מנהרת תשתיות
מנהרת תשתיות היא מנהרה המיועדת להנחת תשתיות תת-קרקעיות. שיטה זו מאפשרת הטמנת מכלול תשתיות במנהרה משותפת. המנהרה עשויה ממובל בטון (צינור או קופסה מאורכת) ועשויות להתרכז בה תשתיות מסוגים שונים כדוגמת צנרת מים, ביוב או ניקוז, וכבלי חשמל, טלפון, תשתית לרמזורים ועוד.
יתרונות עריכה
- קלות תפעול ובקרה על התשתית הקיימת
- נגישות לצנרת ותשתיות אחרות
- איתור תקלות וכשלים המאפשר היערכות מתאימה בזמן אמת
- תוואי לתשתית עתידית וקלות השמתה
- מתן מענה לתקלות ללא צורך ב"פתיחת כביש" וחסימת עורקי תחבורה
- הטמנת המנהרה מאפשרת בנייה עתידית מעלייה
- צמצום דליפות בצנרת (לדוגמה בהולכת מים) וחסכון לטווח הקצר והארוך
שיטות הקמה עריכה
- צנרת בדחיקה - בשיטה זו, מוחדר צינור באמצעות בוכנות הידראוליות (ג'קים) אל מעבה הקרקע. אלמנטים טרומיים של חלקי המנהרה, ידחקו (ידחפו) בכח כנגד קיר בולם, האחד אחרי השני, כך שיחדיו יצרו מנהרה להעברת תשתיות.
- Cut and Cover - שיטה זו מיועדת להטמנת מנהרת תשתיות, מתחת לציר תנועה קיים.
- חפירה והטמנה - שיטה זו מאפשרת הטמנת מנהרה בשטח פתוח, באמצעות כלים הנדסיים מכניים (ציוד עבודות עפר). בתחילה תחפר תעלה אורכית ולאחר מכן יונחו בה אלמנטי המנהרה (אלמנטים טרומיים או יצוקים באתר).
בישראל עריכה
בניית מנהרות תשתית בישראל הפכה נפוצה יותר בעשור הראשון של המאה ה-21, כחלק מפרויקטי הסדרה ואחזקת תשתיות. דוגמאות לפרויקטים:
- חיפה - חברת יפה נוף, ביצעה עבור עיריית חיפה מנהרת תשתיות בעיר התחתית, ברחוב העצמאות. המנהרה מחליפה תשתיות וותיקות שתחזוקתן גבוהה, כמו גם תשתיות עתידיות (רכבת קלה, מערכת רמזורים ועוד).
- נתניה - חברת מי נתניה ביצעה עבור עיריית נתניה מנהרת תשתיות מתחת לכביש מספר 2. המנהרה בוצעה בשיטת הדחיקה ובתוכה הושחלו צנרת ביוב ומים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מנהרת תשתיות מתחת לכביש 2 (בשיטת הדחיקה)
- מנהרת תשתיות (בשיטת Cut&Cover)
- מיכאל יעקובסון, המנהרה הסודית: לחצות את אוניברסיטת ת"א מתחת לאדמה, באתר Xnet, 3 בדצמבר 2012
אורן אלדר, עמודי מודעות תמימים בתל אביב מסתירים עולם שלם של מנהרות, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
