מנגינות עבריות
ספר השירים מנגינות עבריות (באנגלית: Hebrew Melodies) הוא יצירה משותפת של המשורר הבריטי לורד ביירון ושל המלחין הבריטי היהודי יצחק נתן, אשר פורסמה בשנת 1815.
 | |
| עטיפת המהדורה השנייה בעברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לורד ביירון, יצחק נתן |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | שירה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1815 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 45 מהדורה שנייה - 64 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
מהדורה ראשונה - הוצאת אחיאסף מהדורה שנייה - הוצאת ש. פרידמן |
| תאריך |
מהדורה ראשונה - 1944 מהדורה שנייה - 1983 |
| תרגום |
מהדורה ראשונה - יעקב אורלנד מהדורה שנייה - שמואל פרידמן |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000942856, 001835241 |
הספר תורגם לעברית על ידי יעקב אורלנד ויצא בהוצאת אחיאסף בשנת 1944. בשנת 1983 יצאה מהדורה חדשה של הספר בתרגום שמואל פרידמן בהוצאת ש. פרידמן.
הקונטרס האנגלי עריכה
בשנת 1815 התפרסם קונטרס המכיל תריסר שירים על תוויהם. הקונטרס נמכר בכמות של יותר מ-10,000 עותקים במחיר של 1 גיני לעותק. בעמוד השער נכתב: ”מבחר של מנגינות עבריות [Hebrew Melodies], עתיקות וחדשות, עם עיבוד וליווי מתאים, מאת ג'ון בראהאם ויצחק נתן. השירים נכתבו במיוחד ליצירה זו בידי כבוד הלורד ביירון. מתפרסם ונמכר בידי יצחק נתן”. אחר כך נוספו עוד שירים, ובסך הכל מכילות ה"מנגינות העבריות" שלושים שירים על מילותיהם ותוויהם. שלושה עשר שירים הם שירים רומנטיים בסגנונו של ביירון, ואין להם דבר עם הרקע העברי; אולם למרבית השירים יש רקע מקראי. דמויות ואירועים היסטוריים המופיעים בשירים הם המלך שאול (לו מוקדשים שלושה ואולי ארבעה שירים), בת יפתח, איוב, קהלת, סנחריב, בלשאצר (לו מוקדשים שני שירים), הורדוס, מרים וטיטוס.
ניתן להבחין בחלק מהשירים בניצנים ראשונים של ביטויים ציוניים, שמקורם אצל מי שאינו מבני ברית. בשירים מרומז הגורל המר של העם היהודי הגולה מארצו. אלה רמזי ציונות המקדימים בעשרות שנים את הדוברים הציוניים הראשונים.
הנושאים העבריים-מקראיים, ואולי גם הרמזים הציוניים המצויים ב"מנגינות העבריות", היו אולי הסיבה שסופרים ומשוררים יהודיים לקחו על עצמם לתרגם את השירים – כולם או מקצתם – לעברית. שלמה מאנדלקרן (בעל "היכל הקודש" – הקונקורדנציה הידועה למקרא) הוציא אסופת השירים המתורגמים על ידו בלייפציג בשנת 1890 בגרסה דו לשונית, תחת הכותרת "שירי ישורון". התרגום הוא בעל סגנון מליצי, מקראי, כיאה למי שראשו ורובו היה שקוע בלשון המקרא. מאנדלקרן שמר בתרגומו על החריזה, אבל חרג מאוד מן המשקל. אולם כבר ב-1850, התחיל מאיר לעטעריס לתרגם כמה מן המנגינות, והגרסה המלאה הראשונה תורגמה על ידי מתתיהו שמחה רבנר ב-1864, שכללה גם את תרגום ל-Darkness.
ביירון התחיל את שיריו הציוניים בדיוק במקום שהכמיהה לציון התחילה – בגלות בבל; ואמנם הוא מקדיש לפרק הזה בתולדות העם היהודי שלושה שירים. בשיר "במישור הנהרות" נזכרים שלם (ירושלים) וגם הארץ הרחוקה. והוא מסיים בקריאה: ”אלוהינו, כבודינו, ציון! את היא זאת”. בשיר "על נהרות בבל" נזכרים שלם ובית המקדש.
שני שירים מתוך האסופה זכו לפופולריות רבה ביותר בקרב הציבור הדובר אנגלית, ומתוך שיריו הרבים של ביירון הם בין הידועים ביותר. האחד הוא השיר הרומנטי 'ביופי תהלך' (She walks in Beauty), שאין בו שמץ של היסטוריה עברית או רמזים ציוניים. השיר השני הוא זה המספר על מפלתו של סנחריב מלך אשור מול שערי ירושלים (The destruction of Sennacherib), כמסופר במקרא (ספר מלכים ב', פרק י"ט, פסוקים ל"ה–ל"ז; ספר ישעיהו, פרק ל"ז, פסוקים ל"ו–ל"ח).
עם השנים חזרו ותרגמו שירים שונים מתוך המנגינות העבריות יעקב אורלנד, שמעון זנדבנק, שמואל פרידמן, יהושע כוכב, רוני רייך ואחרים.
רמזים ציוניים: השיר "בְּכוּ בָכוֹ להֹלֵךְ" עריכה
תרגומו של מאנדלקרן לשיר. השורה האחרונה מעלה את השאלה הציונית במלוא מובן המילה.
|
בְּכוּ בָכוֹ להֹלֵךְ לַבֹּכִים עַל-נַהֲרוֹת בָּבֶל עוֹרֲרוּ תַאֲנִיָּה כְּבוֹדָם גָּז חִישׁ כַּחֲלוֹם, אַרְצָם שַׁמָּה וּנְשִׁיָּה, עַל-כִּנּוֹר צִיּוֹן כִּי נִשְׁבַּר דֶּמַע אַל-תַּחְשׂכוּ הָהּ! בְּמִשְׁכְּנוֹת אֲבִיר יעֲקֹב מַרְגִּיזֵי-אֵל יִדְרֹכוּ! מָתַי יִרְחַץ יִשְׂרָאֵל רַגְלָיו מִדָּם וָרֶפֶשׁ? שִׁירֵי צִיּוֹן הַנְּעִימִים מָתַי יַרְנִינוּ כָל-נֶפֶשׁ? נְגִינוֹת בְּנֵי יְהוּדָה הַאִם כְּקֶדֶם תְּצִלֶּינָה וּלְבַב כָּל-שֹׁמְעֵיהֶן עוֹד כְּמִלְּפָנִים תְּשִׁיבֶנָה? |
שִׁבְטֵי-יָהּ נֹדֲדִים בַּגּוֹיִם, עֲיֵפִים וִיגֵעֵי-כֹחַ מָתַי יִשְׁלְמוּ יְמֵי נוּדְכֶם אַף-תִּמְצְאוּ מָנוֹחַ? גַּם-יוֹנָה מָצְאָה קֵן לָהּ, שׁוּעָל מְחִלוֹת הָרִים כָּל-אִישׁ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ – וִיהוּדָה אַךְ קְבָרִים! |
משירי ביירון, "זמירות ישראל" עריכה
שנים אחדות לאחר תרגומו של מאנדלקרן, תרגם יהודה לייב גורדון (יל"ג) שירים אחדים לעברית. גורדון כתב בתרגומו:
השירים האלה כבר נעתקו ללה"ק כמה פעמים כלם או מקצתם, ולגדל יקרתם העתקה אחת יתירה לאו כנטול דמי. כי האיש הגדול הזה, אחד מאצילי אנגליא (1823–1788) אשר קשת גבורים וקסת הסופרים היו יחדיו מצֻמדות על מתניו היה זהיר מאד במצות "ואהבת לרעך כמוך", ובכל מקום אשר ראה עשוק ורצוץ משפט חש לעזרתו כאשר יוכל. וכשם שהיה צר לו בצרת היונים המדֻכּאים אז תחת יד תוגרמה וימהר לעזרתם בקשתו, כן נֶחלה על שבר יוסף ויעזור לבני ישראל בקסתו, - ביירון זה היה הראשון אשר החל בזמירותיו אלה להעיר אהבת ציון וחבּת ירושלים בלבב בני עמו וארצו, והאהבה הזאת שמורה לנו בלב העם הזה הרבה יתר מאד מכל עמי הארץ; על כן עלינו לתת כבוד לשם המשורר הזה ולהוקיר זכרו בקרב עמנו.
— מן המבוא הקצר לכרך הראשון של כל שיריו, המכונה שירי היגיון, עמ' 70–78
|
אַיְלוֹת הַשָּׂדֶה תִּקְפֹּצְנָה תַּעֲבֹרְנָה עַל הַרְרַיכֶן צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם וּצְמָאָן עַל חֹף הַפְּלָגִים תִּשְׁבֹּרְנָה זוּ מִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יוֹבִילוּ הַמָּיִם וּבְעִיר הָאֱלֹהִים מִבְּלִי כָל מַפְרִיעַ כַּף רַגְלָן הַשְּׁלוּחָה תַּחְדֹּר תַּבְקִיעַ. כְּאַיָּלָה זֹאת בַּת-צִיּוֹן הָיָתָה פִּקְחַת עֵינַיִם וּשְׁלוּחַת הָרֶגֶל טֶרֶם יַד שַׁדָּי עָלֶיהָ קָשָׁתָה וּבְעוֹד עַל גִּבְעָתָהּ הִתְנוֹסֵס הַדֶּגֶל; עַתָּה – יַעֲרֵי תָמָר עוֹד שָׁם יֵרָאוּ וִיפֵהפִיוֹת צִיּוֹן לֹא עוֹד תִּמְצָאוּ. |
הֲלֹא טוֹב לַתֹּמֶר בֵּין סִבְכֵי חֹרֶשׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל בֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ!? הַתֹּמֶר יַעֲשֶׂה עָנָף יַכֶּה שֹׁרֶשׁ יִזְקַן בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ לֹא יִירָא קָרֶץ מִמְּקוֹם מַטָּעוֹ אוֹתוֹ לֹא יִסָּחוּ כִּי מֵעָפָר אַחֵר יוֹנְקָיו לֹא יִצְמָחוּ. וַאֲנַחְנוּ נִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתֵנוּ עַל אַדְמַת נֵכָר נוֹצִיאָה הָרוּחַ לִקְצוֹת כָּל אֶרֶץ נִפְזְרוּ עַצְמוֹתֵינוּ וּבְקִבְרֵי הָאָבוֹת לֹא יִמְצְאוּ נוּחַ; מִקְדַּשׁ אֵל שָׁמֵם עִירֵנוּ נֶחֱרֶבֶת וּכְנַף שִׁקּוּצִים עַל כֵּס יָהּ יוֹשֶׁבֶת. |
השירים באסופת "מנגינות עבריות" עריכה
|
|
קישורים חיצוניים עריכה
- לורד ביירון, Hebrew melodies, לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט
- שלמה מאנדלקרן, שירי שפת עבר (Hebrew Poems) (לייפציג: ו' דרוגולין, 1890), לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט
- שלושה משיריו בתרגום י.ל. גורדון - זמירות ישראל, בת יפתח בטרם מותה וקינת הורדוס על מות מרימי אשתו - באתר פרויקט בן-יהודה
- התווים של יצחק נתן לסופרן, מקהלה בארבעה קולות ופסנתר, בעמ' 70 עד 75 בקובץ
- הלחנה אחרת בעקבות הטקסט של ביירון, ביצירתו של יוזף יואכים, לויולה ופסנתר(הקישור אינו פעיל)