מסע אלונקות

מסע רגלי הכולל נשיאת אלונקות

מסע אלונקות הוא כינוי צה"לי למסע רגלי תוך נשיאת אלונקות במהלך אימונים צבאיים. מסע האלונקות הפך לסמל בחברה הישראלית לחישול הפרט[1] כחלק מהקבוצה כולה[2].

מסע אלונקות בתרגיל של גדוד גרניט.
מסע אלונקות

המסע מתרגל בין היתר פינוי נפגעים משדה קרב. האלונקות מועמסות בציוד כבד, בשקי חול או לחלופין בחיילים שמדמים נפגעים, הנישאים על האלונקה. את האלונקה נושאים בדרך כלל ארבעה חיילים, המתחלפים בסבב קבוע – כל אחד מהם נושא מוט אחד של האלונקה על כתפו, למרחק קצוב של מספר קילומטרים, כאשר ציודם האישי, אפוד, נשק וציוד לחימה עליהם. לעיתים מסע האלונקות הוא סופו של מסע רגלי ממושך.

מספר האלונקות במסע תלוי בהחלטת המפקד, במספר החיילים, ובסרגל המאמצים של צה"ל. ככל שהיחס בין מספר החיילים למספר האלונקות קטן, על כל חייל ביחידה לשאת למשך זמן רב יותר את מוט האלונקה, ורמת הקושי במסע עולה. לעיתים, משולבים במסע קטעי ריצה שהופכים אותו ל'ריצת אלונקות".

מסע אלונקות נפוץ במיוחד ביחידות חיל רגלים, בקורסי שדאות, בגיבושים ליחידות התנדבותיות וב"מסעות כומתה" הנהוגים בסיומה של הטירונות ביחידות רבות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוחלט, כחלק מלקחי המלחמה, להגביר את אימוני הכושר הקרבי בקרב לוחמים. בין הלקחים שהופקו היה תרגול של מסעות ובפרט מסעות אלונקות, תוך מתן דגש על פינוי פצועים ועל נשיאת משקל[3].

היסטוריה עריכה

בראיון עמו סיפר לוחם הצנחנים הוותיק סא"ל מיכה בן־ארי (קפוסטה) על הרקע למסעות האלונקות:

את רוב תורות הלחימה בצה"ל פיתחו מהניסיון שלנו. אתה יודע למשל שעד 55' לא סחבו בצה"ל אלונקות? למעשה עד פעולת עזה ב־55' לא היו לנו אלונקות. בפעולת עזה היו לנו המון נפגעים. גררנו את הפצועים וההרוגים שניים־שניים על האדמה. זה היה קטסטרופה. אז החליטו כי מעכשיו יוצאים עם אלונקות. מי ידע עד אז לסחוב אלונקה על הכתף? מאז התחילו מסעות האלונקות בצה"ל".

אתר האינטרנט של נכי צה"ל[4]

[5]

בשנות ה-60 הונהגו מסעות אלונקות בבית הספר לקצינים[6].

אזכורים בתרבות עריכה

הערות שוליים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מסע אלונקות בוויקישיתוף
  1. ^ ד"ר אריה גילאי וסא"ל (מיל') דוד בן-עוזיאל (טרזן), מורשת קרב שהנחילו צנחני העשור הראשון - אחוות לוחמים, באתר "הצנחנים"
  2. ^ מיטל צור, מפגינים: "ההשתמטות פוגעת בחוסן הלאומי", באתר ynet, 3 באוגוסט 2007
  3. ^ שנת לימודים, באתר דובר צה"ל (נלקח מ"במחנה" גיליון 26 משנת 2007)
  4. ^ "תמיד ידעתי שבכל מצב, החברים שלי קמים אחרי ומסתערים קדימה", באתר נכי צה"ל (נלקח מ"עיתון הלוחם" גיליון 200 מיוני 2006)
  5. ^ השוו ל: אורי דן, אנו יוצאים להתקיף את האויב, מעריב, 11 באוקטובר 1959
  6. ^ רב סרן יעקב חיסדאי, מעריב, 30 באוקטובר 1967