קַאפָה הייתה ממלכה עתיקה ששכנה בדרום-מערב אתיופיה. גבולה הצפוני של הממלכה היה נהר הגוג'אב, שהפריד אותה מממלכות אזור גיב, במזרחה גבלה בקונטים ובקולים, עמים שישבו בין ממלכה זו לבין נהר האומו, בדרומה גבלה בשבטי הגירמים, ובמערבה במוסונגוים.

ממלכת קאפה
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה קאפה
עיר בירה אנדראכצ'ה
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 1390
פירוק  
סיפוח על ידי האימפריה האתיופית 1897
ישות קודמת שלטון שושלת מאטו
ישות יורשת האימפריה האתיופית
דמוגרפיה
דת נצרות (רשמית)
אסלאם
אנימיזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

ממלכת קאפה הוקמה ב-1390 על ידי מינג'ו. הבירה הראשונה הייתה העיר בונגה ויותר מאוחר אנדרכצ'ה, אך הבירה הקודמת שמרה על חשיבותה.

במשך המאה ה-16 אבדו כל השטחים צפונית לנהר גוג'אב לטובת האורומו. המלכים של קאפה פיצו על כך כאשר סיפחו את מדינות גימירה הקטנות, ובמשך המאה ה-18 הצליחו להשתלט על ממלכת וואליטה.

לקראת סוף המאה ה-16 שכנע סרצה דנגל, קיסר אתיופיה, את מלך קאפה לאמץ את הנצרות כדת הממלכה. כתוצאה מכך כנסיית ג'ורג' הקדוש בעיר בחה נקראת על שמו של הקיסר סרצה דנגל. במאות הבאות ההשפעה של הממלכה האתיופית נחלשה והנצרות פחות או יותר נעלמה[1].

מלך קאפה האחרון, גאלי שארוצ'ו, התנגד במשך חודשים רבים לצבאם המשולב של וואלדה גיורגיס, ראס דאמיס והמלך של ג'ימה אבבה ג'יפאר השני, עד שהוא נלכד ב-11 בספטמבר 1897 הוא נשלח תחילה לאנקובר, ואז לאדיס אבבה. קאפה אז נשלטה על ידי וואלדה גייוגיס עד 1914[2].

בשנת 1942 הפכה קאפה, יחד עם חלק מממלכות אזור גיב, למחוז קאפה, בארגון המנהלי החדש שיזם הקיסר היילה סלאסי.

מלכי קאפה עריכה

שם המלך שנות שלטון
שונגאטאטו 14251460
אדדיוטאטו 14601495
סאדי 14951530
מאדי גאפין 15301565
בונגאטאטו 15651605
גיבה נאקיוק 16051640
גאלי גאפוצ'ו 16401675
גאלי גינוצ'ו 16751710
גאקי גאוצ'ו 17101742
גאלי גאוצ'ו 17421775
שאגי שארוצ'ו 17751795
באשי גינוצ'ו 17951798
הוטי גאוצ'ו 17981821
גאחה נאצ'וכהו 18211845
גאווי נאצ'וכהו 18451854
קאי שארוצ'ו 18541870
גאלי שארוצ'ו 18701897

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ממלכת קאפה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ G.W.B. Huntingford, The Galla of Ethiopia; the Kingdoms of Kafa and Janjero (London: International African Institute, 1955), p. 104
  2. ^ Huntingford, Galla of Ethiopia, p. 105