מסגד אל-ג'זאר

מסגד השוכן ברחוב אל-ג'זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו

מסגד אל-ג'זארערבית: مسجد الجزار, "מסג'ד אלג'זאר") הוא מסגד השוכן ברחוב אל-ג'זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו. הוא קרוי על שם מקימו, מושל צפונה של ארץ ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-18, אחמד אל-ג'זאר, ומוכר גם בכינוי "ג'אמע אל-באשא" (מסגד הפאשה). המסגד הוא הגדול, החשוב והמפואר מבין שמונת המסגדים הניצבים כיום בעכו העתיקה, והוא המסגד הראשי המשמש את הקהילה המוסלמית בעיר. עד 1967, עת נכבשה העיר העתיקה בירושלים, היה זה המסגד הגדול ביותר בישראל (כיום הוא השלישי בגודלו בארץ, לאחר מסגד אל-אקצא בירושלים והמסגד הצ'צ'ני באבו גוש). לפי המאמינים המוסלמים, במסגד שמורה שערה מזקנו של מוחמד.[1]

מסגד אל-ג'זאר
مسجد الجزار
מידע כללי
סוג מסגד
על שם אחמד אל-ג'זאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עכו
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1781
תאריך פתיחה רשמי 1782 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אחמד אל-ג'זאר עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות עות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°55′22″N 35°04′13″E / 32.92270556°N 35.07031389°E / 32.92270556; 35.07031389
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

 
מסגד "אל-ג'זאר" מבט אל מפרץ חיפה, עכו. מרץ 1959

המסגד הוקם בשנת 1781 על שרידיה של כנסייה צלבנית שהוקדשה לצלב הקדוש. כנסיית הצלב הקדוש הוקמה בתורה על שרידיו של מסגד יום השישי מהתקופה הערבית. לשם הקמת המסגד הביא אל-ג'זאר אנשי מקצוע מיוון ומקפריסין, והשתמש בחלקי בניין שהביא מקיסריה ומעתלית. תחילה נודע המסגד בשם "ג'אמע אל-אנואר" (מסגד האורות) ובכינוי "המסגד הלבן", כינוי שניתן לו בשל כיפתו, שהייתה צבועה בגווני כסף ולבן.

המבנה עריכה

 
הקיבלה במסגד

המסגד ניצב בלב חצר בצורת טרפז, המוקפת משלושת צדדיה בארקדה הנושאת תקרת קמרון חבית. מעל קשתות הארקדה הוקמו כיפות קטנות בצבע לבן. בארקדה קבועים פתחים המובילים אל שלוש שורות ובהן 45 חדרים קטנים ששימשו את עובדי המסגד, את עולי הרגל ואת תלמידי המדרסה המקומית. זו כונתה "מדרסת אל-אחמדיה" על שמו של אחמד אל-ג'זאר. בצדה הדרומי גובלת חצר המסגד בבזאר הטורקי. בצדה הימני של הכניסה אל חצר המסגד, מחוץ לה, הוקם בשנת 1900 סביל עטור כיפה.

במרכז החצר, מול הכניסה הראשית אל בית התפילה, ניצבת מטהרה המשמשת לוודוא, הרחצה הטקסית באסלאם. עוד ניצב במקום שעון שמש ששימש בעבר לחישוב זמני התפילה. קבריהם של אחמד אל-ג'זאר, של יורשו סולימאן פאשה ושל בני משפחותיהם שוכנים במבנה קטן בחצר, ממערב לבית התפילה, העטור בשתי כיפות קטנות. במתחם המסגד שכנו גם בית דין שרעי, משרדים אשר שימשו את הווקף וספרייה, אך כיום משמשים המבנים בעיקר כמחסנים. גרם מדרגות בחצר מוביל אל חלל הכנסייה הקדומה, אך זה מוצף כיום במים ומשמש כמאגר תת-קרקעי.

כיפת בית התפילה עצמו, כמו גם המינרט שבפינתו הצפון-מערבית, נראים היטב מרחבי העיר, וחולשים על קו הרקיע שלה. הכיפה צבועה כיום בירוק, וכך גם צריח המינרט. במינרט צר הגזרה 124 מדרגות. המבנה תוכנן לפי אחת הסברות על ידי אל-ג'זאר עצמו, והוקם בסגנון האדריכלות העות'מאנית הקלאסית. פורטיקו הנושא כיפות ירוקות קטנות מוביל אל דלת הכניסה בצדו הצפוני של המבנה.

המסגד מונצח על בול שהונפק על ידי דואר ישראל בשנת 1986 בערך נקוב של 30 אג'.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מסגד אל-ג'זאר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריאל הדרי, עכו: הרבה יותר מחומוס, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007