מנהגי אבות ברומא העתיקה
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות של תחביר, מה היא הסיבה, מה היא התוצאה מה הוא אפיון וכדומה. | |
מנהגי אבות ברומא העתיקה (בלטינית: Mos Maiorum) הם סדרת מנהגים חברתיים שרווחו במעמדות הגבוהים של רומא העתיקה בתקופת הרפובליקה והקיסרות והיוו ציוני דרך לסגולה הטובה בנפרד מהחוק הכתוב[1].
את מנהגי האבות אפשר לכנותו גם קוד הנוביליטאס. הנוביליטאס מציגה את ערכיה כאידיאל הטבוע בתוכה. לפי התפיסה של מנהגי אבות ברומא העתיקה היסטוריה ומסורת משתלבות זו בזו משלוש סיבות: הראשונה - לימוד עיקרי המוסר מהאבות הקדומים ובמיוחד מסיפורי גבורה. השנייה - כאשר מעמד הפלבאים תפסו כמעט את כל עמדות השלטון ודחקו את רגלי הפטריצים, נותרו מנהגי האבות נוצר איום עליהם בגלל המעמד החדש של נובליטס מעמד גבוה של האליטה החדשה של פלבאים והפוליטיקה שלהם עד לימי האימפריה הנוצרית[2]. השלישית - המשפחה עדיפה על היחיד, היא מעניקה תדמית וגאווה. מנהגי אבות לא רק צוינו כמיהה לעבר השמרני אלא גם מסתתרים בהם הערכים הבאים: (בלטינית)
Virtus, Dignitas, Honestas, Officium, beneficia, Gloria, Libertas, concordia (דבקות וחובה לציית לאל, הדימוי של הרומי האידיאלי והשירות שלו לארצו, כוח, יכולת, משאבים, זכויות יתר של חיילים, ועוד)
ערכים עריכה
Virtus (אנ') במובן של Vir אדם בעל תכונות טובות אשר מתבטאות בעיקר בעת מלחמה. ה-Virtus - מקושר לגבורה ואומץ אך גם צדק ויושר. תחבולות והפרת הבטחות הן אסורות לפי ערכים אלה. האלה פידס אלת האמון, הנאמנות ותום הלב, מדגימה את ערך ה-Virtus, כלומר אמון הוא אחד מבסיסיו של ה־Virtus.
- הסבר נוסף ל'וירטוס' (Virtus) הוא של סלוסטיוס (Virtus Paucorum Civium egrgia)
- סלוסטיוס מפרש את 'וירטוס' כמרץ, עוז רוח, יכולת וכישרון.
- החברה הרומית רגילה הייתה בקבלת סמכות, בין אם בתור ראש בית המשפחה (paterfamilias) ובין של הבית (domi) או של המפקד (imperator) במלחמה. החל במאה הרביעית לפנה"ס, כאשר ניהול מלחמה הפך לגורם בעל חשיבות עליונה במערכת הערכים הרומית. במלחמה הציות למפקד לא אפשר לקרוא עליו תיגר, וכך גם הציות בשפה שבה נידונו סוגיות פוליטיות מבית. הסמכות בשיח הפוליטי הגיעה מה-virtus של הדובר, סגולתו הטובה שזכה בה בזכות גדולת מעשיו שלו או של אבותיו או שנקנתה לו בזכות מסורת אבותיו, mos maiorum, אשר הדובר שאב ממנה את התקדימים (exempla) שתמכו בהנמקותיו[3][4].
(חסר ציטוט)
- דיגניטאס (Dignitas) פירושו כבוד אך במובן צבאי פוליטי, או במעמד פוליטי שהוא מעמד ציבורי מיוחד.
- Gloria פירושה תהילה אשר בה ניתן לזכות לאחר הישגים גדולים.
- Honestas - פירושו יושר, הגינות.
- ליברטאס (Libertas) - חירות, אך כפי שהבינו אותו אנשי הנוביליטאס, היינו, זכותם של אלה לשלוט במדינה מבלי להיות כפופים לשליט יחיד אוטוקרטי. בתקופת הקיסרות הנוביליטאס השלימו עם כפיפותם לקיסר ומושג הליברטאס הפך לדרישה לחופש דיבור כדי שתיווצר מראית עין של חירות.
- Officiis מהווה ארבעה פירושים הלקוחים מהפילוסופיה היוונית המפורשים באותה תקופה כחוכמה אשר כוללת צדק.
- קונקורדיה (Concordia) - משמעות המושג שעל כל הגורמים במדינה להתנהל בהרמוניה ובהסכמה תוך הימנעות ממחלוקות.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Karl-J. Hölkeskamp, Henry Heitmann-Gordon, Reconstructing the Roman Republic, Princeton University Press, 2010-03-22, ISBN 978-1-4008-3490-7
- ^ T. J. Cornell, T. P. Wiseman, Clio's Cosmetics: Three Studies in Greco-Roman Literature. Leicester: Leicester University Press, Rowman and Littlefield, 1979. Pp. xii + 209., Journal of Roman Studies 72, 1982-11, עמ' 203–206 doi: 10.2307/299145
- ^ Thomas Wiedemann, Reflections of Roman political thought in Latin historical writing, 1, Cambridge University Press, 2000-05-11, עמ' 517–531, ISBN 978-0-521-48136-6
- ^ Thomas Wiedemann,, Reflections of Roman political thought in Latin historical writing, 1,, Cambridge: University Press,, 2000-05-11,, עמ' 517–531