מיכלאנג'לו אנטוניוני
מיכלאנג'לו אנטוניוני (באיטלקית: Michelangelo Antonioni; 29 בספטמבר 1912 – 30 ביולי 2007) היה במאי קולנוע, סופר וצייר איטלקי.
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1912 פרארה שבאיטליה |
|---|---|
| פטירה |
30 ביולי 2007 (בגיל 94) רומא שבאיטליה |
| מקום קבורה |
Certosa of Ferrara  |
| סוגה מועדפת |
שירה |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות |
1950–2007 (כ־57 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה | פרס אוסקר |
| http://www.michelangeloantonioni.it/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אנטוניוני, נולד בפרארה שבצפון איטליה להוריו - איסמעיל ואליזבטה. הוא תיאר את ילדותו כילדות מאושרת והביע הערכה להוריו שהעניקו לו את כל מה שהיה צריך.[1] הוא סיים לימודי כלכלה באוניברסיטת בולוניה ועבר לרומא בשנת 1940, שם למד ב"צ'נטרו ספרימנטאלה די צ'ינמטוגרפיה" ופגש חלק מהאמנים איתם שיתף פעולה בהמשך דרכו, בהם רוברטו רוסליני. הוא החל את דרכו בסרטי תעודה ברוח הנאו-ריאליזם האיטלקי, אך החל לעסוק במעמד הביניים ולא במעמד הפועלים עוד בסרטו העלילתי הראשון – סיפורה של אהבה (1950). הוא המשיך בהתעמקות לנעשה בתוך נפשן של הדמויות מאשר בחיי היום יום שלהן כפי שמודגש בסרטו ההרפתקה (1960), ובכך רחק לחלוטין מהזרם. אנטוניוני תיאר את עצמו כאינטלקטואל מרקסיסטי, אך כותבים מסוימים מטילים ספק במחויבותו לאידאולוגיה המוצהרת שלו. בניגוד לסרטיו של בן זמנו פדריקו פליני, העוסקים בעיקר בחיי מעמד הפועלים והחריגים שבשולי החברה, עוסקים רוב סרטיו של אנטוניוני באליטה ובבורגנות העירונית. אנטוניוני נחשב בעיני רבים כאחד מהבמאים הדגולים ביותר בתולדות הקולנוע, שביים כמה מיצירות המופת הגדולות של המדיום.
סרטים אותם ביים עריכה
- Gente del Po (People of the Po, 1943)
- Nettezza urbana (Dustmen, 1948)
- Oltre L'oblio (1948)
- Roma-Montevideo (1948)
- L'Amorosa menzogna (1949)
- Sette cani e un vestito (1949)
- Bomarzo (1949)
- Ragazze in Bianco (1949)
- Superstizione (1949)
- La villa dei mostri, 1950)
- יומן אהבה (1950) Cronaca di un amore
- La Funivia del Faloria (1950)
- I vinti, 1952)
- אישה ללא עתיד (1953) La signora senza camelie
- Tentato Suicido פרק בתוך Amore in Citta, 1953)
- הידידות (1955) Le amiche
- הזעקה (1957) Il grido
- אוונטורה (1960) L'avventura
- הלילה (1961) La notte
- ליקוי חמה (1962) L'eclisse
- המדבר האדום (1964) Il deserto rosso
- שלוש פנים (1965) Prefazione - episode in I tre volti
- יצרים (1966) Blow-Up
- נקודת זבריצקי (1970) Zabriskie Point
- Chung Kuo (1970)
- זהות גנובה (1975) Professione Reporter
- המסתורין של אוברוולד (1980) Il Mistero di Oberwald
- זהותה של אישה (1982) Identificazione di una donna
- Volcanoes and Carnival (1992)
- מעבר לעננים (1995) Al di là delle nuvole (ביחד עם וים ונדרס)
לקריאה נוספת עריכה
- זאב רב נוף, מסך גדול. הוצאת כתר 1982.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מיכלאנג'לו אנטוניוני
מיכלאנג'לו אנטוניוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מיכלאנג'לו אנטוניוני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מיכלאנג'לו אנטוניוני, באתר AllMovie (באנגלית)
מיכלאנג'לו אנטוניוני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מיכלאנג'לו אנטוניוני, באתר Discogs (באנגלית)- מיכלאנג'לו אנטוניוני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מיכלאנג'לו אנטוניוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- זאב רב נוף, עולמו של אנטוניוני, דבר, 11 באוגוסט 1967, המשך, המשך
- זאב רב נוף, המציאות של אנטוניוני, דבר, 8 בדצמבר 1967, המשך המשך, המשך, המשך
- בני בן דוד, הקולנוע והמוות - מבט מחודש ב'הנוסע' של אנטוניוני, מערבון 5, 2009, עמ' 52
לאחר מותו
- ניו יורק טיימס ומרטין סקורסזי, מיכאלאנג'לו שלי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2007
- אורי קליין, מיכלאנג'לו אנטוניוני, 1912-2007, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
- אריאלה בנקיר, רומא, מיכלאנג'לו אנטוניוני נולד להיות במאי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2010
- אורי קליין, יצרים שבורים: אנטוניוני בפסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ Aldo Tassone, I film di Michelangelo Antonioni : un poeta della visione, 3. ed. riv. e aggiornata, Roma: Gremese, 2002, עמ' 6, ISBN 88-8440-197-6