מנהרת רוח אנכית
מנהרת רוח אנכית (באנגלית: Vertical wind tunnel או VWT) היא מנהרת רוח, שבה האוויר זורם מלמטה למעלה.
בעבר, מנהרות הרוח אנכיות נבנו עבור מחקרי אווירודינמיקה, כיום רובן משמשות כסימולטור לצניחה חופשית, וכן לתעופה. הן מאפשרות לאדם לרחף באוויר רק באמצעות הכוח של זרימת האוויר האנכית הנעה במהירות ממוצעת של כ-200 קילומטר לשעה.
מנהרת רוח אנכית נחשבת לעיתים קרובות כצניחה חופשית באולם סגור בשל תחושה הריחוף הדומה שהיא מספקת.
טיסת גוף עריכה
"טיסת גוף" (Bodyflight) היא מונח מתחום הצניחה החופשית המתייחס לתעופה עם הגוף באופן מבוקר. זה כולל פניות, גלגולים, נפילה ועוד תרגילי שליטה של אקרובטיקה באוויר. כישרון בטיסת גוף מאפשר לצנחנים לעוף קרוב אחד לשני בזמן שהם נופלים נפילה חופשית, כדי לאפשר להם לבצע פעלולים באוויר כגון מבנים באוויר של מספר צנחנים אוחזים ידיים. בנוסף כדי לאפשר להם להתרחק אחד מהשני לפני פתיחת המצנחים. הרבה מהמיומניות האלה ניתן לרכוש בתרגול במנהרת רוח אנכית, כדי לאפשר לצנחנים לדעת לשלוט יותר טוב על גופם בזמן הנפילה החופשית. טיסת גוף מושלמת מושגת באמצעות גרירת הגוף באמצעות הידיים או הרגליים, כמו גם טכניקות אחרות בדומה לזה של מטוס. קופצי סקי מקצועיים אשר מנסים לטוס באוויר עוברים מרחקים ארוכים בקפיצות סקי ששם נעשה גם שימוש בטכניקות מסוימות של טיסת גוף להגדלת מרחק הקפיצה.
סוגי מנהרות רוח אנכיות עריכה
ישנם שני סוגים עיקריים של מנהרות רוח אנכיות:
- "מנהרת רוח אנכית פתוחה" - יכולה להיות קבועה או נישאת. לעיתים נעשה בה שימוש בסרטים, הפגנות, ולמגוון אירועים וירידים. יחידות אלו מתפקדות כסימולטור תעופת אדם בשמיים, והן מאפשרות לרחף ולצפות בשמיים בזמן הריחוף, על אף המצאות גדרות בשולי מעגל התעופה, המונעות מהמשתמשים פציעות הנובעות מאיבוד שליטה על הגוף ותעופה בלתי מבוקרת מחוץ למתקן.
- "מנהרת רוח אנכית סגורה", עם או בלי סירקולציה לאוויר. מנהרה בלי סירקולציה לאוויר שואבת את האוויר בחלק התחתון של המבנה.
בטיחות עריכה
מנהרת רוח אנכית מושכת הרבה אנשים שיש להם פחד גבהים ועדיין רוצים לחוות את החוויה של צניחה חפשית. הריחוף מתבצע רק בגובה מטרים ספורים ומותאם ליכולות של אותו אדם שמרחף באוויר, מהירות הרוח היא בדרך כלל בין 130 ל-240 קילומטר לשעה.
במנהרת רוח אנכית סגורה וחיצונית ישנה רשת ביטחון כך שהמרחף אינו יכול לעוף מחוץ לטווח של מנהרת הרוח.
היסטוריה עריכה
האדם המתועד הראשון שעף במנהרת רוח אנכית היה ג'ק טיפאני ב-1964 בבסיס רייט פטרסון(אנ') של חיל האוויר האמריקאי. מנהרת הרוח האנכית הראשונה שנבנתה במיוחד לתעופת אדם פותחה על ידי הממציא הקנדי ז'אן סן-ז'רמן. סן-ז'רמן ייסד בפרובינציה של קוויבק את חברת "אירודיום" אשר הפעילה את מנהרת הרוח המקורית שסן-ז'רמן בנה בעיירה סן-סימון שבמחוז מונטרז'י.[1] במרץ 1981 הגיש סן-ז'רמן בקשה לרישום פטנט בשם "Levitationairum".[2] בשנת 1982 מכר סן-ז'רמן לאמריקאי לס תומפסון וליזם הנדל"ן הניו יורקי מרווין קראטר זכות להקים מתקן דומה, ובהמשך מכר לקראטר את מלוא זכויותיו על הפטנט.[3] באוקטובר 1982, פתח קראטר את מנהרת הרוח האנכית המסחרית הראשונה של ארצות הברית בעיר לאס וגאס. מאוחר יותר באותה שנה, פתח תומפסון את מנהרת הרוח האנכית השנייה בעיירת הקיט פיג'ון פורג'(אנ') שבמדינת טנסי.[4] שני המתקנים נפתחו והופעלו בשם צניחה חופשית באולם סגור. ציון דרך חשוב נוסף במנהרת רוח אנכית היה בטקס הסגירה של אולימפיאדת החורף טורינו 2006. מנהרת הרוח הזאת נבנתה על ידי יחידת אירודיום קנדה ולטביה עבור המטרה הבלעדית של סגירת הטקס. אנשים רבים בטקס מעולם לא ראו מנהרת רוח אנכית והיו מוקסמים מתעופת בני אדם ללא חבלים שקושרים אותם למעלה.
ישראל עריכה
בישראל, פועלות שתי מנהרות רוח אנכיות למטרות ספורט אתגרי ותיירות: מנהרה בראשון לציון המופעלת על ידי חברת FlyBox[5] ואחת באילת המופעלת על ידי חברת flyXpress[6].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^
הדגמה של מנהרת הרוח האנכית – אירודיום, סרטון באתר יוטיוב
- ^ U.S. Patent 4,457,509
- ^ "זו ציפור! זה מטוס! לא, זהו אדם מעופף באירודיום של ז'אן סן-ז'רמן", כתבה בשבועון פיפל מ-13 בספטמבר 1982
- ^ דף אינטרנט המתאר את ההיסטוריה של מנהרת הרוח האנכית
- ^ FLYBOX flybox
- ^ flyXpress flyXpress
