מנגשה יוהנס
ראס מנגשה יוהנס (1868–1906) היה בנו המאומץ של יוהנס קיסר אתיופיה, הראס של תיגראי, וכטוען לתואר קיסר אתיופיה לעיתים קרובות השתמש בתואר נסיך.
 | |||||
| לידה |
1868 האימפריה האתיופית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1906 (בגיל 38 בערך) האימפריה האתיופית | ||||
| מדינה |
אתיופיה | ||||
| |||||
  | |||||
הוא הוכרז כבנו ויורשו על ידי אביו יוהנס לאחר קרב מטמה (שבו הקיסר נפצע אנושות ומת). למרות ניסיון האצילים בהנהגת ראס אלולה לקדם את טענת ראס מנגשה יוהנס לכתר, לנוכח ההרס הרב שהמגננה מול האיטלקים ומול המהדייה המיטה על צפון אתיופיה הטיגראיני ולאחר שמחצית דוברי הטיגראינית - תושבי אריתריאה - נפלו תחת הכיבוש האיטלקי, הבצורת שהכתה בתקופה זו (קפו קאן) והמיטה אסון על בסיס התמיכה שלו ולאחר שרבים מקרוביו סירבו לקבלו כבנו של יוהנס מכיוון שהכירוהו זמן רב בתור אחיינו, לא הצליח ראס מנגשה לעמוד מול מתחרהו, הנגוס מנליק, שטען לכתר עוד בתקופת אביו והצליח להשיג את תמיכת רוב אצילי אתיופיה והוכתר כקיסר. תיגראי נכנסה לתוהו ובוהו ומרידות במנגשה.
ראס מנגשה סירב להכיר במנליק כקיסר וניסה מאוחר יותר ליצור ברית עם השכנים האיטלקיים (האיטלקים כבשו את אריתריאה מהאתיופים וכוננו את קולוניית אריתריאה בשנת 1890) בתקווה שהם יתמכו במרד כנגד הקיסר מנליק. עם זאת, לאחר שהבין שהאיטלקים החלו לחדור לתחום שליטתו והעוינות הקודמת עם יוהנס אביו, הבין ראס מנגשה כי המטרה הסופית שלהם הייתה לכבוש אתיופיה כולה והוא הכיר לבסוף במנליק כקיסר על מנת לשלב כוחות עמו בקרבות כנגד האיטלקים.
מנגשה היה נשוי לקפאי וולה, אחיינית של הקיסרית טאיטו בטול. הוא מרד שוב נגד מנליק כאשר נמנע ממנו לקבל את התואר "נגוס ציון" (הצאצאים שלו ייצאו מכילם עשרות שנים מאוחר יותר כאשר ראס מיכאל יקבל תואר זה על ידי בנו ליג' ייאסו). מנליק שם את ראס מנגשה במעצר בארמון המלכותי הישן שבאנקובר.
בנו הבכור והלגיטימי של יוהנס, ראס אראייה סלאסיה ילד את ראס גוגסה אראייה בנו דג'אזמאץ' היילה סלאסיה גוגסה שלט במזרח תיגראי מ-1930 ואילך והיתחתן עם ביתו של היילה סלאסי הנסיכה זנבוורק היילה סלאסיה ב-1936 לאחר מות אשתו דג'אמאץ' היילה סלאסיה בגד במדינתו והיצטרף לאיטליה הפאשיסטית נגד אתיופיה. כאשר נפוצה השמועה על בגידתו אנשי מקלה בזזו את הבית שלו. בתקופת הכיבוש האיטלקי הוא הועלה לדרגת ראס על ידי "מלך איטליה באתיופיה" אולם לאחר שחרור אתיופיה ב-1941 הוא הושם במעצר בית וקיבל יחס של בוגד, הוא מת זמן קצר לאחר ששוחרר מהמעצר על ידי שלטון הדרג ב-1974.
ראס מנגשה סיים את חיו במעצר בית בגלל מרידות חוזרות ונשנות במנליק השני. בנו של מנגשה, ראס סיום, היה בהתחלה שליט מערב תיגראי. אולם, בעקבות בגידת דודנו דג'אזמאץ' היילה סלאסיה, הוא נהפך לשליט כל תיגראי בשנת 1936. הוא פיקד וניהל קרבות נגד האיטלקים, אולם נכנע לבסוף לאיטלקים, וב-1937 הוא הוגלה יחד עם משפחתו לרומא. ביוני 1939 הוא הוחזר על ידי האיטלקים, שקיוו כי הוא יעזור להם להדוף את הצבא הבריטי, לאתיופיה. עם זאת, הוא צידד בבריטים וסייע להם לסיים את הכיבוש האיטלקי באתיופיה. ב-1941, לאחר תבוסת האיטלקים, הוכר ראס סיום כשליט הבלעדי של תיגראי. אף על פי כן, בשנים 1941–1947 הוא היה נתון במעין מעצר בית באדיס אבבה. מ-1947 עד מותו, באירועי ניסיון ההפיכה הכושל ב-1960, הוא שלט בתיגראי.[1] בנו מנגשה סיום ירש את מקומו ושלט בתגראי עד עליית שלטון הדרג באתיופיה ב-1974. ראס מנגשה סיום הקים את הארגון האיחוד הדמוקרטי-אתיופי (EDU) כדי להילחם בשלטון הדרג וזוהי המפלגה הוותיקה ביותר באתיופיה. ראס מנגשה נישא לנסיכה אידה דסטה נכדתו של הקיסר היילה סלאסיה, והוא ראש הענף הטיגריני של השושלת הסולומונית.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Seyum Mengesha (1887–1960), Dictionary of African Biography, Oxford University Press, 2011
| הקודם: ציון קידן |
ראס תיגראי 1889–1899 |
הבא: וולה בטול |