מספר קואורדינציה

מונח בכימיה
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בכימיה, קריסטלוגרפיה והנדסת חומרים, מספר קואורדינציה הוא מספר המייצג את מספר האטומים המקיפים אטום נתון במבנה סריגי. ככל שמספר הקואורדינציה גדול יותר, כך גדלה יציבות הסריג. בכימיה, מספר הקואורדינציה מייצג את מספר השכנים הכללי של האטום המרכזי במולקולה.

במתאן, מספר הקואורדינציה של פחמן הוא 4. בחומרים אי-אורגניים מספר קשרי סיגמא בין הליגנד לבין האטום המרכזי נחשבים למניין מספר הקואורדינציה בעוד שקשרי פי אינם נספרים למניינו.

לעומת זאת, בתורת החומרים למשל: נניח שחומר עשוי מיונים משני סוגים בלבד, אניון וקטיון. מתוך יחס הרדיוסים של האניון והקטיון ניתן לחשב את מספר הקואורדינציה, לפי הטבלה הבאה:

יחס רדיוסים מספר קואורדינציה
0-0.155 2 מיקום האטום הוא קווי
0.155-0.225 3 מיקום האטום הוא מרכז משולש
0.225-0.414 4 מיקום האטום הוא מרכז טטרהדר
0.414-0.732 6 מיקום האטום הוא מרכז אוקטהדר
0.732-1 8 מיקום האטום הוא מרכז קובייה
1 12 המבנה הצפוף ביותר (נקרא גם: "מבנה צפוף אריזה").

כלומר, ככל שהרדיוסים של הקטיון והאניון קרובים זה לזה המבנה המתקבל הוא בעל מספר קואורדינציה גבוה יותר, ולפיכך יציב יותר.

ליהלום המורכב כולו מפחמן מספר קואורדינציה 4, בעוד שלגרפיט, שגם הוא מורכב כולו מפחמן, מספר קואורדינציה 3. דבר זה נובע מכוחות פני שטח והם תלויים במצייני מילר של הגביש.

בקשר קוולנטי מספר הקואורדינציה הגדול ביותר שווה למספר המסלולים המשותפים של האטום.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.