. בספרות ההלכה של האחרונים היו דיונים אחדים בעניין ההיתר לאכלו. בעת החדשה נותרה מסורת אכילה פעילה בידי יהודי איטליה, שפסקה כנראה במהלך המאה התשע עשרה{{הערה|להרחבה: [[זהר עמר]], מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 59 – 68}}.
==הטווס בתרבות==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי הטבע}}
הטווס מופיע כסמל של רשת הטלוויזיה "[[NBC]]" וכמו כן הופיע בעבר בתור הסמל של "[[אולפני הרצליה]]".
הטווס היה נושא ליצירות [[אמנות]], בעיקר [[ציור]] ו[[פסיפס]], עוד מימי קדם, בשל הדרו. ניתן לראות ציורים של [[טווס מצוי]] על פסיפסים מ[[התקופה הרומית]].
== גלריה ==
=== טווס מצוי ===
<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:Indian Peafowl at IIT Delhi.jpg|[[טווס מצוי|טווס הודי]] פורש את זנבו הירוק לראווה
קובץ:Paonroue.JPG|טווס מצוי פורש את זנבו לראווה
קובץ:Peahen on Saint Thomas, United States Virgin Islands.jpg|טווסה פורסת את נוצותיה
קובץ:Peacock--Tel-Aviv-University-Zoo--44.jpg|טווס, מבט מאחור
קובץ:Zoo19feb (16)a.JPG|טווס וזנבו הארוך
קובץ:PeackockSide.jpg|טווס זכר במלוא הדרו
קובץ:The vacu.JPG|טווסה ואפרוחים ב[[מאחזים#ישוב הדעת|ישוב הדעת]]
קובץ:Pavo cristatus male.jpg|טווס זכר
קובץ:Funchal Botanical garden Pavo cristatus IMG 1862.JPG|טווס וה"עיניים" על נוצותיו
קובץ:Pavo 2017.jpg
קובץ:Pavo 2017 B.jpg
קובץ:Pavo-ymm-IL.jpg
קובץ:טווס.jpg|טווס ב[[גן חיות|גן החיות]] של [[אוניברסיטת תל אביב]]
</gallery>
=== טווס ירוק ===
<gallery widths="200" heights="150">
File:Green Peafowl, Hanoi.jpg|טווס ירוק
File:Peacock head (4872586446).jpg|טווס ירוק, ראש
</gallery>
=== טווס באמנות ===
<gallery widths="200" heights="200">
תמונה:Peacock at Caesarea (Israel).jpg|טווס ב[[פסיפס הציפורים (קיסריה)|פסיפס הציפורים]] ב[[קיסריה]]
File:Peacock gate 2011.JPG| הטווס בעיטור שער ב[[ארמון]] [[הודו|הודי]]
קובץ:Imao Keinen - A Pair of Peacocks in Spring - Google Art Project.jpg|הטווס באמנות - [[ציור יפני]] משנת [[1901]]
קובץ:J Smit nach Joseph Wolf Pavo Cristatus.jpg|[[איור]] [[זואולוגי]]-מדעי של [[טווס מצוי]] בספר [[אורניתולוגיה]]
</gallery>
== ראו גם ==
[[קובץ:Afropavo congensis -Antwerp Zoo -pair-8a.jpg|ממוזער|250px|[[טווס קונגו]]]]
* [[טווס קונגו]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pavo|ויקימילון=טוס}}
{{מידע טקסונומי}}
* [http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php טווס] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131011101701/http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php |date=2013-10-11 }} ב[[גן החיות התנ"כי]]
* [http://www.slides.co.il/zoom.php?id=9342 מצגת על טווסים באתר כל המצגות]
* זהר עמר, [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm כשרות הטווס], שנה בשנה, תשס"ג
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:טווסים]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}ג יחגנחגינגחטעהגטגטהיאכעגאכהחיגהגיטכה
ךגךגלגל{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Pavo cristatus 2007.jpg|מרכז|300px|[[טווס מצוי]]]][[טווס מצוי]]
[[קובץ:Pavo muticus - Hai Hong Karni.jpg|מרכז|300px|[[טווס ירוק]]]]
|תת-משפחה=[[פסיונים]]
|כיתוב=[[טווס ירוק]]
}}
'''טווס''' ([[שם מדעי]]: '''''Pavo''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[עופות|עוף]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[פסיוניים]]. הוא מוכר בשל [[זנב]]ו ההדור של ה[[זכר]] שמציג אותו לראווה בפני ה[[נקבה]] בתקופת ה[[רבייה]].
[[מין (טקסונומיה)|מיני]] הטווס הם:
*'''[[טווס מצוי]]''' או '''טווס הודי''' (''Pavo cristatus'')
*'''[[טווס ירוק]]''' או '''טווס בורמני''' (''Pavo muticus'')
המין הנקרא בעברית "[[טווס קונגו]]" אינו שייך לסוג "טווס", אלא לסוג אחר בתת-משפחת ה[[פסיונים]], ושמו המדעי ''Afropavo congensis''.
==סקירה==
הטווס האסייתי הטיפוסי השייך ל[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''pavo'' כולל את '''הטווס המצוי''' המוכר ואת '''הטווס הירוק'''. אורך גוף הטווס הוא כמטר אחד; גם מניפת נוצות הטווס מגיעה לאורך זה.
בטבע הטווס הוא [[אוכל-כול]]; הוא ניזון מחלקי [[צמחים]]: עלי כותרת של [[פרח]]ים וראשי [[זרע (בוטניקה)|זרעים]]; עם זאת מזונו המועדף הוא [[חרקים]] ו[[פרוקי-רגליים]] אחרים. הטווס צד בעלי חיים קטנים, [[דג]]ים קטנים, ופרוקי-רגליים על הקרקע, בנחלים רדודים ובאזורים [[עשב]]יים. נחשים קטנים וזוחלים אחרים חביבים על הטווס החי באזורי פרא. הרכב ה[[ירק]]ות מעניק לטווס את הסיבים התזונתיים הנחוצים לו.
[[קובץ:PeacockHead.jpg|תקריב של ראש הטווס|ממוזער|שמאל|250px]]
הטווס הירוק הורג את הזוחלים הקטנים שמהם הוא ניזון על ידי גירויים לתקיפה חוזרת ונשנית, עד שהם מותשים. אז מצליף הטווס בטרפו ברגליו וכנפיו הקשים. [[טופר|טפרי]] רגליו משמשות גם כהגנה מפני [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]].
טווסים מאכלסים אזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] [[אזור טרופי|טרופית]] ויערות השוכנים בקרבת חופים.
טווסים ירוקים צעירים דומים לאמם.
לטווס הירוק יש חיים חברתיים מורכבים אשר עשויים לכלול את אימוצם של טווסים צעירים בני שנה ושנתיים בידי אחיהם בני השלוש והארבע.
הקשר בין הטווס האב לבין צאצאיו עשוי לארוך זמן רב. טווסים בני שנה הנגמלים מטיפול אימם מצטרפים לרוב לתא החברתי של אביהם.
לטווסים יכולת [[תעופה (בעלי חיים)|תעופה]]. טווסים ירוקים ב[[ג'אווה]] נצפו לעיתים מתעופפים באזור הים אל איים קטנים בהם שוכנות ציפורים. עם זאת באופן כללי נמנעים הטווסים מתעופה פרט לצורך הגעה לענפי עצים, שעליהם הם נחים.
כל מיני הטווסים נוהגים לשבת על ענפי עצים החוסים על אזור מחייתם.
==נוצות הטווס==
[[קובץ:Lightmatter peacock tailfeathers closeup.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוצות הטווס]]
[[קובץ:Peacock courting peahen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טווס בטקס חיזור]]
[[קובץ:Byzantine church in Nahariya - Peacocks Mosaic.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פסיפס של זוג טווסים וביניהם [[אמפורה]], פרט מרצפת הפסיפס מ[[הכנסייה הביזנטית בנהריה]]]]
לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ירוקות-כחולות או ירוקות. בנוצות יש סדרות "עיניים" הנראות בצורה מיטבית כאשר הטווס פורס את זנבו. לכל מיני הטווס יש ציצת נוצות בראשם. נוצות זנבו הן הנוצות הארוכות מבין כל [[בעלי חיים]]. הצבע של הנוצות נובע מ[[צבעוניות מבנית]].
לנקבה תערובת של נוצות בצבעי ירוק דהוי, חום ואפור. היא חסרת הזנב הארוך שיש לזכר אך בעלת ציצה. הנקבות יכולות אף הן להציג את נוצותיהן כדי להדוף סכנות או נקבות מתחרות מפני צאצאיהן.
בשביה יש לטווס מגוון רחב של גוני נוצות. מדובר ב[[מוטציה|מוטציות]] שנשמרו בשל רבייה מכוונת ע" האדם. נכללים בהם צבעי [[לבן]], [[פחם]], [[ארד]], [[אופאל|לשם]] (Opal), [[אפרסק]], [[סגול]] ושילוב בין הנ"ל.
זנבו הארוך של הטווס מהווה דוגמה קלאסית ל[[עקרון ההכבדה]].
==חיזור==
טווסים יכולים [[רבייה|להתרבות]] בגיל שנתיים. בגיל שנתיים נוצות הטווס עדיין לא מפותחות במלואן מבחינת האורך והצפיפות. בגיל שלוש שנים מגיעות נוצות הטווס לאורכן המקסימלי.
תקופת ה[[ייחום]] מתחילה בתחילת ה[[אביב]] ומסתיימת בתחילת ה[[סתיו]]. טקסי הזיווג הנעשים בטבע ב[[מצגי זירה|זירת החיזור]] כוללים את הצגת זנבו הפרוס של הזכר, הרעדת הנוצות וקריאה רמה, כזו הנשמעת דומה ל"[[מיאו]]" מודגש מאוד של חתול; בעוד קול קריאת הנקבה מזכיר במידה מסוימת קול נביחת כלב. הטווס מנער את נוצותיו בכיוון הטווסה, קרוב לוודאי כדי לזכות בתשומת לבה. טווסים הם פוליגמיים - זכרים יכולים להזדווג עם 4 או 5 נקבות במהלך עונת הייחום.
אם הצליחה ה[[הרבעה]], הטווסה תטיל בגומה בקרקע בין 4 ל-7 ביצים, הבוקעות לאחר 28 עד 30 יום בהם היא דוגרת עליהן לבדה.
==תפוצה וביות==
'''הטווס המצוי''' הוא יליד [[תת-היבשת ההודית]] ומהווה בה את ה[[ציפור לאומית|ציפור הלאומית]]. '''הטווס הירוק''' הופץ מ[[מיאנמר]] ומזרחה ל[[ג'אווה]]. הוא מצוי ב[[תאילנד]], ב[[קמבודיה]], במיאנמר וב[[מלזיה]]. הטווס הירוק נמצא בסכנת הכחדה כתוצאה מציד ומצמצום ופגיעה בשטחי המחיה שלו. ניתן להכליא בין שני המינים. הטווס חי פרא באזורים שצוינו אך הוא בוית כבר בימי קדם. יש השערה שלפיה הובאו טווסים מהודו ל[[אירופה]] בידי [[אלכסנדר מוקדון]]. הטווס המצוי נחשב עוף חסון המתרבה היטב בשבי, והוא עוף פופולרי לתצוגה בגני חיות. לעומתו הטווס הירוק חסון פחות ונחשב תוקפני ואינו גדל לרוב בשבי.
הטווס הוא [[עוף לאומי|הציפור הלאומית]] של [[הודו]]. בעיר [[לוס אנג'לס]] שבמדינת [[קליפורניה]] גדלים טווסים רבים שהתרבו בטבע, קיימת תנועה של תושבים שמאכילים אותם ומנגד רבים שמתנגדים לקיומם ברחובות העיר ומבקשים לצמצם את האוכלוסייה.
== במיתולוגיה ==
* לפי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] הטווס הוא החיה המקודשת לאלה [[הרה]], אשתו הנקמנית של [[זאוס]]. מקור ה"עיניים" על זנבו של הטווס הוא [[ארגוס (מיתולוגיה)|ארגוס]] בעל 100 ה[[עין|עיניים]], שומרה הנאמן של הרה. אחרי שנקטל בידי [[הרמס]] הנציחה אותו הרה על ידי העברת עיניו לזנב הטווס. ([[אובידוס]] I, 625)
* בשני השירים האפיים של [[קאלידאסה]] ([[מגהדוטה]] ו[[קומאראסמאמבהווה]]) משמש יופיו של הטווס כקישוט ספרותי.
* באגדות ה[[ג'טקה]]{{אנ|Jataka tales}}, [[מהמאיור ג'קטה]] מתאר את לידתו המוקדמת של ה[[בודהה (מושג)|בודהה]] בהגוואן כטווס מוזהב.
* לפי סיפורים אחרים, סוחרים [[הודו|הודים]] לקחו טווסים עד ל[[בבל]] ושם מכרו אותם למקומיים.
* בסיפורי ה[[פולקלור]] של הודו לטווס יש מקום מיוחד. סיפור עם פונג'אבי מספר על מלכה המבקשת מבעלה לא לצוד טווסים שכן אחיה הוא טווס.
* בתת-השבט המיורי של [[בהילס]] בהודו, נשים מסירות את [[רעלה|רעלתן]] כאשר הן רואות טווס, וסוגדים לטווסים במהלך חגיגות וטקסי פולחן.
* בדתם של ה[[יזידים]] יש מקום מרכזי ל"[[מלאכ טאוס|מָלֶאכּ טָאוּס]]" - "מלאך הטווס" - הבכיר מבין שבעה מלאכים שלהשגחתם מסר האל את העולם שיצר.
== הטווס במקורות היהדות ==
רוב החוקרים והפרשנים סבורים שה"תכיים" הנזכרים במקרא{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|י|כב}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|כא}}}} הם הטווסים, וכך גם מתורגם בתרגומים הקדומים של המקרא לארמית, בתרגום ה[[פשיטתא]] וב[[וולגטה]]{{הערה|[[זהר עמר]], '''מסורת העוף''', [[ה'תשס"ד]], עמ' 59.}}.
כמו כן ישנם פרשנים הסבורים שהטווס הוא [[כנף רננים (עוף)|כנף רננים]] המוזכר ב[[ספר איוב]]{{הערה|{{תנ"ך|איוב|לט}}}}.
הטווס נזכר בספרות חז"ל, ביחד עם התרנגול והפסיון כעוף נאכל שטעמו משובח ובעוד הקשרים<ref>לדוגמה עיין [[תלמוד ירושלמי|תלמוד ירושמי]] [[מסכת סוכה]] [[s:ירושלמי_סוכה_ג_ז|פ"ג ה"ו]]</ref>. מהמקורות עולה בבירור שמדובר בעוף כשר{{הערה|למשל [[מסכת חולין]] דף קט"ז עמוד ב', שם מוזכרת החיה "טיוסא", ולפי אחת ההגהות נכתב "טווסא"}}. בספרות ההלכה של האחרונים היו דיונים אחדים בעניין ההיתר לאכלו. בעת החדשה נותרה מסורת אכילה פעילה בידי יהודי איטליה, שפסקה כנראה במהלך המאה התשע עשרה{{הערה|להרחבה: [[זהר עמר]], מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 59 – 68}}.
==הטווס בתרבות==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי הטבע}}
הטווס מופיע כסמל של רשת הטלוויזיה "[[NBC]]" וכמו כן הופיע בעבר בתור הסמל של "[[אולפני הרצליה]]".
הטווס היה נושא ליצירות [[אמנות]], בעיקר [[ציור]] ו[[פסיפס]], עוד מימי קדם, בשל הדרו. ניתן לראות ציורים של [[טווס מצוי]] על פסיפסים מ[[התקופה הרומית]].
== גלריה ==
=== טווס מצוי ===
<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:Indian Peafowl at IIT Delhi.jpg|[[טווס מצוי|טווס הודי]] פורש את זנבו הירוק לראווה
קובץ:Paonroue.JPG|טווס מצוי פורש את זנבו לראווה
קובץ:Peahen on Saint Thomas, United States Virgin Islands.jpg|טווסה פורסת את נוצותיה
קובץ:Peacock--Tel-Aviv-University-Zoo--44.jpg|טווס, מבט מאחור
קובץ:Zoo19feb (16)a.JPG|טווס וזנבו הארוך
קובץ:PeackockSide.jpg|טווס זכר במלוא הדרו
קובץ:The vacu.JPG|טווסה ואפרוחים ב[[מאחזים#ישוב הדעת|ישוב הדעת]]
קובץ:Pavo cristatus male.jpg|טווס זכר
קובץ:Funchal Botanical garden Pavo cristatus IMG 1862.JPG|טווס וה"עיניים" על נוצותיו
קובץ:Pavo 2017.jpg
קובץ:Pavo 2017 B.jpg
קובץ:Pavo-ymm-IL.jpg
קובץ:טווס.jpg|טווס ב[[גן חיות|גן החיות]] של [[אוניברסיטת תל אביב]]
</gallery>
=== טווס ירוק ===
<gallery widths="200" heights="150">
File:Green Peafowl, Hanoi.jpg|טווס ירוק
File:Peacock head (4872586446).jpg|טווס ירוק, ראש
</gallery>
=== טווס באמנות ===
<gallery widths="200" heights="200">
תמונה:Peacock at Caesarea (Israel).jpg|טווס ב[[פסיפס הציפורים (קיסריה)|פסיפס הציפורים]] ב[[קיסריה]]
File:Peacock gate 2011.JPG| הטווס בעיטור שער ב[[ארמון]] [[הודו|הודי]]
קובץ:Imao Keinen - A Pair of Peacocks in Spring - Google Art Project.jpg|הטווס באמנות - [[ציור יפני]] משנת [[1901]]
קובץ:J Smit nach Joseph Wolf Pavo Cristatus.jpg|[[איור]] [[זואולוגי]]-מדעי של [[טווס מצוי]] בספר [[אורניתולוגיה]]
</gallery>
== ראו גם ==
[[קובץ:Afropavo congensis -Antwerp Zoo -pair-8a.jpg|ממוזער|250px|[[טווס קונגו]]]]
* [[טווס קונגו]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pavo|ויקימילון=טוס}}
{{מידע טקסונומי}}
* [http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php טווס] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131011101701/http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php |date=2013-10-11 }} ב[[גן החיות התנ"כי]]
* [http://www.slides.co.il/zoom.php?id=9342 מצגת על טווסים באתר כל המצגות]
* זהר עמר, [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm כשרות הטווס], שנה בשנה, תשס"ג
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:טווסים]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -1,4 +1,5 @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}
-{{מיון
+{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}ג יחגנחגינגחטעהגטגטהיאכעגאכהחיגהגיטכה
+
+ךגךגלגל{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Pavo cristatus 2007.jpg|מרכז|300px|[[טווס מצוי]]]][[טווס מצוי]]
[[קובץ:Pavo muticus - Hai Hong Karni.jpg|מרכז|300px|[[טווס ירוק]]]]
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 15033 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 14945 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 88 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}ג יחגנחגינגחטעהגטגטהיאכעגאכהחיגהגיטכה',
1 => '',
2 => 'ךגךגלגל{{מיון'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => '{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}',
1 => '{{מיון'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'http://www.itis.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=176112',
1 => 'https://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=9048',
2 => 'http://animaldiversity.org/accounts/Pavo',
3 => 'http://www.gbif.org/species/2473598',
4 => 'http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php',
5 => 'https://web.archive.org/web/20131011101701/http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php',
6 => 'http://www.slides.co.il/zoom.php?id=9342',
7 => 'http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.slides.co.il/zoom.php?id=9342',
1 => 'http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php',
2 => 'http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm',
3 => 'https://web.archive.org/web/20131011101701/http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php',
4 => 'http://www.itis.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=176112',
5 => 'https://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=9048',
6 => 'http://animaldiversity.org/accounts/Pavo',
7 => 'http://www.gbif.org/species/2473598'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעלי חיים|בעל חיים]]|אחר=קבוצת הכוכבים|ראו=[[טווס (קבוצת כוכבים)]]}}ג יחגנחגינגחטעהגטגטהיאכעגאכהחיגהגיטכה
ךגךגלגל{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Pavo cristatus 2007.jpg|מרכז|300px|[[טווס מצוי]]]][[טווס מצוי]]
[[קובץ:Pavo muticus - Hai Hong Karni.jpg|מרכז|300px|[[טווס ירוק]]]]
|תת-משפחה=[[פסיונים]]
|כיתוב=[[טווס ירוק]]
}}
'''טווס''' ([[שם מדעי]]: '''''Pavo''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[עופות|עוף]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[פסיוניים]]. הוא מוכר בשל [[זנב]]ו ההדור של ה[[זכר]] שמציג אותו לראווה בפני ה[[נקבה]] בתקופת ה[[רבייה]].
[[מין (טקסונומיה)|מיני]] הטווס הם:
*'''[[טווס מצוי]]''' או '''טווס הודי''' (''Pavo cristatus'')
*'''[[טווס ירוק]]''' או '''טווס בורמני''' (''Pavo muticus'')
המין הנקרא בעברית "[[טווס קונגו]]" אינו שייך לסוג "טווס", אלא לסוג אחר בתת-משפחת ה[[פסיונים]], ושמו המדעי ''Afropavo congensis''.
==סקירה==
הטווס האסייתי הטיפוסי השייך ל[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''pavo'' כולל את '''הטווס המצוי''' המוכר ואת '''הטווס הירוק'''. אורך גוף הטווס הוא כמטר אחד; גם מניפת נוצות הטווס מגיעה לאורך זה.
בטבע הטווס הוא [[אוכל-כול]]; הוא ניזון מחלקי [[צמחים]]: עלי כותרת של [[פרח]]ים וראשי [[זרע (בוטניקה)|זרעים]]; עם זאת מזונו המועדף הוא [[חרקים]] ו[[פרוקי-רגליים]] אחרים. הטווס צד בעלי חיים קטנים, [[דג]]ים קטנים, ופרוקי-רגליים על הקרקע, בנחלים רדודים ובאזורים [[עשב]]יים. נחשים קטנים וזוחלים אחרים חביבים על הטווס החי באזורי פרא. הרכב ה[[ירק]]ות מעניק לטווס את הסיבים התזונתיים הנחוצים לו.
[[קובץ:PeacockHead.jpg|תקריב של ראש הטווס|ממוזער|שמאל|250px]]
הטווס הירוק הורג את הזוחלים הקטנים שמהם הוא ניזון על ידי גירויים לתקיפה חוזרת ונשנית, עד שהם מותשים. אז מצליף הטווס בטרפו ברגליו וכנפיו הקשים. [[טופר|טפרי]] רגליו משמשות גם כהגנה מפני [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]].
טווסים מאכלסים אזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] [[אזור טרופי|טרופית]] ויערות השוכנים בקרבת חופים.
טווסים ירוקים צעירים דומים לאמם.
לטווס הירוק יש חיים חברתיים מורכבים אשר עשויים לכלול את אימוצם של טווסים צעירים בני שנה ושנתיים בידי אחיהם בני השלוש והארבע.
הקשר בין הטווס האב לבין צאצאיו עשוי לארוך זמן רב. טווסים בני שנה הנגמלים מטיפול אימם מצטרפים לרוב לתא החברתי של אביהם.
לטווסים יכולת [[תעופה (בעלי חיים)|תעופה]]. טווסים ירוקים ב[[ג'אווה]] נצפו לעיתים מתעופפים באזור הים אל איים קטנים בהם שוכנות ציפורים. עם זאת באופן כללי נמנעים הטווסים מתעופה פרט לצורך הגעה לענפי עצים, שעליהם הם נחים.
כל מיני הטווסים נוהגים לשבת על ענפי עצים החוסים על אזור מחייתם.
==נוצות הטווס==
[[קובץ:Lightmatter peacock tailfeathers closeup.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוצות הטווס]]
[[קובץ:Peacock courting peahen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טווס בטקס חיזור]]
[[קובץ:Byzantine church in Nahariya - Peacocks Mosaic.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פסיפס של זוג טווסים וביניהם [[אמפורה]], פרט מרצפת הפסיפס מ[[הכנסייה הביזנטית בנהריה]]]]
לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ירוקות-כחולות או ירוקות. בנוצות יש סדרות "עיניים" הנראות בצורה מיטבית כאשר הטווס פורס את זנבו. לכל מיני הטווס יש ציצת נוצות בראשם. נוצות זנבו הן הנוצות הארוכות מבין כל [[בעלי חיים]]. הצבע של הנוצות נובע מ[[צבעוניות מבנית]].
לנקבה תערובת של נוצות בצבעי ירוק דהוי, חום ואפור. היא חסרת הזנב הארוך שיש לזכר אך בעלת ציצה. הנקבות יכולות אף הן להציג את נוצותיהן כדי להדוף סכנות או נקבות מתחרות מפני צאצאיהן.
בשביה יש לטווס מגוון רחב של גוני נוצות. מדובר ב[[מוטציה|מוטציות]] שנשמרו בשל רבייה מכוונת ע" האדם. נכללים בהם צבעי [[לבן]], [[פחם]], [[ארד]], [[אופאל|לשם]] (Opal), [[אפרסק]], [[סגול]] ושילוב בין הנ"ל.
זנבו הארוך של הטווס מהווה דוגמה קלאסית ל[[עקרון ההכבדה]].
==חיזור==
טווסים יכולים [[רבייה|להתרבות]] בגיל שנתיים. בגיל שנתיים נוצות הטווס עדיין לא מפותחות במלואן מבחינת האורך והצפיפות. בגיל שלוש שנים מגיעות נוצות הטווס לאורכן המקסימלי.
תקופת ה[[ייחום]] מתחילה בתחילת ה[[אביב]] ומסתיימת בתחילת ה[[סתיו]]. טקסי הזיווג הנעשים בטבע ב[[מצגי זירה|זירת החיזור]] כוללים את הצגת זנבו הפרוס של הזכר, הרעדת הנוצות וקריאה רמה, כזו הנשמעת דומה ל"[[מיאו]]" מודגש מאוד של חתול; בעוד קול קריאת הנקבה מזכיר במידה מסוימת קול נביחת כלב. הטווס מנער את נוצותיו בכיוון הטווסה, קרוב לוודאי כדי לזכות בתשומת לבה. טווסים הם פוליגמיים - זכרים יכולים להזדווג עם 4 או 5 נקבות במהלך עונת הייחום.
אם הצליחה ה[[הרבעה]], הטווסה תטיל בגומה בקרקע בין 4 ל-7 ביצים, הבוקעות לאחר 28 עד 30 יום בהם היא דוגרת עליהן לבדה.
==תפוצה וביות==
'''הטווס המצוי''' הוא יליד [[תת-היבשת ההודית]] ומהווה בה את ה[[ציפור לאומית|ציפור הלאומית]]. '''הטווס הירוק''' הופץ מ[[מיאנמר]] ומזרחה ל[[ג'אווה]]. הוא מצוי ב[[תאילנד]], ב[[קמבודיה]], במיאנמר וב[[מלזיה]]. הטווס הירוק נמצא בסכנת הכחדה כתוצאה מציד ומצמצום ופגיעה בשטחי המחיה שלו. ניתן להכליא בין שני המינים. הטווס חי פרא באזורים שצוינו אך הוא בוית כבר בימי קדם. יש השערה שלפיה הובאו טווסים מהודו ל[[אירופה]] בידי [[אלכסנדר מוקדון]]. הטווס המצוי נחשב עוף חסון המתרבה היטב בשבי, והוא עוף פופולרי לתצוגה בגני חיות. לעומתו הטווס הירוק חסון פחות ונחשב תוקפני ואינו גדל לרוב בשבי.
הטווס הוא [[עוף לאומי|הציפור הלאומית]] של [[הודו]]. בעיר [[לוס אנג'לס]] שבמדינת [[קליפורניה]] גדלים טווסים רבים שהתרבו בטבע, קיימת תנועה של תושבים שמאכילים אותם ומנגד רבים שמתנגדים לקיומם ברחובות העיר ומבקשים לצמצם את האוכלוסייה.
== במיתולוגיה ==
* לפי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] הטווס הוא החיה המקודשת לאלה [[הרה]], אשתו הנקמנית של [[זאוס]]. מקור ה"עיניים" על זנבו של הטווס הוא [[ארגוס (מיתולוגיה)|ארגוס]] בעל 100 ה[[עין|עיניים]], שומרה הנאמן של הרה. אחרי שנקטל בידי [[הרמס]] הנציחה אותו הרה על ידי העברת עיניו לזנב הטווס. ([[אובידוס]] I, 625)
* בשני השירים האפיים של [[קאלידאסה]] ([[מגהדוטה]] ו[[קומאראסמאמבהווה]]) משמש יופיו של הטווס כקישוט ספרותי.
* באגדות ה[[ג'טקה]]{{אנ|Jataka tales}}, [[מהמאיור ג'קטה]] מתאר את לידתו המוקדמת של ה[[בודהה (מושג)|בודהה]] בהגוואן כטווס מוזהב.
* לפי סיפורים אחרים, סוחרים [[הודו|הודים]] לקחו טווסים עד ל[[בבל]] ושם מכרו אותם למקומיים.
* בסיפורי ה[[פולקלור]] של הודו לטווס יש מקום מיוחד. סיפור עם פונג'אבי מספר על מלכה המבקשת מבעלה לא לצוד טווסים שכן אחיה הוא טווס.
* בתת-השבט המיורי של [[בהילס]] בהודו, נשים מסירות את [[רעלה|רעלתן]] כאשר הן רואות טווס, וסוגדים לטווסים במהלך חגיגות וטקסי פולחן.
* בדתם של ה[[יזידים]] יש מקום מרכזי ל"[[מלאכ טאוס|מָלֶאכּ טָאוּס]]" - "מלאך הטווס" - הבכיר מבין שבעה מלאכים שלהשגחתם מסר האל את העולם שיצר.
== הטווס במקורות היהדות ==
רוב החוקרים והפרשנים סבורים שה"תכיים" הנזכרים במקרא{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|י|כב}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|כא}}}} הם הטווסים, וכך גם מתורגם בתרגומים הקדומים של המקרא לארמית, בתרגום ה[[פשיטתא]] וב[[וולגטה]]{{הערה|[[זהר עמר]], '''מסורת העוף''', [[ה'תשס"ד]], עמ' 59.}}.
כמו כן ישנם פרשנים הסבורים שהטווס הוא [[כנף רננים (עוף)|כנף רננים]] המוזכר ב[[ספר איוב]]{{הערה|{{תנ"ך|איוב|לט}}}}.
הטווס נזכר בספרות חז"ל, ביחד עם התרנגול והפסיון כעוף נאכל שטעמו משובח ובעוד הקשרים<ref>לדוגמה עיין [[תלמוד ירושלמי|תלמוד ירושמי]] [[מסכת סוכה]] [[s:ירושלמי_סוכה_ג_ז|פ"ג ה"ו]]</ref>. מהמקורות עולה בבירור שמדובר בעוף כשר{{הערה|למשל [[מסכת חולין]] דף קט"ז עמוד ב', שם מוזכרת החיה "טיוסא", ולפי אחת ההגהות נכתב "טווסא"}}. בספרות ההלכה של האחרונים היו דיונים אחדים בעניין ההיתר לאכלו. בעת החדשה נותרה מסורת אכילה פעילה בידי יהודי איטליה, שפסקה כנראה במהלך המאה התשע עשרה{{הערה|להרחבה: [[זהר עמר]], מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 59 – 68}}.
==הטווס בתרבות==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי הטבע}}
הטווס מופיע כסמל של רשת הטלוויזיה "[[NBC]]" וכמו כן הופיע בעבר בתור הסמל של "[[אולפני הרצליה]]".
הטווס היה נושא ליצירות [[אמנות]], בעיקר [[ציור]] ו[[פסיפס]], עוד מימי קדם, בשל הדרו. ניתן לראות ציורים של [[טווס מצוי]] על פסיפסים מ[[התקופה הרומית]].
== גלריה ==
=== טווס מצוי ===
<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:Indian Peafowl at IIT Delhi.jpg|[[טווס מצוי|טווס הודי]] פורש את זנבו הירוק לראווה
קובץ:Paonroue.JPG|טווס מצוי פורש את זנבו לראווה
קובץ:Peahen on Saint Thomas, United States Virgin Islands.jpg|טווסה פורסת את נוצותיה
קובץ:Peacock--Tel-Aviv-University-Zoo--44.jpg|טווס, מבט מאחור
קובץ:Zoo19feb (16)a.JPG|טווס וזנבו הארוך
קובץ:PeackockSide.jpg|טווס זכר במלוא הדרו
קובץ:The vacu.JPG|טווסה ואפרוחים ב[[מאחזים#ישוב הדעת|ישוב הדעת]]
קובץ:Pavo cristatus male.jpg|טווס זכר
קובץ:Funchal Botanical garden Pavo cristatus IMG 1862.JPG|טווס וה"עיניים" על נוצותיו
קובץ:Pavo 2017.jpg
קובץ:Pavo 2017 B.jpg
קובץ:Pavo-ymm-IL.jpg
קובץ:טווס.jpg|טווס ב[[גן חיות|גן החיות]] של [[אוניברסיטת תל אביב]]
</gallery>
=== טווס ירוק ===
<gallery widths="200" heights="150">
File:Green Peafowl, Hanoi.jpg|טווס ירוק
File:Peacock head (4872586446).jpg|טווס ירוק, ראש
</gallery>
=== טווס באמנות ===
<gallery widths="200" heights="200">
תמונה:Peacock at Caesarea (Israel).jpg|טווס ב[[פסיפס הציפורים (קיסריה)|פסיפס הציפורים]] ב[[קיסריה]]
File:Peacock gate 2011.JPG| הטווס בעיטור שער ב[[ארמון]] [[הודו|הודי]]
קובץ:Imao Keinen - A Pair of Peacocks in Spring - Google Art Project.jpg|הטווס באמנות - [[ציור יפני]] משנת [[1901]]
קובץ:J Smit nach Joseph Wolf Pavo Cristatus.jpg|[[איור]] [[זואולוגי]]-מדעי של [[טווס מצוי]] בספר [[אורניתולוגיה]]
</gallery>
== ראו גם ==
[[קובץ:Afropavo congensis -Antwerp Zoo -pair-8a.jpg|ממוזער|250px|[[טווס קונגו]]]]
* [[טווס קונגו]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pavo|ויקימילון=טוס}}
{{מידע טקסונומי}}
* [http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php טווס] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131011101701/http://jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c2108/8783.php |date=2013-10-11 }} ב[[גן החיות התנ"כי]]
* [http://www.slides.co.il/zoom.php?id=9342 מצגת על טווסים באתר כל המצגות]
* זהר עמר, [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/amar-1.htm כשרות הטווס], שנה בשנה, תשס"ג
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:טווסים]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715965801' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
