מלאכים באמריקה

מלאכים באמריקה: פנטזיה הומוסקסואלית על נושאים לאומיים (אנגלית: Angels in America: A Gay Fantasia on National Themes, מכונה בקצרה: "מלאכים באמריקה") הוא מחזה, בן שבע שעות, המחולק לשני חלקים. המחזה נוצר בשנת 1987, ביוזמתו של אוסקר יוסטיס, מנהל להקת תיאטרון בסן פרנסיסקו, אשר פנה לטוני קושנר והציע לו לכתוב מחזה שיעסוק בהשפעת האיידס על החברה האמריקאית. המחזה גם עוּבד למיני סדרה טלוויזיונית באותו שם.

מלאכים באמריקה
Angels in America: A Gay Fantasia on National Themes

כרזת המחזה משנת 1993
בימוי	טוני קושנר
כתיבה	טוני קושנר
תקופת ההתרחשות	1985–1986
מדינה	ארצות הברית
סוגה	דרמה
הצגת בכורה	מאי 1991 סן פרנסיסקו, קליפורניה
משך ההצגה	שבע שעות בשני חלקים
שפה	אנגלית
פרסים	פרס פוליצר לדרמה, פרס טוני למחזה הטוב ביותר
www.ibdb.com

המחזה הוצג לראשונה בסן פרנסיסקו, לאחר תהליך עבודה ארוך שהתקיים בסדנאות בניהולו של יוסטיס, משם נדד ללונדון, ורק בתחילת שנות ה-90 הגיע לברודוויי וזכה שם להצלחה גדולה. המחזה הועלה לראשונה בישראל בשנת 1993 בתיאטרון הקאמרי ומאז עלה מספר פעמים גם בתיאטרון חיפה, בתיאטרון באר שבע ושוב בתיאטרון הקאמרי. בתיאטרון בית צבי הועלתה "מלאכים באמריקה" כהצגת גאלה מיוחדת בערב למלחמה באיידס בשנת 2007.

"מלאכים באמריקה" מחולק לשני חלקים: חלק ראשון בשם "המילניום מגיע" (Millennium Approaches) וחלק שני בשם "פרסטרויקה" (Perestroika). הצגת הבכורה של החלק השני הייתה ב-8 בנובמבר 1992, כשנה וחצי לאחר השקת החלק הראשון.

המחזה זכה בפרס פוליצר ובשני פרסי טוני, ובשנת 1998 נבחר לאחד מעשרת המחזות הטובים של המאה ה-20.

תקציר העלילה

ההצגה מספרת את סיפורן של מספר דמויות בארצות הברית של שנות ה-80, כאשר מחלת האיידס התפרצה לראשונה. הסיפור עוסק במערכות יחסים אשר מופרעות על ידי איידס, הומוסקסואליות, דת וחברה. הדמות העיקרית במחזה היא פריור, הומוסקסואל בן שלושים הגוסס ממחלת האיידס שנאלץ להתמודד עם עזיבתו של בן זוגו היהודי והמתוסבך לואיס, בעקבות המחלה. לאחר הפרידה, פריור חווה חזיונות ממלאכית אשר משנים את תפיסתו על העולם, על מלאכים ועל העולם שמעבר. לואיס, בן זוגו לשעבר של פריור, מוצא אהבה חדשה בדמות ג'ו, עורך דין מורמוני נשוי שבעזרתו של לואיס יוצא אט אט מהארון תוך כדי קונפליקטים עזים הגורמים לו לנטוש את אשתו הארפר המובטלת והלא יציבה רגשית ולהסתכסך עם אימו המורמונית השמרנית.

לצד שני זוגות אלו מופיעה דמותו של רוי כהן, הומוסקסואל בארון, עורך דין יהודי מפוקפק וברוקר בזמנו החופשי, אשר מתיימר להיות האדם המשפיע ביותר בניו יורק ומתגאה בכך שהרשיע את יוליוס ואתל רוזנברג שנידונו למיתה. אתל רודפת אותו בהזיותיו, והוא נוכח לדעת כי למרות ניסיונות ההכחשה מצידו אין בכוחו להינצל מאיידס.

במהלך העלילה הזו, שמשרה אווירה של אופרת סבון דיכאונית, ניתן למצוא אתנחתא קומית מדי פעם בדמותו של בליז, גבר הומוסקסואלי שחור ונשי, דראג קווין בעבר, אח בהווה, ומאהבו הקודם של פריור. דמותו של בליז מלווה כמה מהדמויות בהצגה ועוזרת לפריור ולצופים במחזה לשמור על מידה מסוימת של שפיות בתוך מבוך הדמויות בהצגה.

חלק ראשון: המילניום מגיע

המחזה מתרחש בניו יורק סיטי, בין אוקטובר 1985 לפברואר 1986. המחזה מתחיל בהלוויה, כשרב זקן מספיד אישה בשם שרה איירונסון, ודור שלם של מהגרים שסיכן את חייו כדי לבנות קהילה בארצות הברית.

ג'ו פיט, פקיד רפובליקני ממוצא מורמוני במשרד שופט, מקבל הצעה מעורך הדין המשפיע רוי כהן לעבוד בוושינגטון די. סי. במחלקת המשפטים של ארצות הברית. אולם ג'ו צריך לשכנע גם את אשתו, הארפר, שסובלת מאגורפוביה ומכורה לווליום, בגללו היא הוזה הזיות וחולמת על שכבת האוזון המתמעטת.

לואיס איירונסון, נכדה של שרה המנוחה, מגלה שאהובו פריור וולטר, צאצא אחרון למשפחה מהמתיישבים המקוריים ביבשת, חולה באיידס. לואיס חושש שלא יצליח לעמוד בכך ולא יוכל לתמוך בפריור.

ג'ו פוגש את לואיס בבית המשפט בו שניהם עובדים, כשלואיס בוכה בשירותים על מחלתו של פריור. ג'ו מכחיש בפני לואיס שהוא הומוסקסואל, אולם לואיס מנשק אותו על הלחי. פריור חולם חלום ופוגש את הארפר שהוזה מסמים. פריור מגלה לה שבעלה הומוסקסואל, ולאחר מכן נוצה אפורה נופלת מלמעלה וקול אומר לו להתכונן.

רוי כהן מגלה שהוא גוסס מאיידס מתקדם. הוא מסרב להודות במחלה ובהיותו הומוסקסואל, ומספר לכולם שהוא לוקה בסרטן הכבד. הוא משתמש בהשפעתו כדי לקבל אספקה של תרופה ניסיונית לאיידס.

המחלה של פריור מחמירה ולואיס לא מצליח לעמוד בכך, ונוטש אותו כשזה נכנס לבית החולים לטובת סקס מזדמן עם גבר בפארק. פריור מקבל תמיכה מהאקס שלו, בליז, אח בבית החולים ודראג קווין בעברו, שגם מתמודד עם האשמה של לואיס ותירוציו לגבי פרידתו מפריור. הוא מספר לבליז על הקולות שהוא שומע, והקול מוסר לפריור שהוא אינו המוות אלא שהוא מתכוון להכין אותו לקראת "עבודה גדולה".

רוי ממשיך לנסות לשכנע את ג'ו לעבור לוושינגטון עבורו. הוא מגלה לו על גסיסתו, ולאחר מכן חושף בפניו שבעקבות חשד שנהג שלא כחוק בכספי לקוח, הוא עומד לעבור שימוע לגבי שלילת רישיונו. רוי נחוש למות כעורך דין ומנסה לסדר לג'ו עבודה במחלקת המשפטים כדי לעזור לו בנושא. ג'ו מתנגד להתערבות משפטית בנושא. הוא פוגש את לואיס מחוץ לבית המשפט והשניים מתחילים לנהל רומן. הארפר מתעמתת מול ג'ו בנוגע להיותו הומוסקסואל בארון, כיוון שהוא חושב שמדובר בחטא.

בין הלחץ מרוי ואהבתו ללואיס, ג'ו יוצא מהארון בעודו שיכור בפני אמו חנה, שמנתקת את הטלפון. בדאגתה לבנה, היא מוכרת את ביתה ועוברת לניו יורק. לואיס נפרד מפריור והארפר מפצירה בג'ו לעבור לוושינגטון בלעדיה.

פריור חווה חלומות מוזרים כשמצב בריאותו מחמיר. הוא מקבל ביקורים מרוחם של פריור וולטרים קודמים (אחד שמת במגפת המוות השחור ושני שמת במהלך המגפה הגדולה של לונדון), שאומרים לו שהוא נביא ושעליו להתכונן להגעת שליח. ספר בוער מופיע מהרצפה כשהוא נבדק ולא נראה לאף אחד חוץ ממנו, והוא לא יודע אם מדובר בחיזיון או בהזיה. בינתיים הארפר בורחת מהדירה ומשוטטת ברחובות ברוקלין, כשהיא מאמינה שהיא באנטארקטיקה, בלוויית סוכן הנסיעות הדמיוני שלה, "מר שקרים".

ג'ו דוחה את הצעתו של רוי, שמגלה לו שבשעתו הוא התערב באופן לא חוקי בגזר דינה של אתל רוזנברג ושכנע את השופט להטיל עליה עונש מוות. רוי מתמוטט מרוב כאב, וכשהוא מחכה לפינויו לבית החולים, רוחה של אתל רוזנברג רודפת אותו.

הפריורים הקודמים מגיעים לפריור ואומרים לו שהמבשרת תגיע הלילה, ומזמנים הדמיה של לואיס שתרקוד איתו. לאחר מכן הם נעלמים, ובסוף החלק הראשון, מלאכית נופלת דרך תקרת חדרו של פריור ואומרת שהוא נביא, וש"העבודה הגדולה" החלה.

חלק שני: פרסטרויקה

החלק השני מתחיל בנאום של הבולשביק הזקן בעולם, אלקסי אנטדילוביאנוביץ' פרלפסאריאנוב, במוסקבה בדצמבר 1985. הוא מגנה את הרפורמות של מיכאיל גורבצ'וב ומכריז שהדרך היחידה להתקדם היא לא לזוז. פריור דוחה את בשורתה של המלאכית בעוד שלואיס וג'ו עוברים לגור ביחד, והארפר נעצרת בידי המשטרה לאחר שעקרה עץ משמורה בהזיותיה שהיא באנטארקטיקה. חנה משחררת את הארפר בערבות.

פריור מספר לבליז על החלום שלו ובאותו הזמן בליז מגלה שרוי כהן מאושפז במחלקה שלו, ומבין שרוי חולה באיידס. רוי מעליב את בליז ומחליט להשתמש בהשפעתו הפוליטית כדי להשיג מלאי פרטי של זידובודין, סם ניסיוני לטיפול באיידס, על חשבון אלו שמשתתפים בניסוי.

בהלווייה של חבר, מספר פריור לבליז על מפגשו עם המלאכית. לאחר שהיא חושפת בפניו ספר מתחת לרצפת המטבח שלו, מגלה המלאכית לפריור שגן העדן מזכיר את סן פרנסיסקו ושאלוהים ברא את העולם כשהזדווג עם מלאכיו, שלא יכולים לברוא כלום לבד. אלוהים, שהשתעמם מהמלאכים, החליט לברוא את האנושות, עם כוחות בריאה ושינוי. התקדמותה של האנושות גרמה לרעידות אדמה בגן העדן. ביום של רעידת אדמה בסן פרנסיסקו, נטש אלוהים את גן העדן. המלאכית מודיע לפריור מה המסר שיש להגיד לבני האדם- להפסיק לזוז. אם זה יקרה, גן העדן יחזור. מאז ליל החיזיון, בריאותו של פריור החלה להידרדר. בליז מאמין שפריור הוזה בגלל חרדת הנטישה שלו, אבל פריור אומר שהמחלה היא בגלל יכולת הנבואה שלו, ושהמלאכית גרמה לכך כדי שימסור את המסר לבני האדם.

כשהוא לבדו בבית החולים ורישיונו עומד להישלל, רוי מבודד, כשרק בליז שמתעב אותו ורוחה של אתל מלווים אותו. בליז מתרשם ממלאי התרופות של רוי. הוא מתאר בפניו את גן העדן לפי איך שבליז תיאר לו אותו.

פריור הולך למרכז מבקרים מורמוני כדי לחקור את נושאי המלאכים, ופוגש את חנה, שמתנדבת שם ומטפלת בהארפר, שחזרה אל המציאות אולם נכנסה לדיכאון. הארפר ופריור מכירים מהחלום בו נפגשו, וחוזים בג'ו ובלואיס ביחד במופע תיאטרון בובות במרכז המבקרים. לואיס נדהם לגלות שג'ו הוא מורמוני ובגלל החרטה הוא מנסה להתרחק ממנו.

ג'ו מבקר את רוי כשהוא על ערש דווי, ומקבל ברכה אחרונה ממורו. כשג'ו מודה שעזב את הארפר עבור גבר, דוחה אותו רוי בפחד וזעם, ומצווה עליו לחזור לאשתו. לואיס מתחנן בפני פריור שיסלח לו, אולם פריור מסרב, וכיוון שראה חיזיון בו לואיס וג'ו ביחד, הוא נפגע מניסיונו של לואיס להמשיך הלאה. הוא אומר לו לחזור אליו רק כשיראה חבלות פיזיות. פריור, עם בליז, מתעמת עם ג'ו המבולבל בעבודתו, אולם אז מזהה בליז את ג'ו כתלמידו של רוי. בליז מספר ללואיס על הקשר של ג'ו עם רוי, אותו לואיס מתעב.

ג'ו חוזר להארפר והם מקיימים יחסים באופן לא מספק, והארפר מבינה שהנישואין שלהם נגמרו. מצבו של פריור מחמיר, הוא מתמוטט מדלקת ריאות וחנה מבהילה אותו לבית החולים. פריור מספר לה על החיזיון שלו ומופתע כשחנה מקבלת את זה כחלק מאמונתה.

לואיס חוקר את ההיסטוריה של ג'ו בבתי המשפט ומתעמת איתו על החלטות הומופוביות שכתב. העימות הופך לאלים וג'ו מרביץ ללואיס ומסיים את הרומן. לאחר מכן, אתל רוזנברג צופה ברוי סובל וגוסס לפני שהיא מוסרת לו את המכה האחרונה: רישיונו נשלל. רוי הוזה וחושב שאתל היא אמו, ומתחנן שתנחם אותו, והיא שרה לו שיר ערש ביידיש. רוי לפתע קם ואומר שעבד עליה, והצליח לגרום לה "לזמר". הוא חוטף שבץ ומת. לאחר מותו של רוי, בליז מאלץ את לואיס לבקר את רוי בבית החולים, והם גונבים את הסם שלו עבור פריור. בליז מבקש מלואיס לקרוא קדיש על רוי, ואתל, אותה החיים לא רואים, עוזרת ללואיס בתפילה, וסולחת לרוי לפני שהיא נעלמת. רוי מופיע מול ג'ו ומנשק אותו.

בבית החולים, מופיעה המלאכית וכועסת שפריור דחה אותה. פריור, בעצתה של חנה, נאבק במלאכית שפותחת לו סולם לגן עדן לפני שהיא מנשקת את חנה. פריור מטפס לגן עדן ופוגש את מועצת המלאכים (שבעה מלאכים כשכל אחד מייצג יבשת, והמלאכית היא נציגת אמריקה) מקשיבים לדיווח על אסון צ'רנוביל המתקרב. הוא אף מוצא שם את הארפר משחקת עם החתולה הנעדרת שלו, לאסי. הארפר אומרת שלקחה יותר מדי וליום ונעלמת. פריור אומר למועצת המלאכים שהוא מסרב למסור את ההודעה, כיוון שבלי התקדמות האנושות תיעלם, ומתחנן שיתנו לו להמשיך לחיות, לא משנה עד כמה ההשלכות יהיו נוראיות. הוא גם מודיע שבמקום להתפלל לחזרתו של אלוהים, עליהם לתבוע אותו שנטש אותם. פריור חוזר למיטתו, כשבדרך הוא פוגש את הרב משחק בקלפים עם סבתו של לואיס, שמבקשת ממנו למסור ללואיס שהיא סולחת לו. הוא גם רואה את רוי בגיהנום, מודיע ללקוח חדש שיגן עליו מפני התביעה על הנטישה שלו.

פריור מתעורר מהחזון ומתחיל להתאושש. הוא משלים עם לואיס שחוזר עם חבלות מהריב עם ג'ו, ובליז מביא לו את התרופה.

הארפר נוטשת את ניו יורק לטובת סן פרנסיסקו ומשאירה את ג'ו לבד. היא חולמת על שכבת האוזון המתפרקת, אולם טוענת שנשמות המתים איחו אותה. פריור מודיע ללואיס שהוא אוהב אותו אבל שהם לא יחזרו.

המחזה מסתיים ב-1990, כעבור חמש שנים. פריור ולואיס פרודים, אולם לואיס ובליז עוד עוזרים לפריור, וחנה גם היא חברה של שלושתם. פריור, לואיס, בליז וחנה מתאספים לפני פסל מלאכית מול מזרקה, ומדברים על נפילת ברית המועצות ועל העתיד. פריור מדבר על האגדה שמספרת שהמזרקה מרפאה את החולים. הוא נואם לקהל, מברך אותם ואומר להם שהוא מתכוון להמשיך לחיות, וש"העבודה הגדולה"- המאבק לחיים ולזכויות- תימשך.

דמויות

המחזה מוצג על ידי שמונה שחקנים שונים, חלקם מגלמים יותר מדמות אחת. הליהוק לתפקידים כפולים, כפי שנכתב במחזה על ידי קושנר, דורש ממספר שחקנים ושחקניות לגלם דמויות ממגדרים שונים.

דמויות ראשיות

שם הדמות	אודות הדמות	הערות
פריור וולטר	גבר צעיר, הומוסקסואל, עם איידס. לאורך המחזה הוא חווה מספר חזיונות שמיימיים שונים. בתחילה המחזה, הוא יוצא עם לואי איירונסון. החבר הכי טוב שלו הוא בליז.	השחקן שמגלם את פריור מגלם גם את דמותו של הגבר בפארק.
לואיס איירונסון	בן-זוגו של פריור. לואיס מתקשה להתמודד עם מחלתו של פריור, ובסופו של דבר נוטש אותו. הוא פוגש את ג'ו פיט ומאוחר יותר מתחיל איתו מערכת יחסים.	השחקן שמגלם את לואיס מגלם גם את נציג אוסטרליה במועצת המלאכים.
הארפר פיט	עקרת בית מורמונית אגורפובית החווה הזיות בלתי פוסקות בשל נטילת ואליום. כתוצאה מאחת ההזיות, היא מגלה שבעלה, ג'ו, הוא הומוסקסואל.	השחקנית שמגלמת את הארפק מגלם גם את מרטין הלר וגם את נציג אפריקה במועצת המלאכים.
ג'ו פיט	עורך דין מורמוני, בעלה של הארפר, הומוסקסואל עמוק בארון. פיט הוא פקיד בבתי המשפט לערעורים של ארצות הברית וידיד של רוי כהן. במהלך המחזה הוא נאבק עם זהותו המינית, אך בסופו של דבר עוזב את אשתו לטובת מערכת יחסים עם לואיס.	השחקן שמגלם את ג'ו מגלם גם את פריור 1, את האבא של המשפחה המורמונית ואת נציג אירופה במועצת המלאכים.
רוי כהן	עורך דין, הומוסקסואל עמוק בארון, עם איידס.	הדמות מבוססת על חייו האמיתיים של רוי כהן. השחקן שמגלם את רוי מגלם גם את פריור 2 וגם את נציג אנטארקטיקה במועצת המלאכים.
חנה פיט	אמא של ג'ו, מתגוררת בסולט לייק סיטי. היא מגיע לניו יורק לאחר שבנה התקשר אליה בעודו שיכור ויצא מהארון באזניה. כשהיא מגיעה לניו יורק היא מגלה שג'ו עזב את אשתו.	השחקנית שמגלמת את חנה מגלמת גם את הדמויות הבאות: הרב איסידור שמלוביץ, הנרי, אתל רוזנברג, אלקסי אנטדילוביאנוביץ' פרלפסאריאנוב, נציג אסיה במועצת המלאכים.
בליז	דראג קווין בעבר ואח מוסמך בהווה. בן-זוגו לשעבר של פריור, וחברם הטוב של פריור ולואיס.	השחקן שמגלם את בליז מגלם גם את מר שקרים וגם את נציג אוקיאניה במועצת המלאכים.
מלאך	שליח מגן עדן שמבקר את פריור ומבשר לו שהוא נביא.	השחקנית שמגלמת את המלאך מגלמת גם את הדמויות הבאות: אמילי, אלה צ'פטר, אישה חסרת בית, האמא של המשפחה המורמונית.

דמויות משנה

• הרב איסידור שמלוביץ
• מר שקרים
• אמילי
• הנרי
• מרטין הלר
• אתל רוזנברג
• פריור 1 (המאה ה-13)
• פריור 2 (המאה ה-17)
• גבר בפארק
• אלה צ'פטר
• אישה חסרת בית
• האסקימוסי
• אלקסי אנטדילוביאנוביץ' פרלפסאריאנוב
• משפחה מורמונית (אבא, אמא, שני בנים)
• מועצת המלאכים

היסטוריית ההפקה

עטיפת התכנייה של ההפקה שעלתה בשנת 1992 בתיאטרון המלכותי הלאומי, לונדון

החלק הראשון של המחזה, "המילניום מגיע" (Millennium Approaches), הוצג לראשונה בלוס אנג'לס במאי 1990. טוני קושנר הפיק את המחזה בעזרתו של תיאטרון מקומי בשם "Mark Taper Forum" עמו היו לו יחסי עבודה. הצגת הבכורה העולמית שלו נעשתה שנה לאחר מכן, במאי 1991, בתיאטרון "Eureka Theatre Company" שנמצא בסן פרנסיסקו, בבימויו של דייוויד אסביורנסון. בהמשך הציג המחזה בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון בבימויו של דקלן דונלאן. הנרי גודמן גילם את דמותו של רוי כהן, ניק רדינג גילם את ג'ו, פליסיטי מונטגיו גילמה את הארפר, מרקוס ד'אמיקו גילם את לואיס. את עיצוב הבמה עשה ניק אורמרוד. הפתיחה הייתה ב-23 בינואר 1992 והמחזה הציג במשך כשנה. בנובמבר של אותה השנה התארח המחזה בפסטיבל בדיסלדורף שבגרמניה.

באפריל 2017 העלה התיאטרון הלאומי הפקה מחודשת של המחזה בתיאטרון ליטלטון בבימויה של מריאן אליוט. צוות השחקנים כלל את אנדרו גארפילד בתפקיד פריור, ראסל טובי בתפקיד ג'ו, דניס גוף בתפקיד הארפר, ג'יימס מקארדל בתפקיד לואיס איירונסון, ונייתן ליין בתפקיד רוי כהן. ב-2018 הייתה ההפקה מועמדת לשישה פרסי לורנס אוליבייה. באפריל 2018 זכתה גוף בפרס אוליבייה לשחקנית המשנה הטובה ביותר, וההפקה זכתה בפרס החידוש הטוב ביותר.

המחזה בישראל

המחזה תורגם לעברית והוצג בישראל, בחלקו הראשון בלבד. הוא עלה בתיאטרון הקאמרי במרץ 1993, בתרגומו של איתן בלום ובבימויו של שמואל הספרי. המחזה הוצג באולם בהאנגר בנמל תל אביב.

החלק הראשון עלה שנית בישראל בשנת 1996 בתיאטרון חיפה בבימויו של רוני פינקוביץ' בתרגומו של בלום.

המחזה עלה בשלישית בסוף ינואר 2023, בחלקו הראשון בתיאטרון הקאמרי בתרגום של אלי ביז'אווי ובבימויו של גלעד קמחי. המחזה מלווה במוזיקה ייעודית שנכתבה עבורו על ידי אמיר לקנר ומבוצעת על ידי תזמורת המהפכה.

החלק השני עולה בתאריך 5.12 בתיאטרון הקאמרי בבימוי של גלעד קמחי ובתרגומו של אלי ביזוואי עם תזמורת המהפכה.

בתאריך ה-17.2.24, לראשונה בישראל, עלו שני החלקים באותו היום.

ליהוקים

הדמות	Cottesloe Theatre 1991-1992	הפקת HBO 2003	London National Theatre 2018	‏Neil Simon Theatre 2019	הפקת התיאטרון הקאמרי 1993	הפקת תיאטרון חיפה 1996	הפקת התיאטרון הקאמרי 2023
פריור וולטר	שון צ'פמן	ג'סטין קירק	אנדרו גארפילד		שולי רנד	משה בקר	אלעד אטרקצ'י
לואיס איירונסון	מרקוס ד'אמיקו	בן שנקמן	ג'יימס מקארדל		דב נבון	גיל פרנק	שהם שיינר
הארפר פיט	פליסיטי מונטגיו	מרי-לואיז פארקר	דניס גוף		חנה אזולאי הספרי	מאיה מעוז	אביגיל הררי
ג'ו פיט	ניק רדינג	פטריק וילסון	ראסל טובי	לי פייס	עמי טראוב	איציק ג׳ולי	נדב נייטס
רוי כהן	הנרי גודמן	אל פצ'ינו	נייתן ליין		יוסי גרבר	יוסי פולק	יואב לוי
בליז	ג'וזף מיידל	ג'פרי רייט	נייתן סטיוארט-ג'ארט		יונתן צ׳רצ׳י	אמיתי יעיש	מתן און ימי
מלאך	ננסי קריין	אמה תומפסון	אמנדה לורנס		קרן מור	קרין לוי	מיה לנדסמן
חנה פיט	רוזמרי מרטין	מריל סטריפ	סוזן בראון		אילן דר	קלאודיה דלה סטה	עירית קפלן

עיבודים

מיני סדרת טלוויזיה

ערך מורחב – מלאכים באמריקה (מיני-סדרה)

המפיק גארי ברוקו הציע כבר לאחר יציאת ההצגה לעבד אותה לסדרה טלוויזיונית, אולם עלה חשש לגבי האופן שבו היא תתקבל בחברה האמריקאית של תחילת שנות ה-90, נוכח בוטות טיפולה בנושאים נפיצים כמו איידס והומוסקסואליות. לבסוף הומרה ההצגה למיני סדרה טלוויזיונית רק בשנת 2003 בהפקת ענק בתקציב של 64 מיליון דולרים של רשת HBO, בבימויו של מייק ניקולס ובכיכובם של ג'יימס קרומוול, אל פצ'ינו, ג'סטין קירק, אנה אורסו, בריאן מארקינסון, מריל סטריפ, מרי-לואיז פרקר, אמה תומפסון, בן שנקמן וג'פרי רייט.

לצורך הפיכתו של המחזה למיני סדרה קוצצו מן התסריט 90 דקות ואורכו עומד על 360 דקות. הסדרה שודרה בשני פרקים בני 3 שעות כל אחד, וזכתה לפופולריות עצומה. בישראל יצאה המיני סדרה בפורמט של 6 פרקים. המיני סדרה זכתה בפרסים רבים ובהם: אחד-עשר פרסי אמי וחמישה פרסי גלובוס הזהב.

אופרה

ההצגה עובדה לגרסה אופראית בשם "מלאכים באמריקה - האופרה", ועלתה לבמות בפריז שבצרפת ב-23 בנובמבר 2004. את האופרה הלחין פטר אטווש ובבימויו של פיליפ קלוואריו.

האופרה התבססה על שני החלקים של המחזה, אך התסריט עבר עיבוד מחודש שיתאים להצגה בת שעתיים וחצי. בשנת 2005 עלתה גרסה גרמנית של האופרה, ובסוף השנה הודיעה רשת הטלוויזיה האמריקאית PBS שתקרין את האופרה במסגרת שידורי הפקת "Great Performances". בשנת 2006 עלתה גרסה אמריקאית של האופרה שהציגה בבוסטון, מסצ'וסטס.

חלקו השני של המחזה, "פרסטרויקה" (Perestroika), עדיין היה בשלבי הפקה בזמן שהחלק הראשון הוצג על הבמות.

פרסים ומועמדויות

חלק ראשון - "המילניום מגיע"

• 1990 Kennedy Centre Fund for New American Plays
• 1991 Bay Area Drama Critics Award for Best Play
• 1991 National Arts Club Joseph Kesselring Award
• 1992 Evening Standard Award for Best Play
• 1992 London Drama Critics Circle Award for Best New Play
• 1993 Drama Desk award for Best Play
• 1993 New York Drama Critics' Circle Award for Best Play
• 1993 Pulitzer Prize for Drama
• 1993 Tony Award for Best Play

חלק שני - "פרסטרויקה"

• 1990 Kennedy Centre Fund for New American Plays
• 1992 Los Angeles Drama Critics Circle Award for Best New Play
• 1994 Drama Desk Award for Outstanding Play
• 1994 Tony Award for Best Play

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלאכים באמריקה בוויקישיתוף

• מלאכים באמריקה במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
• אתר הסדרה ב-HBO
• "מלאכים באמריקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)