מיקובקטריום

סוג חיידק

מיקובקטריום (Mycobacterium) הוא סוג של אקטינובקטריה (Actinobacteria), עם משפחה משלו: מיקובקטריצאה (Mycobacteriaceae). מעל 190 מינים מוכרים בסוג זה.[1] סוג זה כולל פתוגנים הידועים כגורמים למחלות קשות ביונקים, כולל שחפת (Mycobacterium tuberculosis) וצרעת (Mycobacterium leprae) בבני אדם.[2] הקידומת היוונית "myco" פירושה "פטריות", ומרמזת על הדרך שבה נצפתה המיקובקטריה בצורה דמוית עובש על משטחי תרביות.[3] המיקובקטריום נצבע באופן יציב-לחומצה (acid fast)[2] ולא נצבע בצביעת גרם.

קריאת טבלת מיוןמיקובקטריום
מיון מדעי
ממלכה: Bacillati
מערכה: Actinomycetota
מחלקה: Actinomycetes
סדרה: Mycobacteriales
משפחה: Mycobacteriaceae
סוג: מיקובקטריום
שם מדעי
Mycobacterium
Lehmann & Neumann, 1896
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תכונות מיקרוביולוגיות עריכה

מטבוליזם ומורפולוגיה עריכה

מיקובקטריה הם אירוביים. הם מתגיים בצורתם, לפחות ברוב השלבים אשר משכו תשומת לב אנושית מיקרוביולוגית עד כה; בנויים כמוטות ישרים או מעוקל מעט ברוחב שבין 0.2-0.6μm ואורך שבין 1.0-10μm. הם בדרך כלל חיידקים חסרי תנועה, למעט המינים מיקובקטריום מארינום (Mycobacterium marinum), שהוכח כי הם נעים בתוך מקרופאגים. למיקובקטריה יש קרום חיצוני,[4] הם מכילים קפסולות, ורובם אינם יוצרים נבגים (אנדוספורות). מיקובקטריום מרינום ואולי גם מיקובקטריום בוביס הוצגו כיוצרי נבגים;[5] עם זאת, מחקרים נוספים הביאו למחלוקת על כך.[6] המאפיין הייחודי של כל מיני המיקובקטריום הוא שדופן התא שלהם עבה משל חיידקים רבים אחרים, בהיותו הידרופובי, שעוותי ועשיר בחומצות מיקוליות / מיקולטים. דפן התא מורכב משכבת מיקולטים (mycolates) הידרופובית ושכבת פפטידוגליקנים המוחזקים יחד על ידי רב-סוכר, ערבינוגלקטאן (arabinogalactan). דופן התא תורם משמעותית לקשיות של המיקובקטריה. המסלולים הביו-סינתטיים של רכיבי דפן התא הם מטרות פוטנציאליות עבור תרופות חדשות לשחפת.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיקובקטריום בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ King HC, Khera-Butler T, James P, Oakley BB, Erenso G, Aseffa A, Knight R, Wellington EM, Courtenay O (2017) Environmental reservoirs of pathogenic mycobacteria across the Ethiopian biogeographical landscape. PLoS One 12(3):e0173811. doi: 10.1371/journal.pone.0173811
  2. ^ 1 2 Ryan KJ, Ray CG, eds. (2004). Sherris Medical Microbiology (4th ed.). McGraw Hill. ISBN 0-8385-8529-9.
  3. ^ James H. Kerr and Terry L. Barrett, "Atypical Mycobacterial Diseases", Military Dermatology Textbook, p. 401.
  4. ^ "Mycobacterial outer membranes: in search of proteins". Trends in Microbiology. 18 (3): 109–16. 2010. doi:10.1016/j.tim.2009.12.005. PMC 2931330. PMID 20060722.
  5. ^ Ghosh, Jaydip; Larsson, Pontus; Singh, Bhupender; Pettersson, B M Fredrik; Islam, Nurul M; Nath Sarkar, Sailendra; Dasgupta, Santanu; Kirsebom, Leif A (2009). "Sporulation in mycobacteria". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 106 (26): 10781–10786. doi:10.1073/pnas.0904104106. PMC 2705590. PMID 19541637.
  6. ^ Traag, BA; Driks, A; Stragier, P; Bitter, W; Broussard, G; Hatfull, G; Chu, F; Adams, KN; Ramakrishnan, L (ינו' 2010). "Do mycobacteria produce endospores?". Proc Natl Acad Sci U S A. 107 (2): 878–81. doi:10.1073/pnas.0911299107. PMC 2818926. PMID 20080769. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Bhamidi S (2009). "Mycobacterial Cell Wall Arabinogalactan". Bacterial Polysaccharides: Current Innovations and Future Trends. Caister Academic Press. ISBN 978-1-904455-45-5.