ממלכת קאפה
קַאפָה הייתה ממלכה עתיקה ששכנה בדרום-מערב אתיופיה. גבולה הצפוני של הממלכה היה נהר הגוג'אב, שהפריד אותה מממלכות אזור גיב, במזרחה גבלה בקונטים ובקולים, עמים שישבו בין ממלכה זו לבין נהר האומו, בדרומה גבלה בשבטי הגירמים, ובמערבה במוסונגוים.
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה | קאפה |
| עיר בירה | אנדראכצ'ה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 1390 |
| פירוק | |
| סיפוח על ידי האימפריה האתיופית | 1897 |
| ישות קודמת | שלטון שושלת מאטו |
| ישות יורשת | האימפריה האתיופית |
| דמוגרפיה | |
| דת |
נצרות (רשמית) אסלאם אנימיזם |
  | |
היסטוריה עריכה
ממלכת קאפה הוקמה ב-1390 על ידי מינג'ו. הבירה הראשונה הייתה העיר בונגה ויותר מאוחר אנדרכצ'ה, אך הבירה הקודמת שמרה על חשיבותה.
במשך המאה ה-16 אבדו כל השטחים צפונית לנהר גוג'אב לטובת האורומו. המלכים של קאפה פיצו על כך כאשר סיפחו את מדינות גימירה הקטנות, ובמשך המאה ה-18 הצליחו להשתלט על ממלכת וואליטה.
לקראת סוף המאה ה-16 שכנע סרצה דנגל, קיסר אתיופיה, את מלך קאפה לאמץ את הנצרות כדת הממלכה. כתוצאה מכך כנסיית ג'ורג' הקדוש בעיר בחה נקראת על שמו של הקיסר סרצה דנגל. במאות הבאות ההשפעה של הממלכה האתיופית נחלשה והנצרות פחות או יותר נעלמה[1].
מלך קאפה האחרון, גאלי שארוצ'ו, התנגד במשך חודשים רבים לצבאם המשולב של וואלדה גיורגיס, ראס דאמיס והמלך של ג'ימה אבבה ג'יפאר השני, עד שהוא נלכד ב-11 בספטמבר 1897 הוא נשלח תחילה לאנקובר, ואז לאדיס אבבה. קאפה אז נשלטה על ידי וואלדה גייוגיס עד 1914[2].
בשנת 1942 הפכה קאפה, יחד עם חלק מממלכות אזור גיב, למחוז קאפה, בארגון המנהלי החדש שיזם הקיסר היילה סלאסי.
