מסה קריטית (אופניים)

רכיבה קבוצתית על אופניים שמטרתה לגרום לשינוי ביחס לרוכבי האופניים

"מסה קריטית" הוא כינוי לרכיבה קבוצתית על אופניים שמטרתה להביא כמות מספקת של רוכבי אופניים (מסה קריטית), אשר ממנה מאילך יחול שינוי שיביא לשיפור ביחס הנהגים והמדינה (תשתיות) כלפי רוכבי האופניים. רכיבות מאורגנות נערכות בערים מרכזיות ברחבי העולם, בדרך-כלל ביום שישי האחרון בכל חודש.

מסה קריטית במולדתה, סן פרנסיסקו

הרכיבה מתארגנת באופן אנרכי, ללא ניהול מרכזי. מקום המפגש והשעה ידועים מראש לכל המשתתפים. לעיתים קרובות כחלק מן האירוע המשתתפים משתמשים בגימיקים שונים על מנת למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים, כגון מוזיקה, שימוש במשרוקיות, נסיעה בנתיב המכוניות, שימוש בתחפושות, שימוש בדגלים, עלונים, שלטים, שימוש באופניים מיוחדים וכדומה. לעיתים קרובות משתתפים כלים לא ממונעים נוספים, כמו רולרבליידס. בחלק מהאירועים נקבעים מראש רק מקום המפגש והשעה, ואילו המסלול ונקודת הסיום נקבעים באופן ספונטני על ידי המשתתפים. סיסמת האירוע היא "אנו לא מעכבים את התנועה, אנחנו התנועה".

היסטוריה עריכה

אירוע "מסה קריטית" הראשון החל ב-25 בספטמבר 1992 בסן פרנסיסקו, בהשתתפות 48 רוכבי אופניים. השם "מסה קריטית" ניתן רק לאירוע השני, שהתקיים ב-30 באוקטובר 1992, ובו השתתפו 85 רוכבים. השם אומץ על ידי משתתפים באירועים דומים שחלקם נערכו עוד לפני 1992 אך בשמות אחרים. על פי ההערכה, עד היום התקיימו אירועים בלמעלה מ-325 ערים ברחבי העולם.

המונח "מסה קריטית" אומץ מהבחנה שביצע ג'ורג' בליס בעת ביקורו בסין. בליס, מעצב אמריקאי של כלי רכב המונעים בידי אדם, הבחין כי לרוכבים באופניים ולנוהגים בכלי רכב ממונעים בסין הייתה שיטה מובנת של שימוש בצמתים שלא היו בהם רמזורים או שלטי דרך. התנועה הייתה מצטברת לפני הצומת עד הצטברות של "מסה קריטית", ובנקודה זו הייתה התנועה נכנסת לצומת. תיאור זה נכלל בסרטו התיעודי של טד וייט "Return of the Scorcher" משנת 1992 ואומץ על ידי התנועה.

רכיבות "מסה קריטית" שונות זו מזו במובנים רבים, כולל תדירות ומספר המשתתפים. לדוגמה, בערים קטנות רבות יש רכיבות בהשתתפות פחות מ-20 רוכבים. בקיצוניות השנייה, האירוע הגדול ביותר המכונה "מסה קריטית", מתקיים בבודפשט, הונגריה, רק פעמיים בשנה, ב-22 בספטמבר (התאריך הבינלאומי של יום חופשי ממכוניות), וב-22 באפריל (יום כדור הארץ). ברכיבות אלה משתתפים רבבות אנשים. ב-22 באפריל 2007 רכבו ב"מסה הקריטית" בבודפשט כ-50,000 רוכבים.

מסה קריטית בישראל עריכה

 
מסה קריטית ברחוב אבן גבירול שבתל אביב
 
פלייר לאירוע "מסה קריטית" בתל אביב. אמן: יוספה מקייטון

בישראל מתקיימים אירועי "מסה קריטית" באופן תדיר בתל אביב ובירושלים. כמו כן נערכו אירועים מספר פעמים ביישובים באר שבע, אשדוד, בית שמש, ראשון לציון, רמת גן - גבעתיים, רחובות, קריית טבעון, גדרה, מועצה אזורית גדרות ופרדס חנה-כרכור.

כמעט כל האירועים מאורגנים על ידי פעילים של עמותת "תל אביב בשביל אופניים" (תאב"א) ועמותות אחיות בערים נוספות (שהפכו לאחר מכן ל"ישראל בשביל אופניים". בתל אביב ובחיפה נערכה רכיבת "מסה קריטית" ברציפות במשך כמה שנים החל משנת 1994, בהשתתפות כמה עשרות רוכבים[1], זאת על רקע חוסר שביעות רצון ממצב התשתיות לאופניים בעיר[2].

ברוב אירועי ה"מסה הקריטית" נעשה שימוש בקישוטים ואביזרי עזר שונים: קישוט של האופניים בבלונים או סרטים, חלוקת עלונים, שימוש במגאפון ובמשרוקיות, ריקשה המסיעה רמקולים שמשמיעים מוזיקה, ועוד[2]. הנסיעה ביום שישי בצהריים בשעה שיש תנועה ערה של מכוניות והולכי רגל, כמו גם הססגוניות הרבה של האירוע נעשים מתוך כוונה ליצור מודעות ועידוד לשימוש באופניים ולצמצם את הפערים במשאבים המוקצים לכלי רכב פרטיים לבין אלו המושקעים בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה אלטרנטיביים כמו אופניים.

הדרישה העיקרית של תאב"א ושל משתתפי "מסה קריטית" היא בניית שבילי אופניים בתל אביב, וכן תכנון עירוני שיראה באופניים כלי תחבורה לצורכי יוממות[2]. פעילות "מסה קריטית" בתל אביב התבצעה במקביל לפעילויות אחרות של פעילי "תאב"א" ושל ארגונים אחרים כמו "מגמה ירוקה" ו"פעולה ירוקה" והסניף התל אביבי של החברה להגנת הטבע. בין הפעילויות היו הפגנות, לובי בעירייה, הצגת ניירות עמדה ותוכניות לציבור ולעירייה, והחתמת עצומות למען שבילי אופניים.

לטענת ארגונים ירוקים כמו מרכז השל וישראל בשביל אופניים, בזכות פעילויות אלה הושגו מספר הישגים בתחום עידוד השימוש באופנים לשם יוממות:

  • בתל אביב סללה העירייה רשת של שבילי אופניים באורך למעלה מ-100 ק"מ[3].
  • העירייה התקינה קרוב ל-3,000 מתקני חנייה לאופניים ברחבי העיר[4].
  • עלתה מאוד המודעות בקרב הציבור, מתכננים, עיתונאים, פוליטיקאים ופקידים לאפשרות של שימוש באופניים לשם יוממות, ולא רק כאמצעי בילוי או ספורט, ושל היתרונות הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים של שימוש באופניים. לדוגמה, העירייה הוציאה פרסומים על המאמצים בתחום זה[5]. ועיתון העיר והעירייה קיימו מספר אירועים סביב נושא האופניים החל משנת 2002 בשם "העיר על אופניים".
  • בעקבות הקמת השבילים, המיתון הכלכלי של שנות ה-2000, ועליית המודעות הציבורית גדל מאוד מספר המשתמשים באופניים לשם יוממות[6].
  • בעקבות הפרויקט בתל אביב, קמו יוזמות דומות לשיפור התשתיות, התכנון והמודעות עבור נסיעות יוממות באופניים בערים נוספות. "ישראל בשביל אופניים" הוזמנה להשתתף בוועדות היגוי ותכנון בערים שונות ובמועצות מקומיות, ביניהן: תל אביב, הרצליה, רעננה, עמק חפר, חולון ובאר שבע[7].

בעיני ארגוני איכות הסביבה חל שינוי משמעותי בהתייחסות לנושא, בין היתר בעקבות מאבק ציבורי ממושך. למרות זאת, נמשכות כיום רכיבות "מסה קריטית" ופעולות אחרות במטרה לקדם את הנושא בתחומים נוספים, כגון יצירת מקומות חנייה ראויים בתחנות הרכבת והקצאת מקום בקרונות הרכבת להובלת אופניים (נכון לשנת 2016, רכבת ישראל מתירה העלאת אופניים לא מתקפלים לרכבת בשעות לא עמוסות ואופניים מתקפלים בכל השעות).

אף על פי ש"מסה קריטית" מתייחסת כמעט תמיד לנושא הגברת המודעות לשימוש באופניים לצורכי יוממות, או לנושאים אחרים בהקשר סביבתני, השתמשו בשיטת פעולה זו גם בהקשרים אחרים כגון מסה קריטית נגד הקפיטליזם, נגד הכיבוש ונגד המצור על עזה. ככה לדוגמה ב-5 ביוני 2007, סמוך למועד בו מלאו 40 שנה למלחמת ששת הימים, השתתפו כ-200 רוכבים ב"מסה קריטית נגד הכיבוש" בתל אביב.

חוקיות האירוע עריכה

באופן תאורטי, במדינה דמוקרטית בה יש זכות חוקית להתארגנות פוליטית והבעת מחאה - אין ברכיבת אופניים המונית דבר הנוגד את החוק גם אם זה בא על מנת להעביר מסר כלשהו.

המפגינים למעשה משתמשים בחוק לטובתם - רוכבי אופניים צריכים לרכב על הכביש, משום שאופניים זהו כלי רכב לכל דבר ועניין (אם אין ברחוב שביל אופניים) ולכן אם הם ממשיכים לרכב לאורך כל הדרך הם מאטים במידה מסוימת את תנועת שאר הרכבים אך אינם חוסמים את התנועה וזה נחשב סביר. ואכן במסה קריטית המתקיימת בסוף כל חודש במספר ערים בישראל, אין כל נוכחות משטרתית והמחאה עוברת ללא עיכובים או מעצרים.

אך היו מספר מקרים בהם המשטרה לא רצתה לאפשר את המחאה, ובמקרים אלו השוטרים עצרו לעיתים מפגינים ואף קרעו את צמיגי הגלגלים של חלקם. כל הפעמים בהם המשטרה החליטה לא לאפשר את הרכיבה, היו במקרים בהם המסה נשאה עימה אופי פוליטי או חברתי ולא רק דרישה לעיר ידידותית לאופניים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לדוגמה ראו תמונה בכתבה זו תופסים תאוצה
  2. ^ 1 2 3 כתבה בבלוג "הרים" על אירוע מסה קריטית בתל אביב אופטימיות זהירה (והרבה מוזיקה), 30/6/2003
  3. ^ באתר עיריית תל אביב
  4. ^ באתר עיריית תל אביב
  5. ^ תל אביב-יפו על אופניים, פרסום של עיריית תל אביב לעידוד הרכיבה
  6. ^ לדוגמה, סקר האופניים של ד"ר מיכאל פדידה קובע כי נרשמה עלייה בשימוש באופניים בהגעה לעבודה, וכי הרוכבים בתדירות גבוהה וגם אחרים מייחסים חשיבות רבה לסלילת שבילי האופניים בעיר[1]
  7. ^ רשימת הערים מתוך אתר יב"א [2]. במרץ 2007, פורום של ארגונים ירוקים נפגש עם נציגי עיריית באר שבע כדי להקים שבילי אופניים. ראו מיכל גרינברג, הארץ 27.3.07 [ http://www.haaretz.co.il/1.1397551]