מנצ'סטר יונייטד

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים, דורש הגהה מקיפה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

מנצ'סטר יונייטד
מידע כללי
כינוי	השדים האדומים
תאריך ייסוד	1878
אצטדיון	אולד טראפורד (תכולה: 75,957 מקומות)
בעלי הקבוצה	מלקולם גלזר
יו"ר	ג'ואל ואברהם גלזר
מאמן	סר אלכס פרגוסון
ליגה	פרמייר ליג
תארים
מספר אליפויות	19
מספר גביעים	11
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד (אנגלית: Manchester United Football Club), הידוע בקיצור כמנצ'סטר יונייטד, הוא מועדון כדורגל אנגלי המשחק בפרמייר ליג, הליגה הבכירה של הכדורגל באנגליה. המועדון עורך את משחקי הבית שלו באצטדיון אולד טראפורד, השוכן בעיירה סטרטפורד שבמחוז מנצ'סטר רבתי. תכולת האצטדיון היא 75,957 צופים, והוא הגדול ביותר מבחינה זו בין אצטדיוני הפרמייר ליג.

המועדון הוקם ב-1878 ונקרא מועדון הכדורגל ניוטון הית' LYR, שינה את שמו למנצ'סטר יונייטד ב-1902 ועבר לשחק באולד טראפורד ב-1910. ב-1968, תחת הדרכתו של המאמן מאט באזבי, הייתה מנצ'סטר יונייטד לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בגביע אירופה לאלופות, עשור לאחר האסון האווירי במינכן בו נהרגו שמונה משחקני הקבוצה. המאמן המצליח ביותר בתולדות הקבוצה הוא הסקוטי סר אלכס פרגוסון, שהוביל את המועדון לזכייה ב-26 תארים מאז החל בתפקידו בנובמבר 1986.

מנצ'סטר יונייטד היא אחד מקבוצות הכדורגל העשירות והאהודות ביותר ברחבי העולם. שוויו של המועדון הוערך בכ-1.19 מיליארד לירות שטרלינג, הגבוה ביותר עבור מועדון כדורגל כלשהו ברחבי העולם‏^[1]. ב-1991 החל הונפקה הקבוצה בבורסה לניירות ערך של לונדון, ובמאי 2005 היא נרכשה על ידי מלקולם גלייזר לפי שווי של 800 מיליון לירות שטרלינג‏^[2].

הקבוצה זכתה ב-19 אליפויות של הליגה האנגלית הבכירה על גלגוליה השונים (יותר מכל מועדון אחר), 11 פעמים בגביע ה-FA ו-4 פעמים בגביע הליגה, ומבחינת סך תאריה המקומיים היא הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי. בנוסף זכתה הקבוצה 3 פעמים בליגת האלופות פעם אחת באליפות העולם לקבוצות, פעם אחת בגביע הביניבשתי, פעם אחת בסופר קאפ האירופי ופעם אחת בגביע אירופה למחזיקות גביע.

היסטוריה

השנים הראשונות: 1878-1945

המועדון הוקם בהחלטה של העובדים בתחנת הרכבת לפתוח קבוצה שתשחק נגד קבוצות אחרות מתחנות רכבת שונות. כאשר נוסדה הפוטבול ליג, בשנת 1888, הקבוצה לא רצתה להיכנס אליה עקב החשש שהיא אינה טובה מספיק בשבילה. ורק בשנת 1892, 4 שנים מאוחר יותר, הצטרפה הקבוצה לליגה. את הקבוצה ליוו קשיים כלכליים רבים, ואף הייתה על סף פירוק, עד שבסופו של דבר הקבוצה ניצלה על ידי איש עסקים בשם ג'ון הנרי דיוויס.

בספטמבר 1903, התמנה למאמן הרנסט מנגל. הוא החתים את השוער הארי מוג'ר והחלוץ צ'ארלי סיגר. בעונות 1903/1904 ו-1904/1905 הקבוצה סיימה את הליגה השנייה במקום השלישי. בעונה שלאחר מכן, הקבוצה הגיע לגמר גביע ה-FA, אך מה שהיה יותר חשוב מבחינתה הייתה העלייה לליגה הראשונה. השחקנים שהובילו את הקבוצה היו דיק דאקוורט, אלכס בל והקפטן צ'ארלי רוברטס. בסוף אותה עונה הוחתם החלוץ בילי מרדית' (מהיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי) שהיה הגורם המשמעותי שסחף את הקבוצה לאליפות הראשונה שלה, בשנת 1907/1908. באותה השנה, זכתה הקבוצה בטורניר הראשון של מגן הצדקה, כשהיא מביסה בגמר 0-4 את קווינס פארק ריינג'רס. בשנת 1909, הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר הגביע על בריסטול סיטי, משער של סנדי תורנבול.

במהלך עונת 1909/1910, נבנה אצטדיון האולד טראפורד. האדמה, שעליה הוקם האצטדיון נקנתה על ידי ג'ון דיוויס והושכרה עבור המועדון, שישמש כמגרשה הביתי. המשחק הראשון ששוחק שם בפברואר 1910 , היה נגד ליברפול, חודש לאחר פתיחתו הרשמית, במשחק עצמו ניצחה ליברפול 4:3. בנוסף, היא זכתה באליפות השנייה שלה עונה לאחר מכן, בעונת 1910/1911, כאשר התואר הנחשק הושג רק במחזור האחרון לאחר ניצחון על סנדרלנד 1-5, במשחק בו כבש הרולד הולס צמד. היונייטד גם זכתה במגן הצדקה אחרי ניצחון על סווינדון 8-4, במשחק בו הולמס כובש 6 שערים. עונה אחר-כך, הקבוצה הדרדרה למקום ה-13, והמנג'ר הרנסט מנגל פוטר, ועבר ליריבה העירונית, הסיטי. במקומו מונה למאמן ג'ון בנטלי, שהוביל את היונייטד למקום הרביעי בעונת 1912/1913.

בעונת 1913/1914, הקפטן צ'ארלי רוברטס ואלכס בל נמכרו לאולדהם והיונייטד סיימה את העונה במקום ה14. עונה לאחר מכן, מונה ג'ון רובסון כמנג'ר הקבוצה, אבל הקבוצה עדיין לא הצליחה לשחזר את היכולות מהעונות הקודמות. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, הושבתה הליגה האנגלית והקבוצה שיחקה בליגה המקומית, לנקשייר. באותו זמן, שני שחקנים בכירים במועדון הורשעו במכירת משחקים. אנוק ווסט הורחק לצמיתות מכדורגל ואילו סנדי תורנבול הורחק לשנתיים. סנדי תורנבול התגייס לצבא האנגלי ונהרג בצרפת בשנת 1917. בעונת 1919-1920, כאשר הליגה חזרה לפעילות, היוניטד סיימה במקום ה-12 והנחמה היחידה מעונה זו הייתה שג'ו ספנס סיים כמלך השערים של אנגליה.

עם פתיחת העשור החדש, ג'ו ספנס סיים כמלך השערים בפעם השנייה ברציפות, אבל היונייטד סיימה את הליגה במקום ה-13, ובשל כך גרם לפיטוריו של ג'ון רובסון, ולמינויו של ג'ון צ'אפמן כמנג'ר החדש. בעונת 1921/1922 היונייטד ניצחה רק 8 משחקים מתוך 42 אפשריים, ובעקבות כך ירדה לליגה השנייה. הקבוצה נכשלה בניסיונות העלייה בעונות 1922/1923 ו-1923/1924, אך הצליחה לשוב לליגה הראשונה בעונת 1924/1925. בעונת 1925/1926, היונייטד סיימו את העונה במקום התשיעי בלבד. בעונת 1926/1927 התאחדות הכדורגל האנגלית השעתה את המנג'ר צ'אפמן ועד היום הסיבה עדיין לא ידועה. מחליפו היה קלארנס הידיטיך, שמילא גם את תפקיד המנג'ר וגם את תפקיד השחקן. עונה לאחר מכן, מונה למאמן הרברט באמלט, שלפני שנהפך למאמן היה שופט כדורגל מנוסה. תחת הדרכתו של באמלט, הקבוצה החלה להדרדר, כאשר בעונת 1926/1927 הקבוצה סיימה במקום ה-15 ובעונת 1927-1928 במקום ה-18, בעונת 1928/1929 במקום ה-12, ועונה לאחר מכן - עונת 1929-1930 במקום ה-17.

את תחילת העשור החדש, בעונת 1930/1931, היונייטד פתחה את הליגה עם 12 משחקים רצופים בהם הפסידו, ביניהם היו שתי תבוסות מביכות ומשפילות מאוד, כאשר בבית הפסידה 6-0 להאדרספילד טאון ו- 8-3 לניוקאסל יונייטד. בסיום אותה עונה, הקבוצה הפסידה 27 מתוך 42 משחקי ליגה וספגה 115 שערים, מה שגרם לפיטוריו של באמלט ולמינויו של וולטר קיקמר למנג'ר הקבוצה, שירדה לליגה השנייה. לאוהדים נמאס ובתחילת אותה עונה במשחק הפתיחה הגיעו רק 3,507 צופים. חוסר אמונתם של האוהדים גרמו לכך שקופת המועדון התרוקנה, והקבוצה הייתה על סף פירוק. העזרה הגיע מצידו של ג'יימס גיבסון, תעשיין שיצר בגדי צבא, אך כל זאת לא עזר, והקבוצה כמעט ירדה לליגה השלישית, וניצלה מירידה במחזור האחרון לאחר ניצחון 0-3 על מילוול, שירדה במקומה. בעונת 1934/1935, הקבוצה סיימה במקום החמישי, אך לאחר שנה, בעונת 1935/1936, סיימה במקום הראשון, לקחה את אליפות הליגה השנייה ועלתה לליגה הראשונה. העונות הבאותהמשיכו להיות מאכזבות, גם על רקע העובדה שהיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי הצליחה בזכות שחקן בשם מאט באזבי.

שנות באזבי: 1945-1969

הליגה האנגלית הושבתה שנית לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1939 ו-1945, אך בזמן המלחמה אולד טראפורד היה בכותרות, כאשר ב-11 במרץ 1941, האצטדיון הופצץ בידי הנאצים ונהרס כולו. עם חזרתם של משחקי הליגה, מנצ'סטר יונייטד שיחקה במגרשה הביתי של היריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי, מאין רואד. בשנת 1945 מאט באזבי נבחר למנג'ר מנצ'סטר יונייטד. באזבי הביא לקבוצה שחקנים התקפיים: ג'ימי דילייני, סטן פירסון, ג'ק רולי, צ'ארלי מיטן וג'וני מוריס, אך הרכש הטוב ביותר שעשה היה ג'ימי מרפי, שהיה עוזרו ויד ימינו למשך 25 השנים. החתמת אלו הוכיחו את עצמם כאשר כבר בעונת 1946/1947, כאשר היונייטד סיימה את הליגה במקום השני, ושנה לאחר מכן הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר 2-0 על בלקפול.

בחמש השנים הראשונות שלאחר המלחמה, היונייטד סיימה ארבע פעמים במקום השני ופעם אחת במקום הרביעי, תוך כדי הצגת כדורגל התקפי ונאה לעין, אף שלא זכו באליפות. באותן שנים, מאט באזבי העלה שחקנים רבים מהנוער, והעיתונות כינתה אותם כ"באזבי בייביז" (תינוקות באזבי).

הקבוצה הגיע על שכרה בעונת 1951-1952 כאשר היא זכתה באליפות. שנה לאחר מכן, באזבי המשיך את התקופה שהוא מעלה שחקנים מהנוער, אך הוא גם ידע להוציא כסף על רכשים אחרים כמו טומי טיילור, חלוץ שהגיע מבארנסלי והארי גרג, שוער שהגיע מדונקסטר רוברס. אחד המשחקים שנחרט בהיכל התהילה של המועדון היה ב-1 בפברואר 1958, באצטדיון ארסנל כאשר היונייטד נצחה אז 5-4 משערים של כוכב הקבוצה דאנקן אדוארדס, טיילור, בובי צ'רלטון ודניס ויולט. מלונדון הקבוצה נסעה לשחק בבלגרד נגד הכוכב האדום בלגרד המקומית. היונייטד נצחה אז 5-4. ב-6 בפברואר 1958, בדרכם חזרה מאותו משחק, התרסק מטוס הקבוצה, מה שהביא למותם של 22 בני אדם, מתוכם 8 שחקנים: בירן, קולמן, ג'ונס, פג, טיילור, בנט, וליאם ווילן. דנקן אדוארדס היה השחקן השמיני שנהרג לאחר שמת כתוצאה מפצעיו בבית החולים 15 יום לאחר ההתרסקות במינכן. הקבוצה, העיר מנצ'סטר וכל אנגליה נכנסה לתקופה ארוכה של אבל וזה היה נראה בלתי אפשרי בזמנו למועדון להתאושש מטרגדיה נוראה שכזאת. בעוד באזבי החלים מפצעיו, היה זה ג'ימי מרפי אשר הדריך את הקבוצה. מרפי הוביל את הקבוצה לגמר הגביע בו הפסידה לבולטון וונדררס. מאט באזבי נאלץ להתחיל לבנות מחדש את המועדון. בעונת 1959/1960, היונייטד סיימה את הליגה במקום השמיני תחת הנהגתו של דניס ויולט שכבש 32 שערים.

בעונת 1962/1963 הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 3-1 על לסטר בגמר, ואת הליגה סיימה במקום השני. עונה זו הייתה הראשונה של ג'ורג' בסט שהפך להיות הסופרסטר הראשון בכדורגל האנגלי. בעונת 1964/1965 ה"שלישייה" שכללה את בסט, לאו וצ'רלטון לקח את היונייטד לשיאים חדשים: הם זכו באליפות בהפרש של שער אחד על לידס יונייטד והגיעו לחצי גמר גביע ה-FA וגביע אירופה לאלופות. עונה לאחר-מכן סיימה הקבוצה במקום השני אחרי ליברפול. בעונה הבאה, עונת 1966/1967, הקבוצה זכתה שוב באליפות ושנה לאחר מכן שיחקה בגביע אירופה לאלופות. מנצ'סטר יונייטד הגיעה עד לגמר מול בנפיקה ליסבון של אוסביו באצטדיון וומבלי. בראיין קיד, בובי צ'רלטון (2) וג'ורג' בסט כבשו בדרך ל-4-1 ענק (אחרי הארכה) ולגביע אירופה לאלופות ראשון ליונייטד. חלומו הגדול של באזבי הוגשם וזמן מה לאחר מכן קיבל את תואר האבירות ממלכת אנגליה.

שנות ה-70 וה-80

סר מאט באזבי החליט לפרוש מעיסקי הכדורגל. המחליף שלו היה וויף מקגניוס שהחל בשורה של החלפות שחקנים. בנוסף לכך, העובדה שהכוכב הגדול ג'ורג' בסט לא הסתדר איתו רק הוסיפה לבעיות של היונייטד. הוא פוטר מהקבוצה, וכמחליפו הזמני מונה מאט באזבי עד לסוף העונה. ביוני 1971 מונה למנג'ר החדש פרנק אופרל שהגיע מלסטר ולמרות עונה מצליחה בעונת 1971/1972 הוא פוטר מהקבוצה בדצמבר 1972. לאחר מכן מונה המאמן טומי דוקרטי. ביולי 1973 החליט דוקרטי לזרוק מהקבוצה את דניס לאו. בדיעבד הייתה זו טעות כאשר דניס לאו כבש נגד היונייטד במדי היריבה העירונית באפריל 1974, וחרץ את גורל המועדון לירידה לליגה השנייה. אבל דוקרטי החזיר את היונייטד במהרה ליגה הבכירה כאשר זכה באליפות הליגה השנייה בעונת 1974/1975. בעונות הבאות הגיע דוקרטי עם הקבוצה פעמיים לגמר גביע ה-FA, כאשר פעם אחת הוא הפסיד לסאות'המפטון ובפעם השנייה הוא זכה בגביע לאחר שנצח את ליברפול 1-2 ומנע ממנה טרבל. לאחר חודשיים פוטר דוקרטי לאחר שנמצא שוכב עם אשתו של פיזיותראפיסט הקבוצה. במקומו מונע למאמן דייב סקסטון, שלקח את היונייטד פעמיים למקום העשירי אך גם לגמר גביע ה-FA בשנת 1979, והיונייטד הפסידו 3-2 לארסנל, במשחק בלתי נשכח הנחשב לדרמטי ביותר בתולדות המפעל: היונייטד הישוו לאחר שחזרו מפיגור 2-0 בשלוש הדקות האחרונות של המשחק רק כדי לספוג שער ניצחון בדקה האחרונה.

הקבוצה החלה לא טוב את שנות ה-80: בעונת 1980/1981 הקבוצה סיימה את העונה במקום השמיני ובסוף אותה עונה סקסטון פוטר. במקומו מונה רון אטקינסון כמנג'ר. הדבר הראשון שעשה אטקינסון היה להחתים את בריאן רובסון מוסט ברומיץ' אלביון. תחת הדרכתו, הקבוצה סיימה במקום השלישי ולאחר מכן במקום הרביעי. ב-1983 היונייטד זכו בגביע האנגלי, כאשר ניצחו בגומלין 4-0. ב-1985 שוב זכתה הקבוצה בגביע האנגלי לאחר ניצחון על אברטון 1-0 משער של נורמן וויטסייד.

תחילת עידן פרגוסון והטרבל: 1986-1999

אטקינסון פוטר מאימון הקבוצה עקב אי הצלחתו בליגה הבכירה, ובמקומו מונה למאמן אלכס פרגוסון בנובמבר 1986. פרגוסון הוכיח את עצמו באברדין הקטנה מסקוטלנד כשזכה איתה באליפות סקוטלנד, וגם בגביע אירופה. בכל זאת, פרגוסון נאלץ לעשות שינויים רבים. בעונת 1986/1987 הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-11.

תחילת שנות התשעים בישרו על סופו של עידן ליברפול ותחילת עידן מנצ'סטר יונייטד. היונייטד זכו בגביע האנגלי לאחר ניצחון על קריסטל פאלאס, דבר שהציל את פרגוסון מפיטורים אחרי עונה כושלת בליגה. עונה לאחר מכן, הקבוצה הגיע לגמר גביע המחזיקות וניצחה את ברצלונה 2-1 משני שערים מרהיבים של מארק יוז. עונה לאחר מכן היונייטד סיימה את הליגה במקום השני אחרי לידס יונייטד. בעונה הבאה, עשתה לידס טעות נוראית ומכרה את אריק קנטונה למנצ'סטר יונייטד. השפעתו של קנטונה הייתה מידית והוא לקח את הקבוצה לעונה מצוינת ולזכייה באליפות בעונת 1992/1993, 26 שנה לאחר האליפות האחרונה של היונייטד. שנה לאחר מכן, קנטונה הוביל את הקבוצה לדאבל היסטורי. עונה לאחר מכן, קאנטונה הושעה לאחר הבעיטה המפורסמת באוהד של קריסטל פאלאס. בעקבות השעייתו של קאנטונה היונייטד סיימו את הליגה במקום השני במרחק של נקודה אחת מבלקבורן רוברס ואף הפסידה בגמר גביע ה-FA לאברטון 1-0. בעונת 1995/1996 ביצע פרגוסון מהפכה בהרכב כאשר העלה הרבה מאוד צעירים לקבוצה הבוגרת (דייוויד בקהאם, פול סקולס, פיליפ וגארי נוויל , ניקי באט וקית גילספי) והקבוצה זכתה שוב בדאבל לאחר חזרתו של קאנטונה. בסוף אותה עונה קנטונה החליט לפרוש מכדורגל, דבר שפגע קשות ביונייטד. אבל, עונת 1998/1999 נחשבת לעונה הטובה ביותר בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד: היא זכתה בטרבל. בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות לאחר מאבק אדיר עם ארסנל; זכתה בגביע האנגלי לאחר משחק חוזר עם ארסנל בחצי הגמר, וזכתה בליגת האלופות לאחר מהפך שנחשב לאחד מהמהפכים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, בניצחון 1:2 בגמר על באיירן מינכן באצטדיון קאמפ נואו בברצלונה, לאחר שני שערים בתוספת הזמן, של טדי שרינגהאם ושל אולה גונאר סולשיאר.

העשור הראשון של המאה ה-21

מנצ'סטר יונייטד החלה את העשור החדש באופנה חלוצית וטיפוסית: היא נכנסה לתחרות חדשה בשם אליפות העולם לקבוצות בברזיל. לאחר שחזרה לאנגליה הקבוצה לא התקשה לזכות באליפות פעמיים ברציפות בעונות 1999/2000 ו-2000/2001. יונייטד זכתה בשלוש אליפויות ברציפות, מה שהפך את פרגוסון למאמן היחיד באנגליה שהגיע להישג כזה.

במאי 2005 נרכשה הקבוצה על ידי המיליונר מלקולם גלייזר. במהלך תקופת שליטתו של גלייזר, צברה הקבוצה חובות רבים למספר בנקים. עובדה זו גרמה למשבר אמון חריף בין גלייזר לחלק מאוהדי הקבוצה, אשר האשימו אותו בניהול כלכלי רשלני אשר עלול למוטט את הקבוצה.

בעונת 2001/2002 הודיע פרגוסון כי הוא פורש מאימון הקבוצה אך התחרט ונשאר, ועונה לאחר מכן זכה איתה פעם נוספת באליפות, לאחר פתיחה צולעת.

בעונת 2003/2004, זכתה הקבוצה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 3-0 בגמר על מילוול. בעונת 2005/2006, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה האנגלית וזכתה בגביע הליגה אחרי ניצחון 4-0 על ויגאן.

בעונת 2006/2007, זכתה מנצ'סטר באליפות פעם נוספת. כמו כן, הגיעה הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות עם ניצחון גדול נגד רומא ברבע גמר ליגת האלופות בתוצאה 7-1 (לאחר שבמשחק הראשון ברומא הפסידה 2-1). בחצי הגמר הודחה מנצ'סטר יונייטד מליגת האלופות על ידי מילאן.

בעונת 2007/2008, זכתה מנצ'סטר באליפות אנגליה בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון במחזור האחרון על ויגאן אתלטיק 2-0. היה זה לאחר שצ'לסי תחת הדרכת אברם גרנט הייתה צמודה אליה ערב מחזור הסיום עם 84 נקודות לשתי הקבוצות, אך ניצחון שהשיגה מנצ'סטר חתם את האליפות לטובתה. בגמר ליגת האלופות 2008 נפגשו מנ'צסטר וצ'לסי בשנית במשחק שנערך ב-21 במאי במוסקבה. במשחק, ניצחה לבסוף גם בפעם זו מנצ'סטר יונייטד בהכרעה בבעיטות עונשין, בתוצאה 6-5. בדצמבר 2008 זכתה מנצ'סטר יונייטד באליפות העולם לקבוצות ^[3].

בעונת 2008/2009, זכתה הקבוצה פעם נוספת באליפות ובכך השלימה בפעם השנייה בתולדותיה זכייה בשלוש אליפויות רצופות. בעקבות הזכייה היא השתוותה לליברפול בראש דירוג הזכיות באליפויות אנגליה, עם 18 זכיות. באותה עונה, הפסידה מנצ'סטר יונייטד 2-0 לברצלונה בגמר ליגת האלופות שנערך בסטאדיו אולימפיקו שברומא.

בסוף אותה עונה מכרה יונייטד את כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד תמורת סכום שיא של 94 מיליון אירו. במקומו הביאה את חלוץ ליברפול לשעבר מייקל אואן, וכמו כן את אנטוניו ולנסיה מוויגאן.

עונת 2009/2010 הייתה עונה רעה עבור מנצ'סטר, למעט גביע הליגה היא לא זכתה באף תואר, והפסידה את האליפות לצ'לסי.

בניגוד לעונה שעברה, את עונת 2010/2011 פתחה מנצ'סטר טוב, בניצחון 3-1 על צ'לסי בגביע מגן הקהילה בוומבלי, ולמרות יכולת טובה של צ'לסי בפתיחת העונה זכתה מנצ'סטר באליפות ה-19 שלהם ושברה את שיא האליפויות של ליברפול העומד על 18 זכיות בלבד. בנוסף, השדים האדומים גם הגיעו לרבע גמר גביע הליגה, ששם הודחו בהפסד חוץ 4-0 מול ווסטהאם יונייטד של אברהם גרנט, ולחצי גמר הגביע האנגלי, שבמשחק זה הודחו באצטדיון וומבלי מול מנצ'סטר סיטי משער של יאיא טורה.

ב-2011 פרשו מספר כוכבים וסמלים של מנצ'סטר יונייטד: גארי נוויל (שחקן יונייטד במשך יותר מ-19 שנה וקפטן הקבוצה בין השנים 2005 - 2010), פול סקולס (קשר ותיק ביונייטד) ואדווין ואן דר סאר (שוער הקבוצה אחרי פרישתו של פיטר שמייכל). את פרישתם כיבדה הקבוצה בין השאר במשחקי הוקרה חגיגיים.

ב-14 בינואר 2012 חזר פול סקולס רשמית מהפרישה (נכנס כמחליף במשחק גביע) במשחק נגד בולטון וכבש את השער הראשון של הקבוצה בדקה 45.

ספונסרים

1982–2000-שארפ

עסקה זאת הייתה שווה כ- 500,000 פאונד, שארפ הפכה לחסות הראשונה של הקבוצה והיא גם החסות הארוכה ביותר של הקבוצה.

2000–2006-וודאפון

עסקה זאת הייתה שווה כ36,000,000 פאונד במשך 4 שנים, הקבוצה האריכה את החסות בשתי עונות.

2006–2010-AIG

בתחילת עונת 2006-07 חברת הביטוח AIG החליטה לתת חסות לקבוצה במשך ארבע שנים, עסקה זאת הייתה שווה כ-56,500,000 פאונד, מה שהפך את זה לרווחי מאוד.

2010-היום-AON

לאחר שהחסות הקודמת AIG החליטה שיותר לא תמשיך לשתף פעולה עם המועדון, עקב המצב הכלכלי בעולם, מנצ'סטר יונייטד החליפה חברת ביטוח בחברת ביטוח אחרת AON למשך 4 שנים, עסקה זו שווה ל-80,000,000 פאונד.

סגל הקבוצה

נכון ל-17 במאי 2012‏‏^[4]:

מס' עמדה שם 1 שוער דויד דה חאה 3 מגן פטריס אברה (קפטן משנה) 4 בלם פיל ג'ונס 5 בלם ריו פרדיננד 6 בלם ג'וני אוונס 8 קשר אנדרסון 9 חלוץ דימיטאר ברבאטוב 10 חלוץ ויין רוני 11 קשר ראיין גיגס 12 בלם כריס סמולינג 13 קשר פארק ג'י-סונג 14 חלוץ חבייר הרננדז 15 בלם נמניה וידיץ' (קפטן) 16 קשר מייקל קאריק 17 קיצוני נאני 18 קיצוני אשלי יאנג 19 חלוץ דני וולבק 20 מגן פאביו 21 מגן רפאל 22 קשר פול סקולס 23 קשר טום קלברלי 24 קשר דארן פלטשר 25 קשר אנטוניו ולנסיה 27 חלוץ פדריקו מאקדה

מס' עמדה שם 29 שוער תומאש קושצ'אק 31 בלם סקוט ווטוון 33 חלוץ בבה 34 שוער אנדרס לינדגארד 35 בלם ריס בראון 36 בלם מרניק ורמייל 37 חלוץ רובי בריידי 38 בלם מייקל קין 39 בלם טום ט'רוופ 40 שוער בן איימוס 41 חלוץ ג'ושוע קינג 42 קשר פול פוגבה 44 בלם שון מקגינטי 45 חלוץ דווידה פטרוצ'י 46 קשר ריאן טאניקליף 47 קשר אוליבר נוורד 48 חלוץ וויל קין 50 שוער סם ג'ונסטון 51 בלם אייזקל פראיירס 52 קשר לארנל קול 53 חלוץ ג'זי לינגארד 54 בלם מיקל פורנאסייר 55 בלם לוק גיברין

שחקנים מפורסמים

בטבלה הימנית מופיעים 25 השחקנים הראשונים מבחינת מספר ההופעות. בטבלה השמאלית מופיעים 25 השחקנים הראשונים מבחינת מספר השערים, אלא אם הופיעו כבר בטבלה הימנית.

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה" נכון ל-13 במאי 2012‏

שם לאום עמדה קריירה במנצ'סטר יונייטד הופעות שערים ראיין גיגס ויילס קשר 1991 - 909 163 בובי צ'רלטון אנגליה חלוץ 1956 - 1973 758 249 פול סקולס אנגליה קשר 1994 - 697 154 ביל פולקס אנגליה בלם 1952 - 1970 688 9 גארי נוויל אנגליה מגן ימני 1992 - 2011 602 7 אלכס סטפני אנגליה שוער 1966 - 1979 539 2 טוני דאן אירלנד מגן שמאלי 1960 - 1973 535 2 דניס ארווין אירלנד בלם 1990 - 2002 529 33 ג'ו ספנס אנגליה חלוץ 1919 - 1933 510 168 ארתור אלביסטון סקוטלנד מגן שמאלי 1974 - 1988 485 7 רוי קין אירלנד קשר 1993 - 2005 480 51 בריאן מקלייר סקוטלנד בלם 1987 - 1998 471 127 ג'ורג' בסט צפון אירלנד חלוץ 1963 - 1974 470 179 מארק יוז ויילס חלוץ 1983 - 1986, 1988 - 1995 467 163 בריאן רובסון אנגליה קשר 1981 - 1994 461 99 מרטין באקן סקוטלנד בלם 1972 - 1983 456 4 ג'ק סילקוק אנגליה מגן שמאלי 1919 - 1934 449 2 גארי פליסטר אנגליה בלם 1989 - 1998 437 15 ג'ק רולי אנגליה חלוץ 1937 - 1955 424 211 סמי מקלרוי צפון אירלנד קשר 1971 - 1982 419 71 סטיב ברוס אנגליה בלם 1987 - 1996 414 51 דניס לאו סקוטלנד חלוץ 1962 - 1973 404 237 לו מקארי סקוטלנד קשר 1973 - 1984 401 97 פיטר שמייכל דנמרק שוער 1991 - 1999 398 1 פט קררנד סקוטלנד קשר אחורי 1963 - 1971 397 15

שם לאום עמדה קריירה במנצ'סטר יונייטד הופעות שערים דניס ויולט אנגליה חלוץ 1953 - 1962 293 179 ויין רוני אנגליה חלוץ 2004 - 365 181 רוד ואן ניסטלרוי הולנד חלוץ 2001 - 2006 219 150 סטן פירסון אנגליה חלוץ שני 1937 - 1954 343 148 דייוויד הרד סקוטלנד חלוץ 1961 - 1968 265 145 טומי טיילור אנגליה חלוץ 1953 - 1958 191 131 אולה גונאר סולשיאר נורבגיה חלוץ 1996 - 2007 366 126 אנדי קול אנגליה חלוץ 1995 - 2001 275 121 כריסטיאנו רונאלדו פורטוגל חלוץ 2003 - 2009 292 118 סנדי טרנבול סקוטלנד חלוץ 1907 - 1915 247 101 ג'ורג' וול אנגליה חלוץ 1906 - 1915 319 100 ג'ו קסידי סקוטלנד חלוץ 1893, 1895 - 1900 167 99 דייוויד בקהאם אנגליה קשר 1992 - 2003 394 85 אריק קאנטונה צרפת חלוץ 1992 - 1997 185 82 אנוך וסט אנגליה חלוץ 1910 - 1916 181 80 פרנק סטייפלטון אירלנד חלוץ 1981 - 1987 288 78 סטיב קופל אנגליה קיצוני ימני 1975 - 1983 396 70 בריאן קיד אנגליה חלוץ 1967 - 1974 266 70 נורמן וייטסייד צפון אירלנד חלוץ 1982 - 1989 274 67 תומאס ריד סקוטלנד חלוץ 1929 - 1933 101 67 סטיוארט פירסון אנגליה חלוץ 1974 - 1979 180 66 דווייט יורק טרינידד וטובגו חלוץ 1998 - 2002 152 66 בוב דונלדסון סקוטלנד חלוץ 1892 - 1897 147 66 צ'ארלי מיטן אנגליה חלוץ 1946 - 1952 162 61 ג'ק פדי סקוטלנד חלוץ 1902 - 1903, 1904 - 1907 121 58

תארים

• ליגת האלופות: 3
  • 1968, 1999, 2008
• אליפות אנגליה: 19 (שיא)
  • 1908, 1911, 1952, 1956, 1957, 1965, 1967, 1993, 1994, 1996, 1997, 1999, 2000, 2001, 2003 ,2007 ,2008, 2009, 2011
• גביע ה-FA‏: 11 (שיא)
  • 1909, 1948, 1963, 1977, 1983, 1985, 1990, 1994, 1996, 1999, 2004
• גביע הליגה: 4
  • 1992, 2006, 2009, 2010
• גביע המחזיקות: 1
  • 1991
• אליפות העולם לקבוצות: 1
  • 2008
• הגביע הבין יבשתי: 1
  • 1999
• הסופר קאפ האירופי: 1
  • 1991
• מגן הקהילה: 19 (שיא)
  • 1908, 1911, 1952, 1956, 1957, 1965*, 1967*, 1977*, 1983, 1990*, 1993, 1994, 1996, 1997, 2003, 2007, 2008, 2010, 2011

(*מחזיקה במשותף)

שיאי המועדון

• קהל:
  • 76,098 נגד בלקברן, ה-31 במרץ 2007, פרמייר ליג.
• ניצחונות והפסדים הכי גדולים בליגה:
  • ניצחון 10 - 1 נגד וולבס, ה-15 באוקטובר 1892, ליגה ראשונה.
  • הפסד 7-0 נגד בלקבורן רוברס, ה-10 באפריל 1926, ליגה ראשונה.
  • הפסד 7-0 נגד אסטון וילה, ה-27 בדצמבר 1930, ליגה ראשונה.
  • הפסד 7-0 נגד וולבס, ה-26 בדצמבר 1931, ליגה שנייה.
  • ניצחון 7 - 1 נגד בלקבורן רוברס, ה-28 בנובמבר 2010, פרמייר ליג.
  • ניצחון 8-2 נגד ארסנל, ה-28 באוגוסט 2011, פרמייר ליג.
• ניצחונות והפסדים הכי גדולים בגביעים:
  • ניצחון: 10 - 0 נגד אנדרלכט, ה-26 בספטמבר 1956 גביע אירופה.
  • הפסד: 7-1 נגד בארנלי ה-13 בפברואר 1901 גביע אנגלי.
• שיא הבקעת השערים בעונה:
  • דניס לאו: 46 שערים, עונת 1963/1964.
• העברות שחקנים:
  • קנייה גדולה: 30,750,000 לירות שטרלינג - דימיטאר ברבאטוב מטוטנהאם הוטספר, 2008.
  • מכירה גדולה: 94,000,000 לירות שטרלינג - כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד, 2009.

מאמנים

שנים	מאמן
1903 - 1912	ארנס מנגנול
1912 - 1914	ג'ימס בנטלי
1914 - 1921	ג'ון רובסון
1921 - 1926	ג'ון צ'פמאן
1926 - 1927	לאל הילדיש
1927 - 1931	הרברט באמלט
1931 - 1932	וולטר קריקמר
1932 - 1937	סקוט דונקן
1937 - 1945	וולטר קריקמר
1945 - 1969	סר מאט באזבי
1958	ג'ימי מרפי[1]
1969 - 1970	ווילף מקגינז
1970 - 1971	סר מאט באזבי
1971 - 1972	פרנק ו' פרארר
1972 - 1977	טומי דוקרטי
1977 - 1981	דיב סקסטון
1981 - 1986	רון אתקינסון
1986 - היום	סר אלכס פרגוסון

הערות:

ראו גם

• האסון האווירי במינכן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנצ'סטר יונייטד

• האתר הרשמי של הקבוצה
• מפת האולד טראפורד

הערות שוליים

1. ^ Manchester United is world's richest club says Forbes, באתר ה-BBC,‏ 21 באפריל 2010
2. ^ Glazer gets 98% of Man Utd shares, באתר ה-BBC,‏ 28 ביוני 2005
3. ^ מנצ'סטר יונייטד זכתה בגביע העולם לקבוצות, 21.12.2008, באתר nrg מעריב
4. ^ סגל המועדון באתר הרשמי

הפרמייר ליג, עונת 2011/2012
אברטון · אסטון וילה · ארסנל · בולטון וונדררס · בלקברן רוברס · וולברהמפטון וונדררס · ויגאן את'לטיק · וסט ברומיץ' אלביון · טוטנהאם הוטספר · ליברפול · ניוקאסל יונייטד · מנצ'סטר יונייטד · מנצ'סטר סיטי · נוריץ' סיטי · סוונסי סיטי · סטוק סיטי · סנדרלנד · פולהאם · צ'לסי · קווינס פארק ריינג'רס

ליגת האלופות - 2011/2012
בית א'		בית ב'		בית ג'		בית ד'		בית ה'		בית ו'		בית ז'		בית ח'
	באיירן מינכן		אינטר מילאנו		מנצ'סטר יונייטד		ריאל מדריד		צ'לסי		ארסנל		פורטו		ברצלונה
	ויאריאל		צסק"א מוסקבה		בנפיקה ליסבון		אולימפיק ליון		ולנסיה		אולימפיק מרסיי		שחטאר דונצק		מילאן
	מנצ'סטר סיטי		ליל		פ.צ. בזל		אייאקס אמסטרדם		באייר לברקוזן		אולימפיאקוס		זניט סנקט פטרבורג		באטה בוריסוב
	נאפולי		טרבזונספור		אוצלול גאלאץ		דינמו זאגרב		ראסינג גנק		בורוסיה דורטמונד		אפואל ניקוסיה		ויקטוריה פילזן