ממשלת ישראל השלושים ושתיים
ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם "ממשלת נתניהו השנייה" היא הממשלה הנוכחית של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, אשר הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009 (ו' בניסן ה'תשס"ט)[1].
תוצאות הבחירות לכנסת השמונה עשרה
|
ערך מורחב – הבחירות לכנסת השמונה עשרה |
| כנסות וממשלות ישראל |
|
מועצת המדינה הזמנית
הכנסת הרביעית הכנסת החמישית הכנסת השישית הכנסת השביעית הכנסת השמינית הכנסת התשיעית הכנסת העשירית הכנסת האחת עשרה
|
| פורטל - הממשל בישראל |
| מנדטים | מספר קולות | שם המפלגה | סימן | יו"ר הרשימה | שינוי במנדטים |
אחוז מכלל הקולות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 28 | 758,032 | קדימה | כן | ציפי לבני | 1- |
22.47
|
| 27 | 729,054 | הליכוד-אח"י | מחל | בנימין נתניהו | 13+[2] |
21.61
|
| 15 | 394,577 | ישראל ביתנו | ל | אביגדור ליברמן | 4+ |
11.70
|
| 13 | 334,900 | העבודה | אמת | אהוד ברק | 6- |
9.93
|
| 11 | 286,300 | התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה | שס | אלי ישי | 1- |
8.49
|
| 5 | 147,954 | יהדות התורה | ג | יעקב ליצמן | 1- |
4.39
|
| 4 | 113,954 | רע"ם-תע"ל | עם | אבראהים צרצור | 0 |
3.38
|
| 4 | 112,570 | האיחוד הלאומי | ט | יעקב כץ (כצל'ה) | 0[3] |
3.34
|
| 4 | 112,130 | חד"ש | ו | מוחמד ברכה | 1+ |
3.32
|
| 3 | 99,611 | התנועה החדשה מרצ | מרצ | חיים אורון | 2- |
2.95
|
| 3 | 96,765 | הבית היהודי | ב | דניאל הרשקוביץ | 0[4] |
2.87
|
| 3 | 83,739 | בל"ד | ד | ג'מאל זחאלקה | 0 |
2.48
|
הקמת הממשלה
קדימה בראשות ציפי לבני קיבלה בבחירות 28 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה בכנסת, אולם גוש הימין התחזק משמעותית והגיע ל-65 חברי-כנסת, כשבראשו הליכוד עם 27 מנדטים. כמו כן התבררה הקריסה של השמאל במדינה: העבודה קיבלה 13 מושבים ומרצ נותרה עם 3 מנדטים בלבד. מפלגתו של אביגדור ליברמן ישראל ביתנו הפכה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת עם 15 מושבים, ואילו הסיעות החרדיות נחלשו מעט - 11 מנדטים לש"ס וחמישה מושבים ליהדות התורה. מפלגת הגמלאים, שזכתה בבחירות הקודמות ל-7 מנדטים, לא עברה את אחוז החסימה.
לאחר הבחירות, עם פרסום המדגמים, נאמו בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, אשר הפך לסיעה השנייה בגודלה, וציפי לבני. שניהם טענו לניצחון. כעשרה ימים לאחר הבחירות, הטיל הנשיא שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. זאת לאחר ש-65 חברי כנסת המליצו בפני הנשיא על נתניהו כמי שראוי להטיל עליו את הרכבת הממשלה, לעומת 28 חברי כנסת (ממפלגתה בלבד), שהמליצו על ציפי לבני, ולאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא להמליץ על אף אחד מחברי הכנסת.
ציוני דרך ומדיניות
הממשלה ה-32 כללה בראשית דרכה 30 שרים ו-9 סגני שרים, 8 בעלי תפקידים יותר מאשר הממשלה ה-31. הממשלה כוללת 4 שרים בלי תיק ועוד מספר משרדים חדשים שהוקמו במיוחד כגון "המשרד לענייני מודיעין" ו"משרד ההסברה והתפוצות". במספר שריה, ממשלה זו היא הגדולה ביותר שהוקמה בישראל.
ב-17 בינואר 2011 פרשה מפלגת העבודה מהקואליציה והשרים בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן התפטרו. סיעת העצמאות שהתפצלה ממפלגת העבודה נשארה בקואליציה ומטעמה התמנו סגני השרים מתן וילנאי ואורית נוקד לשרים. בכך מונה הממשלה 29 שרים ו-7 סגני שרים.
ב-8 במאי 2012 התרחבה הקואליציה, עם הצטרפותה של מפלגת קדימה בראשות שאול מופז.
קווי היסוד
קווי יסוד ממשלת ישראל ה-32 [5]:
- הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
- הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
- הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם המשבר הכלכלי ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא, וכן יצירה ושמירה על מקומות העבודה במשק.
- הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
- הממשלה תעמיד את נושא העלייה והקליטה בראש מעייניה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל מדינות תבל.
- הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך.
- הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
- הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות.
- הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק בישראל.
- הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים
האירועים המרכזיים
לקראת סוף 2009 החליטה ממשלת נתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל-10 חודשים, בתגובה ללחץ אמריקאי וסירובה של הרשות הפלסטינית להיכנס למשא ומתן עם מדינת ישראל, כל עוד לא תופסק הבנייה בשטחים. למרות זאת, נתניהו לא הפסיק את הבנייה בירושלים (כולל במזרח ירושלים) והדבר גרם למספר התנגשויות עם הממשל האמריקאי בראשותו של ברק אובמה.
ב-3 בנובמבר 2009 עצר חיל הים את אוניית המשא פרנקופ ומצא עליה כמות אדירה של כלי נשק ותחמושת שהעבירה איראן לחזבאללה.
ב-19 בינואר 2010 נמצא מחמוד אל-מבחוח, בכיר בחמאס, מת בחדרו שבמלון בדובאי. החמאס ומשטרת דובאי ייחסו את החיסול למוסד הישראלי. ב-15 בפברואר 2010 פרסמה משטרת דובאי תצלומים ושמות של 11 חשודים בחיסולו של אל-מבחוח. כל ה-11 הגיעו לדובאי בדרכונים אירופיים. תוך ימים אחדים התברר שחלק מהשמות הם של תושבי ישראל, בעלי אזרחות בריטית ואירית, שהכחישו כל מעורבות בחיסול. לאחר ימים אחדים פרסמה משטרת דובאי עוד 16 שמות ותצלומים של חשודים בחיסולו של אל-מבחוח, שצולמו במצלמות האבטחה. לבקשת דובאי הוציא האינטרפול צווי מעצר נגד 27 החשודים. החקירה העלתה שהחשודים נכנסו לדובאי באמצעות דרכונים מזויפים של מדינות בהן בריטניה, אירלנד, אוסטרליה ומספר מדינות אירופאיות נוספות. למרות שישראל לא נטלה אחריות על הפעולה, רוב ממשלות העולם ייחסו את החיסול למדינת ישראל והאשימו אותה בזיוף הדרכונים. בעקבות פרשה זו נפגעו היחסים בין ישראל למדינות שדרכוניהם זויפו, חלקן אף גירשו דיפלומטים ישראליים ונספחים של המוסד מארצם.
ב-31 במאי 2010 השתלט חיל הים של צה"ל על אוניות שנטלו חלק במשט שנועד לשבור את הסגר על רצועת עזה, לאחר שהאוניות סירבו לדרישת צה"ל לא להגיע לרצועה. ההשתלטות על אחת האוניות, המאווי מרמרה, לוותה בעימות אלים בין חיילי שייטת 13 לבין כ-40 עד 60 פעילים אלימים של ה-IHH שהיו חמושים בנשק קר וייתכן אף בנשק חם והתכוננו לפגוע בחיילים. העימות הסתיים ב-9 פעילים הרוגים, עשרות פצועים וכן כ-10 לוחמי צה"ל פצועים. בעקבות הפעולה ותוצאותיה זכתה ישראל לגינוי נרחב ברחבי העולם, דרישה להסיר את הסגר על רצועת עזה ולהקים ועדת חקירה בפיקוח בינלאומי לחקירת התקרית. יחסי ישראל-טורקיה התדרדרו באופן ניכר בעקבות המשט.
ב-17 בינואר 2011 הודיעו אהוד ברק וארבע חברי כנסת נוספים (מתן וילנאי, עינת וילף, אורית נוקד ושלום שמחון) במכתב לחברי מפלגת העבודה על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה עצמאית בשם "העצמאות". ועדת הכנסת אישרה את המהלך[6]. בתגובה למהלך, השרים יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר הודיעו על התפטרותם מהממשלה [7].
שנת 2011 התאפיינה בהוצאה לפועל של רפורמות רבות במגוון תחומים, העיקריות שבהן: הרפורמה במערכת החינוך, הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל הרפורמה במיסוי הגז והרפורמה בבריאות השינים לילדים.
באוקטובר 2011 אושרה העסקה לשחרורו של גלעד שליט תמורת שחרור למעלה מאלף אסירים, מתוכם 450 רוצחים.
ב-8 במאי 2012 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם הממשלה לפיזור הכנסת,[8] אך לאחר מכן, עוד באותו היום, נחתם הסכם בין הליכוד לקדימה על כניסת "קדימה" לממשלה, דבר שייתר את הצעת החוק לפיזור הכנסת. בהסכם נקבע בין השאר שהממשלה תיזום חוק לשינוי שיטת הממשל ויו"ר קדימה, שאול מופז, יתמנה לשר [9].
סיעות הקואליציה
הרכב הממשלה
סגני השרים
| שם | מפלגה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דני איילון | ישראל ביתנו | משרד החוץ | 1 באפריל 2009 | |||
| מתן וילנאי | העבודה | משרד הביטחון | 1 באפריל 2009 | 19 בינואר 2011 |
|
|
| יצחק כהן | ש"ס | משרד האוצר | 1 באפריל 2009 | |||
| גילה גמליאל | ליכוד | משרד ראש הממשלה | 1 באפריל 2009 |
|
||
| אורית נוקד | העבודה | משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה | 1 באפריל 2009 | 19 בינואר 2011 |
|
|
| איוב קרא | ליכוד | המשרד לפיתוח הנגב והגליל | 1 באפריל 2009 | |||
| לאה נס | ליכוד | המשרד לאזרחים ותיקים | 1 באפריל 2009 |
|
||
| יעקב ליצמן | יהדות התורה | משרד הבריאות | 6 באפריל 2009 |
|
||
| מאיר פרוש | יהדות התורה | משרד החינוך | 6 באפריל 2009 | 6 בפברואר 2011 |
|
|
| מנחם אליעזר מוזס | יהדות התורה | משרד החינוך | 9 בפברואר 2011 |
|
חילופי גברי
| השר/סגן שר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצחק הרצוג | העבודה | משרד הרווחה והשירותים החברתיים | פרישת הסיעה מהקואליציה | 19 בינואר 2011 | משה כחלון | ליכוד | 19 בינואר 2011 |
| בנימין בן אליעזר | העבודה | משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה | פרישת הסיעה מהקואליציה | 19 בינואר 2011 | שלום שמחון | העצמאות | 19 בינואר 2011 |
| אבישי ברוורמן | העבודה | שר ללא תיק (אחראי על תחום המיעוטים) | פרישת הסיעה מהקואליציה | 19 בינואר 2011 | שלום שמחון | העצמאות | 19 בינואר 2011 |
| שלום שמחון | העבודה | משרד החקלאות | מונה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה | 19 בינואר 2011 | אורית נוקד | העצמאות | 19 בינואר 2011 |
| מתן וילנאי | העבודה | סגן שר במשרד הביטחון | מונה לשר להגנת העורף | 19 בינואר 2011 | לא מונה מחליף | ||
| אורית נוקד | העבודה | סגנית שר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה | מונתה לשרת החקלאות | 19 בינואר 2011 | לא מונה מחליף | ||
| מאיר פרוש | יהדות התורה | סגן שר במשרד החינוך | התפטר מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה | 6 בפברואר 2011 | מנחם אליעזר מוזס | יהדות התורה | 9 בפברואר 2011 |
קישורים חיצוניים
- הממשלה ה-32: קווים לדמותה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- שלושים מי יודע: פני הממשלה" ynet, 31 במרץ 2009
- ממשלת ישראל השלושים ושתיים, אתר הכנסת
- קווי יסוד של ממשלת ישראל ה-32, אתר הארץ
- ההסכם הקואליציוני עם ש"ס, באתר בחדרי חרדים
הערות שוליים
- ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה: ממשלת נתניהו יצאה לדרך, 1.4.2009, באתר ynet - כולל קטע וידאו בו נתניהו, ברק, ליברמן וישי נשבעים אמונים
- ^ לליכוד היו בכנסת היוצאת 12 מנדטים. מפלגת אח"י, לה היו 2 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל, הצטרפה לליכוד לפני הבחירות ונציגיה הוצבו במקומות לא ריאליים ברשימה המשותפת.
- ^ בכנסת הקודמת היו למפלגות מולדת ותקומה 4 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
- ^ בכנסת ה-17 היו למפד"ל, המרכיב העיקרי בגוף החדש שנקרא "הבית היהודי", 3 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
- ^ קווי יסוד - הממשלה ה-32 בנימין נתניהו, אתר ראש הממשלה
- ^ אהוד ברק כתב: נמשיך את מסורת מפא"י, אתר "ynet"
- ^ השרים יצחק הרצוג, בנימין בו אליעזר ואבישי ברוורמן הודיעו על התפטרותם מהממשלה באתר הארץ 17 בינואר 2011
- ^ הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ב-2012, ה"ח הממשלה 685 מיום 7 במאי 2012
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4226100,00.html
|
הקודם: ממשלת ישראל השלושים ואחת 2006 - 2009 |
ממשלת ישראל השלושים ושתיים |
הבא: --- |