מסך ברזל הוא מתקן לשמירה מפני שריפות באולמות כמו תיאטראות. המסך מפריד בין הבמה לבין אולם הצופים, ומאפשר בריחה בטוחה של הקהל במקרה של שרפה על הבמה.

במאה ה-19 התרבו בתיאטראות מקרי שרפה בגלל שימוש בתאורת גז. אמצעי הבטיחות שהיו נהוגים לא היו מספיקים - בשנת 1811 נשרפו 72 בני-אדם בריצ'מונד בארצות הברית בתיאטרון, בשנת 1845 נשרפו בסין 1670 בני-אדם בשרפה אחת בתיאטרון ובשנת 1876 נשרפו בניו יורק 278 בני-אדם בתיאטרון.

בשרפה הגדולה בתיאטרון בווינה בשנת 1881 נשרפו לפי המספרים הרשמיים 384 בני-אדם, אך המספר האמיתי כנראה היה גבוה יותר. באותו ערב היו אמורים לשחק את "סיפורי הופמן" של ז'אק אופנבך. עוד לפני תחילת ההצגה התפוצצה תאורת הגז. חלון פתוח העביר את השרפה במהירות לכל חלקי האולם.

מאז, מסך הברזל הוא חובה בארצות מסוימות. אך גם במאה העשרים ובמאה העשרים ואחת היו שריפות רבות בתיאטרון - בשנת 1997 נשרפו בדלהי 59 בני-אדם, ובשנת 2005 במצרים 46 בני-אדם.

התקנת מסך הברזל דרשה אדריכלות חדשה לגמרי בתיאטרון. גובה הבמה היה צריך להיות עכשיו כפליים מגובה פתח הבמה, כדי שאפשר יהיה להציב את המסך מעל הבמה. בניה זו פתחה אפשרויות חדשות רבות לתפאורה, כי הדבר איפשר לתלות תפאורות על צוגים (מערכת תלייה לציוד במה), מה שלא היה מוכר לפני כן.

וינסטון צ'רצ'יל החל להשתמש בביטוי "מסך הברזל" בשביל לכנות את ההפרדה בין מערב אירופה לבין מזרח אירופה במלחמה הקרה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מסך ברזל בוויקישיתוף