יומן מסנן ההשחתות

'{{הורמון | שם = אסטרדיול | תמונה = [[קובץ:Estradiol.svg|250px|המבנה הכימי של אסטרדיול]] | כיתוב = המבנה הכימי של אסטרדיול | שם אנגלי = <div class="mw-content-ltr">(8''R'',9''S'',13''S'',14''S'',17''S'')-13-Methyl-6,7,8,9,11,12,14,15,16,17-decahydrocyclopenta[''a'']phenanthrene-3,17-diol</div> | נוסחה אמפירית = [[פחמן|C]]₁₈[[מימן|H]]₂₄[[חמצן|O]]₂ | משקל מולקולרי = 272.38 g/mol | מטבוליזם = [[כבד]] | זמן מחצית החיים = 13-20 שעות בנטילה אוראלית. 8-18 שעות בנטילה תת-לשונית. | הפרשה = 54% ב[[שתן]] 6% ב[[צואה]] }} '''אֶסטרָדִיוֹל''' ('''estradiol''' או '''oestradiol''', וכן '''E2''') הוא [[הורמון]] [[סטרואיד]]י השייך לקבוצת ה[[אסטרוגן]], וההורמון המרכזי מבין הורמוני המין הנשיים. האסטרדיול אחראי על הבדלים פיזיולוגיים רבים בין גברים לנשים, כמו התפתחות רקמת [[שד (איבר)|שד]] ופיזור ה[[שומן]] בגוף. במהלך מחזור החיים האסטרדיול אחראי על מאפיינים נרחבים של [[התבגרות מינית|ההתבגרות המינית]], בהם התפתחות [[בלוטת חלב|בלוטות חלב]] במהלך ה[[היריון]] ושינויים מבניים ב[[רחם]]{{הערה|Ryan KJ (August 1982). "Biochemistry of aromatase: significance to female reproductive physiology". Cancer Research. 42 (8 Suppl): 3342s–3344s. {{PMID|7083198}}.}}. על אף שרמות ההורמון בנשים גבוהות יותר, והוא מניע תהליכים רבים שקשורים למחזור החיים הנשי, לאסטרדיול תפקיד חשוב גם אצל גברים וחוסר בו יגרום ל[[אין-אונות|אין אונות]]{{הערה|שם=אלכס|[http://www.dralexrdt.com/הגדלה-שפירה-בערמונית.html ד"ר ארדיטי אלכס- מאמר על הגדלה שפירה בערמונית]|כיוון=ימין}}. נוסף על כך, האסטרדיול משפיע על רקמות ואיברים רבים כמו על העצמות, על רקמת העור ועל המוח, והוא בעל מעורבות רבה בתהליכים פסיכולוגים. מלבד אצל בני אדם ושאר יונקים נמצא האסטרדיול גם אצל רוב ה[[בעלי חוליות|חולייתנים]], אצל דגים, אצל סרטנים ואצל חרקים{{הערה|Mechoulam R, Brueggemeier RW, Denlinger DL (September 1984). "Estrogens in insects". Cellular and Molecular Life Sciences. 40 (9): 942–944. doi:10.1007/BF01946450.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Ozon R (1972). "Estrogens in Fishes, Amphibians, Reptiles, and Birds". In Idler DR. Steroids In Nonmammalian Vertebrates. Oxford: Elsevier Science. pp. 390–414. {{ISBN|978-0323140980}}.}}. אסטרדיול, כמו הורמונים סטרואידיים אחרים, נוצר מ[[כולסטרול]]{{הערה|שם=Boron1300|Boron WF, Boulpaep EL (2003). Medical Physiology: A Cellular And Molecular Approach. Elsevier/Saunders. p. 1300. {{ISBN|978-1-4160-2328-9}}.}} בעיקר ב[[בלוטת יותרת הכליה]], ב[[שחלה|שחלות]] וב[[אשך|אשכים]]{{הערה|שם=הערה 2|https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/estradiol.aspx}}. אסטרדיול, בהיותו הורמון סטרואידי, חודר את [[קרום התא]] באופן חופשי. לכן בתאים המכילים [[קולטן|קולטנים]] הרגישים לאסטרדיול ההיקשרות תימצא לרוב בתוך גוף התא. לאחר שקולטן נקשר לאסטרדיול, מתבצעת שרשרת ריאקציות ביוכימיות אשר יכולה להשפיע גם על [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] הגנים בתא. == ביוכימיה של אסטרדיול == ===מבנה הקולטן=== [[קובץ:PBB Protein ESR1 image.png|ממוזער|דימר אזור קשירת הליגנד של קולטן אסטרוגן מסוג אלפא (ERα)]] ההורמונים הסטרואידים פועלים ברמה [[גנום|גינומית]], דרך קישור לרצפטורים המשמשים כ[[גורם שעתוק|פקטורי שיעתוק]]{{הערה|Rollerova, E., & Urbancikova, M. (2000). Intracellular estrogen receptors, their characterization and function. Endocr Regul, 34(4), 203-218.}} כמו כן נמצא מסלול פעולה העובר דרך קישור לקולטנים [[קרום התא|ממברנליים]], המשתמש ב[[שליח שניוני|שליחים שניונים]] לשם ביצוע השפעות מהירות יחסית ב[[תא]]{{הערה|שם=הירש 2005|הירש, ק' (2005). '''קרוטנואידים מעכבים סגנל של אסטרוגנים בתאי סרטן התלויים בהורמונים''' (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.|כיוון=ימין}}. האסטרדיול, כהורמון סטרואידי, פועל גם הוא במנגנון זה. בפרט האסטרדיול הוא [[אגוניסט]] לרצפוטורים אשר קרויים ERs - Estrogen receptors (בעברית: קולטני אסטרוגן). שמשתייכים למשפחת הרצפטורים הגרעיניים (NR-nuclear receptor) להורמונים סטרואידים. רצפטורים אלה נקשרים לרצפי [[ד.נ.א]] ספציפיים ומשפיעים באמצעות כך על שעתוקם של [[חלבון|חלבונים]] מסוימים בתא{{הערה|שם=הירש 2005}}. המבנה של ERs בדומה לשאר NRs הוא לרוב קבוע ומורכב מכמה חלקים. ראשית ישנו קצה בעל [[קבוצה פונקציונלית]] [[אמין|אמינית]], אשר מקושרת לאתר המסומן באותיות A/B שיכול לעורר [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] [[גן (ביולוגיה)|גנים]] מסוימים ללא הימצאות [[ליגנד]]. לאחריו ישנו מתחם המסומן באות C אשר מכיל אזור קשירה לדנ"א (DBD). אתר זה הוא האתר הנפוץ ביותר בין ה-NRs. כמו כן ישנו אתר המסומן באות D אשר מעורב בקישור ל[[חלבון עקת חום|חלבוני עקת-חום]]. לבסוף ישנו מתחם המסומן באות E המכיל את אזור קשירת הליגנד (LBD). אזור זה גם נושא תפקיד ביכולת הפיכה ל[[דימר]] וביכולת לבצע שפעול בהתקה (transactivation). לאחריו קיים קצה הקולטן שמכיל את הקבוצה הפונקציונלית [[חומצה קרבוקסילית]]{{הערה|שם=הירש 2005}}. לקולטנים לאסטרדיול שני מבנים מרכזיים ידועים. אחד המסומן באות היוונית אלפא ERα והשני באות היוונית בטא ERβ. בין הרצפטורים ישנו דמיון רב באזור קשירת הליגנד, אך קצוות הקולטנים שונים גם באורכם וגם בסוג [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] המרכיבות אותם{{הערה|Giguère, V., Tremblay, A., & Tremblay, G. B. (1998). Estrogen receptor β: re-evaluation of estrogen and antiestrogen signaling. Steroids, 63(5-6), 335-339.}}. עוד נמצא שהשוני בין המבנים מוביל להבדלים ב[[אפיניות (כימיה)|אפיניות]] לאסטרוגנים שונים, וברמת התגובה של הקולטנים אל האסטרוגנים. כמו כן, נמצאו הבדלים ברמות הביטוי של שני המבנים ברקמות שונות באדם, אף שברובן שני המבנים מבוטאים{{הערה|שם=הירש 2005}}. ====מנגנון הפעילות==== בגישה הקלאסית בהיעדר הורמון, הרצפטור לאסטרוגן נמצא קשור לקומפלקס חלבונים. קומפלקס המכיל בין היתר סוגים שונים של חלבוני עקת חום. כאשר מתרחשת קשירה בין הליגנד לרצפטור, מתרחש שינוי מבני בקולטן, המשחרר אותו מחלבוני עקת החום. לפי מודל זה, לאחר השחרור הרצפטור יוצר דימר עם עוד קולטן. דימר זה נקשר אל רצפי ד.נ.א ספציפיים המכונים EREs ומשפיע על רמת השיעתוק של הגנים המצויים בהמשך ל-EREs. נתיב השפעה נוסף של ה- ER הוא באמצעות קשרים לא ישירים, בעזרת אינטראקציות חלבון חלבון, עם אתרי שעתוק של פקטורים אחרים{{הערה|שם=הירש 2005}}. מודלים מאוחרים יותר הצביעו על מורכבויות נוספות במנגנון הפעולה. ראשית נמצא כי שני הרצפטורים יכולים ליצור דימרים ביניהם ולכן ניתן לזהות גם הומודימרים: ERβ•ERβ או ERα•ERα וגם הטרודימרים ERα•ERβ. מבנים אשר פועלים באופן שונה, וביעילות שונה על אותם רצפי ד.נ.א. נתיב הפעולה נגרם על ידי שונות בליגנדים הנקשרים אל אזור E ברצפטורים{{הערה|Saunders, P. T. (1998). Oestrogen receptor beta (ER beta). Reviews of reproduction, 3(3), 164-171.}}{{הערה|Paech, K., Webb, P., Kuiper, G. G., Nilsson, S., Gustafsson, J. Å., Kushner, P. J., & Scanlan, T. S. (1997). Differential ligand activation of estrogen receptors ERα and ERβ at AP1 sites. Science, 277(5331), 1508-1510.}}{{הערה|Liu, M. M., Albanese, C., Anderson, C. M., Hilty, K., Webb, P., Uht, R. M., ... & Kushner, P. J. (2002). Opposing action of estrogen receptors α and β on cyclin D1 gene expression. Journal of Biological Chemistry, 277(27), 24353-24360.}}. כמו כן נמצא כי ERs מסוגלים לתקשר באמצעים ביוכימיים, ואף ליצור דימרים, עם חלבוני שעתוק ממשפחות שונות{{הערה|Lee, S. K., Choi, H. S., Song, M. R., Lee, M. O., & Lee, J. W. (1998). Estrogen receptor, a common interaction partner for a subset of nuclear receptors. Molecular Endocrinology, 12(8), 1184-1192.}}{{הערה|Mi-Ryoung, S. O. N. G., Soo-Kyung, L. E. E., Young-Woo, S. E. O., Hueng-Sik, C. H. O. I., LEE, J. W., & Mi-Ock, L. E. E. (1998). Differential modulation of transcriptional activity of oestrogen receptors by direct protein–protein interactions with retinoid receptors. Biochemical Journal, 336(3), 711-717.}}{{הערה|Liu, G., Schwartz, J. A., & Brooks, S. C. (1999). p53 down-regulates ER-responsive genes by interfering with the binding of ER to ERE. Biochemical and biophysical research communications, 264(2), 359-364.}}. בנוסף, הרצפטור לאסטרוגן יכול לעבור שינויים מבניים לאחר [[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] המשפיעים על פעילותו{{הערה|Wang, C., Fu, M., Angeletti, R. H., Siconolfi-Baez, L., Reutens, A. T., Albanese, C., ... & Fuqua, S. A. (2001). Direct acetylation of the estrogen receptor α hinge region by p300 regulates transactivation and hormone sensitivity. Journal of Biological Chemistry, 276(21), 18375-18383.}}{{הערה|Wells, L., Vosseller, K., & Hart, G. W. (2001). Glycosylation of nucleocytoplasmic proteins: signal transduction and O-GlcNAc. Science, 291(5512), 2376-2378.}}. לדוגמה נמצא שהקולטן מסוגל להיות פעיל גם ללא נוכחות אסטרוגן באמצעות אינטראקציה עם [[גורם גידול|פקטורי גידול]] כמו IGF-I או EGF. אם יימצא אסטרוגן בתא ההשפעה תוגבר עוד יותר. פעילות פקטורי הגידול על הקולטן מתווכת על ידי [[זירחון]] באמצעות [[MAP kinase pathway]] {{אנ|MAPK/ERK pathway}} במתחם A/B בשני סוגי הרצפטורים{{הערה|Kato, S., Endoh, H., Masuhiro, Y., Kitamoto, T., Uchiyama, S., Sasaki, H., ... & Metzger, D. (1995). Activation of the estrogen receptor through phosphorylation by mitogen-activated protein kinase. Science, 270(5241), 1491-1494.}}. אתרי זרחון נוספים התגלו גם באזורים אחרים על הרצפטור כמו באזור קשירת הליגנד או באזור הקשירה של הרצפטור ל-DNA. מורכבות נוספת שנמצאה היא שלא כל מקטעי ה-ד.נ.א אשר מווסתים על ידי ERs מכילים את רצפי ה-DNA הקלאסיים של ההיקשרות (ERE){{הערה|O’Lone, R., Frith, M. C., Karlsson, E. K., & Hansen, U. (2004). Genomic targets of nuclear estrogen receptors. Molecular endocrinology, 18(8), 1859-1875.}}{{הערה|Zhang, Z., & Teng, C. T. (2000). Estrogen receptor-related receptor α1 interacts with coactivator and constitutively activates the estrogen response elements of the human lactoferrin gene. Journal of Biological Chemistry, 275(27), 20837-20846.}}. === ייצור האסטרדיול בגוף === 95% מהאסטרדיול בנשים בגיל הפוריות מיוצרים ב[[תא גרנולוזה|תאי גרנולוזה]] בזקיקי ה[[שחלה]] על ידי [[ארומטיות|ארומטיזציה]] של [[אנדרוגן|אנדרוגנים]]. ראשיתו של התהליך בביקוע שרשרת צדדית של [[כולסטרול]] ב[[בלוטת יותרת הכליה]] או בתאי התקה (theca) הפנימית בזקיק השחלה ליצירת [[פרגננולון]], אשר בסדרה של תהליכים ביוכימיים הופך לאנדרוגנים [[אנדרוסטנדיון]] ול[[טסטוסטרון]]. האנדרוגנים מגיעים לתאי הגרנולוזה, שם האנזים [[ארומטאז]] הופך אנדרוסטנדיון לאסטרון וטסטוסטרון לאסטרדיול. פעולתו של הארומטאז מבוקרת על ידי הפרשת [[הורמון מגרה זקיק]] (FSH), הנקשר בתאי הגרנולוזה ל[[קולטן המצומד לחלבון G]], ובכך מפעיל סדרה של תהליכים ביוכימיים שמאפשרים את פעולתו של הארומטאז. אסטרון אף הוא יכול להפוך לאסטרדיול באמצעות האנזים 17β-הידרוקסיסטרואיד דהידרוגנאז. מקורות נוספים לייצור אסטרדיול הם [[רקמת שומן]], בפרט ב[[גיל המעבר אצל נשים|גיל המעבר]], וכן ב[[עור]] בדופנות העורקים ובמוח. כמו כן, כמויות קטנות יותר של אסטרדיול מיוצרות גם כן על ידי קליפת בלוטת יותרת הכליה, ובגברים באשכים{{הערה|שם=Boron1300}}{{הערה|שם=סלע|פרופ' סלע בן-עמי, הערך אסטרדיול באתר ויקירפואה.}}.[[קובץ:Estradiol metabolism 1.png|ממוזער|450px|נתיבים מרכזיים במטבוליזם של אסטרדיול בגוף האדם]] === מטבוליזם === ב[[פלזמה (דם)|פלזמת הדם]] אחוז האסטרדיול החופשי הוא קצת מעל 2%, והוא נשאר באופן זה לכל אורך המחזור החודשי{{הערה|Wu CH, Motohashi T, Abdel-Rahman HA, Flickinger GL, Mikhail G (August 1976). "Free and protein-bound plasma estradiol-17 beta during the menstrual cycle". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 43 (2): 436–45. doi:10.1210/jcem-43-2-436. {{PMID|950372}}.|כיוון=שמאל}}. כאשר האסטרדיול נמצא בצורה לא חופשית, הוא קשור לחלבונים נשאים, בעיקר [[אלבומין]] ו[[גלובולין]] קושר הורמוני מין (SHBG), כאשר היחס הוא בקירוב 60% אל מול 38% בהתאמה{{הערה|Stanczyk FZ, Archer DF, Bhavnani BR (June 2013). "Ethinyl estradiol and 17β-estradiol in combined oral contraceptives: pharmacokinetics, pharmacodynamics and risk assessment". Contraception. 87 (6): 706–27. doi:10.1016/j.contraception.2012.12.011. {{PMID|23375353}}.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Falcone T, Hurd WW (2007). Clinical Reproductive Medicine and Surgery. Elsevier Health Sciences. pp. 22–. {{ISBN|978-0-323-03309-1}}.}}. כאשר ישנה פעילות יתר של אסטרדיול, תתרחש שרשרת פעולות ביוכימיות, אשר בסופה האסטרדיול יומר להורמון אסטרוגני פחות פעיל כמו אסטרון או [[אסטריול]], כאשר אסטריול הוא ההורמון האסטרוגני הנפוץ ביותר ב[[שתן]]. דרך נוספת היא התמרה כימית בכבד באמצעות חיבור עם מולקולות אחרות, שהופכות את האסטרדיול ללא פעיל, כגון חיבור עם [[סולפט]] ליצירת מולקולת אסטרדיול-סולפט או עם [[חומצה גלוקורונית]] ליצירת אסטרדיול [[גלוקורוניד]]. מולקולות אלו יופרשו מה[[כליה|כליות]]. אחדות מהמולקולות הנוצרות מקשרים עם אסטרדיול הן [[מסיסות]] במים. מולקולות אלו לרוב יופרשו דרך [[צינור המרה]], וחלקם ייספגו מחדש לאחר שיעברו פירוק באמצעות [[הידרוליזה]] ב[[מעיים|מעי]]. לעיתים יתבצע קישור של אסטרדיול עם מולקולת [[אסטר]], אשר תוצר התגובה שלו יהיה אסטרדיול שומני, אשר יאוחסן ב[[רקמת שומן]] לשימוש ארוך טווח{{הערה|Oettel M, Schillinger E (6 December 2012). Estrogens and Antiestrogens I: Physiology and Mechanisms of Action of Estrogens and Antiestrogens. Springer Science & Business Media. pp. 235–237. {{ISBN|978-3-642-58616-3}}.}}. == תפקידים ביולוגיים == === [[התפתחות מינית]] === [[קובץ:Anterior_view_of_human_female_and_male,_with_labels.png|ממוזער|הבדלים אנטומיים בין גברים לנשים]] לאסטרדיול תפקיד חשוב ביצירת ההבדלים המשניים בין גברים לנשים{{הערה|שם=הערה 2}}{{הערה|שם=ש|Craig CR, Stitzel RE (2004). Modern Pharmacology with Clinical Applications. Lippincott Williams & Wilkins. pp. 706–. {{ISBN|978-0-7817-3762-3}}.}}{{הערה|שם=שש|McMillan JA, Feigin RD, DeAngelis C, Jones MD (2006). Oski's Pediatrics: Principles & Practice. Lippincott Williams & Wilkins. pp. 550–. {{ISBN|978-0-7817-3894-1}}.}}. שינויים מבניים בין גברים לנשים מתחילים להופיע בתקופת ה[[התבגרות מינית|התבגרות המינית]], בה צמיחת השד אצל נשים מוגברת, ופיזור השומן בגוף משתנה{{הערה|אצל נשים השומן מתחלק באופן שונה מגברים כאשר הוא מרוכז יותר באזור השד, האגן, הירכיים והעכוז.|כיוון=ימין}}, שינויים אלה נשארים קבועים יחסית לכל אורך תקופת הפוריות. כאשר נשים מגיעות ל[[גיל המעבר אצל נשים|גיל המעבר]] הבדלים אלו מתחילים להצטמצם, וזאת כתוצאה מירידה משמעותית ברמת האסטרדיול בגוף האישה{{הערה|שם=ש}}{{הערה|שם=שש}}. אצל גברים, לעומת זאת, עם השנים דווקא עולה רמת האסטרוגן בגוף, מה שגורם בגילאי הזקנה לגדילה ברקמת השד וב[[בלוטת הערמונית]]{{הערה|שם=אלכס}}. אסטרדיול גם גורם להתפתחות איברי המין הנשיים לכדי בשלות והוא אף אחראי באופן עקיף על קצב הגדילה המואץ בגיל ההתבגרות, זאת באמצעות הגברת הפרשת [[הורמון גדילה|הורמוני הגדילה]]{{הערה|Victor R. Preedy (2 December 2011). Handbook of Growth and Growth Monitoring in Health and Disease. Springer Science & Business Media. pp. 2661–. {{ISBN|978-1-4419-1794-2}}.}} . בנוסף לכך האסטרדיול אחראי על עצירתה של הגדילה{{הערה|שם=הערה 2}}. === המחזור החודשי וההיריון === {{ערך מורחב|המחזור החודשי}}{{ערך מורחב|היריון}} [[קובץ:Estradiol during menstrual cycle.png|ממוזער|450px|שינויים ברמות האסטרדיול בגוף האישה לאורך המחזור, המושווה בין מחזורים שונים ובין נשים.]] רמות האסטרדיול בדם אצל נשים בתקופת הפוריות משתנה בין שלבי המחזור השונים. למחזור חודשי תקין ארבעה שלבים עיקריים: השלב הווסתי בו מתרחש דימום מהנרתיק, השלב הפוליקולרי בו מתפתח הזקיק, שלב ה[[ביוץ]] והשלב הלוטאלי, בו מתפתח ה[[גופיף צהוב|גופיף הצהוב]]. במהלך מחזור חודשי תקין, רמות אסטרדיול הנמדדות בעת הווסת נמוכות מ-50 פיקוגרם למיליליטר, ולאחריו הן עולות עם התפתחות ה[[זקיק שחלתי|זקיק השחלתי]] עד לאזור 400 פיקרוגרם למיליליטר עד לביוץ, ולאחריו הן יורדות. בשלב הלוטאלי, החל מיום 17 למחזור, מתחילה שוב עלייה ברמת האסטרדיול אשר מגיעה ביום ה-20 למחזור לרמה של 160 פיקוגרם למיליליטר, אשר נשמרת יחסית קבועה עד היום ה-24 למחזור. לאחר היום ה-24 חלה שוב ירידה ברמות האסטרדיול אשר מגיע למינימום בימי הווסת. במהלך ה[[היריון]], לקראת מועד ה[[לידה]], חלה עלייה של כלל האסטרוגנים וביניהם האסטרדיול. בניגוד לאסטרוגנים הנמצאים בגוף האישה שלא בהיריון, אשר מקורם בעיקר בשחלות, מקור האסטרוגנים אצל אישה בהיריון הוא [[שליה|הרקמה השלייתית]]. לתנודות ברמות האסטרוגנים בתקופת ההיריון מייחסים כמה תפקידים, ביניהם סיוע להולכת הדם ברחם המתפתח, להגדלת השדיים לקראת הלידה, להגברת האלסטיות של [[צוואר הרחם]], וכן לסיוע בתהליך כיווץ הרחם בשעת הלידה המתווך באמצעות ההורמון [[אוקסיטוצין (הורמון)|אוקסיטוצין]]. === הכבד === אסטרדיול מעורב בתהליך ייצור ה[[כולסטרול#ליפופרוטאינים|ליפופרוטאינים]] בכבד. מלבדם האסטרדיול מעורב גם בייצור גורמי [[קרישת דם|קרישה]] ושאר חלבונים הקשורים למערכת הדם. כאשר רמות האסטרדיול בכבד גבוהות מן הרגיל, הדבר יכול להוביל לעימדון מרה (כולסטאזיס), מחלה שבה נוצרת חסימה של זרימת ה[[מרה]] בתוך הכבד, כיוון שהמטבוליט הגלוקורוניד של אסטרדיול מפחית את כמות מלחי המרה הנספגים על ידי תאי הכבד. תופעה זו נפוצה במיוחד במהלך היריון, כיוון שבמהלך ההיריון רמות ההורמונים האסטרוגניים, ובכללם האסטרדיול, עולות בצורה חדה. === מערכת השלד === [[קובץ:Osteoporosis Effect and Locations.jpg|ממוזער|התמונה מציגה את ההבדל שבין דחיסות העצם הבריאה והעצם החולה בדלדול עצם היכול להיגרם מחוסר באסטרדיול.]] לאסטרדיול תפקיד חשוב בוויסות גדילת ה[[עצם]], ה[[סחוס]]ים וה[[מפרק]]ים. האסטרדיול מעורב בתהליך סגירת [[סחוס הגדילה]], וכאשר ישנו חוסר באסטרדיול ושאר הורמונים אסטרוגניים, עלול התהליך להתעכב ואף לא להתרחש כלל. אדם הלוקה בחוסר שכזה עלול לסבול מבקרת גדילה לקויה, העשויה לבוא לידי ביטוי בגביהה מתמשכת, באורך [[גפיים]] חריג, ובפרופורציות אנורמליות בין פלג הגוף העליון והתחתון. כמו כן, לאסטרדיול השפעה על צפיפות העצם, ולכן הוא מעורב ב[[דלדול עצם]]{{הערה|Carani C, Qin K, Simoni M, Faustini-Fustini M, Serpente S, Boyd J, Korach KS, Simpson ER (July 1997). "Effect of testosterone and estradiol in a man with aromatase deficiency". The New England Journal of Medicine. 337 (2): 91–5. doi:10.1056/NEJM199707103370204. {{PMID|9211678}}.}}. בהתאמה לכך ניתן לראות אצל נשים שינויים בצפיפות העצם בהתאם לשינויים ברמות ההורמונים האסטרוגניים בשלבי המחזור השונים{{הערה|Albright F, Smith PH, Richardson AM (31 May 1941). "Postmenopausal Osteoporosis: Its Clinical Features". JAMA. 116 (22): 2465–2474. doi:10.1001/jama.1941.02820220007002.|כיוון=שמאל}}. === רקמת העור === על [[עור|רקמת העור]] נמצאים קולטנים להורמוני מין כמו אסטרדיול ו[[פרוגסטרון]]. ממחקרים עולה כי הורמונים אלו מעורבים בתהליכים המקנים לרקמת העור [[אלסטיות]] ו[[חוזק חומרים|חוזק]]. ממחקרים שהשוו בין גיל המעבר לתקופת הפוריות תוך מתן אסטרדיול לשתי הקבוצות נמצא כי הירידה בהורמוני המין גורמת להאצה בתהליכים הגורמים לדלדול העור, ביצירת קמטים ובחוסר גמישות העור. כמו כן, נצפו שינויים מבניים בתאי העור הכוללים הבדלים ברמה הביוכימית של מרכיבי התאים ושל זרימת הדם לתאי העור{{הערה|Holzer G, Riegler E, Hönigsmann H, Farokhnia S, Schmidt JB, Schmidt B (September 2005). "Effects and side-effects of 2% progesterone cream on the skin of peri- and postmenopausal women: results from a double-blind, vehicle-controlled, randomized study". The British Journal of Dermatology. 153 (3): 626–34. doi:10.1111/j.1365-2133.2005.06685.x. {{PMID|16120154}}.}}{{הערה|שם=K}}. כיום ישנם טיפולים המנסים לעכב את התוצאות הללו באמצעות מתן הורמונים סינתטיים אשר נמצאו מועילים בחלק מהמקרים לצמצום התופעה{{הערה|שם=K|Raine-Fenning NJ, Brincat MP, Muscat-Baron Y (2003). "Skin aging and menopause : implications for treatment". American Journal of Clinical Dermatology. 4 (6): 371–8. doi:10.2165/00128071-200304060-00001. {{PMID|12762829}}.}}{{הערה|[https://europepmc.org/abstract/med/3627624 Response of skin thickness and metacarpal index to estradiol therapy in postmenopausal women. Obstetrics and gynecology 70 (4), 538-541, 1987]|כיוון=שמאל}}. == תפקידים פסיכוביולוגיים == מחקרים על חיות מעבדה הראו כי ישנם [[קולטן|קולטנים]] לאסטרדיול ב[[אמיגדלה]], ב[[היפוקמפוס]], ב[[היפותלמוס]] וב[[קליפת המוח]]{{הערה|Osterlund, M. et al. (1998) Differential distribution and regulation of estrogen receptor-alpha and -beta mRNA within the female rat brain. Brain Res. Mol. Brain Res. 54, 175–180|כיוון=שמאל}}{{הערה|Micevych, P. and Dominguez, R. (2009) Membrane estradiol signaling in the brain. Front. Neuroendocrinol. 30, 315–327|כיוון=שמאל}}. בנוסף לכך ישנן עדויות רבות שלאסטרדיול יש השפעה על [[דופמין#מערכות דופמינרגיות עצביות|מערכות דופמינרגיות]]{{הערה|שם=דופמין|Almey, A. et al. (2015) Estrogen receptors in the central nervous system and their implication for dopamine-dependent cognition in females. Horm. Behav. 74, 125–138}} ועל [[סרוטונין#השפעה פסיכולוגית ופיזיולוגית|מערכות סרוטונרגיות]]{{הערה|Borrow, A.P. and Cameron, N.M. (2014) Estrogenic mediation of serotonergic and neurotrophic systems: implications for female mood disorders. Prog. Neuropsychopharmacol. Biol. Psychiatry 54, 13–25|כיוון=שמאל}}. מערכות אלה מעורבות ב[[מערכת הגמול]] ובבסיס הביולוגי של ויסות [[מצב רוח|מצבי רוח]], ואכן במחקרים רבים נמצא כי להורמוני המין אסטרדיול ופרוגסטרון תפקיד בתהליכי למידה חברתיים כמו למידה מהאחר, בהערכה חברתית, במצבי חרדה ובדפוסים של התנהגות תוקפנית{{הערה|Frye, C.A. and Vongher, J.M. (1999) Progesterone has rapid and membrane effects in the facilitation of female mouse sexual behavior. Brain Res. 815, 259–269|כיוון=שמאל}}{{הערה|Sinchak, K. and Micevych, P.E. (2001) Progesterone blockade of estrogen activation of mu-opioid receptors regulates reproductive behavior. J. Neurosci. 21, 5723–5729|כיוון=שמאל}}{{הערה|Ervin, K.S. et al. (2015) Estrogen involvement in social behavior in rodents: rapid and long-term actions. Horm. Behav. 74, 53–76|כיוון=שמאל}}. כמו כן, אסטרוגן מגביר את פעילות ההורמון [[אוקסיטוצין (הורמון)|אוקסיטוצין]] המעורב ביצירת קשרים חברתיים{{הערה|Bos, P.A. et al. (2012) Acute effects of steroid hormones and neuropeptides on human social-emotional behavior: a review of single administration studies. Front. Neuroendocrinol. 33, 17–35|כיוון=שמאל}}. [[קובץ:Amygdala-vmPFC ciruit.png|ממוזער|370x370 פיקסלים|התרשים המסומן באות E הוא מודל מוצע למעגלים מוחיים המווסתים למידת פחד. ניתן לראות בירוק את ה-vmPFC אשר מתואר כיחידה המשפעלת אזור באמיגדלה הנקרא ITC, אשר בתורו מדכא את הגרעין המרכזי של האמיגדלה (CEA). גרעין זה ידוע כמעורב בהוצאה לפועל של תגובת פחד. התרשים לקוח מתוך: (Li Y, Nakae K, Ishii S, Naoki H (2016{{הערה|Li Y, Nakae K, Ishii S, Naoki H (2016) Uncertainty-Dependent Extinction of Fear Memory in an Amygdala-mPFC Neural Circuit Model. PLoS Comput Biol 12(9): e1005099. https://doi.org/10.1371/journal.pcbi.1005099}}]] === מערכות למידת פחד ודיכאון === מכיוון שנשים נוטות פי שניים מגברים ללקות ב[[חרדה]]{{הערה|Maeng, L.Y. and Milad, M.R. (2015) Sex differences in anxiety disorders: Interactions between fear, stress, and gonadal hormones. Horm. Behav. 76, 106–117|כיוון=שמאל}}, ניתן להניח שלהורמוני המין תפקיד בבקרת המערכות הביולוגיות העומדות בבסיס הפתולוגיות מן הסוג הזה. מצבי התודעה העומדים בבסיס הפתלוגיות האלו קשורים בין היתר לתהליכי למידה ושכחה של פחד, ואכן נמצא שהמנגנונים העומדים בבסיס תהליכי שכחה של פחד פועלים ביתר שאת כאשר רמות האסטרדיול בגוף האישה גבוהות{{הערה|Graham, B.M. and Milad, M.R. (2013) Blockade of estrogen by hormonal contraceptives impairs fear extinction in female rats and women. Biol. Psychiatry 73, 371–378|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=זדיאן|Zeidan, M.A. et al. (2011) Estradiol modulates medial prefrontal cortex and amygdala activity during fear extinction in women and female rats. Biol. Psychiatry 70, 920–927}}, ובהתאמה תהליכי הלמידה של תגובת פחד לגירוי נמצאו מוגברים כאשר רמות האסטרדיול היו נמוכות{{הערה|Wegerer, M. et al. (2014) Low levels of estradiol are associated with elevated conditioned responding during fear extinction and with intrusive memories in daily life. Neurobiol. Learn. Mem. 116, 145–154|כיוון=שמאל}}. אחד המנגנונים המרכזיים האחראי על וויסות רגשי של תגובות, הוא המעגל בין אזור ב[[קליפת המוח הקדם-מצחית]], שלרוב גורם לדיכוי פעילות האמיגדלה ונקרא "[[קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית]]" לבין ה[[אמיגדלה]]. במחקרים נמצא כי כאשר רמות האסטרדיול גבוהות, מעגל זה מראה פעילות מוגברת תחת [[דימות תהודה מגנטית תפקודי|סריקות מוח]]{{הערה|Hwang, M.J. et al. (2015) Contribution of estradiol levels and hormonal contraceptives to sex differences within the fear network during fear conditioning and extinction. BMC Psychiatry 15, 295|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=זדיאן}}. כמו כן, מעגלים נוספים המעורבים בוויסות פעילות האמיגדלה כמו המעגל בין [[פיתול החגורה הקדמי]] (ACC) ובין [[קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית]] (dorsolateral PFC) הראו בעת תהליכי שכחה גם הם פעילות מוגברת{{הערה|Amin, Z. et al. (2006) Effects of estrogen variation on neural correlates of emotional response inhibition. Neuroimage 32, 457–464|כיוון=שמאל}}, ובנוסף לכך נמצאה גם קישוריות גבוהה יותר בין האמיגדלה לבין האונה הקדם-מצחית במצב מנוחה אצל נשים עם רמות אסטרדיול גבוהות, מה שיכול להעיד על עלייה ביכולות הוויסות הרגשי, ומנגד אצל נשים בעלות רמות נמוכות של אסטרדיול נמצא כי ישנה קישוריות גבוהה יותר בין האמיגדלה ל-ACC, קשר המזוהה עם הגברה של השפעות שליליות על המוח{{הערה|Engman, J. et al. (2016) Amygdala subnuclei resting-state functional connectivity sex and estrogen differences. Psychoneuroendocrinology 63, 34–42|כיוון=שמאל}}. מן הצד המשלים, אזורים המזוהים עם פעילות מוגברת כתגובה לגירוי בעת כניסה למצבי לחץ וחרדה כמו ה[[היפותלמוס]], ה[[היפוקמפוס]], האמיגדלה וה-ACC הראו פעילות מוחלשת{{הערה|Jacobs, E.G. et al. (2015) 17beta-estradiol differentially regulates stress circuitry activity in healthy and depressed women. Neuropsychopharmacology 40, 566–576|כיוון=שמאל}}{{הערה|Goldstein, J.M. et al. (2005) Hormonal cycle modulates arousal circuitry in women using functional magnetic resonance imaging. J. Neurosci. 25, 9309–9316|כיוון=שמאל}}. === מערכת התגמול === אסטרדיול מעלה את כמות ההורמון דופמין במוח{{הערה|שם=דופמין}}, וממחקרים נמצא כי הורמוני שחלה מעורבים ברגישות של מערכת התגמול במוח לנוכח סמים וכסף. היחסים בין המערכות מורכבים ומשתנים בין שלבי המחזור השונים{{הערה|Diekhof, E.K. (2015) Be quick about it. Endogenous estradiol level, menstrual cycle phase and trait impulsiveness predict impulsive choice in the context of reward acquisition. Horm. Behav. 74, 186–193|כיוון=שמאל}}, אך הצד השווה ביניהן הוא שעלייה בכמות האסטרדיול מעלה את הרגישות לצריכת סמים וקבלת כסף{{הערה|Justice, A.J. and de Wit, H. (2000) Acute effects of estradiol pretreatment on the response to d-amphetamine in women. Neuroendocrinology 71, 51–59|כיוון=שמאל}}, ואילו עלייה ברמות הפרוגסטרון מפחיתה את הרגישות{{הערה|Evans, S.M. and Foltin, R.W. (2006) Exogenous progesterone attenuates the subjective effects of smoked cocaine in women, but not in men. Neuropsychopharmacology 31, 659–674|כיוון=שמאל}}. === זיהוי רגשות ואמפתיה === ישנו חוסר בספרות רחבה על השפעת הורמוני שחלה על זיהוי רגשות ו[[אמפתיה]], אך ממספר מחקרים עולה כי הורמונים אלה מעורבים בפונקציות חברתיות רבות הכוללות הערכה של רגשות הזולת ותחושת הזדהות עם האחר. נמצא כי לרמת האסטרדיול יש יחס הפוך ליכולות זיהוי הרגשות של הזולת{{הערה|Kamboj, S.K. et al. (2015) A specific association between facial disgust recognition and estradiol levels in naturally cycling women. PLoS One 10, e0122311|כיוון=שמאל}}{{הערה|Guapo, V.G. et al. (2009) Effects of sex hormonal levels and phases of the menstrual cycle in the processing of emotional faces. Psychoneuroendocrinology 34, 1087–1094|כיוון=שמאל}}. בנוסף על כך נמצא כי תנודות במספר הקולטנים (ER) לאסטרדיול, הנובעות מהבדלים גנטיים, מעורבות בתהליכים חברתיים אלה{{הערה|Karlsson, S. et al. (2016) Social memory associated with estrogen receptor polymorphisms in women. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 11, 877–883|כיוון=שמאל}}. כמו כן במחקר אשר נתן לגברים מנת אסטרדיול נמצא כי חלה עלייה בתגובות האוטונומיות לכאב אדם אחר מה שמעיד כנראה על מעורבות גם במנגנון תחושת האמפתיה{{הערה|Olsson, A. et al. (2016) Testosterone and estrogen impact social evaluations and vicarious emotions: a double-blind placebo-controlled study. Emotion 16, 515–523|כיוון=שמאל}}. === השפעות על העדפת בני זוג === אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום של התנהגות חברתית תלוית הורמוני המין הוא התנהגויות הקשורות לרבייה. אחד הממצאים המתוקפים ביותר הוא שינויים בהעדפות בבחירת בני זוג. נמצא כי כאשר רמות האסטרדיול וה[[טסטוסטרון]] בגוף האישה גבוהות, ישנה העדפה גבוהה באופן מובהק למאפיינים גבריים הכוללים גוף{{הערה|Little, A.C. et al. (2007) Preferences for masculinity in male bodies change across the menstrual cycle. Horm. Behav. 51, 633–639|כיוון=שמאל}} ותווי פנים גבריים{{הערה|שם=הערה 3|Penton-Voak, I.S. et al. (1999) Menstrual cycle alters face preference. Nature 399, 741–742}}, כמו גם לגון קול גברי{{הערה|Feinberg, D.R. et al. (2006) Menstrual cycle, trait estrogen level, and masculinity preferences in the human voice. Horm. Behav. 49, 215–222|כיוון=שמאל}}, ל[[פרומון|ריחות גבריים]]{{הערה|Grammer, K. (1993) 5-a-androst-16en-3a-on: a male pheromone? A brief report. Ethol. Sociol. 14, 201–207|כיוון=שמאל}} ולהתנהגות הנחשבת גברית{{הערה|Gangstad, S.W. et al. (2004) Women's preferences for male behavioral displays change across the menstrual cycle. Psychol. Sci. 15, 203–207|כיוון=שמאל}}. ישנם חוקרים התולים זאת בצורך בתמיכה חברתית, במהלך ההיריון או במצב בו הגוף מתכונן להיריון במהלך השלב הלוטאלי{{הערה|Gangstad, S.W. et al. (2004) Women's preferences for male behavioral displays change across the menstrual cycle. Psychol. Sci. 15, 203–207|כיוון=שמאל}}. כתוצאה מכך ישנם שינויים בהעדפה לתכונות בן הזוג לאורך המחזור, בהתאמה לשינויים בהורמוני המין המווסתים את ההתנהגות החברתית במהלך המחזור. ==== הבדלים ברמה המוחית ==== נמצא כי אסטרדיול מגביר את הרגישות ל[[גירוי מיני]] או גברי. במחקרים נמצאה [[קורלציה]] חיובית בין רמות האסטרדיול לבין תגובות [[קליפת המוח הארובתית-מצחית]], אזור האחראי בין היתר על הגברת העוררות הפיזיולוגית ולתחושת חיבה בחשיפה לפנים גבריות{{הערה|Rupp, H.A. et al. (2009) Neural activation in the orbitofrontal cortex in response to male faces increases during the follicular phase. Horm. Behav. 56, 66–72|כיוון=שמאל}}. יתר על כן נמצאה עלייה בתגובתיות ה-PCC, אזור הנמצא ב[[המערכת הלימבית|אזורים לימביים]] שמזוהה עם הגברת המוטיבציה והקשב, שכנראה אחראי על הגברתם לנוכח פנים גבריות{{הערה|Hahn, A.C. and Perrett, D.I. (2014) Neural and behavioral responses to attractiveness in adult and infant faces. Neurosci. Biobehav. Rev. 46 (Pt 4), 591–603|כיוון=שמאל}}. בנוסף לשניים האחרונים נצפתה גם עלייה ברגישות מערכת התגמול לנוכח גירויים מסוג זה. הגברת אזורים אלו כתגובה לגירויים גבריים או מיניים חשובה ליזימה של אינטראקציות חברתיות, ומאפשרים את התנודתיות בהעדפות תכונות בן זוג, בתחושת שביעות רצון, וב[[ליבידו|חשק המיני]] לאורך המחזור החודשי. ==== נוטלות גלולות ==== אצל נוטלות גלולות התנודתיות בהעדפות בן הזוג נעדרת, או אף נוטה לגרום העדפה של תכונות נשיות אצל בן הזוג{{הערה|שם=הערה 3}}{{הערה|Jones, B.C. et al. (2005) Commitment to relationships and preferences for femininity and apparent health in faces are strongest on days of the menstrual cycle when progesterone level is high. Horm. Behav. 48, 283–290|כיוון=שמאל}}{{הערה|Little, A.C. et al. (2013) Oral contraceptive use in women changes preferences for male facial masculinity and is associated with partner facial masculinity. Psychoneuroendocrinology 38, 1777–1785|כיוון=שמאל}}. זאת כנראה כתגובה לדיכוי התנודות הטבעיות של הורמוני המין אסטרדיול ופרוגסטרון וכן לדיכוי רמות הטסטוסטרון{{הערה|Fleischman, D.S. et al. (2010) Oral contraceptives suppress ovarian hormone production. Psychol. Sci. 21, 750–752 author reply 753|כיוון=שמאל}}{{הערה|Zimmerman, Y. et al. (2014) The effect of combined oral contraception on testosterone levels in healthy women: a systematic review and meta-analysis. Hum. Reprod. Update 20, 76–105|כיוון=שמאל}}. נוסף על כך נצפתה ירידה בתגובתיות לגירויים מיניים בכלל{{הערה|Rupp, H.A. and Wallen, K. (2007) Sex differences in viewing sexual stimuli: an eye-tracking study in men and women. Horm. Behav. 51, 524–533|כיוון=שמאל}}, מה שיכול להוות הסבר ביולוגי לירידת הליבידו אצל נוטלות גלולות{{הערה|Burrows, L.J. et al. (2012) The effects of hormonal contraceptives on female sexuality: a review. J. Sex. Med. 9, 2213–2223|כיוון=שמאל}}. ברמה המוחית תגובתיות ה[[אינסולה (מוח)|אינסולה]] הפנימית, אזור המזוהה עם כימות התגמול בעקבות גירוי מיני{{הערה|Georgiadis, J.R. and Kringelbach, M.L. (2012) The human sexual response cycle: brain imaging evidence linking sex to other pleasures. Prog. Neurobiol. 98, 49–81|כיוון=שמאל}}, ותגובתיות [[הפיתול הקדם מרכזי]] (precentral gyrus), אזור בקליפת המוח המעורב בהעלאת ה[[עוררות מינית|עוררות הפיזיולוגית]] בעקבות גירוי מיני{{הערה|Georgiadis, J.R. and Kringelbach, M.L. (2012) The human sexual response cycle: brain imaging evidence linking sex to other pleasures. Prog. Neurobiol. 98, 49–81|כיוון=שמאל}}, ירדה משמעותית אצל נוטלות גלולות{{הערה|Abler, B. et al. (2013) Neural correlates of erotic stimulation under different levels of female sexual hormones. PLoS One 8, e54447|כיוון=שמאל}}. בהתאם לירידה בפעילות, נשים המפסיקות ליטול גלולות במהלך הנישואים נוטות יותר לדווח על חוסר שביעות רצון מבן זוגם, במקרה שהוא יחסית לא מושך מינית, ולהפך כאשר הוא יחסית גבר מושך, ביחס לנשים אחרות{{הערה|Russell, V.M. et al. (2014) The association between discontinuing hormonal contraceptives and wives’ marital satisfaction depends on husbands’ facial attractiveness. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 111, 17081–17086|כיוון=שמאל}}. בנוסף לכך נטילת גלולות עלולה לגרום להגברת קנאה ולהפחתת התנהגות המושכת את בן הזוג{{הערה|Welling, L.L. et al. (2012) Hormonal contraceptive use and mate retention behavior in women and their male partners. Horm. Behav. 61, 114–120|כיוון=שמאל}}{{הערה|Cobey, K.D. et al. (2011) Hormonal birth control use and relationship jealousy: evidence for estrogen dosage effects. Pers. Individ. Dif. 50, 315–317|כיוון=שמאל}}, להפחתת שביעות רצון מינית ומשיכה לבן הזוג{{הערה|Roberts, S.C. et al. (2012) Relationship satisfaction and outcome in women who meet their partner while using oral contraception. Proc. Biol. Sci. 279, 1430–1436|כיוון=שמאל}}{{הערה|Roberts, S.C. et al. (2014) Partner choice, relationship satisfaction, and oral contraception: the congruency hypothesis. Psychol. Sci. 25, 1497–1503|כיוון=שמאל}}. יתר על כן נצפתה ירידה ברגישות ה[[סטריאטום]] למתן אוקסיטוקצין בזמן צפייה בתמונות בני הזוג של הנשים{{הערה|Scheele, D. et al. (2016) Hormonal contraceptives suppress oxytocin-induced brain reward responses to the partner's face. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 11, 767–774|כיוון=שמאל}}, ירידה המתבטאת בירידת הרגישות של מערכת התגמול לנוכח מראה חיצוני של בן הזוג, מה שיכול להוות את המנגנון לירידה בשביעות הרצון ממנו. הרגישות אצל נוטלות גלולות לנוכח פני תינוק חמוד דווקא עלתה{{הערה|Sprengelmeyer, R. et al. (2009) The cutest little baby face: a hormonal link to sensitivity to cuteness in infant faces. Psychol. Sci. 20, 149–154|כיוון=שמאל}}. תגובה בעלת דפוס דומה לזו נצפתה אצל אבות אשר אצלם רמות הטסטוסטרון היו נמוכות, דפוס זה יכול לגרום להגברת התנהגות הורית כלפי התינוק{{הערה|Mascaro, J.S. et al. (2014) Differential neural responses to child and sexual stimuli in human fathers and non-fathers and their hormonal correlates. Psychoneuroendocrinology 46, 153–163|כיוון=שמאל}}. == מחלות המקושרות לאסטרדיול == === אי רגישות לאנדרוגנים === {{ערך מורחב|תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן}} במקרים בהם ישנה מוטציה על [[כרומוזום X]] המונעת ייצור של קולטנים להורמונים אנדרוגנים כגון טסטוסטרון, עוברים בעלי [[גן (ביולוגיה)|גנוטיפ]] [[זכר]]י X[[כרומוזום Y|Y]] יבטאו פנוטיפ חיצוני [[נקבה|נקבי]] זאת כיוון שהאנדרוגנים הגורמים לעובר להתפתח למערכת זכרית אינם נקלטים. לתופעה זאת קוראים [[תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן|תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגנים]] באופן מוחלט. עם זאת [[הורמון אנטימילריאני|הורמונים אנטי מולרייאנים]] הגורמים לעצירת ההתפתחות העוברית לעבר מערכת נשית כן נקלטים בתאי העובר, וכתוצאה מכך העובר לא יפתח [[מערכת הרבייה הנקבית|אברי מין פנימיים נשיים]]. האנדרוגנים המשוחררים אשר לא נקלטים בתאי המטרה משמשים כחומר מוצא ל[[אנזים]] [[ארומטאז]], ובאמצעותו יעברו ארומטיזציה לעבר אסטרוגנים. אסטרוגנים אלו אחראים על התפתחות מאפיינים נקביים משניים עם ההתבגרות, לחוסר צמיחת שיער גוף ולפיתוח שד כך שעל אף הגנוטיפ הזכרי נראים הלוקים במחלה באופן חיצוני כנקבות{{הערה|שם=ארומטיזציה|[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S030372070100466X/pdfft?md5=d10574473219d32aed7eb16babd427a3&pid=1-s2.0-S030372070100466X-main.pdf Brinkmann, A. O. (2001). Molecular basis of androgen insensitivity. Molecular and cellular endocrinology, 179(1-2), 105-109.]}}. אי לכך אחת האפשרויות לאבחן את התסמונת היא באמצעות בדיקת הורמונים{{הערה|שם=אבחון|[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1083318807002999/pdfft?md5=7168013456d17c94b78508414aae83fc&pid=1-s2.0-S1083318807002999-main.pdf Oakes, M. B., Eyvazzadeh, A. D., Quint, E., & Smith, Y. R. (2008). Complete androgen insensitivity syndrome—a review. Journal of pediatric and adolescent gynecology, 21(6), 305-310.]}}, כיוון שלסובלים מן המחלה יש כמויות של אסטרדיול ושל טסטוסטרון מעל לנורמה{{הערה|שם=אבחון}}{{הערה|שם=ארומטיזציה}}. ===אי רגישות לאסטרוגנים=== התסמונת אי-רגישות לאסטרוגנים מתרחשת כתוצאה ממוטציה הפוגעת בפעילות הקולטנים לאסטרוגנים ER. בעקבות המוטציה אין האסטרוגנים יכולים לפעול את פעולתם הביולוגית ולכן התופעה מלווה בעקרות. כיוון שאין האסטרוגנים קובעים את מין העובר אלא רק אנדרוגנים והורמונים אנטי מולריאנים בשילוב עם החלבון DTF המחלה פוגעת הן בזכרים והן בנקבות. לקויות רבות נצפו אצל הלוקים בתסמונת, ביניהן ניתן למנות: אי עצירת הצמיחה לגובה, צפיפות עצם אנורמלית, אקנה חמורה בפנים וחוסר בסממני מין משניים. תסמונת זו נדירה ביותר{{הערה|J. Larry Jameson; Leslie J. De Groot (25 February 2015). Endocrinology: Adult and Pediatric. Elsevier Health Sciences. pp. 238–. {{ISBN|978-0-323-32195-2}}.}}{{הערה|שם=רפורט|Bernard V, Kherra S, Francou B, Fagart J, Viengchareun S, Guéchot J, Ladjouze A, Guiochon-Mantel A, Korach KS, Binart N, Lombès M, Christin-Maitre S (2017). "Familial Multiplicity of Estrogen Insensitivity Associated With a Loss-of-Function ESR1 Mutation". J. Clin. Endocrinol. Metab. 102 (1): 93–99. doi:10.1210/jc.2016-2749. PMC 5413105. {{PMID|27754803}}.}} והיא מורשת בצורה [[אוטוזום|אוטוזומלית]] [[יחסי דומיננטיות|רצסיבית]]. נושאי המוטציה אינם פוריים ובספרות המחקרית ישנם רק שלושה דיווחי מקרה על חמישה פרטים{{הערה|שם=רפורט}}. === סכיזופרניה === {{ערך מורחב|סכיזופרניה}} סכיזופרניה היא [[הפרעה נפשית]] [[מחלה כרונית|כרונית]], השייכת לקבוצת ההפרעות הנפשיות ה[[פסיכוזה|פסיכוטיות]]. הפרעה זו מתאפיינת ב[[הזיה|הזיות]], [[מחשבת שווא|מחשבות שווא]], הפרעות בארגון ה[[דיבור]] וה[[חשיבה]], צמצום [[רגש]]י, [[אנהדוניה|פגיעה בהנאה]] וב[[הנעה|כוח הרצון]] והיוזמה (initiative), בעיות [[קוגניציה|קוגניטיביות]] (ב[[זיכרון]], [[קשב]], [[תפקודים ניהוליים|פונקציות ניהוליות]] וכו'), התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי החוויות הפנימיות החריגות (ההזיות, מחשבות השווא) ועל ידי שיבושי מערכות בקרה (קוגניטיביות), קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי{{הערה|P.Jones,P.Buckley (2006) ע' 7}}. ישנם הבדלי מגדר שתוארו עוד בתחילת המאה ה-19{{הערה|שם=קרפלין|Kraepelin, E., Psychiatry, 1909–13. 8th edition. Leipzig.}} ורלוונטיים גם כיום{{הערה|שם=מקרגור 2017|McGregor, C., Riordan, A., & Thornton, J. (2017). Estrogens and the cognitive symptoms of schizophrenia: possible neuroprotective mechanisms. Frontiers in neuroendocrinology, 47, 19-33.}}{{הערה|שם=ניוטון-מן 2017|Newton-Mann, E., Finney, C., Purves-Tyson, T., & Gogos, A. (2017). Estrogen receptors: mechanism of action and relevance to schizophrenia. Current Psychiatry Reviews, 13(1), 55-64.}}, אשר מקושרים להבדלים ברמות האסטרדיול הטבעיות בין גברים לנשים. ישנו סיכוי נמוך יותר לנשים עד גיל הבלות ללקות במחלה, וכן הנשים אשר לקו עד גיל הבלות סובלות מתסמינים פחותים ביחס לגברים{{הערה|שם=ניוטון-מן 2017}}. דבר זה מתבטא בין היתר בירידה תפקודית מופחתת, אחוז הנישואין גבוה יותר, משך האשפוז קצר יותר ומספר האשפוזים קטן יחסית. ככל הנראה הגורם הסיבתי לדבר הוא הרמות הגבוהות של האסטרדיול בתקופה זו, אשר בעודף תורמות למנגנונים המווסתים את ההתנהגות הפתולוגית, ומנגד בחוסר מקנות פגיעות יתר למחלה{{הערה|שם=קרפלין}}{{הערה|Kretschmer, E. (1936). Körperbau und Charakter. Untersuchungen zum Konstitutions-Problem und zur Lehre von den Temperamenten.}}. נשים מתאשפזות יותר סביב זמן קבלת הוסת, זמן אשר מאופיין ברמות אסטרדיול נמוכות. והתסמינים הפסיכוטים נמצאו ביחס הפוך לרמות האסטרדיול{{הערה|Riecher-Rössler, A., & Häfner, H. (1993). Schizophrenia and oestrogens—is there an association?. European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, 242(6), 323-328.}}. המנגנונים המוצעים להסבר התופעה מתבססים על המצאות נרחבת של רצפטורים לאסטרוגן באזורים קריטיים במחלת הסכיזופרניה, כאשר ההשערה היא שהאסטרדיול באמצעות היקשרות לרצפטורים אלו מווסת את ההפרעה לתפקוד אזורים אלו{{הערה|שם=מקרגור 2017}}. ===אפילפסיה וסתית=== {{ערך מורחב|אפילפסיה וסתית}} אפילפסיה וסתית היא תת-סוג של [[אפילפסיה]], מחלה נוירולוגית כרונית המאופיינת ב[[התקף אפילפטי|התקפי פרכוס]] חוזרים ונשנים{{הערה|שם=PMID8330566|{{cite journal| author = Commission on Epidemiology and Prognosis, International League Against Epilepsy| title = Guidelines for epidemiologic studies on epilepsy| journal = Epilepsia| volume = 34| issue = 4| pages = 592–6| year = 1993| pmid = 8330566| url = http://www.blackwell-synergy.com/doi/pdf/10.1111/j.1528-1157.1993.tb00433.x| doi = 10.1111/j.1528-1157.1993.tb00433.x}}{{קישור שבור|date=פברואר 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}}}. מחלה זו כתת-סוג של אפילפסיה תוארה כבר ב[[יוון העתיקה]]{{הערה|שם=Temkin|{{cite book | last1= Temkin | first1= Owsei | authorlink1= Owsei Temkin | title= The Falling Sickness | edition= 2nd Revised | date= March 1, 1994 | origyear= First published 1945, Revised 1971 | publisher= Johns Hopkins University Press | location= Baltimore | isbn= 978-0801848490}}}}, כאשר היא כוללת רק נשים אשר הגירוי להתקפים שלהן קשור ב[[המחזור החודשי|מחזור החודשי]]. נשים שיש להן אפילפסיה וסתית רגישות, בדרך כלל לשינויים [[הורמון|הורמונליים]] אנדוגניים. לגירוי התקפים זה יש מתאם סטטיסטי מובהק לרמת אסטרדיול/[[אסטרוגן]] וליחס ביניהם{{הערה|שם={{PMID|973554}}|{{cite journal| author = Backstrom T| title = Epileptic seizures in women related to plasma estrogen and progesterone during the menstrual cycle| journal = Acta neurologica Scandinavica| volume = 54| issue = 4| pages = 321–47 | year = 1976| pmid = 973554| doi = 10.1111/j.1600-0404.1976.tb04363.x}}}}. המנגנון המוצע לסיבת המחלה קושר בין המערכת הגבארגית, אשר לרוב מאפיינת בעיכוב [[דחף עצבי|ירי נוירונלי]], לאסטרדיול. זאת משום שאסטרדיול ידוע כמדכא את המוליך העצבי [[GABA]] וכתוצאה מכך הוא מסווג כמעורר הצתה ויריות אפילפטיות{{הערה|שם=PMID15329066|{{cite journal| author = Riazi K, Honar H, Homayoun H, Rashidi N, Dehghani M, Sadeghipour H, Gaskari SA, Dehpour AR| title = Sex and estrus cycle differences in the modulatory effects of morphine on seizure susceptibility in mice| journal = Epilepsia| volume = 45| issue = 9| pages = 1035–42| year = 2004| pmid = 15329066| doi = 10.1111/j.0013-9580.2004.69903.x}}}}. ===פקקת ורידים=== {{ערך מורחב|פקקת ורידים}} פקקת ורידים המחלה המאופיינת בהיווצרות [[קריש דם|קרישי דם]] שלא לצורך בתוך מערכת ה[[וריד|וורידים]] בגוף. וקרישי דם בוורידים אלו פוגעים בהספקת ה[[דם]] המובל בורידים, ובתפקוד איברי היעד. נוסף לכך חלקים מקרישי דם אלו עלולים להיסחף עם זרם הדם לאיברים חיוניים כמו ה[[לב]], המוח, וה[[ריאה|ריאות]]. ואף לגרום למוות. ידוע בספרות כבר שנים רבות כי מתן אסטרדיול באופן חיצוני כמו בצורת טיפול הורמונלי לאחר גיל הפוריות{{הערה|Koh KK, Horne MKIII, Cannon ROIII. Effects of hormone replacement therapy on coagulation, fibrinolysis, and thrombosis risk in postmenopausal women. Thromb Haemost. 1999; 82: 626–633.}}{{הערה|Teede HJ, McGrath BP, Smolich JJ, Malan E, Kotsopoulos D, Liang YL, Peverill RE. Postmenopausal hormone replacement therapy increases coagulation activity and fibrinolysis. Arterioscler Thromb Vasc Biol. 2000; 20: 1404–1409.}}, טיפול ל[[התאמה מגדרית|שינוי מין]]{{הערה|שם=אחשמן 2014|Asscheman, H., T'Sjoen, G., Lemaire, A., Mas, M., Meriggiola, M. C., Mueller, A., ... & Gooren, L. J. (2014). Venous thrombo‐embolism as a complication of cross‐sex hormone treatment of male‐to‐female transsexual subjects: a review. Andrologia, 46(7), 791-795.}}{{הערה|שם=וינאנד 2015|Weinand, J. D., & Safer, J. D. (2015). Hormone therapy in transgender adults is safe with provider supervision; a review of hormone therapy sequelae for transgender individuals. Journal of clinical & translational endocrinology, 2(2), 55-60.}} או בצורת גלולות{{הערה|Jick H, Kaye JA, Vasilakis-Scaramozza C, Jick SS. Risk of venous thromboembolism among users of third generation oral contraceptives compared with users of oral contraceptives with levonorgestrel before and after 1995: cohort and case-control analysis. BMJ. 2000; 321: 1190–1195.}}{{הערה|Bloemenkamp KWM, Rosendaal FR, Büller HR, Helmerhorst FM, Colly LP, Vandenbroucke JP. Risk of venous thrombosis with use of current low-dose oral contraceptives is not explained by diagnostic suspicion and referral bias. Arch Intern Med. 1999; 159: 65–70.}} מעלה סיכון לפקקת ורידים, דבר זה תוקף על ידי [[מטא-אנליזה]] אף לגלולות מן הדור השלישי{{הערה|Kemmeren JM, Algra A, Grobbee DE. Third generation oral contraceptives and risk of venous thrombosis: meta-analysis. BMJ. 2001; 323: 131–134.}}. המנגנון בו האסטרדיול גורם לכך ככל הנראה קשור לכך שההורמון מעלה את רמות גורמי הקרישה בדם{{הערה|שם=פרוטאין C}}{{הערה|שם=PAI}}, ומוריד את רמות [[נוגד פקקת|נוגדי הקרישה]]{{הערה|שם=פרוטאין C|Olivieri O, Friso S, Manzato F, Guella A, Bernardi F, Lunghi B, Girelli D, Azzini M, Brocco G, Russo C. Resistance to activated protein C in healthy women taking oral contraceptives. Br J Haematol. 1995; 91: 465–470.}}{{הערה|שם=PAI|Scarabin PY, Plu-Bureau G, Zitoun D, Bara L, Guize L, Samama MM. Changes in haemostatic variables induced by oral contraceptives containing 50 micrograms or 30 micrograms oestrogen: absence of dose-dependent effect on PAI-1 activity. Thromb Haemost. 1995; 74: 928–932.}}. ===טיפול הורמונלי לטרנסג'נדרים=== לנשים טרנסיות אשר בעלות זהות ביולוגית זכרית מוצע לקחת טיפול הורמונלי הכולל לרוב שילוב של הורמונים אסטרוגנים וחוסמי טסטוסטרון. זאת על מנת לגרום לשינויים פיזיולוגים, התורמים להתאמה המגדרית של הפרט. השפעות הטיפול מתבטאות באופן הדרגתי על פני חודשים ושנים וכוללות: הפחתת הקשיחות העורית{{הערה|שם=מעברים}}, שינוי ריחות הגוף{{הערה|שם=מעברים}}, הגדלת החזה{{הערה|שם=גילטאי 2000|Giltay, E. J., & Gooren, L. J. G. (2000). Effects of sex steroid deprivation/administration on hair growth and skin sebum production in transsexual males and females. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 85(8), 2913-2921.}}, התפתחות התפלגות שומן נשית{{הערה|שם=גילטאי 2000}}, שינוי מראה הפנים{{הערה|שם=מעברים}}, הקטנת מסת השריר והכוח הפיזי{{הערה|שם=מעברים}}, שינוי בסמיכות שיער הראש{{הערה|שם=גילטאי 2000}}, הפחתה במספר, משך ונוקשות הזקפות ושינויים בדפוסי הליבידו{{הערה|שם=מעברים}} . עם זאת ישנם סיכונים רבים הכרוכים בהליך: ישנם סיכויים לפגיעה משמעותית בתפקודי הכבד{{הערה|שם=מרפאה בני ציון|[http://www.b-zion.org.il/pages/6595.aspx דף מרפאת הטרנסג'נדרים באתר בית החולים בני ציון]|כיוון=ימין}}, לעליה בלחץ הדם ובקרישיות הדם{{הערה|שם=אחשמן 2014}}{{הערה|שם=וינאנד 2015}}, לסיכון מוגבר לשבץ{{הערה|שם=אחשמן 2014}}{{הערה|שם=וינאנד 2015}} וסכרת{{הערה|שם=מעברים|[https://www.maavarim.org/hormone-therapy הערך על טיפול הורמונלי, אתר מעברים - שינוי בר קיימא לאוכלוסייה הטרנסית]|כיוון=ימין}}, מופיעה ירידה בפוריות{{הערה|שם=מרפאה בני ציון}} בחלק מהמקרים בעקבות הטיפול מתרחשת עקרות{{הערה|שם=מעברים}}. ===פסיכוזה שלאחר לידה=== {{ערך מורחב|פסיכוזה שלאחר לידה}} פסיכוזה שלאחר לידה (באנגלית: Postpartum psychosis) היא הפרעה נפשית המאופיינת בסימני [[פסיכוזה]] אצל האם לאחר הלידה. התסמונת מתוארת על ידי הופעת תסמיני [[דיכאון סב לידתי|דיכאון]], [[מחשבת שווא|מחשבות שווא]] ומחשבות של האם ל[[פגיעה עצמית|פגוע בעצמה]] או בתינוק. ההנחה היא שהפסיכוזה היא למעשה אפיזודה של [[הפרעה אפקטיבית|הפרעת מצב רוח]] [[הפרעה דו-קוטבית|דו-קוטבית]] או דיכאונית. לרוב הסובלות מן המחלה מדווחות תחילה על [[עייפות]], [[נדודי שינה]] ו[[דחק|חוסר רוגע]], לעיתים מופיעים התקפי בכי ותחושת אי יציבות רגשית כללית. לאחר מכן מתפתחת פסיכוזה הכוללת [[פרנויה]], בלבול, התנהגות חסרת סדר ומשמעות, אמירות לא רציונליות ו[[דלוזיות]] הקשורות למצב בריאותו של התינוק ולרווחתו{{הערה|Jones, I., Chandra, P. S., Dazzan, P., & Howard, L. M. (2014). Bipolar disorder, affective psychosis, and schizophrenia in pregnancy and the post-partum period. The Lancet, 384(9956), 1789-1799.}}. לעיתים יש מחשבת שווא שהתינוק בעל מומים. לעיתים המטופלות מכחישות את הלידה, ומציינות כי הן לא נשואות או בתולות. לעיתים יש [[הזיה|הזיות]] שמיעה המורות לאם להרוג את התינוק או את עצמן. כמו כן מתוארות תלונות על [[קטטוניה|חוסר יכולת ללכת, לעמוד או לנוע]]. רמות ההורמונים האסטרוגנים ובכללם אסטרדיול עולות בסמוך ללידה לרמות גבוהות בהרבה מהתקופה הלא הריונית, מקור אסטרוגנים אלו מצוי ב[[שליה]] המזינה את העובר, אשר מפרישה אותם לגוף האם. בתהליך הלידה לאחר צאת התינוק נפלטת השליה, ועם תהליך זה יורדות בצורה חדה רמות ההורמונים האסטרוגנים. לכן מנגנון אפשרי לסיבת התפתחות הפסיכוזה שלאחר לידה, ולשאר הבדלי מצב רוח קיצונים שמאפיינים תקופה קריטית זו, הוא השינויים ברמות הורמונים אלו. ואכן מחקרים קליניים הראו כי מתן אסטרדיול לאחר הלידה מקטין את התסמינים הפסיכוטיים אצל נשים הלוקות בפסיכוזה לאחר לידה{{הערה|Balaraman Y, Schmetzer AD. Hormonal replacement therapy in postpartum affective disorders. Ann Clin Psychiatry. 2011;23:71–72.}}{{הערה|Huang MC, Wang YB, Chan CH. Estrogen-progesterone combination for treatment-refractory post-partum mania. Psychiatry Clin Neurosci. 2008;62:126.}}. דבר זה מחזק את ההשערה כי הירידה בכמות האסטרוגנים היא העומדת בבסיס הביולוגי ליצירת הפסיכוזה{{הערה|שם=דאביס 2017|Davies, W. (2017). Understanding the pathophysiology of postpartum psychosis: challenges and new approaches. World journal of psychiatry, 7(2), 77.}} ככל הנראה בעקבות השפעת האסטרדיול על המערכת הסרוטונרגית{{הערה|שם=דאביס 2017}}, מערכת ביוכימית במוח אשר מעורבת בפסיכוזה שלאחר לידה, אשר ידוע כי האסטרדיול משפיע על פעילותה{{הערה|Barth, C., Villringer, A., & Sacher, J. (2015). Sex hormones affect neurotransmitters and shape the adult female brain during hormonal transition periods. Frontiers in neuroscience, 9, 37.}}. ===טיפולי פוריות=== במקרים בהם יש לאישה הרוצה להיכנס להריון בעיות בהליכי הביוץ מסיבות הורמנליות במקרים רבים פתרון אפשרי הוא שימוש בחומרים משרי ביוץ. אחד החומרים הנפוצים בתחום הוא קלומיפן [[ציטרט]], חומר החוסם את הקולטנים במוח האישה לאסטרוגנים וביניהם לאסטרדיול, ובכך גורם לשחרור מוגבר של FH ו-FSH המשפעלים את תהליכי הביוץ. בנוסף במקרים בהם הסביבה הרירית של צוואר הרחם אינה מספיק מפותחת, ניתנים גם הורמונים אסטרוגנים על מנת לפתח את הרירית, ובכך לסייע להליך הקליטה של תאי הזרע{{הערה|{{דוידסון|אתי הרמתי|51 שנה לאישור השימוש בקלומיפן ציטראט, התרופה שסללה את הדרך להיריון אצל נשים רבות בעלות ביוץ לא סדיר|/sciencehistory/התרופה-שהולידה-מיליוני-ילדים|7 בפברואר 2018}}.}}. ====הפריות חוץ גופיות==== במקרים בהם נצרכת הפריה חוץ גופית לעיתים ניתן טיפול הורמונלי לפני שאיבת הביציות, המשתמש בתרופות המדמות הורמונים גונדוטרפינים. תרופות אלו גורמות להשראת ביוץ באופן מלאכותי על השחלות בצורה בה יותר מזקיק אחד יחל בהליך ההבשלה. בשל השימוש בתרופות משרות ביוץ עלול להתרחש הליך פתלוגי הנקראת [[תסמונת גירוי יתר שחלתי]] (OHSS – Ovarian Hyper Stimulation Syndrome). תסמונת זו מתרחשת כתוצאה מגירוי יתר של השחלה לצורך הגברת מספר ה[[ביצית|ביציות]], באופן בו קיים מספר רב של זקיקים אשר כל אחד מהם מפריש אסטרוגנים ומביא למנגנון פתולוגי שבו קיימת עליה בחדירות הנימים, אובדן נוזל לחלל הבטן, היווצרות [[מיימת]] וסיבוכים נוספים. גורם סיכון למחלה הוא רמות גבוהות של אסטרדיול לאחר מתן חומרים משרי ביוץ. ===גיל המעבר=== {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} ====טיפול הורמונלי בגיל המעבר==== {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} ===אנורקסיה=== {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} === סרטן === {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} ==== סרטן השד ==== {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} ==== סרטן השחלה ==== {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} === אי ספיקה שחלתית מוקדמת === {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} === דלדול עצם === {{להשלים|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}} == גילוי האסטרדיול == [[קובץ:Edward A Doisy.jpg|ממוזער|אדוורד דוייזי מגלה האסטרדיול]] את האסטרדיול גילו במקביל החוקרים [[אדוארד אדלברט דויזי]], [[ביוכימאי]] [[אמריקאי]] מאוניברסיטת [[אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס]] בשיתוף עם [[אדגר אלן]] ביולוג אמריקאי מ[[אוניברסיטת מיזורי]], והחוקר הנאצי [[אדולף בוטנאנדט]]{{הערה|שם=ביוגרפיה 75}}, אשר קיבל על תגליתו [[פרס נובל לכימיה]] לשנת 1929{{הערה|[https://www.nobelprize.org/prizes/chemistry/1939/butenandt/facts/ הדף על בוטנאנדט באתר פרסי נובל]|כיוון=ימין}}. בתחילת המאה העשרים ביולוג בשם אדגר אלן חקר את מחזור הייחום בעכברים, כבר אז הצטבר ידע רב על השינויים המתרחשים ברחם לאורך הייחום מה שהכין את הקרקע לתגלית הורמוני המין. באחד הימים הבחין אלן כי קיים קשר בין שינויים בזקיקי השחלה וב[[תריסריון]], לבין שינויים [[היסטולוגיה|היסטולוגים]] ברחם של עכברות. אי לכך הניח אלן כי השחלות מפרישות הורמונים. כדי לבחון את הרעיון, הלך אלן למפעל לאריזת בשרים והשיג זקיקי שחלה של חזירים. את הנוזל המצוי בזקיקי השחלה הוא חילץ מן הזקיקים, ולאחר מכן הוא הזריק את החומר לעכברים וחולדות שטרם התבגרו מינית. מאוחר יותר הבחין אלן כי בעקבות ההזרקה הרחם של המכרסמות עורר בצורה המאפיינת את תהליך ההתבגרות המינית. ממצא זה אישש את ההנחה כי קיימים הורמונים המווסתים תהליכים מיניים המופרשים מהשחלה{{הערה|שם=ביוגרפיה 75}}. אלן ניסה לזקק מנוזל הזקיקים את החומר הפעיל, קרי את ההורמון, אשר גורם לשינויים שנזכרו לעיל, אך עבודתו זו לא נשאה פרי. אלן פנה אל שכנו הביוכימאי אדלברט דויזי עם בעיית הזיקוק. דויזי באותו הזמן התעסק בזיקוק אינסולין, אך אלן הצליח לשכנע אות לקחת על עצמו את הניסיון לבודד את ההורמונים השחלתיים. במחקרו דוזי נתקל בעבודתם של החוקר הגרמני-ישראלי [[ברנרד צונדק]] ושותפו למחקר [[סלמאר אסחיים]] {{אנג|Selmar Aschheim}}, אשר גילו כמות גדולה של חומרים אסטרוגניים בשתן של נשים הריוניות. דויזי הבין כי מחקר המבוסס על בידוד הורמוני המין יתאפשר ביתר קלות אם יעבור ממחקר של נוזל הזקיקים השחלתיים של חזירים למחקר של שתן נשים הריוניות. בעזרת שיתוף פעולה עם אחות חדר לידה, השיג דוייזי מספיק דגימות שתן כדי לבצע חקר מדעי. בשנת 1929 לאחר רכישת ציוד מעבדה יקר ערך, וחמש שנים של פיתוח מנגנון רב שלבי לזיקוק חומרים, הצליח דויזי להפיק קריסטל של אסטרון טהור. באותה העת הוא קרא לחומר שגילה בשם "תיהלין" (theelin), ומסר על כך הרצאה בפני חברי הקונגרס הבין לאומי השלוש עשרה לפיזיולוגיה. חודש לאחר מכן, באופן בלתי תלוי פרסם החוקר אדולף בוטנאנדט מאמר בו הראה כי הצליח לבודד אסטריול טהור מה שהוביל את וועדת פרסי נובל להעניק לו בשנת 1939 יחדיו עם [[לבוסלב רוז'יצ'קה]] על זקוק הטסטוסטרון והאסטרוגנים. בעוד מדויזי נמנעה הכרה זאת{{הערה|שם=ביוגרפיה 75}}. דויזי המשיך בחקר הורמוני המין גם לאחר זיקוק האסטרון, ובשנת 1931 הוא הצליח לבודד את ה[[אסטריול]] וקרא לו "תילול" (theelol). עד לגילוי האסטרדיול לקחו עוד כמעט עשר שנים כך שרק בשנת 1940 בודד דויזי, בעזרת קולגות נוספים, את האסטרדיול ונתן את השם דיהידרותיהלין (dihydrotheelin){{הערה|שם=ביוגרפיה 75|Simpson, E., & Santen, R. J. (2015). Celebrating 75 years of oestradiol. Journal of molecular endocrinology, 55(3), T1-T20.|כיוון=שמאל}}. ==ראו גם== {{תקציר פורטל|ביולוגיה}} * [[טיפול הורמונלי]] * [[גיל המעבר אצל נשים]] * [[נוירוטרנסמיטור]] *[[HPA]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימילון=אסטרדיול}} * על השפעת הורמוני המין הנשיים על תפקודים קוגניטיביים ועיבוד רגשי: [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnins.2014.00380/full Sundstrom Poromaa, I. and Gingnell, M. (2014) Menstrual cycle influence on cognitive function and emotion processing: from a reproductive perspective. Front. Neurosci. 8, 380] * על השפעת דיכוי רמות האסטרדיול באמצעות גלולות על תפקוד המוח והתנהגות רגשית-חברתית: [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661316301978 How Oral Contraceptives Impact Social-Emotional Behavior and Brain Function by Estrella R. Montoya בתוך,'''Trends in Cognitive Sciences''', February 2017, Vol. 21, No. 2, עמודים 125-136.] *על שיפור אחוזי הצלחה של השתלת עור בניתוחים כירוגיים באמצעות מתן אסטרדיול:Chiu, David T: [https://search.proquest.com/openview/17e3fa4f68df0f5da41bc9c469a77fd5/1?pq-origsite=gscholar&cbl=54048 Pre- and/or Postsurgical Administration of Estradiol Benzoate Increases Rates of Skin Flap Viability in Female Rats] בתוך '''Aesthetic Plastic Surgery'''; Heidelberg Vol. 37, Iss. 5, (Oct 2013) * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555683305171|אסטרדיול}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} {{הורמונים}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:הורמונים]] [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:רבייה]] [[קטגוריה:הורמוני מין]]'