מנואל טרכטנברג

מנואל טְרַכְטֶנְברג
Manuel Trajtenberg
	מנואל טְרַכְטֶנְברג, 2015
לידה	21 בספטמבר 1950 (בן 73); קורדובה, ארגנטינה
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1969
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
בן או בת זוג	נדין בודו-טרכטנברג
	31 במרץ 2015 – 3 באוקטובר 2017; (שנתיים ו־26 שבועות)
כנסות	20
	יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה; יו"ר ועדת טרכטנברג;
	יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה; יו"ר ועדת טרכטנברג;

מנואל (מנו) טְרַכְטֶנְברג (בספרדית: Manuel Trajtenberg; נולד ב-21 בספטמבר 1950) הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, פוליטיקאי ישראלי יליד ארגנטינה, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, כלכלן ישראלי, ולשעבר יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. באוגוסט 2011 מונה לעמוד בראש ועדת טרכטנברג.

ביוגרפיה עריכה

טרכטנברג נולד בקורדובה שבארגנטינה לחוליו (יחיאל), רואה חשבון ועיתונאי בעיתונות היהודית, ושרה לבית קרביץ, מורה בבית הספר היהודי. חוליו היגר עם אמו מעיירת הולדתו באוקראינה לארגנטינה בשנת 1922, לאחר שאביו נרצח בשנת 1920 כשהיה בדרכו לאודסה להשיג אשרות עלייה לארץ ישראל. טרכטנברג גדל בארגנטינה בתנאי מחסור, עד שעלה לישראל בגיל 16 במסגרת תוכנית לטיפוח מנהיגים צעירים ושימש מדריך בתנועה הציונית. בוגר קומיטה של מרכזים הבלתי מפלגתיים הציונים, היום תנועת נוער החלוץ למרחב.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים תואר ראשון בכלכלה ב-1973 ותואר שני בכלכלה וסוציולוגיה ב-1976. בשנת 1984 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד על עבודתו בנושא ניתוח כלכלי של חדשנות המוצר: המקרה של סורקי סי.טי.^[1] במהלך לימודיו בהרווארד פגש באשתו לעתיד, נדין. ב-1985 זכה למלגת תוכנית פולברייט ללימודי פוסט-דוקטורט במכון הלאומי למחקר כלכלי בבוסטון. עם שובו לישראל הצטרף לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, והוא פרופסור מן המניין בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס. שימש כראש בית הספר בשנים 2002–2003.

טרכטנברג כיהן במספר תפקידים ציבוריים. שימש יועץ למשרד התמ"ת ולמשרד ראש הממשלה, וכיהן בין השנים 1999–2006 כראש התוכנית המחקרית ב"מדע, טכנולוגיה וכלכלה" במוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון. בשנת 2006 התמנה לייסד את המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, תפקיד בו כיהן עד התפטרותו בשנת 2009. באותה שנה התמנה ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, תפקיד בו היה אחראי על תקציב של כ-7 מיליארד שקלים בשנה. בשנת 2007 כיהן כחבר בוועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה.

באוגוסט 2011, בעת מחאת האוהלים, מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בראש "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי" שנודעה על שמו כ"וועדת טרכטנברג", במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל.

בשנת 2012 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון.

בשנת 2021 הוחלט על מינויו לתפקיד ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, החל ממאי 2021.^[2] בינואר 2024 הודיע על פרישתו מתפקיד זה בחודש מאי של אותה שנה.^[3]

פעילות פוליטית עריכה

ב-17 בדצמבר 2014, הודיע טרכטנברג שיפרוש מתפקידיו כדי להתמודד בבחירות לכנסת ה-20 מטעם המחנה הציוני. בבחירות שנערכו במרץ 2015, שוריין פרופסור מנואל טרכטנברג במקום ה-11 במפלגת העבודה המהווה חלק מסיעת "המחנה הציוני", על ידי יו"ר הסיעה יצחק הרצוג, ונבחר לכנסת.

לאחר הבחירות לכנסת, בהן זכתה רשימת "המחנה הציוני" ב-24 מנדטים, מונה כחבר בוועדת הכספים ובוועדת המדע והטכנולוגיה. בנוסף, כיהן ח"כ טרכטנברג כיו"ר השדולה לגיל הרך,^[4] יחד עם חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. ב-28 בספטמבר 2017 הוא הודיע על פרישתו מהכנסת וחזרתו לאקדמיה. ב-1 באוקטובר הגיש את מכתב ההתפטרות ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.^[5]

חיים אישיים עריכה

טרכטנברג נשוי לד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, ולהם שלוש בנות.

התמחותו והשקפתו הכלכלית עריכה

תחומי התמחותו האקדמיים הם כלכלת מחקר ופיתוח, צמיחה, פטנטים וחדשנות טכנולוגית.^[6] חיבר ספרים ומאמרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת מובילים, ונחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומים אלה.^[6] כמו כן הוא חבר במכוני מחקר בארצות הברית ובאירופה.

טרכטנברג נחשב לתומך בכלכלת שוק, למעט במקרים של הגבלים עסקיים. הוא הביע הסתייגות מאכיפת חוקי עבודה ובפרט מחוק שכר מינימום.^[7] על פי עבודת מחקר שערך טרכטנברג בנושא מדיניות התמיכה במחקר ופיתוח בישראל, ההצלחה הכלכלית של התעשייה הישראלית מיוחסת, בין היתר, למדיניות ממשלתית גמישה ואקטיבית שהתאימה עצמה לתנאים משתנים.

טרכטנברג מרבה לבקר את מה שהוא רואה כעודף רגולציה והעדר משילות בישראל. כך לדוגמה, במהלך שנת 2015 העביר ביקורת על מתווה הגז של הממשלה, ואת מה שהוא רואה ככשל רגולטורי מתמשך שהוביל למצב שהמתווה מנסה לפתור.^[8] לדבריו, המתווה המתוכנן מנוגד לכללי כלכלת השוק אשר בתנאי מונופול דורשת פיקוח אפקטיבי על המחיר, ויביא לעלייה מתמדת במחירי הגז במשך כ-15 השנים הבאות.

מפרסומיו עריכה

בעברית

ההאטה בגידול הפריון בישראל: 90–1960: (כולל תקציר עברי ואנגלי), מכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה, 1991
מחקר ופיתוח, היי-טק וצמיחה כלכלית, רבעון לכלכלה שנה 49, דצמבר 2002. תבנית:קישור לא פעיל
אג’נדה כלכלית חברתית לישראל 2008-2010, ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, 2007. (תקציר הפרסום באתר משרד ראש הממשלה)
דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי, ירושלים, תשע"א 2011.

באנגלית

Patents, Citations and Innovations: A Window on the Knowledge Economy (with Adam Jaffe). Cambridge, Mass.: MIT Press, 2002. ISBN 0-262-10095-9.
Economic Analysis of Product Innovation - The Case of CT Scanners, Cambridge, Mass: Harvard University Press, 1990
Manuel Trajtenberg, 2002. "Government Support for Commercial R&D: Lessons from the Israeli Experience," NBER Chapters, in: Innovation Policy and the Economy, Volume 2, pages 79-134 National Bureau of Economic Research, Inc