מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 13303 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'SigTif' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 105084119 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => '*',
2 => 'user',
3 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'createaccount',
4 => 'read',
5 => 'edit',
6 => 'createpage',
7 => 'createtalk',
8 => 'writeapi',
9 => 'viewmyprivateinfo',
10 => 'editmyprivateinfo',
11 => 'editmyoptions',
12 => 'abusefilter-log-detail',
13 => 'urlshortener-create-url',
14 => 'centralauth-merge',
15 => 'abusefilter-view',
16 => 'abusefilter-log',
17 => 'vipsscaler-test',
18 => 'flow-hide',
19 => 'flow-edit-title',
20 => 'upload',
21 => 'reupload-own',
22 => 'move-categorypages',
23 => 'minoredit',
24 => 'editmyusercss',
25 => 'editmyuserjson',
26 => 'editmyuserjs',
27 => 'sendemail',
28 => 'applychangetags',
29 => 'changetags',
30 => 'viewmywatchlist',
31 => 'editmywatchlist',
32 => 'spamblacklistlog',
33 => 'flow-lock',
34 => 'mwoauthmanagemygrants',
35 => 'reupload',
36 => 'move',
37 => 'collectionsaveasuserpage',
38 => 'collectionsaveascommunitypage',
39 => 'autoconfirmed',
40 => 'editsemiprotected',
41 => 'skipcaptcha',
42 => 'flow-edit-post',
43 => 'ipinfo',
44 => 'ipinfo-view-basic',
45 => 'transcode-reset',
46 => 'transcode-status',
47 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | true |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 15885 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 156211 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'אינטרסקס' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'אינטרסקס' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 575654997 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הסרת [[קטגוריה:מיניות]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 2013936 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '[[קובץ:Intersex Pride Flag.svg|ממוזער|250px|אחד מ[[דגל האינטרסקס|דגלי האינטרסקס]]. דגל זה מורכב מטבעת סגולה על רקע צהוב, צבעים הנחשבים לצבעי "[[הרמאפרודיט]]". המעגל מסמל שלמות.]][[קובץ:Bigender pride flag.svg|ממוזער|250px|ב[[דגל]] ה[[ביג'נדר]] נעשה שימוש גם על ידי קהילות אינטרסקסואליות. הדגל נוצר על ידי נטלי פוקס ב-[[2009]]. הוא מייצג הן את מי שנולדו [[זכר]] או [[נקבה]], הן את מי שבחרו לעבור [[התאמה מגדרית]] והן את מי שנולדו אינטרסקס, וכן כל צירוף אחר, כגון מי ששואפים לעבור התאמה מגדרית. הרצועה האמצעית משלבת צבעי [[ורוד]] ([[נשיות|נשי]]) ו[[תכלת]] ([[גבריות|גברי]]) ומסמלת את הערבוב בין ה[[מגדר]]ים.]]
[[קובץ:Hermaphrodite symbol (square caps).svg|ממוזער|200px|אחד מסמלי האינטרסקסואליות.]]
[[קובץ:Third International Intersex Forum.jpg|ממוזער|שמאל|320px|משתתפים בפורום הבינלאומי השלישי לאינטרסקס שנערך ב[[מלטה]] בדצמבר 2013]]
'''אינטרסקס''' (מ[[אנגלית]]: '''Intersex''') הם בני-אדם שיש להם סימני מין [[זכר]]יים ו[[נקבה|נקביים]] כאחד (המונח הרפואי הוא '''התמיינות מינית שונה''' או '''התמיינות מינית אחרת''' ('''DSD''') {{כ}}{{אנ|Disorders of sex development}}).{{הערה|[https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס / DSD)], משרד הבריאות, 6 במרץ 2017}}
אין נתונים מדויקים על מספר התינוקות הנולדים במצב בו מינם אינו זכרי או נקבי בבירור או על מספר האנשים החיים כאינטרסקס, והנתונים משתנים בהתאם להגדרת התופעה. בהתאם לאומדנים רפואיים רשמיים, נולד תינוק אינטרסקס אחד בכל 1,500 עד 2,000 לידות.{{הערה|[http://www.isna.org/faq/frequency How common is intersex?]‎ מתוך אתר אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה}} לפי אומדנים אחרים, אך שנויים במחלוקת, היקף התופעה הוא כ-2% עד 4% מהאוכלוסייה.{{הערה|{{nrg|ליאת שלזינגר|זעקת האינטרסקס: קבלו אותנו כפי שאנחנו|239/653|11 במאי 2011|1|2}}}}
בתחילת [[שנות ה-90]] התגבשה בעולם קהילת אינטרסקס, וזו יצאה למאבק שמטרתו שינוי השיטה הרפואית הגורסת כי יש לנתח תינוקות אינטרסקסים בהקדם האפשרי. המאבק הצליח במדינות שונות, והוא מתקיים בין היתר גם בישראל.{{הערה|{{נענע10|הילה אלרואי ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/נרתמים-למען-זכויות-אינטרסקס-119012418134853/|הכותב=|כותרת=נרתמים למען זכויות אינטרסקס|אתר=עמוד פייסבוק בעברית המרכז מידע ופניות|תאריך=}}}}
==רקע==
מקובל להגדיר את מינו של אדם בארבעה רבדים:
* המין הגניטלי (אברי מין זכריים או נקביים)
* המין הגונאדי (בלוטות מין זכריות או נקביות, כלומר [[אשך|אשכים]] או [[שחלה|שחלות]])
* מין הורמונלי (מידת הריכוז של הורמוני מין כגון [[טסטוסטרון]], [[אסטרדיול]] ו[[פרוגסטרון]])
* המין הכרומוזומלי ([[כרומוזום|כרומוזומי]] מין XX, XY או אופציות נוספות)
אצל רובם המכריע של האנשים קיימת התאמה בין ארבעת המדדים. אינטרסקסים הם אנשים אצלם לא כל התכונות הנ"ל זכריות או נקביות, אם משום שחלק מהתכונות נקביות וחלק זכריות, או מפני שאחת התכונות נחשבת לא זכרית ולא נקבית. רבים מהם נולדים עם אברי מין חיצוניים שאינם זכריים או נקביים בבירור. במקרים אחרים אין התאמה בין אברי המין החיצוניים והפנימיים (במקרים נדירים לאותו אדם יש אשכים ושחלות, או בלוטת ביניים הנקראת "אובו-טסטיס"). ישנם אנשים הנולדים עם [[כרומוזומי מין]] שאינם XX או XY - למשל: [[תסמונת קליינפלטר|XXY]], XYY או [[תסמונת טרנר|כרומוזום X בודד]].
הזהות ה[[מגדר]]ית של אינטרסקס יכולה להיות [[סיסג'נדר]]ית במקרה שהמין והמגדר שנבחרו עבורו או עבורה מקובלים על ידם, או [[טרנסג'נדר]]ית במקרה שהיא אינה מקובלת.
==סיבות אפשריות לאינטרסקסואליות==
בעולם הרפואה ידועים סוגים רבים של מצבים הגורמים לאינטרסקסואליות. חלקם עוברים ב[[תורשה]] (על פי רוב בתורשה אוטוזומלית רצסיבית), חלקם נובעים מ[[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]] חד-פעמיות (ללא היסטוריה משפחתית) והסיבות לחלקם עדיין אינן ידועות. כמה מסוגי האינטרסקסואליות הנפוצים יותר:
===חוסר באנזים 5-אלפא רדוקטאז ===
מחסור ב[[אנזים]] [[5 אלפא רדוקטז]] (alpha reductase deficiency{{כ}}-5) נובע משוני [[גנטיקה|גנטי]] העובר ב[[תורשה]] באופן [[אוטוזומלי]]-[[רצסיבי]]. ב[[עובר]]ים בעלי מין כרומוזומלי XY (זכרי), הוא אינו מאפשר הפיכת [[טסטוסטרון]] להורמון הפעיל יותר [[DHT]], ומעכב את התפתחות סימני המין הזכריים בעובר. כתוצאה מכך עשויים להיוולד תינוקות בעלי אברי מין זכריים, אך לא פוריים; תינוקות עם [[היפוספדיאס]] (פתיחה נמוכה של צינור השתן, ולעיתים כיס אשכים פתוח); האשכים עלולים להיות [[אשך טמיר|טמירים]]; תינוקות עם אברי מין נקביים למראה, עם [[דגדגן]] גדול, וכן מצבי ביניים.
לעיתים קרובות בוחרים לגדל תינוקות בעלי איברי מין נקביים-למראה כילדות. ב[[גיל ההתבגרות]] מתחילים האשכים הטמירים להפיק [[הורמון|הורמונים]] זכריים, ומתפתחים סימני מין משניים זכריים. הדגדגן מתפתח ל[[פין]] קטן, המסוגל להגיע ל[[זקפה]] ו[[שפיכה|פליטה]]. לעיתים מתפתחת גם זהות מגדרית גברית.{{מקור|נושא=בריאות}} חוסר באנזים 5 אלפא רדוקטאז נפוץ יותר בחברות בהן נהוגים או היו נהוגים [[נישואי קרובים]].
===תסמונת אי-רגישות לאנדרוגן===
{{ערך מורחב|תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן}}
בתסמונת אי-רגישות ל[[אנדרוגן]] (androgen insensitivity syndrome), העוברת בתורשה (אם כי היא עשויה להיות תוצאה של מוטציה ספונטנית) תאי הגוף אינם מגיבים לאנדרוגן, שהוא ההורמון המפתח את סימני המין הזכריים. אנשים עם תסמונת זו נולדים עם גוף נקבי למראה, עם [[טמירות אשכים|אשכים טמירים]] (המייצרים את ההורמון הזכרי שהגוף אינו מגיב לו); ללא [[רחם]] ושחלות, ושער גוף מועט. הקריוטיפ הוא XY. קיימת גם אי רגישות חלקית, העשויה להביא ליצירת אברי-מין שאינם חד-משמעיים. [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] על פי רוב נשית.{{מקור|נושא=בריאות}} לעיתים מתבצעת התערבות [[כירורגיה|כירורגית]] להארכת ה[[נרתיק]] כדי לאפשר [[יחסי מין וגינאליים|חדירה וגינאלית]].
===כרומוזומי מין לא-טיפוסיים===
מצבים שונים נגרמים בשל [[כרומוזום מין|כרומוזומי מין]] שונים. אנשים שיש להם רק כרומוזום X{{כ}} (45 כרומוזומים במקום 46) יפתחו '''[[תסמונת טרנר]]'''. בנקבות שזה ה[[קריוטיפ]] שלהן, סימני המין הנקביים מפותחים פחות מנקבות עם קריוטיפ XX. מצבי תסמונת טרנר שבהם בחלק מהתאים יש כרומוזומי XY ובחלקם רק X (תופעה הידועה בשם [[פסיפס (גנטיקה)|מוזאיציזם]] - בעברית "פסיפסיות") עשויים להביא לאיברי מין שאינם חד-משמעיים.
זכרים בעלי כרומוזום X נוסף (קריוטיפ XXY) מפתחים '''[[תסמונת קליינפלטר]]'''. האשכים שלהם קטנים וקשים, ובבגרותם סימני המין הזכריים חלשים יותר - לעיתים שיער גוף מועט וגדילת שדיים. לעיתים הזהות המגדרית היא נשית.
בספרות הרפואית מתוארים צירופים רבים של כרומוזומי מין, כולל בני-אדם בעלי ארבעה כרומוזומי מין ויותר.
===היפרפלזיה===
[[היפרפלזיה מולדת של האדרנל|היפרפלזיה של יותרת הכליה]] היא תופעה תורשתית אשר לרוב גורמת לפעילות יתר של [[בלוטת יותרת הכליה]], המביאה לייצור עודף של הורמוני מין. בנקבות עשוי הדבר להתבטא באברי מין שאינם חד-משמעיים ובהתפתחות סימני מין משניים זכריים בגיל ההתבגרות. זוהי הסיבה השכיחה ביותר למצבי אינטרסקס.
===מצב הנגרם מעודף הורמונים ברחם===
חשיפה ב[[רחם]] במהלך ה[[הריון]] לתרופה [[פרוגסטין]] (Progestin), בה השתמשו בשנות החמישים והשישים למניעת הפלות מוקדמות, גרמה לוויריליזציה מוגברת בעוברים ממין נקבה (Progestin-induced virilisation). לתינוקות אלה דגדגנים מוגדלים, ובגיל ההתבגרות עשוי גופם לפתח סימני מין משניים זכריים.
חשיפה לאנדרוגנים ברחם עלולה לגרום גם להיפרלפזיה של יותרת הכליה.
אצל [[בקר הבית|פרות]] ידועה תופעה כזו כאשר נולדים עגלים [[תאומים (ביולוגיה)|תאומים]] שהאחד מהם זכר והשנייה נקבה. מאחר שאצל הפרות (בניגוד לבני האדם) ה[[שליה]] משותפת לשני התאומים הלא-זהים, מגיעים הורמונים זכריים אל עובר העֶגלה. כתוצאה מכך נולדת פרה שאינה פורייה ובעלת דפוסי התנהגות זכריים (בבגרות המינית היא מנסה להרביע פרות אחרות). פרה כזאת נקראת ב[[תלמוד]] בשם '''פרה אילונית''', ובאנגלית '''freemartin'''.
==יחס החברה והממסד הרפואי לאנשים אינטרסקסואלים==
מצבי אינטרסקס ריתקו, בלבלו והביכו את הממסד הרפואי ואת החברה כולה. רק בשנים האחרונות התחילה הבנה גדולה יותר של הגורמים הרפואיים לאינטרסקסואליות, ושל ההשלכות החברתיות שלה.
ב[[משנה]] מוזכרים שני סוגי אינטרסקסואליות: [[טומטום ואנדרוגינוס|אנדרוגינוס]] (מי שנולד עם איברי מין של שני המינים) וטומטום (מי שאין אפשרות בלידתו לדעת מה מינו). כמו כן מוזכרת "[[איילונית|אישה אילונית]]": {{ציטוט|תוכן=אילונית - לשון איל. הזכר מן הצאן. וסימניה מפורשים, שאין לה שדים כנשים ואין לה סימנים וקולה עבה כאיש ואין לה שיפולי מעים כנשים כלומר שאותו מקום אינו בולט מגופה כערות שאר הנשים.|מקור=ר' [[עובדיה מברטנורא]] {{משנה|יבמות|א|א}}|מירכאות=כן}}
תיאורים רפואיים רבים של מצבי אינטרסקס, במידה כלשהי של דיוק, מופיעים במסמכים היסטוריים בכל התקופות. ילדים שנולדו עם איברי מין שאינם חד-משמעיים נחשבו לרוב כמפלצות, ולעיתים מצאו את עצמם מוצגים לראווה ב[[קרקס]]ים.
עם השתנות מדע ה[[רפואה]] במאה התשע-עשרה בעולם המערבי, נוצרה נטייה להתערב באמצעים [[כירורגיה|כירורגיים]] כדי "לתקן" את מה שנחשב כמום מלידה. ב[[שנות השישים]] והשבעים של המאה ה-20, ובמידה מסוימת גם בימינו, נטו רופאים לבצע ניתוחים פלסטיים לקביעת מין בתינוקות - למשל כריתת דגדגנים מוגדלים ואשכים טמירים כדי להפוך תינוקות בעלי מין שאינו חד-משמעי לנקבות. ההנחה הייתה כי בגיל ההתבגרות יהיה צורך ב[[טיפול הורמונלי]] כדי להשלים את המעבר למין החדש. טיפולים אלה הושפעו מתאוריות פסיכולוגיות מערביות אופנתיות בשנות השישים והשבעים שטענו כי [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] מבוססת אך ורק על תהליכי [[חיברות]] חיצוניים ולא על נתונים ביולוגיים.
אחת הבעיות הגדולות בביצוע ניתוחי קביעת מין בתינוקות ובילדים היא ההחלטה לאיזה מין לשייך את התינוק. במאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים התאוריה הייתה כי רקמת הגונאדות היא הקובעת - אם לתינוק יש רקמת אשך הוא זכר, אם רקמת שחלה התינוק נקבה. תינוקות עם אובו-טסטיס נקראו בשם "הרמאפרודיטים אמיתיים" - להבדיל ממקרי אינטרסקס אחרים שנקראו "הרמאפרודיטים מדומים" או "אנדרוגינוס". השמות "הרמאפרודיט" ו"אנדרוגינוס" נחשבים כיום לא-מדויקים ופוגעניים ויוצאים בהדרגה משימוש.
בעשורים האחרונים גברה הנטייה לקבוע את מין התינוק על פי המין הכרומוזומלי. אולם אף אחת משתי הדרכים לזיהוי מין התינוק אינה מבטיחה זיהוי נכון של הזהות המגדרית.
ניתוחים לקביעת המין בילדים הם כיום נושא שנוי במחלוקת. אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה,{{הערה|[http://www.isna.org/ אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה]}} הארגון הראשון שאיגד אינטרסקסים כנגד מדיניות הנירמול הרפואית פעלה עד שנת 2008, ואז סגרה את פעילותה לטובת ניסיון לייצר שינוי מתוך המערכת ובשיתוף הממסד הרפואי האמריקאי. מאז סגירת הארגון, צצו ארגונים אזרחיים רבים בהנהגת אנשים אינטרסקס המנהלים מאבק זכויות של קהילת האינטרסקס מול המערכת הרפואית בארצות הברית ובעולם.{{הערה|ראו [[:en:Intersex civil society organizations#List of intersex organizations|Intersex civil society organizations]]}} מאבקם של הארגונים בנהלים הרפואיים הפוגעים לטענתם בזכויות האנשים האינטרסקס להסכמה מדעת לטיפולים רפואיים, בזכות לשלמות הגוף, פוריות, אוטונומיה לקבוע את השתייכותם המינית בעתיד ועוד, צובר תאוצה וגורף תמיכה בשנים האחרונות מגופי זכויות אדם כגון [[האו"ם]], ועדות אתיקה בין לאומיות ומחוקקים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ohchr.org/ Documents/HRBodies/HRCouncil/RegularSession/Session22/A.HRC.22.53_English.pdf|הכותב=|כותרת=Report of the Special Rapporteur on Torture and Other Cruel, Inhuman or Degrading Treatment or Punishment A/HRC/22/53|אתר=|תאריך=(1/2/2013)}}}} בשנת 2015 החליטה מדינת מלטה לאסור בחוק קיום ניתוחים באינטרסקס ללא הסכמתם.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2016/feb/10/intersex-human-rights-lgbti-chile-argentina-uganda-costa-rica|title=Is the world finally waking up to intersex rights?|last=Larsson|first=Naomi|date=2016-02-10|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2017-08-04}}}} עם זאת, ארגונים אלו ותומכיהם מצויים בחוסר הסכמה עמוק עם הממסד הרפואי ביחס ליעילות ובטיחות הניתוחים המבוצעים לילדים אינטרסקס. למשל, יש הטוענים כי למעלה מ-95% מאלו שעברו ניתוחים כאלה בילדותם, העידו (בגיל 18) כי הם מרוצים מהחלטת הרופאים,{{מקור|נושא=בריאות}} ושרק מעטים מהם מרגישים שנעשה להם עוול נורא, וחלקם אף עוברים [[ניתוח להתאמה מגדרית|ניתוחים להתאמה מגדרית]] בבגרותם.{{דרוש מקור}} מנגד, טוענים קולות מתוך וגם מחוץ לממסד הרפואי כי טענות אלו אינן מבוססות על ראיות מהימנות ומחקרים ארוכי טווח,{{הערה|[https://www.karger.com/Article/Abstract/442975 Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care]|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Douglas A. Canning|שם=, Can We Correct Hypospadias with a Staged Operation? If not, are We Bold Enough to Report it? )|כתב עת=(2015) J UROL}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Birgit Köhler et al|שם=Satisfaction with Genital Surgery and Sexual Life of Adults with XY Disorders of Sex Development: Results from the German Clinical Evaluation Study|כתב עת=J. CLIN. ENDOCRINOL. METAB.}}}} ושאינן משקפות את חוויית חייהם הגורפת של אנשים אינטרסקס.{{הערה|[http://www.glhv.org.au/sites/www.glhv.org.au/files/san_fran_intersex_report.pdf A HUMAN RIGHTS INVESTIGATION INTO THE MEDICAL “NORMALIZATION” OF INTERSEX PEOPLE]|כיוון=שמאל}}
הסיבות העיקריות להתנגדות לניתוח לקביעת מין:
*במקרים רבים אין דרך לדעת בביטחון מה יהיה מינו הסופי של התינוק.
*אף כי ניתוח לקביעת מין יכול לעזור לילד מבחינה חברתית בילדותו, הוא עלול לפגוע בתפקוד המיני ובפוריות של הבוגר. 20%-50% מהמקרים של ניתוח יגרום לאובדן תחושה מינית.
*הזכות להחליט על התערבות דרסטית כזו נתונה לאדם עצמו בלבד ואין להורים ולרופאים זכות מוסרית לבצע ניתוח שכזה.
*הרצון לכפיית מין ספציפי על הילד הוא ביטוי לתפיסת עולם המקבלת רק שתי אפשרויות כ"נכונות", בעוד שקיימים מצבי ביניים בין המינים האמורים להיחשב לגיטימיים ונורמטיבים לא פחות כפי שהיו לאורך ההיסטוריה.
*ניתן לגדל ילדים אינטרסקס כבנים/בנות כשלב ביניים עד שיוכלו להשתתף בהחלטה האם לעבור ניתוח או הליך רפואי אחר, ומאיזה סוג.
הסיבות העיקריות לתמיכה בניתוח לקביעת מין:
*הדעה הגורסת כי כל ילד צריך לדעת בבירור לאיזה מין הוא שייך וכי קבלת החלטה כל כך קריטית בעתיד תהווה מעמסה נפשית שיתקשה לעמוד בה.
*מחשבה כי "תיקון" ושיוך הילוד למין מסוים יאפשר חיבור הורה-ילד חזק יותר.
===אינטרסקס בישראל===
בשנים האחרונות הגיעו הדי הפעילות העולמית למען זכויות אינטרסקס גם לישראל, ומספר שינויים משמעותיים התרחשו מאז. קבוצת הפעילים בישראל גדלה משנה לשנה ומפעילה את עמוד ה[[פייסבוק]] "נרתמים למען זכויות אינטרסקס".{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0}}
בעקבות לחצים מצד פעילים אינטרסקס שערכו כנסים, ימי עיון ושולחנות עגולים בשיתוף מומחים רפואיים, אנשי אקדמיה, החברה האזרחית ונציגי [[משרד הבריאות]], הוקמה ועדה שנועדה לבחון את הנוהל לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, התפרסם נוהל חדש ומתקדם המבסס את זכויותיהם של אנשים אינטרסקס והוריהם מול מערכת הבריאות ומתווה רוח חדשה בטיפול בהם. הנוהל מעניק למטופל ומשפחתו את עיקר הסמכות לקבל החלטות רפואיות מושכלות המבוססות על מידע מלא ואמין.{{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת אינטרסקס - DSD]}}
בין החידושים שבנוהל:
* מצב אינטרסקס, כאשר הוא אינו מהווה סכנה לחייו או לבריאותו של אדם, אינו מהווה כשלעצמו מחלה שיש לטפל בה. טיפול יינתן רק כדי למנוע סכנה לחיים, פגיעה פיזיולוגית או נפשית.
* זכאות להיות מטופלים במרכזים מומחים לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD.
* דרישה לקבלת הסכמה מפורשת לצילום המטופל/ת והימצאותם של סטודנטים ו[[סטאז']]רים במהלך הבדיקות/טיפול.
* שמירה על פרטיות אך הבטחת גישה למידע רפואי אישי (מידע שהיה מוסתר בעבר מהמטופלים).
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי ההורים (בדבר סיכויי הצלחת הטיפול והשיוך המיני והמגדרי כולל אפשרות השהיית הטיפול או זניחתו).
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי המטופל/האינטרסקס עצמו בהתאם למידת בגרותו והבנתו (ביחס לאבחנה ואפשרויות הטיפול ואי הטיפול) וקבלת הסכמתו לניתוח בנוסף להסכמת הוריו מעל גיל 14.
* זכויות והטבות נוספות.{{הערה|{{כל-זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}}}
==אינטרסקסואליות בספורט==
{{ערך מורחב|טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט}}
[[הפרדה מגדרית]] בין [[גברים]] ל[[נשים]] היא הפרקטיקה הנהוגה בעולם ה[[ספורט]]. [[ספורטאים]] [[טרנסג'נדר]]ים ואינטרסקס מאתגרים את [[בינאריה מגדרית|החלוקה הבינארית]] לגברים ולנשים בספורט, ומאלצים את עולם הספורט לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו על מין ו[[מגדר]], ולגבש עקרונות העוסקים בשילובם וב[[הדרה חברתית|הדרתם]]. ספורט הוא זירה חברתית ולכן הוא משקף תפיסות [[תרבות]]יות דיכוטומיות לגבי מין ומגדר, לפיהן קיימות רק שתי קטגוריות ביולוגיות שאדם יכול להשתייך אליהן ([[זכר]] או [[נקבה]]) וכי לכל קטגוריה ביולוגית יש את המגדר שלה ([[גבר]] הוא זכר ו[[אישה]] היא נקבה), אולם ספורטאים טרנסג'נדרים ואינטרסקס נמצאים מחוץ לבינאריות המינית והמגדרית ולא ניתן לסווג אותם בקטגוריות אלו. הסוגיות הפרקטיות, ה[[פוליטיקה|פוליטיות]], ה[[משפט (דין)|משפטיות]] וה[[פילוסופיה|פילוסופיות]] שעוסקות בשילוב אינטרסקסואלים בספורט זוכות ליותר ויותר הכרה, כאשר סוגיית זכאותם להתחרות, ואם כן תחת אלו תנאים, היא סוגיה מרכזית בשיח ונתונה ב[[מחלוקת]]. ההתנגדות לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך ההוגנות, ולפיה שילובם פוגע בעקרון המשחק ההוגן בטענה שיש להם מאפיינים המעניקים להם יתרון לא הוגן מול היריבים שלהם. התמיכה לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך [[שוויון הזדמנויות|שוויון ההזדמנויות]] ואי ה[[אפליה]] תוך ביטול הטענה ליתרון לא הוגן.
[[קובץ:EwaKlobukowska-sztafeta.JPG|140px|ממוזער|שמאל|[[אווה קלובוקווסקה]] - 1964]]
מ[[שנות השלושים של המאה העשרים]] ועד [[שנות התשעים]], נערכו בדיקות לאימות מין במטרה לתפוס גברים שמתחזים לנשים על מנת לגרוף הישגים בתחרויות לנשים. לאורך תקופה זו, לא נתפסו גברים המתחזים לנשים אלא "נתפסו" נשים אינטרסקס. במקרים רבים, נשים אלו אולצו לעזוב את עולם הספורט, המדליות שלהן נשללו מהן והישגיהן נמחקו מהרשומות. לדוגמה: בשנת 1966, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בבודפשט, האתלטית הפולנייה [[אווה קלובוקווסקה]] עברה בהצלחה את הבדיקה הגינקולוגית לאימות מין בה נמצא כי יש לה איבר מין נקבי. בשנת 1967, ביצעו בה בדיקה לאימות מין בשיטת גופיף בר והיא נכשלה בה, לאחר שהתגלה שיש לה [[פסיפס (גנטיקה)|פסיפס]] (XX/XXY). הרופאים טענו כי יש לה כרומוזום אחד יותר מדי כדי להיות מוגדרת כאישה עבור תחרויות ספורט. עקב הכישלון בבדיקה, שיא העולם שלה בריצת 100 מטר נמחק מהרשומות, כל ההישגים והמדליות שצברה נשללו ממנה, וכן נשללה ממנה לצמיתות הזכות להתחרות בתחרויות בינלאומיות. אף על פי שמדיניות הבדיקות הבטיחה שמירה על סודיות, תוצאות בדיקתה הודלפו והיא הושפלה בציבור. בגיל 21, בלי אישור להתחרות בספורט עלית, הקריירה שלה הגיעה אל סופה והיא נאלצה לפרוש מעולם הספורט. שנה לאחר מכן, דווח כי היא נכנסה להריון וילדה.
[[קובץ:Dutee Chand.jpg|150px|ממוזער|שמאל|[[דוטי צ'אנד]]]]
בשנת 2011, [[הוועד האולימפי הבינלאומי|הוועד האולימפי]] וה-[[IAAF]] גיבשו מדיניות לשילוב נשים אינטרסקס לפיה ספורטאיות אינטרסקס חייבות להוריד את רמת הטסטוסטרון בגופן לרמות נקביות טיפוסיות על מנת להתחרות, זאת בטענה כי רמות גבוהות של טסטוסטרון בגופן מעניקות להן יתרון לא הוגן על פני המתחרות שלהן. מדיניות זו ספגה ביקורת, ובשנת 2014 עמדה למבחן ב[[בית הדין לבוררות בספורט]] לאחר שהאצנית ההודית [[דוטי צ'אנד]], שנדרשה לעבור הליכים רפואיים כדי להתחרות, סרבה לעשות כן ותבעה את ה-IAAF על מדיניות זו. בית המשפט קבע כי אין הוכחות שמצביעות על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות בקרב אינטרסקסואליות לבין שיפור ביצועים בספורט וביטל את המדיניות. באפריל 2018, גיבש ה-IAAF מדיניות חדשה בנושא. ביוני 2018, האצנית [[קסטר סמניה]] הגישה תביעה לבית הדין לבוררות בספורט נגד מדיניות זו, ונכון לספטמבר 2018, ההליך טרם הסתיים.
==ראו גם==
* [[ג'נדרקוויר]]
* [[גינאנדרומורפיזם]]
* [[הרמאפרודיט]]
* [[דיפאליה]] - כפילות סימני מין זכריים
* [[מדע ומגדר]]
* [[טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט]]
* [[טומטום ואנדרוגינוס]] - הלכות בנושא האינטרסקס
* [[ג'ים סינקלייר]]
==לקריאה נוספת==
* '''הספר "איזה מין גוף?"''' מאת ד"ר [[לימור מעודד דנון,https://medicine.biu.ac.il/MeodedDanon|לימור מעודד דנון]], מחקר נרטיבי ביקורתי על הגישה הטיפולית, ההורית וחוויות החיים של אינטרסקסואלים בישראל
* '''מידלסקס''' מאת [[ג'פרי יוג'ינידיס]], רומן אפי המתאר את קורותיה של משפחת מהגרים באמריקה מנקודת המבט של קאל, אינטרסקס עם חוסר באנזים אלפא רדוקטאז 5.
*Karkazis, Katrina. [https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived Fixing sex: Intersex, medical authority, and lived experience]. Duke University Press, 2008
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אינטרסקס}}
* {{תיאוריה וביקורת|לימור מעודד דנון|איזה מין גוף? קווי התפר בחייהם של אינטרסקסואלים: המאבק בין הגוף הסובייקטיבי לגוף הביו־חברתי|איזה-מין-גוף-קווי-התפר-בחייהם-של-אינטרס|42, אביב 2014, עמ' 125–150}}
* {{משפטים|[[שגית מור]], מעין סודאי ואור שי|מהכחשה להנכחה: ביקורת נוהל ניתוחים באינטרסקס|1175|מד/1, תשע"ד}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf|כותרת=אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס): חוזר מינהל הרפואה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=6 במרץ, 2017}}
* {{כל זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}
* {{נענע10|[[הילה אלרואי]] ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}
* {{העוקץ|דפנה יואל|למרות נטייתם של חוקרים לתפוס את העולם באופן דיכוטומי, יש להימנע מניתוחים שאינם מצילי חיים בתינוקות ובילדים אינטרסקס ולאפשר להם להחליט על צורת גופם בבגרותם|2013/02/14/למרות-נטייתם-של-חוקרים-לתפוס-את-העולם-ב}}
* {{הארץ|עידו אפרתי|משרד הבריאות קובע איך להתמודד עם תינוקות בעלי איברי שני המינים|1.2658525|13 ביוני 2015}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://alaxon.co.il/article/אינטרסקס/|הכותב=מרתה הנריקס|כותרת=אינטרסקס|אתר=אלכסון|תאריך=27 בנובמבר, 2016}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557903805171|אינטרסקס}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מין ומיניות}}
{{ערכי ליבה להט"ב}}
{{טרנסג'נדריות}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אינטרסקס|*]]
[[קטגוריה:מגדר]]
[[קטגוריה:מיניות]]
[[קטגוריה:מחלות כרומוזומליות]]
[[קטגוריה:זהות מינית]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '[[קובץ:Intersex Pride Flag.svg|ממוזער|250px|אחד מ[[דגל האינטרסקס|דגלי האינטרסקס]]. דגל זה מורכב מטבעת סגולה על רקע צהוב, צבעים הנחשבים לצבעי "[[הרמאפרודיט]]". המעגל מסמל שלמות.]][[קובץ:Bigender pride flag.svg|ממוזער|250px|ב[[דגל]] ה[[ביג'נדר]] נעשה שימוש גם על ידי קהילות אינטרסקסואליות. הדגל נוצר על ידי נטלי פוקס ב-[[2009]]. הוא מייצג הן את מי שנולדו [[זכר]] או [[נקבה]], הן את מי שבחרו לעבור [[התאמה מגדרית]] והן את מי שנולדו אינטרסקס, וכן כל צירוף אחר, כגון מי ששואפים לעבור התאמה מגדרית. הרצועה האמצעית משלבת צבעי [[ורוד]] ([[נשיות|נשי]]) ו[[תכלת]] ([[גבריות|גברי]]) ומסמלת את הערבוב בין ה[[מגדר]]ים.]]
[[קובץ:Hermaphrodite symbol (square caps).svg|ממוזער|200px|אחד מסמלי האינטרסקסואליות.]]
[[קובץ:Third International Intersex Forum.jpg|ממוזער|שמאל|320px|משתתפים בפורום הבינלאומי השלישי לאינטרסקס שנערך ב[[מלטה]] בדצמבר 2013]]
'''אינטרסקס''' (מ[[אנגלית]]: '''Intersex''') הם בני-אדם שיש להם סימני מין [[זכר]]יים ו[[נקבה|נקביים]] כאחד (המונח הרפואי הוא '''התמיינות מינית שונה''' או '''התמיינות מינית אחרת''' ('''DSD''') {{כ}}{{אנ|Disorders of sex development}}).{{הערה|[https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס / DSD)], משרד הבריאות, 6 במרץ 2017}}
אין נתונים מדויקים על מספר התינוקות הנולדים במצב בו מינם אינו זכרי או נקבי בבירור או על מספר האנשים החיים כאינטרסקס, והנתונים משתנים בהתאם להגדרת התופעה. בהתאם לאומדנים רפואיים רשמיים, נולד תינוק אינטרסקס אחד בכל 1,500 עד 2,000 לידות.{{הערה|[http://www.isna.org/faq/frequency How common is intersex?]‎ מתוך אתר אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה}} לפי אומדנים אחרים, אך שנויים במחלוקת, היקף התופעה הוא כ-2% עד 4% מהאוכלוסייה.{{הערה|{{nrg|ליאת שלזינגר|זעקת האינטרסקס: קבלו אותנו כפי שאנחנו|239/653|11 במאי 2011|1|2}}}}
בתחילת [[שנות ה-90]] התגבשה בעולם קהילת אינטרסקס, וזו יצאה למאבק שמטרתו שינוי השיטה הרפואית הגורסת כי יש לנתח תינוקות אינטרסקסים בהקדם האפשרי. המאבק הצליח במדינות שונות, והוא מתקיים בין היתר גם בישראל.{{הערה|{{נענע10|הילה אלרואי ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/נרתמים-למען-זכויות-אינטרסקס-119012418134853/|הכותב=|כותרת=נרתמים למען זכויות אינטרסקס|אתר=עמוד פייסבוק בעברית המרכז מידע ופניות|תאריך=}}}}
==רקע==
מקובל להגדיר את מינו של אדם בארבעה רבדים:
* המין הגניטלי (אברי מין זכריים או נקביים)
* המין הגונאדי (בלוטות מין זכריות או נקביות, כלומר [[אשך|אשכים]] או [[שחלה|שחלות]])
* מין הורמונלי (מידת הריכוז של הורמוני מין כגון [[טסטוסטרון]], [[אסטרדיול]] ו[[פרוגסטרון]])
* המין הכרומוזומלי ([[כרומוזום|כרומוזומי]] מין XX, XY או אופציות נוספות)
אצל רובם המכריע של האנשים קיימת התאמה בין ארבעת המדדים. אינטרסקסים הם אנשים אצלם לא כל התכונות הנ"ל זכריות או נקביות, אם משום שחלק מהתכונות נקביות וחלק זכריות, או מפני שאחת התכונות נחשבת לא זכרית ולא נקבית. רבים מהם נולדים עם אברי מין חיצוניים שאינם זכריים או נקביים בבירור. במקרים אחרים אין התאמה בין אברי המין החיצוניים והפנימיים (במקרים נדירים לאותו אדם יש אשכים ושחלות, או בלוטת ביניים הנקראת "אובו-טסטיס"). ישנם אנשים הנולדים עם [[כרומוזומי מין]] שאינם XX או XY - למשל: [[תסמונת קליינפלטר|XXY]], XYY או [[תסמונת טרנר|כרומוזום X בודד]].
הזהות ה[[מגדר]]ית של אינטרסקס יכולה להיות [[סיסג'נדר]]ית במקרה שהמין והמגדר שנבחרו עבורו או עבורה מקובלים על ידם, או [[טרנסג'נדר]]ית במקרה שהיא אינה מקובלת.
==סיבות אפשריות לאינטרסקסואליות==
בעולם הרפואה ידועים סוגים רבים של מצבים הגורמים לאינטרסקסואליות. חלקם עוברים ב[[תורשה]] (על פי רוב בתורשה אוטוזומלית רצסיבית), חלקם נובעים מ[[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]] חד-פעמיות (ללא היסטוריה משפחתית) והסיבות לחלקם עדיין אינן ידועות. כמה מסוגי האינטרסקסואליות הנפוצים יותר:
===חוסר באנזים 5-אלפא רדוקטאז ===
מחסור ב[[אנזים]] [[5 אלפא רדוקטז]] (alpha reductase deficiency{{כ}}-5) נובע משוני [[גנטיקה|גנטי]] העובר ב[[תורשה]] באופן [[אוטוזומלי]]-[[רצסיבי]]. ב[[עובר]]ים בעלי מין כרומוזומלי XY (זכרי), הוא אינו מאפשר הפיכת [[טסטוסטרון]] להורמון הפעיל יותר [[DHT]], ומעכב את התפתחות סימני המין הזכריים בעובר. כתוצאה מכך עשויים להיוולד תינוקות בעלי אברי מין זכריים, אך לא פוריים; תינוקות עם [[היפוספדיאס]] (פתיחה נמוכה של צינור השתן, ולעיתים כיס אשכים פתוח); האשכים עלולים להיות [[אשך טמיר|טמירים]]; תינוקות עם אברי מין נקביים למראה, עם [[דגדגן]] גדול, וכן מצבי ביניים.
לעיתים קרובות בוחרים לגדל תינוקות בעלי איברי מין נקביים-למראה כילדות. ב[[גיל ההתבגרות]] מתחילים האשכים הטמירים להפיק [[הורמון|הורמונים]] זכריים, ומתפתחים סימני מין משניים זכריים. הדגדגן מתפתח ל[[פין]] קטן, המסוגל להגיע ל[[זקפה]] ו[[שפיכה|פליטה]]. לעיתים מתפתחת גם זהות מגדרית גברית.{{מקור|נושא=בריאות}} חוסר באנזים 5 אלפא רדוקטאז נפוץ יותר בחברות בהן נהוגים או היו נהוגים [[נישואי קרובים]].
===תסמונת אי-רגישות לאנדרוגן===
{{ערך מורחב|תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן}}
בתסמונת אי-רגישות ל[[אנדרוגן]] (androgen insensitivity syndrome), העוברת בתורשה (אם כי היא עשויה להיות תוצאה של מוטציה ספונטנית) תאי הגוף אינם מגיבים לאנדרוגן, שהוא ההורמון המפתח את סימני המין הזכריים. אנשים עם תסמונת זו נולדים עם גוף נקבי למראה, עם [[טמירות אשכים|אשכים טמירים]] (המייצרים את ההורמון הזכרי שהגוף אינו מגיב לו); ללא [[רחם]] ושחלות, ושער גוף מועט. הקריוטיפ הוא XY. קיימת גם אי רגישות חלקית, העשויה להביא ליצירת אברי-מין שאינם חד-משמעיים. [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] על פי רוב נשית.{{מקור|נושא=בריאות}} לעיתים מתבצעת התערבות [[כירורגיה|כירורגית]] להארכת ה[[נרתיק]] כדי לאפשר [[יחסי מין וגינאליים|חדירה וגינאלית]].
===כרומוזומי מין לא-טיפוסיים===
מצבים שונים נגרמים בשל [[כרומוזום מין|כרומוזומי מין]] שונים. אנשים שיש להם רק כרומוזום X{{כ}} (45 כרומוזומים במקום 46) יפתחו '''[[תסמונת טרנר]]'''. בנקבות שזה ה[[קריוטיפ]] שלהן, סימני המין הנקביים מפותחים פחות מנקבות עם קריוטיפ XX. מצבי תסמונת טרנר שבהם בחלק מהתאים יש כרומוזומי XY ובחלקם רק X (תופעה הידועה בשם [[פסיפס (גנטיקה)|מוזאיציזם]] - בעברית "פסיפסיות") עשויים להביא לאיברי מין שאינם חד-משמעיים.
זכרים בעלי כרומוזום X נוסף (קריוטיפ XXY) מפתחים '''[[תסמונת קליינפלטר]]'''. האשכים שלהם קטנים וקשים, ובבגרותם סימני המין הזכריים חלשים יותר - לעיתים שיער גוף מועט וגדילת שדיים. לעיתים הזהות המגדרית היא נשית.
בספרות הרפואית מתוארים צירופים רבים של כרומוזומי מין, כולל בני-אדם בעלי ארבעה כרומוזומי מין ויותר.
===היפרפלזיה===
[[היפרפלזיה מולדת של האדרנל|היפרפלזיה של יותרת הכליה]] היא תופעה תורשתית אשר לרוב גורמת לפעילות יתר של [[בלוטת יותרת הכליה]], המביאה לייצור עודף של הורמוני מין. בנקבות עשוי הדבר להתבטא באברי מין שאינם חד-משמעיים ובהתפתחות סימני מין משניים זכריים בגיל ההתבגרות. זוהי הסיבה השכיחה ביותר למצבי אינטרסקס.
===מצב הנגרם מעודף הורמונים ברחם===
חשיפה ב[[רחם]] במהלך ה[[הריון]] לתרופה [[פרוגסטין]] (Progestin), בה השתמשו בשנות החמישים והשישים למניעת הפלות מוקדמות, גרמה לוויריליזציה מוגברת בעוברים ממין נקבה (Progestin-induced virilisation). לתינוקות אלה דגדגנים מוגדלים, ובגיל ההתבגרות עשוי גופם לפתח סימני מין משניים זכריים.
חשיפה לאנדרוגנים ברחם עלולה לגרום גם להיפרלפזיה של יותרת הכליה.
אצל [[בקר הבית|פרות]] ידועה תופעה כזו כאשר נולדים עגלים [[תאומים (ביולוגיה)|תאומים]] שהאחד מהם זכר והשנייה נקבה. מאחר שאצל הפרות (בניגוד לבני האדם) ה[[שליה]] משותפת לשני התאומים הלא-זהים, מגיעים הורמונים זכריים אל עובר העֶגלה. כתוצאה מכך נולדת פרה שאינה פורייה ובעלת דפוסי התנהגות זכריים (בבגרות המינית היא מנסה להרביע פרות אחרות). פרה כזאת נקראת ב[[תלמוד]] בשם '''פרה אילונית''', ובאנגלית '''freemartin'''.
==יחס החברה והממסד הרפואי לאנשים אינטרסקסואלים==
מצבי אינטרסקס ריתקו, בלבלו והביכו את הממסד הרפואי ואת החברה כולה. רק בשנים האחרונות התחילה הבנה גדולה יותר של הגורמים הרפואיים לאינטרסקסואליות, ושל ההשלכות החברתיות שלה.
ב[[משנה]] מוזכרים שני סוגי אינטרסקסואליות: [[טומטום ואנדרוגינוס|אנדרוגינוס]] (מי שנולד עם איברי מין של שני המינים) וטומטום (מי שאין אפשרות בלידתו לדעת מה מינו). כמו כן מוזכרת "[[איילונית|אישה אילונית]]": {{ציטוט|תוכן=אילונית - לשון איל. הזכר מן הצאן. וסימניה מפורשים, שאין לה שדים כנשים ואין לה סימנים וקולה עבה כאיש ואין לה שיפולי מעים כנשים כלומר שאותו מקום אינו בולט מגופה כערות שאר הנשים.|מקור=ר' [[עובדיה מברטנורא]] {{משנה|יבמות|א|א}}|מירכאות=כן}}
תיאורים רפואיים רבים של מצבי אינטרסקס, במידה כלשהי של דיוק, מופיעים במסמכים היסטוריים בכל התקופות. ילדים שנולדו עם איברי מין שאינם חד-משמעיים נחשבו לרוב כמפלצות, ולעיתים מצאו את עצמם מוצגים לראווה ב[[קרקס]]ים.
עם השתנות מדע ה[[רפואה]] במאה התשע-עשרה בעולם המערבי, נוצרה נטייה להתערב באמצעים [[כירורגיה|כירורגיים]] כדי "לתקן" את מה שנחשב כמום מלידה. ב[[שנות השישים]] והשבעים של המאה ה-20, ובמידה מסוימת גם בימינו, נטו רופאים לבצע ניתוחים פלסטיים לקביעת מין בתינוקות - למשל כריתת דגדגנים מוגדלים ואשכים טמירים כדי להפוך תינוקות בעלי מין שאינו חד-משמעי לנקבות. ההנחה הייתה כי בגיל ההתבגרות יהיה צורך ב[[טיפול הורמונלי]] כדי להשלים את המעבר למין החדש. טיפולים אלה הושפעו מתאוריות פסיכולוגיות מערביות אופנתיות בשנות השישים והשבעים שטענו כי [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] מבוססת אך ורק על תהליכי [[חיברות]] חיצוניים ולא על נתונים ביולוגיים.
אחת הבעיות הגדולות בביצוע ניתוחי קביעת מין בתינוקות ובילדים היא ההחלטה לאיזה מין לשייך את התינוק. במאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים התאוריה הייתה כי רקמת הגונאדות היא הקובעת - אם לתינוק יש רקמת אשך הוא זכר, אם רקמת שחלה התינוק נקבה. תינוקות עם אובו-טסטיס נקראו בשם "הרמאפרודיטים אמיתיים" - להבדיל ממקרי אינטרסקס אחרים שנקראו "הרמאפרודיטים מדומים" או "אנדרוגינוס". השמות "הרמאפרודיט" ו"אנדרוגינוס" נחשבים כיום לא-מדויקים ופוגעניים ויוצאים בהדרגה משימוש.
בעשורים האחרונים גברה הנטייה לקבוע את מין התינוק על פי המין הכרומוזומלי. אולם אף אחת משתי הדרכים לזיהוי מין התינוק אינה מבטיחה זיהוי נכון של הזהות המגדרית.
ניתוחים לקביעת המין בילדים הם כיום נושא שנוי במחלוקת. אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה,{{הערה|[http://www.isna.org/ אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה]}} הארגון הראשון שאיגד אינטרסקסים כנגד מדיניות הנירמול הרפואית פעלה עד שנת 2008, ואז סגרה את פעילותה לטובת ניסיון לייצר שינוי מתוך המערכת ובשיתוף הממסד הרפואי האמריקאי. מאז סגירת הארגון, צצו ארגונים אזרחיים רבים בהנהגת אנשים אינטרסקס המנהלים מאבק זכויות של קהילת האינטרסקס מול המערכת הרפואית בארצות הברית ובעולם.{{הערה|ראו [[:en:Intersex civil society organizations#List of intersex organizations|Intersex civil society organizations]]}} מאבקם של הארגונים בנהלים הרפואיים הפוגעים לטענתם בזכויות האנשים האינטרסקס להסכמה מדעת לטיפולים רפואיים, בזכות לשלמות הגוף, פוריות, אוטונומיה לקבוע את השתייכותם המינית בעתיד ועוד, צובר תאוצה וגורף תמיכה בשנים האחרונות מגופי זכויות אדם כגון [[האו"ם]], ועדות אתיקה בין לאומיות ומחוקקים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ohchr.org/ Documents/HRBodies/HRCouncil/RegularSession/Session22/A.HRC.22.53_English.pdf|הכותב=|כותרת=Report of the Special Rapporteur on Torture and Other Cruel, Inhuman or Degrading Treatment or Punishment A/HRC/22/53|אתר=|תאריך=(1/2/2013)}}}} בשנת 2015 החליטה מדינת מלטה לאסור בחוק קיום ניתוחים באינטרסקס ללא הסכמתם.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2016/feb/10/intersex-human-rights-lgbti-chile-argentina-uganda-costa-rica|title=Is the world finally waking up to intersex rights?|last=Larsson|first=Naomi|date=2016-02-10|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2017-08-04}}}} עם זאת, ארגונים אלו ותומכיהם מצויים בחוסר הסכמה עמוק עם הממסד הרפואי ביחס ליעילות ובטיחות הניתוחים המבוצעים לילדים אינטרסקס. למשל, יש הטוענים כי למעלה מ-95% מאלו שעברו ניתוחים כאלה בילדותם, העידו (בגיל 18) כי הם מרוצים מהחלטת הרופאים,{{מקור|נושא=בריאות}} ושרק מעטים מהם מרגישים שנעשה להם עוול נורא, וחלקם אף עוברים [[ניתוח להתאמה מגדרית|ניתוחים להתאמה מגדרית]] בבגרותם.{{דרוש מקור}} מנגד, טוענים קולות מתוך וגם מחוץ לממסד הרפואי כי טענות אלו אינן מבוססות על ראיות מהימנות ומחקרים ארוכי טווח,{{הערה|[https://www.karger.com/Article/Abstract/442975 Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care]|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Douglas A. Canning|שם=, Can We Correct Hypospadias with a Staged Operation? If not, are We Bold Enough to Report it? )|כתב עת=(2015) J UROL}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Birgit Köhler et al|שם=Satisfaction with Genital Surgery and Sexual Life of Adults with XY Disorders of Sex Development: Results from the German Clinical Evaluation Study|כתב עת=J. CLIN. ENDOCRINOL. METAB.}}}} ושאינן משקפות את חוויית חייהם הגורפת של אנשים אינטרסקס.{{הערה|[http://www.glhv.org.au/sites/www.glhv.org.au/files/san_fran_intersex_report.pdf A HUMAN RIGHTS INVESTIGATION INTO THE MEDICAL “NORMALIZATION” OF INTERSEX PEOPLE]|כיוון=שמאל}}
הסיבות העיקריות להתנגדות לניתוח לקביעת מין:
*במקרים רבים אין דרך לדעת בביטחון מה יהיה מינו הסופי של התינוק.
*אף כי ניתוח לקביעת מין יכול לעזור לילד מבחינה חברתית בילדותו, הוא עלול לפגוע בתפקוד המיני ובפוריות של הבוגר. 20%-50% מהמקרים של ניתוח יגרום לאובדן תחושה מינית.
*הזכות להחליט על התערבות דרסטית כזו נתונה לאדם עצמו בלבד ואין להורים ולרופאים זכות מוסרית לבצע ניתוח שכזה.
*הרצון לכפיית מין ספציפי על הילד הוא ביטוי לתפיסת עולם המקבלת רק שתי אפשרויות כ"נכונות", בעוד שקיימים מצבי ביניים בין המינים האמורים להיחשב לגיטימיים ונורמטיבים לא פחות כפי שהיו לאורך ההיסטוריה.
*ניתן לגדל ילדים אינטרסקס כבנים/בנות כשלב ביניים עד שיוכלו להשתתף בהחלטה האם לעבור ניתוח או הליך רפואי אחר, ומאיזה סוג.
הסיבות העיקריות לתמיכה בניתוח לקביעת מין:
*הדעה הגורסת כי כל ילד צריך לדעת בבירור לאיזה מין הוא שייך וכי קבלת החלטה כל כך קריטית בעתיד תהווה מעמסה נפשית שיתקשה לעמוד בה.
*מחשבה כי "תיקון" ושיוך הילוד למין מסוים יאפשר חיבור הורה-ילד חזק יותר.
===אינטרסקס בישראל===
בשנים האחרונות הגיעו הדי הפעילות העולמית למען זכויות אינטרסקס גם לישראל, ומספר שינויים משמעותיים התרחשו מאז. קבוצת הפעילים בישראל גדלה משנה לשנה ומפעילה את עמוד ה[[פייסבוק]] "נרתמים למען זכויות אינטרסקס".{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0}}
בעקבות לחצים מצד פעילים אינטרסקס שערכו כנסים, ימי עיון ושולחנות עגולים בשיתוף מומחים רפואיים, אנשי אקדמיה, החברה האזרחית ונציגי [[משרד הבריאות]], הוקמה ועדה שנועדה לבחון את הנוהל לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, התפרסם נוהל חדש ומתקדם המבסס את זכויותיהם של אנשים אינטרסקס והוריהם מול מערכת הבריאות ומתווה רוח חדשה בטיפול בהם. הנוהל מעניק למטופל ומשפחתו את עיקר הסמכות לקבל החלטות רפואיות מושכלות המבוססות על מידע מלא ואמין.{{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת אינטרסקס - DSD]}}
בין החידושים שבנוהל:
* מצב אינטרסקס, כאשר הוא אינו מהווה סכנה לחייו או לבריאותו של אדם, אינו מהווה כשלעצמו מחלה שיש לטפל בה. טיפול יינתן רק כדי למנוע סכנה לחיים, פגיעה פיזיולוגית או נפשית.
* זכאות להיות מטופלים במרכזים מומחים לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD.
* דרישה לקבלת הסכמה מפורשת לצילום המטופל/ת והימצאותם של סטודנטים ו[[סטאז']]רים במהלך הבדיקות/טיפול.
* שמירה על פרטיות אך הבטחת גישה למידע רפואי אישי (מידע שהיה מוסתר בעבר מהמטופלים).
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי ההורים (בדבר סיכויי הצלחת הטיפול והשיוך המיני והמגדרי כולל אפשרות השהיית הטיפול או זניחתו).
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי המטופל/האינטרסקס עצמו בהתאם למידת בגרותו והבנתו (ביחס לאבחנה ואפשרויות הטיפול ואי הטיפול) וקבלת הסכמתו לניתוח בנוסף להסכמת הוריו מעל גיל 14.
* זכויות והטבות נוספות.{{הערה|{{כל-זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}}}
==אינטרסקסואליות בספורט==
{{ערך מורחב|טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט}}
[[הפרדה מגדרית]] בין [[גברים]] ל[[נשים]] היא הפרקטיקה הנהוגה בעולם ה[[ספורט]]. [[ספורטאים]] [[טרנסג'נדר]]ים ואינטרסקס מאתגרים את [[בינאריה מגדרית|החלוקה הבינארית]] לגברים ולנשים בספורט, ומאלצים את עולם הספורט לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו על מין ו[[מגדר]], ולגבש עקרונות העוסקים בשילובם וב[[הדרה חברתית|הדרתם]]. ספורט הוא זירה חברתית ולכן הוא משקף תפיסות [[תרבות]]יות דיכוטומיות לגבי מין ומגדר, לפיהן קיימות רק שתי קטגוריות ביולוגיות שאדם יכול להשתייך אליהן ([[זכר]] או [[נקבה]]) וכי לכל קטגוריה ביולוגית יש את המגדר שלה ([[גבר]] הוא זכר ו[[אישה]] היא נקבה), אולם ספורטאים טרנסג'נדרים ואינטרסקס נמצאים מחוץ לבינאריות המינית והמגדרית ולא ניתן לסווג אותם בקטגוריות אלו. הסוגיות הפרקטיות, ה[[פוליטיקה|פוליטיות]], ה[[משפט (דין)|משפטיות]] וה[[פילוסופיה|פילוסופיות]] שעוסקות בשילוב אינטרסקסואלים בספורט זוכות ליותר ויותר הכרה, כאשר סוגיית זכאותם להתחרות, ואם כן תחת אלו תנאים, היא סוגיה מרכזית בשיח ונתונה ב[[מחלוקת]]. ההתנגדות לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך ההוגנות, ולפיה שילובם פוגע בעקרון המשחק ההוגן בטענה שיש להם מאפיינים המעניקים להם יתרון לא הוגן מול היריבים שלהם. התמיכה לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך [[שוויון הזדמנויות|שוויון ההזדמנויות]] ואי ה[[אפליה]] תוך ביטול הטענה ליתרון לא הוגן.
[[קובץ:EwaKlobukowska-sztafeta.JPG|140px|ממוזער|שמאל|[[אווה קלובוקווסקה]] - 1964]]
מ[[שנות השלושים של המאה העשרים]] ועד [[שנות התשעים]], נערכו בדיקות לאימות מין במטרה לתפוס גברים שמתחזים לנשים על מנת לגרוף הישגים בתחרויות לנשים. לאורך תקופה זו, לא נתפסו גברים המתחזים לנשים אלא "נתפסו" נשים אינטרסקס. במקרים רבים, נשים אלו אולצו לעזוב את עולם הספורט, המדליות שלהן נשללו מהן והישגיהן נמחקו מהרשומות. לדוגמה: בשנת 1966, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בבודפשט, האתלטית הפולנייה [[אווה קלובוקווסקה]] עברה בהצלחה את הבדיקה הגינקולוגית לאימות מין בה נמצא כי יש לה איבר מין נקבי. בשנת 1967, ביצעו בה בדיקה לאימות מין בשיטת גופיף בר והיא נכשלה בה, לאחר שהתגלה שיש לה [[פסיפס (גנטיקה)|פסיפס]] (XX/XXY). הרופאים טענו כי יש לה כרומוזום אחד יותר מדי כדי להיות מוגדרת כאישה עבור תחרויות ספורט. עקב הכישלון בבדיקה, שיא העולם שלה בריצת 100 מטר נמחק מהרשומות, כל ההישגים והמדליות שצברה נשללו ממנה, וכן נשללה ממנה לצמיתות הזכות להתחרות בתחרויות בינלאומיות. אף על פי שמדיניות הבדיקות הבטיחה שמירה על סודיות, תוצאות בדיקתה הודלפו והיא הושפלה בציבור. בגיל 21, בלי אישור להתחרות בספורט עלית, הקריירה שלה הגיעה אל סופה והיא נאלצה לפרוש מעולם הספורט. שנה לאחר מכן, דווח כי היא נכנסה להריון וילדה.
[[קובץ:Dutee Chand.jpg|150px|ממוזער|שמאל|[[דוטי צ'אנד]]]]
בשנת 2011, [[הוועד האולימפי הבינלאומי|הוועד האולימפי]] וה-[[IAAF]] גיבשו מדיניות לשילוב נשים אינטרסקס לפיה ספורטאיות אינטרסקס חייבות להוריד את רמת הטסטוסטרון בגופן לרמות נקביות טיפוסיות על מנת להתחרות, זאת בטענה כי רמות גבוהות של טסטוסטרון בגופן מעניקות להן יתרון לא הוגן על פני המתחרות שלהן. מדיניות זו ספגה ביקורת, ובשנת 2014 עמדה למבחן ב[[בית הדין לבוררות בספורט]] לאחר שהאצנית ההודית [[דוטי צ'אנד]], שנדרשה לעבור הליכים רפואיים כדי להתחרות, סרבה לעשות כן ותבעה את ה-IAAF על מדיניות זו. בית המשפט קבע כי אין הוכחות שמצביעות על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות בקרב אינטרסקסואליות לבין שיפור ביצועים בספורט וביטל את המדיניות. באפריל 2018, גיבש ה-IAAF מדיניות חדשה בנושא. ביוני 2018, האצנית [[קסטר סמניה]] הגישה תביעה לבית הדין לבוררות בספורט נגד מדיניות זו, ונכון לספטמבר 2018, ההליך טרם הסתיים.
==ראו גם==
* [[ג'נדרקוויר]]
* [[גינאנדרומורפיזם]]
* [[הרמאפרודיט]]
* [[דיפאליה]] - כפילות סימני מין זכריים
* [[מדע ומגדר]]
* [[טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט]]
* [[טומטום ואנדרוגינוס]] - הלכות בנושא האינטרסקס
* [[ג'ים סינקלייר]]
==לקריאה נוספת==
* '''הספר "איזה מין גוף?"''' מאת ד"ר [[לימור מעודד דנון,https://medicine.biu.ac.il/MeodedDanon|לימור מעודד דנון]], מחקר נרטיבי ביקורתי על הגישה הטיפולית, ההורית וחוויות החיים של אינטרסקסואלים בישראל
* '''מידלסקס''' מאת [[ג'פרי יוג'ינידיס]], רומן אפי המתאר את קורותיה של משפחת מהגרים באמריקה מנקודת המבט של קאל, אינטרסקס עם חוסר באנזים אלפא רדוקטאז 5.
*Karkazis, Katrina. [https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived Fixing sex: Intersex, medical authority, and lived experience]. Duke University Press, 2008
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אינטרסקס}}
* {{תיאוריה וביקורת|לימור מעודד דנון|איזה מין גוף? קווי התפר בחייהם של אינטרסקסואלים: המאבק בין הגוף הסובייקטיבי לגוף הביו־חברתי|איזה-מין-גוף-קווי-התפר-בחייהם-של-אינטרס|42, אביב 2014, עמ' 125–150}}
* {{משפטים|[[שגית מור]], מעין סודאי ואור שי|מהכחשה להנכחה: ביקורת נוהל ניתוחים באינטרסקס|1175|מד/1, תשע"ד}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf|כותרת=אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס): חוזר מינהל הרפואה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=6 במרץ, 2017}}
* {{כל זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}
* {{נענע10|[[הילה אלרואי]] ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}
* {{העוקץ|דפנה יואל|למרות נטייתם של חוקרים לתפוס את העולם באופן דיכוטומי, יש להימנע מניתוחים שאינם מצילי חיים בתינוקות ובילדים אינטרסקס ולאפשר להם להחליט על צורת גופם בבגרותם|2013/02/14/למרות-נטייתם-של-חוקרים-לתפוס-את-העולם-ב}}
* {{הארץ|עידו אפרתי|משרד הבריאות קובע איך להתמודד עם תינוקות בעלי איברי שני המינים|1.2658525|13 ביוני 2015}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://alaxon.co.il/article/אינטרסקס/|הכותב=מרתה הנריקס|כותרת=אינטרסקס|אתר=אלכסון|תאריך=27 בנובמבר, 2016}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557903805171|אינטרסקס}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מין ומיניות}}
{{ערכי ליבה להט"ב}}
{{טרנסג'נדריות}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אינטרסקס|*]]
[[קטגוריה:מגדר]]
[[קטגוריה:מחלות כרומוזומליות]]
[[קטגוריה:זהות מינית]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -136,5 +136,4 @@
[[קטגוריה:אינטרסקס|*]]
[[קטגוריה:מגדר]]
-[[קטגוריה:מיניות]]
[[קטגוריה:מחלות כרומוזומליות]]
[[קטגוריה:זהות מינית]]
' |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => '[[קטגוריה:מיניות]]'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf',
1 => 'http://www.isna.org/faq/frequency',
2 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/239/653.html',
3 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=800611',
4 => 'https://www.facebook.com/%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1-119012418134853/',
5 => 'http://www.isna.org/',
6 => 'http://www.ohchr.org/',
7 => 'https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2016/feb/10/intersex-human-rights-lgbti-chile-argentina-uganda-costa-rica',
8 => 'https://www.worldcat.org/issn/0261-3077',
9 => 'https://www.karger.com/Article/Abstract/442975',
10 => 'http://www.glhv.org.au/sites/www.glhv.org.au/files/san_fran_intersex_report.pdf',
11 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_(%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1)',
12 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1097630?uselang=he',
13 => 'https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived',
14 => 'http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/',
15 => 'https://lawjournal.huji.ac.il/article/12/1175',
16 => 'http://www.haokets.org/2013/02/14/%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%91/',
17 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2658525',
18 => 'https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1/',
19 => 'https://www.britannica.com/science/intersex',
20 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007557903805171',
21 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007557903805171',
22 => 'https://d-nb.info/gnd/4027484-6',
23 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85060401',
24 => 'https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00564935',
25 => 'https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=ph187984&CON_LNG=ENG'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.isna.org/',
1 => 'http://www.ohchr.org/',
2 => 'https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2016/feb/10/intersex-human-rights-lgbti-chile-argentina-uganda-costa-rica',
3 => 'https://www.karger.com/Article/Abstract/442975',
4 => 'http://www.glhv.org.au/sites/www.glhv.org.au/files/san_fran_intersex_report.pdf',
5 => 'https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf',
6 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2658525',
7 => 'https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived',
8 => 'http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/',
9 => 'http://www.haokets.org/2013/02/14/%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%91/',
10 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1097630?uselang=he',
11 => 'https://d-nb.info/gnd/4027484-6',
12 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85060401',
13 => 'https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00564935',
14 => 'https://lawjournal.huji.ac.il/article/12/1175',
15 => 'http://www.isna.org/faq/frequency',
16 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/239/653.html',
17 => 'https://www.facebook.com/%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1-119012418134853/',
18 => 'https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=ph187984&CON_LNG=ENG',
19 => 'https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1/',
20 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007557903805171',
21 => 'https://www.worldcat.org/issn/0261-3077',
22 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_(%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1)',
23 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007557903805171',
24 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=800611',
25 => 'https://www.britannica.com/science/intersex'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '[[קובץ:Intersex Pride Flag.svg|ממוזער|250px|אחד מ[[דגל האינטרסקס|דגלי האינטרסקס]]. דגל זה מורכב מטבעת סגולה על רקע צהוב, צבעים הנחשבים לצבעי "[[הרמאפרודיט]]". המעגל מסמל שלמות.]][[קובץ:Bigender pride flag.svg|ממוזער|250px|ב[[דגל]] ה[[ביג'נדר]] נעשה שימוש גם על ידי קהילות אינטרסקסואליות. הדגל נוצר על ידי נטלי פוקס ב-[[2009]]. הוא מייצג הן את מי שנולדו [[זכר]] או [[נקבה]], הן את מי שבחרו לעבור [[התאמה מגדרית]] והן את מי שנולדו אינטרסקס, וכן כל צירוף אחר, כגון מי ששואפים לעבור התאמה מגדרית. הרצועה האמצעית משלבת צבעי [[ורוד]] ([[נשיות|נשי]]) ו[[תכלת]] ([[גבריות|גברי]]) ומסמלת את הערבוב בין ה[[מגדר]]ים.]]
[[קובץ:Hermaphrodite symbol (square caps).svg|ממוזער|200px|אחד מסמלי האינטרסקסואליות.]]
[[קובץ:Third International Intersex Forum.jpg|ממוזער|שמאל|320px|משתתפים בפורום הבינלאומי השלישי לאינטרסקס שנערך ב[[מלטה]] בדצמבר 2013]]
'''אינטרסקס''' (מ[[אנגלית]]: '''Intersex''') הם בני-אדם שיש להם סימני מין [[זכר]]יים ו[[נקבה|נקביים]] כאחד (המונח הרפואי הוא '''התמיינות מינית שונה''' או '''התמיינות מינית אחרת''' ('''DSD''') {{כ}}{{אנ|Disorders of sex development}}).{{הערה|[https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס / DSD)], משרד הבריאות, 6 במרץ 2017}}
אין נתונים מדויקים על מספר התינוקות הנולדים במצב בו מינם אינו זכרי או נקבי בבירור או על מספר האנשים החיים כאינטרסקס, והנתונים משתנים בהתאם להגדרת התופעה. בהתאם לאומדנים רפואיים רשמיים, נולד תינוק אינטרסקס אחד בכל 1,500 עד 2,000 לידות.{{הערה|[http://www.isna.org/faq/frequency How common is intersex?]‎ מתוך אתר אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה}} לפי אומדנים אחרים, אך שנויים במחלוקת, היקף התופעה הוא כ-2% עד 4% מהאוכלוסייה.{{הערה|{{nrg|ליאת שלזינגר|זעקת האינטרסקס: קבלו אותנו כפי שאנחנו|239/653|11 במאי 2011|1|2}}}}
בתחילת [[שנות ה-90]] התגבשה בעולם קהילת אינטרסקס, וזו יצאה למאבק שמטרתו שינוי השיטה הרפואית הגורסת כי יש לנתח תינוקות אינטרסקסים בהקדם האפשרי. המאבק הצליח במדינות שונות, והוא מתקיים בין היתר גם בישראל.{{הערה|{{נענע10|הילה אלרואי ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/נרתמים-למען-זכויות-אינטרסקס-119012418134853/|הכותב=|כותרת=נרתמים למען זכויות אינטרסקס|אתר=עמוד פייסבוק בעברית המרכז מידע ופניות|תאריך=}}}}
==רקע==
מקובל להגדיר את מינו של אדם בארבעה רבדים:
* המין הגניטלי (אברי מין זכריים או נקביים)
* המין הגונאדי (בלוטות מין זכריות או נקביות, כלומר [[אשך|אשכים]] או [[שחלה|שחלות]])
* מין הורמונלי (מידת הריכוז של הורמוני מין כגון [[טסטוסטרון]], [[אסטרדיול]] ו[[פרוגסטרון]])
* המין הכרומוזומלי ([[כרומוזום|כרומוזומי]] מין XX, XY או אופציות נוספות)
אצל רובם המכריע של האנשים קיימת התאמה בין ארבעת המדדים. אינטרסקסים הם אנשים אצלם לא כל התכונות הנ"ל זכריות או נקביות, אם משום שחלק מהתכונות נקביות וחלק זכריות, או מפני שאחת התכונות נחשבת לא זכרית ולא נקבית. רבים מהם נולדים עם אברי מין חיצוניים שאינם זכריים או נקביים בבירור. במקרים אחרים אין התאמה בין אברי המין החיצוניים והפנימיים (במקרים נדירים לאותו אדם יש אשכים ושחלות, או בלוטת ביניים הנקראת "אובו-טסטיס"). ישנם אנשים הנולדים עם [[כרומוזומי מין]] שאינם XX או XY - למשל: [[תסמונת קליינפלטר|XXY]], XYY או [[תסמונת טרנר|כרומוזום X בודד]].
הזהות ה[[מגדר]]ית של אינטרסקס יכולה להיות [[סיסג'נדר]]ית במקרה שהמין והמגדר שנבחרו עבורו או עבורה מקובלים על ידם, או [[טרנסג'נדר]]ית במקרה שהיא אינה מקובלת.
==סיבות אפשריות לאינטרסקסואליות==
בעולם הרפואה ידועים סוגים רבים של מצבים הגורמים לאינטרסקסואליות. חלקם עוברים ב[[תורשה]] (על פי רוב בתורשה אוטוזומלית רצסיבית), חלקם נובעים מ[[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]] חד-פעמיות (ללא היסטוריה משפחתית) והסיבות לחלקם עדיין אינן ידועות. כמה מסוגי האינטרסקסואליות הנפוצים יותר:
===חוסר באנזים 5-אלפא רדוקטאז ===
מחסור ב[[אנזים]] [[5 אלפא רדוקטז]] (alpha reductase deficiency{{כ}}-5) נובע משוני [[גנטיקה|גנטי]] העובר ב[[תורשה]] באופן [[אוטוזומלי]]-[[רצסיבי]]. ב[[עובר]]ים בעלי מין כרומוזומלי XY (זכרי), הוא אינו מאפשר הפיכת [[טסטוסטרון]] להורמון הפעיל יותר [[DHT]], ומעכב את התפתחות סימני המין הזכריים בעובר. כתוצאה מכך עשויים להיוולד תינוקות בעלי אברי מין זכריים, אך לא פוריים; תינוקות עם [[היפוספדיאס]] (פתיחה נמוכה של צינור השתן, ולעיתים כיס אשכים פתוח); האשכים עלולים להיות [[אשך טמיר|טמירים]]; תינוקות עם אברי מין נקביים למראה, עם [[דגדגן]] גדול, וכן מצבי ביניים.
לעיתים קרובות בוחרים לגדל תינוקות בעלי איברי מין נקביים-למראה כילדות. ב[[גיל ההתבגרות]] מתחילים האשכים הטמירים להפיק [[הורמון|הורמונים]] זכריים, ומתפתחים סימני מין משניים זכריים. הדגדגן מתפתח ל[[פין]] קטן, המסוגל להגיע ל[[זקפה]] ו[[שפיכה|פליטה]]. לעיתים מתפתחת גם זהות מגדרית גברית.{{מקור|נושא=בריאות}} חוסר באנזים 5 אלפא רדוקטאז נפוץ יותר בחברות בהן נהוגים או היו נהוגים [[נישואי קרובים]].
===תסמונת אי-רגישות לאנדרוגן===
{{ערך מורחב|תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן}}
בתסמונת אי-רגישות ל[[אנדרוגן]] (androgen insensitivity syndrome), העוברת בתורשה (אם כי היא עשויה להיות תוצאה של מוטציה ספונטנית) תאי הגוף אינם מגיבים לאנדרוגן, שהוא ההורמון המפתח את סימני המין הזכריים. אנשים עם תסמונת זו נולדים עם גוף נקבי למראה, עם [[טמירות אשכים|אשכים טמירים]] (המייצרים את ההורמון הזכרי שהגוף אינו מגיב לו); ללא [[רחם]] ושחלות, ושער גוף מועט. הקריוטיפ הוא XY. קיימת גם אי רגישות חלקית, העשויה להביא ליצירת אברי-מין שאינם חד-משמעיים. [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] על פי רוב נשית.{{מקור|נושא=בריאות}} לעיתים מתבצעת התערבות [[כירורגיה|כירורגית]] להארכת ה[[נרתיק]] כדי לאפשר [[יחסי מין וגינאליים|חדירה וגינאלית]].
===כרומוזומי מין לא-טיפוסיים===
מצבים שונים נגרמים בשל [[כרומוזום מין|כרומוזומי מין]] שונים. אנשים שיש להם רק כרומוזום X{{כ}} (45 כרומוזומים במקום 46) יפתחו '''[[תסמונת טרנר]]'''. בנקבות שזה ה[[קריוטיפ]] שלהן, סימני המין הנקביים מפותחים פחות מנקבות עם קריוטיפ XX. מצבי תסמונת טרנר שבהם בחלק מהתאים יש כרומוזומי XY ובחלקם רק X (תופעה הידועה בשם [[פסיפס (גנטיקה)|מוזאיציזם]] - בעברית "פסיפסיות") עשויים להביא לאיברי מין שאינם חד-משמעיים.
זכרים בעלי כרומוזום X נוסף (קריוטיפ XXY) מפתחים '''[[תסמונת קליינפלטר]]'''. האשכים שלהם קטנים וקשים, ובבגרותם סימני המין הזכריים חלשים יותר - לעיתים שיער גוף מועט וגדילת שדיים. לעיתים הזהות המגדרית היא נשית.
בספרות הרפואית מתוארים צירופים רבים של כרומוזומי מין, כולל בני-אדם בעלי ארבעה כרומוזומי מין ויותר.
===היפרפלזיה===
[[היפרפלזיה מולדת של האדרנל|היפרפלזיה של יותרת הכליה]] היא תופעה תורשתית אשר לרוב גורמת לפעילות יתר של [[בלוטת יותרת הכליה]], המביאה לייצור עודף של הורמוני מין. בנקבות עשוי הדבר להתבטא באברי מין שאינם חד-משמעיים ובהתפתחות סימני מין משניים זכריים בגיל ההתבגרות. זוהי הסיבה השכיחה ביותר למצבי אינטרסקס.
===מצב הנגרם מעודף הורמונים ברחם===
חשיפה ב[[רחם]] במהלך ה[[הריון]] לתרופה [[פרוגסטין]] (Progestin), בה השתמשו בשנות החמישים והשישים למניעת הפלות מוקדמות, גרמה לוויריליזציה מוגברת בעוברים ממין נקבה (Progestin-induced virilisation). לתינוקות אלה דגדגנים מוגדלים, ובגיל ההתבגרות עשוי גופם לפתח סימני מין משניים זכריים.
חשיפה לאנדרוגנים ברחם עלולה לגרום גם להיפרלפזיה של יותרת הכליה.
אצל [[בקר הבית|פרות]] ידועה תופעה כזו כאשר נולדים עגלים [[תאומים (ביולוגיה)|תאומים]] שהאחד מהם זכר והשנייה נקבה. מאחר שאצל הפרות (בניגוד לבני האדם) ה[[שליה]] משותפת לשני התאומים הלא-זהים, מגיעים הורמונים זכריים אל עובר העֶגלה. כתוצאה מכך נולדת פרה שאינה פורייה ובעלת דפוסי התנהגות זכריים (בבגרות המינית היא מנסה להרביע פרות אחרות). פרה כזאת נקראת ב[[תלמוד]] בשם '''פרה אילונית''', ובאנגלית '''freemartin'''.
==יחס החברה והממסד הרפואי לאנשים אינטרסקסואלים==
מצבי אינטרסקס ריתקו, בלבלו והביכו את הממסד הרפואי ואת החברה כולה. רק בשנים האחרונות התחילה הבנה גדולה יותר של הגורמים הרפואיים לאינטרסקסואליות, ושל ההשלכות החברתיות שלה.
ב[[משנה]] מוזכרים שני סוגי אינטרסקסואליות: [[טומטום ואנדרוגינוס|אנדרוגינוס]] (מי שנולד עם איברי מין של שני המינים) וטומטום (מי שאין אפשרות בלידתו לדעת מה מינו). כמו כן מוזכרת "[[איילונית|אישה אילונית]]": {{ציטוט|תוכן=אילונית - לשון איל. הזכר מן הצאן. וסימניה מפורשים, שאין לה שדים כנשים ואין לה סימנים וקולה עבה כאיש ואין לה שיפולי מעים כנשים כלומר שאותו מקום אינו בולט מגופה כערות שאר הנשים.|מקור=ר' [[עובדיה מברטנורא]] {{משנה|יבמות|א|א}}|מירכאות=כן}}
תיאורים רפואיים רבים של מצבי אינטרסקס, במידה כלשהי של דיוק, מופיעים במסמכים היסטוריים בכל התקופות. ילדים שנולדו עם איברי מין שאינם חד-משמעיים נחשבו לרוב כמפלצות, ולעיתים מצאו את עצמם מוצגים לראווה ב[[קרקס]]ים.
עם השתנות מדע ה[[רפואה]] במאה התשע-עשרה בעולם המערבי, נוצרה נטייה להתערב באמצעים [[כירורגיה|כירורגיים]] כדי "לתקן" את מה שנחשב כמום מלידה. ב[[שנות השישים]] והשבעים של המאה ה-20, ובמידה מסוימת גם בימינו, נטו רופאים לבצע ניתוחים פלסטיים לקביעת מין בתינוקות - למשל כריתת דגדגנים מוגדלים ואשכים טמירים כדי להפוך תינוקות בעלי מין שאינו חד-משמעי לנקבות. ההנחה הייתה כי בגיל ההתבגרות יהיה צורך ב[[טיפול הורמונלי]] כדי להשלים את המעבר למין החדש. טיפולים אלה הושפעו מתאוריות פסיכולוגיות מערביות אופנתיות בשנות השישים והשבעים שטענו כי [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] מבוססת אך ורק על תהליכי [[חיברות]] חיצוניים ולא על נתונים ביולוגיים.
אחת הבעיות הגדולות בביצוע ניתוחי קביעת מין בתינוקות ובילדים היא ההחלטה לאיזה מין לשייך את התינוק. במאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים התאוריה הייתה כי רקמת הגונאדות היא הקובעת - אם לתינוק יש רקמת אשך הוא זכר, אם רקמת שחלה התינוק נקבה. תינוקות עם אובו-טסטיס נקראו בשם "הרמאפרודיטים אמיתיים" - להבדיל ממקרי אינטרסקס אחרים שנקראו "הרמאפרודיטים מדומים" או "אנדרוגינוס". השמות "הרמאפרודיט" ו"אנדרוגינוס" נחשבים כיום לא-מדויקים ופוגעניים ויוצאים בהדרגה משימוש.
בעשורים האחרונים גברה הנטייה לקבוע את מין התינוק על פי המין הכרומוזומלי. אולם אף אחת משתי הדרכים לזיהוי מין התינוק אינה מבטיחה זיהוי נכון של הזהות המגדרית.
ניתוחים לקביעת המין בילדים הם כיום נושא שנוי במחלוקת. אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה,{{הערה|[http://www.isna.org/ אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה]}} הארגון הראשון שאיגד אינטרסקסים כנגד מדיניות הנירמול הרפואית פעלה עד שנת 2008, ואז סגרה את פעילותה לטובת ניסיון לייצר שינוי מתוך המערכת ובשיתוף הממסד הרפואי האמריקאי. מאז סגירת הארגון, צצו ארגונים אזרחיים רבים בהנהגת אנשים אינטרסקס המנהלים מאבק זכויות של קהילת האינטרסקס מול המערכת הרפואית בארצות הברית ובעולם.{{הערה|ראו [[:en:Intersex civil society organizations#List of intersex organizations|Intersex civil society organizations]]}} מאבקם של הארגונים בנהלים הרפואיים הפוגעים לטענתם בזכויות האנשים האינטרסקס להסכמה מדעת לטיפולים רפואיים, בזכות לשלמות הגוף, פוריות, אוטונומיה לקבוע את השתייכותם המינית בעתיד ועוד, צובר תאוצה וגורף תמיכה בשנים האחרונות מגופי זכויות אדם כגון [[האו"ם]], ועדות אתיקה בין לאומיות ומחוקקים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ohchr.org/ Documents/HRBodies/HRCouncil/RegularSession/Session22/A.HRC.22.53_English.pdf|הכותב=|כותרת=Report of the Special Rapporteur on Torture and Other Cruel, Inhuman or Degrading Treatment or Punishment A/HRC/22/53|אתר=|תאריך=(1/2/2013)}}}} בשנת 2015 החליטה מדינת מלטה לאסור בחוק קיום ניתוחים באינטרסקס ללא הסכמתם.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2016/feb/10/intersex-human-rights-lgbti-chile-argentina-uganda-costa-rica|title=Is the world finally waking up to intersex rights?|last=Larsson|first=Naomi|date=2016-02-10|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2017-08-04}}}} עם זאת, ארגונים אלו ותומכיהם מצויים בחוסר הסכמה עמוק עם הממסד הרפואי ביחס ליעילות ובטיחות הניתוחים המבוצעים לילדים אינטרסקס. למשל, יש הטוענים כי למעלה מ-95% מאלו שעברו ניתוחים כאלה בילדותם, העידו (בגיל 18) כי הם מרוצים מהחלטת הרופאים,{{מקור|נושא=בריאות}} ושרק מעטים מהם מרגישים שנעשה להם עוול נורא, וחלקם אף עוברים [[ניתוח להתאמה מגדרית|ניתוחים להתאמה מגדרית]] בבגרותם.{{דרוש מקור}} מנגד, טוענים קולות מתוך וגם מחוץ לממסד הרפואי כי טענות אלו אינן מבוססות על ראיות מהימנות ומחקרים ארוכי טווח,{{הערה|[https://www.karger.com/Article/Abstract/442975 Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care]|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Douglas A. Canning|שם=, Can We Correct Hypospadias with a Staged Operation? If not, are We Bold Enough to Report it? )|כתב עת=(2015) J UROL}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Birgit Köhler et al|שם=Satisfaction with Genital Surgery and Sexual Life of Adults with XY Disorders of Sex Development: Results from the German Clinical Evaluation Study|כתב עת=J. CLIN. ENDOCRINOL. METAB.}}}} ושאינן משקפות את חוויית חייהם הגורפת של אנשים אינטרסקס.{{הערה|[http://www.glhv.org.au/sites/www.glhv.org.au/files/san_fran_intersex_report.pdf A HUMAN RIGHTS INVESTIGATION INTO THE MEDICAL “NORMALIZATION” OF INTERSEX PEOPLE]|כיוון=שמאל}}
הסיבות העיקריות להתנגדות לניתוח לקביעת מין:
*במקרים רבים אין דרך לדעת בביטחון מה יהיה מינו הסופי של התינוק.
*אף כי ניתוח לקביעת מין יכול לעזור לילד מבחינה חברתית בילדותו, הוא עלול לפגוע בתפקוד המיני ובפוריות של הבוגר. 20%-50% מהמקרים של ניתוח יגרום לאובדן תחושה מינית.
*הזכות להחליט על התערבות דרסטית כזו נתונה לאדם עצמו בלבד ואין להורים ולרופאים זכות מוסרית לבצע ניתוח שכזה.
*הרצון לכפיית מין ספציפי על הילד הוא ביטוי לתפיסת עולם המקבלת רק שתי אפשרויות כ"נכונות", בעוד שקיימים מצבי ביניים בין המינים האמורים להיחשב לגיטימיים ונורמטיבים לא פחות כפי שהיו לאורך ההיסטוריה.
*ניתן לגדל ילדים אינטרסקס כבנים/בנות כשלב ביניים עד שיוכלו להשתתף בהחלטה האם לעבור ניתוח או הליך רפואי אחר, ומאיזה סוג.
הסיבות העיקריות לתמיכה בניתוח לקביעת מין:
*הדעה הגורסת כי כל ילד צריך לדעת בבירור לאיזה מין הוא שייך וכי קבלת החלטה כל כך קריטית בעתיד תהווה מעמסה נפשית שיתקשה לעמוד בה.
*מחשבה כי "תיקון" ושיוך הילוד למין מסוים יאפשר חיבור הורה-ילד חזק יותר.
===אינטרסקס בישראל===
בשנים האחרונות הגיעו הדי הפעילות העולמית למען זכויות אינטרסקס גם לישראל, ומספר שינויים משמעותיים התרחשו מאז. קבוצת הפעילים בישראל גדלה משנה לשנה ומפעילה את עמוד ה[[פייסבוק]] "נרתמים למען זכויות אינטרסקס".{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0}}
בעקבות לחצים מצד פעילים אינטרסקס שערכו כנסים, ימי עיון ושולחנות עגולים בשיתוף מומחים רפואיים, אנשי אקדמיה, החברה האזרחית ונציגי [[משרד הבריאות]], הוקמה ועדה שנועדה לבחון את הנוהל לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, התפרסם נוהל חדש ומתקדם המבסס את זכויותיהם של אנשים אינטרסקס והוריהם מול מערכת הבריאות ומתווה רוח חדשה בטיפול בהם. הנוהל מעניק למטופל ומשפחתו את עיקר הסמכות לקבל החלטות רפואיות מושכלות המבוססות על מידע מלא ואמין.{{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת אינטרסקס - DSD]}}
בין החידושים שבנוהל:
* מצב אינטרסקס, כאשר הוא אינו מהווה סכנה לחייו או לבריאותו של אדם, אינו מהווה כשלעצמו מחלה שיש לטפל בה. טיפול יינתן רק כדי למנוע סכנה לחיים, פגיעה פיזיולוגית או נפשית.
* זכאות להיות מטופלים במרכזים מומחים לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD.
* דרישה לקבלת הסכמה מפורשת לצילום המטופל/ת והימצאותם של סטודנטים ו[[סטאז']]רים במהלך הבדיקות/טיפול.
* שמירה על פרטיות אך הבטחת גישה למידע רפואי אישי (מידע שהיה מוסתר בעבר מהמטופלים).
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי ההורים (בדבר סיכויי הצלחת הטיפול והשיוך המיני והמגדרי כולל אפשרות השהיית הטיפול או זניחתו).
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי המטופל/האינטרסקס עצמו בהתאם למידת בגרותו והבנתו (ביחס לאבחנה ואפשרויות הטיפול ואי הטיפול) וקבלת הסכמתו לניתוח בנוסף להסכמת הוריו מעל גיל 14.
* זכויות והטבות נוספות.{{הערה|{{כל-זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}}}
==אינטרסקסואליות בספורט==
{{ערך מורחב|טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט}}
[[הפרדה מגדרית]] בין [[גברים]] ל[[נשים]] היא הפרקטיקה הנהוגה בעולם ה[[ספורט]]. [[ספורטאים]] [[טרנסג'נדר]]ים ואינטרסקס מאתגרים את [[בינאריה מגדרית|החלוקה הבינארית]] לגברים ולנשים בספורט, ומאלצים את עולם הספורט לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו על מין ו[[מגדר]], ולגבש עקרונות העוסקים בשילובם וב[[הדרה חברתית|הדרתם]]. ספורט הוא זירה חברתית ולכן הוא משקף תפיסות [[תרבות]]יות דיכוטומיות לגבי מין ומגדר, לפיהן קיימות רק שתי קטגוריות ביולוגיות שאדם יכול להשתייך אליהן ([[זכר]] או [[נקבה]]) וכי לכל קטגוריה ביולוגית יש את המגדר שלה ([[גבר]] הוא זכר ו[[אישה]] היא נקבה), אולם ספורטאים טרנסג'נדרים ואינטרסקס נמצאים מחוץ לבינאריות המינית והמגדרית ולא ניתן לסווג אותם בקטגוריות אלו. הסוגיות הפרקטיות, ה[[פוליטיקה|פוליטיות]], ה[[משפט (דין)|משפטיות]] וה[[פילוסופיה|פילוסופיות]] שעוסקות בשילוב אינטרסקסואלים בספורט זוכות ליותר ויותר הכרה, כאשר סוגיית זכאותם להתחרות, ואם כן תחת אלו תנאים, היא סוגיה מרכזית בשיח ונתונה ב[[מחלוקת]]. ההתנגדות לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך ההוגנות, ולפיה שילובם פוגע בעקרון המשחק ההוגן בטענה שיש להם מאפיינים המעניקים להם יתרון לא הוגן מול היריבים שלהם. התמיכה לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך [[שוויון הזדמנויות|שוויון ההזדמנויות]] ואי ה[[אפליה]] תוך ביטול הטענה ליתרון לא הוגן.
[[קובץ:EwaKlobukowska-sztafeta.JPG|140px|ממוזער|שמאל|[[אווה קלובוקווסקה]] - 1964]]
מ[[שנות השלושים של המאה העשרים]] ועד [[שנות התשעים]], נערכו בדיקות לאימות מין במטרה לתפוס גברים שמתחזים לנשים על מנת לגרוף הישגים בתחרויות לנשים. לאורך תקופה זו, לא נתפסו גברים המתחזים לנשים אלא "נתפסו" נשים אינטרסקס. במקרים רבים, נשים אלו אולצו לעזוב את עולם הספורט, המדליות שלהן נשללו מהן והישגיהן נמחקו מהרשומות. לדוגמה: בשנת 1966, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בבודפשט, האתלטית הפולנייה [[אווה קלובוקווסקה]] עברה בהצלחה את הבדיקה הגינקולוגית לאימות מין בה נמצא כי יש לה איבר מין נקבי. בשנת 1967, ביצעו בה בדיקה לאימות מין בשיטת גופיף בר והיא נכשלה בה, לאחר שהתגלה שיש לה [[פסיפס (גנטיקה)|פסיפס]] (XX/XXY). הרופאים טענו כי יש לה כרומוזום אחד יותר מדי כדי להיות מוגדרת כאישה עבור תחרויות ספורט. עקב הכישלון בבדיקה, שיא העולם שלה בריצת 100 מטר נמחק מהרשומות, כל ההישגים והמדליות שצברה נשללו ממנה, וכן נשללה ממנה לצמיתות הזכות להתחרות בתחרויות בינלאומיות. אף על פי שמדיניות הבדיקות הבטיחה שמירה על סודיות, תוצאות בדיקתה הודלפו והיא הושפלה בציבור. בגיל 21, בלי אישור להתחרות בספורט עלית, הקריירה שלה הגיעה אל סופה והיא נאלצה לפרוש מעולם הספורט. שנה לאחר מכן, דווח כי היא נכנסה להריון וילדה.
[[קובץ:Dutee Chand.jpg|150px|ממוזער|שמאל|[[דוטי צ'אנד]]]]
בשנת 2011, [[הוועד האולימפי הבינלאומי|הוועד האולימפי]] וה-[[IAAF]] גיבשו מדיניות לשילוב נשים אינטרסקס לפיה ספורטאיות אינטרסקס חייבות להוריד את רמת הטסטוסטרון בגופן לרמות נקביות טיפוסיות על מנת להתחרות, זאת בטענה כי רמות גבוהות של טסטוסטרון בגופן מעניקות להן יתרון לא הוגן על פני המתחרות שלהן. מדיניות זו ספגה ביקורת, ובשנת 2014 עמדה למבחן ב[[בית הדין לבוררות בספורט]] לאחר שהאצנית ההודית [[דוטי צ'אנד]], שנדרשה לעבור הליכים רפואיים כדי להתחרות, סרבה לעשות כן ותבעה את ה-IAAF על מדיניות זו. בית המשפט קבע כי אין הוכחות שמצביעות על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות בקרב אינטרסקסואליות לבין שיפור ביצועים בספורט וביטל את המדיניות. באפריל 2018, גיבש ה-IAAF מדיניות חדשה בנושא. ביוני 2018, האצנית [[קסטר סמניה]] הגישה תביעה לבית הדין לבוררות בספורט נגד מדיניות זו, ונכון לספטמבר 2018, ההליך טרם הסתיים.
==ראו גם==
* [[ג'נדרקוויר]]
* [[גינאנדרומורפיזם]]
* [[הרמאפרודיט]]
* [[דיפאליה]] - כפילות סימני מין זכריים
* [[מדע ומגדר]]
* [[טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט]]
* [[טומטום ואנדרוגינוס]] - הלכות בנושא האינטרסקס
* [[ג'ים סינקלייר]]
==לקריאה נוספת==
* '''הספר "איזה מין גוף?"''' מאת ד"ר [[לימור מעודד דנון,https://medicine.biu.ac.il/MeodedDanon|לימור מעודד דנון]], מחקר נרטיבי ביקורתי על הגישה הטיפולית, ההורית וחוויות החיים של אינטרסקסואלים בישראל
* '''מידלסקס''' מאת [[ג'פרי יוג'ינידיס]], רומן אפי המתאר את קורותיה של משפחת מהגרים באמריקה מנקודת המבט של קאל, אינטרסקס עם חוסר באנזים אלפא רדוקטאז 5.
*Karkazis, Katrina. [https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived Fixing sex: Intersex, medical authority, and lived experience]. Duke University Press, 2008
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אינטרסקס}}
* {{תיאוריה וביקורת|לימור מעודד דנון|איזה מין גוף? קווי התפר בחייהם של אינטרסקסואלים: המאבק בין הגוף הסובייקטיבי לגוף הביו־חברתי|איזה-מין-גוף-קווי-התפר-בחייהם-של-אינטרס|42, אביב 2014, עמ' 125–150}}
* {{משפטים|[[שגית מור]], מעין סודאי ואור שי|מהכחשה להנכחה: ביקורת נוהל ניתוחים באינטרסקס|1175|מד/1, תשע"ד}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf|כותרת=אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס): חוזר מינהל הרפואה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=6 במרץ, 2017}}
* {{כל זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}
* {{נענע10|[[הילה אלרואי]] ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}
* {{העוקץ|דפנה יואל|למרות נטייתם של חוקרים לתפוס את העולם באופן דיכוטומי, יש להימנע מניתוחים שאינם מצילי חיים בתינוקות ובילדים אינטרסקס ולאפשר להם להחליט על צורת גופם בבגרותם|2013/02/14/למרות-נטייתם-של-חוקרים-לתפוס-את-העולם-ב}}
* {{הארץ|עידו אפרתי|משרד הבריאות קובע איך להתמודד עם תינוקות בעלי איברי שני המינים|1.2658525|13 ביוני 2015}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://alaxon.co.il/article/אינטרסקס/|הכותב=מרתה הנריקס|כותרת=אינטרסקס|אתר=אלכסון|תאריך=27 בנובמבר, 2016}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557903805171|אינטרסקס}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מין ומיניות}}
{{ערכי ליבה להט"ב}}
{{טרנסג'נדריות}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אינטרסקס|*]]
[[קטגוריה:מגדר]]
[[קטגוריה:מחלות כרומוזומליות]]
[[קטגוריה:זהות מינית]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715967446' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
