מיכאיל טאניץ'

מיכאיל טאניץ' (ברוסית: Михаил Исаевич Танич;‏ 15 בספטמבר 1923, טגנרוג - 17 באפריל 2008, מוסקבה) היה משורר רוסי וסובייטי, זוכה תואר אמן העם (2003).

מיכאיל טאניץ'
Михаил Танич

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	15 בספטמבר 1923 טאגאנרוג
פטירה	17 באפריל 2008 (בגיל 84) מוסקבה, רוסיה
שם לידה	Михаил Исаакович Танхилевич
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות וגנקובו
שפות היצירה	רוסית
תקופת הפעילות	מ-1956
פרסים והוקרה	אמן כבוד של הפדרציה הרוסית מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945 מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה לחיזוק אחוות הנשק מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות פרס משרד הפנים של רוסיה עיטור מלחמת המולדת עיטור התהילה מדרגה שלישית מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 מדליה על שם ז'וקוב מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 אמן העם של הפדרציה הרוסית עיטור הכוכב האדום עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה מדליית ותיק העמל עיטור התהילה

חייו

מיכאיל טאניץ' (טנחילביץ') נולד בטגנרוג. בהתאם לעדויות של טניץ' סבו מצד אביו היה יהודי דתי אדוק. אביו של המשורר במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה לחם בחזית ולאחר שחרור מהצבא נקלט בצ'קה. לאחר מספר שנים הוא התמנה למפקד ניהולי במנגנון העירוני. במהלך הטיהורים הגדולים הוא הוצא להורג ב-6 באוקטובר 1938. גם אימו של המשורר נעצרה והוא התגורר אצל סבו מצד אימו ברוסטוב על דון.

ביולי 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, טאניץ' גויס לצבא האדום ונשלח לבית הספר לתותחנים. לאחר סיום ההכשרה הוא נשלח לחזית ולחם כמפקד צוות תותח. את המלחמה סיים את הלחימה בשטח גרמניה. על אומץ ליבו בלחימה עוטר בעיטור כוכב האדום ועיטור התהילה מדרגה השלישית על גבורה בקרב.

לאחר שחרור מהצבא הוא חזר לרוסטוב על דון והחל לימודי הנדסה. בשנת 1947 הוא נעצר באשמת "תעמולה אנטיסובייטית" - בשיחת חברים הוא סיפר על כך שכבישים ומקלטי רדיו בגרמניה טובים יותר מאלו מתוצרת ברית המועצות. בעקבות האישום הוא נשלח למחנות גולג לתקופה של 6 שנים.

לאחר השחרור טאניץ' התמקם בסחלין ועבד בחברת בנייה המקומית. באותן השנים הוא החל לפרסם שירים בעיתונות המקומית תחת שם עט "טאניץ'" והתגרש מאשתו הראשונה.

בשנת 1954 הוא התחתן בפעם השנייה. בשנת 1956 טאניץ' זוכה מכל אשמה והזוג הצעיר עבר למוסקבה. בשנת 1959 יצא לאור ספר שירים הראשון של המשורר.

פעילות אמנותית

קברו של מיכאיל טאניץ' בבית העלמין וגנקובסקויה שבמוסקבה.

בתחילת שנות ה-60 אחד משירי טאניץ' ("עיירת הטקסטיל") הולחן על ידי יאן פרנקל וזכה לפופולריות רבה. מפגש זה של המשורר עם המלחין היה פריצת דרך בקריירה של טאניץ'. לאור ההצלחה מלחינים נוספים (ניקיטה בוגוסלובסקי, אוסקר פלצמן, ולדימיר שאינסקי החלו להלחין שירים לפי מילים של טאניץ'.

בשנת 1963 הולחן שירו "החתול השחור" שזכה להצלחה רבה, אף על פי שהשמעתו בטלוויזיה נאסרה תוך זמן קצר.

בשנות ה-80 טאניץ' שיתף פעולה עם ריימונד פאולס ודוד טוכמנוב ושיריו בוצעו על ידי אדיתה פייכה, ולנטינה טולקונובה ולריסה דולינה. אחד השירים המפורסמים היה שיר "קומרובו" בביצוע איגור סקלייאר.

בשנת 1990 טאניץ' הקים את להקת "לסופופל". במהלך השנים הלהקה הוציאה מעל 20 תקליטים בהם ביצעה מעל ל-300 שירים של טאניץ'.

הזמר והמלחין הרוסי איגור ניקולייב, יליד סחלין, התיידד עם טאניץ' כאשר הגיע למוסקבה, ומילים של המשורר היו בסיס לשירים ראשונים של הזמר.

מאז תחילת תחרות שירים טלוויזיונית "שיר השנה" בשנות ה-70, פזמונים עם מילים של טאניץ' זכו בתחרות כל שנה.

במהלך כל התקופה טאניץ' המשיך להוציא לאור ספרים עם שיריו ובסך הכול פרסם כ-20 ספרים. בשנת 2000 הוא פרסם ספר זכרונות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל טאניץ' בוויקישיתוף

• ביצוע שיר של טאניץ' בעברית, סרטון באתר יוטיוב
• אתר להקת לסופובל
• קונצרט של מיכאיל טאניץ', סרטון באתר יוטיוב
• מיכאיל טאניץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)