מערת אל קסטיו

מערה בספרד עם אמנות פרהיסטורית

מערת אל קסטיוספרדית: La cueva de El Castillo) היא מערה קדומה בצפון ספרד, שבה התגלו ציורי קיר, או ציורי מערות מתקופת האבן הקדומה, בחלקה המאוחר יותר - התקופה הפלאוליתית העליונה (לפני 20,000 - 45,000 שנים). אחד הציורים שנמצא בה נחשב, נכון ל-2013, לציור העתיק ביותר ששרד, שצויר על ידי אדם. גילו מוערך בכ-40,000 שנה ויותר[1][2]. ב-2008 נוספה המערה לאתר המורשת העולמית מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד של ארגון אונסק"ו.

מערת אל קסטיו
Cueva de El Castillo
הכניסה למערה, אפריל 2008
הכניסה למערה, אפריל 2008
הכניסה למערה, אפריל 2008
אתר מורשת עולמית
מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 1, 3
שטח האתר 68.93 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך אמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ספרדספרד ספרד
מיקום פואנטה וייסגו, ספרד
קואורדינטות 43°17′32″N 3°57′56″W / 43.2923°N 3.9655°W / 43.2923; -3.9655
מגלה ארמיליו אלקלדה דל ריו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארמיליו אלקאלדה דל ריו, מגלה מערת אל קסטיו

מיקום וגילוי עריכה

מערת אל קסטיו היא חלק ממכלול מערות, הקרוי "המערות של מונטה קסטיו" (Las cuevas del monte Castillo). המכלול כולל בתוכו בנוסף למערת אל קסטיו גם את מערת Las Monedas, מערת Las Chimeneas, מערת La Flecha ומערת La Pasiega. הוא נמצא בקהילה האוטונומית קנטבריה, שבצפון ספרד, 30 קילומטר דרומית לבירת המחוז סנטנדר. יש בו חללים רבים, ובהם נמצאו כ-100 ציורי קיר שונים, רובם מעין סטנסיל או העתק של כף יד ודיסקים קטנים, שצוירו על קירות ותקרת החללים, בדרך כלל בעזרת פחם או אוכרה, ומיעוטם ציורי בעלי חיים שונים. מערת אל קסטיו עצמה, התגלתה ב-1903 על ידי הארכאולוג ארמיליו אלקלדה דל ריו, כאשר עסק בחפירות ארכאולוגיות במערת אלטאמירה הסמוכה, שהתגלתה כעשרים שנה קודם לכן, ושגם בה ציורי קיר רבים.

המערה נוספה לאתר המורשת העולמית ב-2008, עוד לפני שהתגלה גילם האמיתי של הציורים על קירותיה[3][4].

תיארוך וזהות היוצרים עריכה

ב-2012 התפרסם לראשונה מאמר שקבע את גיל הציורים במערת אל קסטיו בשיטת אורניום-תוריום[5][6].

בחלק המערה הקרוי "פאנל הידיים" - Panel de las Manos מצוירות כ-40 כפות ידיים וכן עשרות דיסקים אדומים. החוקרים כותבי המאמר בדקו כמה דגימות מתוכם ומסתבר שמדובר בממצאים עתיקים בהרבה מכפי ששיערו עד אותה עת. על פי ממצאי מחקר זה, הציור העתיק ביותר הוא דיסק או נקודה אדומה שגילה מוערך כעת בכ-40,800 שנה לפחות ונכון ל-2013 מקובל לראות בה כציור הקיר הקדום ביותר ששרד, מעשה ידי אדם. סביבה צוירו במשך אלפי שנים לאחר מכן, כפות הידיים והחיות השונות.

עד גילוי תיארוך זה, מקובל היה בין הארכאולוגים לראות בציורים שבמערת שובה, בדרום צרפת, כציורים העתיקים ביותר. הם צוירו לפי הידוע כיום בערך לפני כ-30,000 עד 35,000 שנים.

באוסטרליה נמצא ציור קיר שתוארך לתקופה מאוחרת יותר, אך מתאר ציפור, אשר לפי הידוע לנו כיום הוכחדה לפני יותר מארבעים אלף שנה[7]. המשמעות היא, שיש אפשרות שהציור האוסטרלי יסתבר בסופו של דבר כציור העתיק ביותר בעולם ושיטת תיארוכו הייתה מוטעית, אך לחלופין, ישנה גם האפשרות שזמן הכחדת אותה ציפור היה מאוחר מכפי שסוברים כעת המדענים, או שמדובר בציור דמיוני, שרק במקרה דומה לאותה ציפור נכחדת. באוקטובר 2014 התפרסם כי גילו של ציור מערות (יד אדם), שנמצא במערה באינדונזיה, מגיע ל-40,000 שנה לפחות[8]. גם תגלית זו, אם תאומת, יכולה להתחרות מבחינת הגיל בתגליות של מערת אל קסטיו, אף כי עדיין קיים פער של 800 שנה, מבחינה זו, "לטובת" מערת אל קסטיו.

הנחת החוקרים בדרך כלל היא שיוצרי ציורי הקיר הקדומים היו ראשוני ההומו ספיינס באירופה, אולי ראשוני התרבות האוריניאקית, שהחלה ככל הנראה בערך לפני כ-42,000 עד 45,000 שנה. מקובל לתארך לאותו מועד גם את הגעתם של ראשוני אבות המין האנושי של ימינו, מאפריקה לאירופה. עם זאת, התיארוך החדש של הציור הקדום ביותר, מעלה גם את האפשרות, שצויר אולי על ידי האדם הניאנדרטלי, אשר הוכחד סופית ככל הנראה לפני 28,000 עד 40,000 שנים. הנושא טרם הוכרע, בשל העובדה שמחד, לא נמצא ציור קיר מתקופה שקדמה להגירת הומו ספיינס לאירופה. אילו נמצא כזה, הדבר יכול היה להוכיח שגם האדם הניאנדרטלי ידע אולי לצייר ציורים שכאלה. מאידך, לא נמצאו באפריקה ציורי קיר קדומים מספיק, שיוכיחו סופית שהומו ספיינס היה היוצר הבלעדי שלהם, עוד לפני הגירתו לאירופה. חוקרים אחדים קושרים בין ההגירה לבין תחילת הציור הקדום. התאוריה שלהם היא שהתחרות באירופה, בין המתיישב החדש - ההומו ספיינס, לבין התושב הוותיק - האדם הניאנדרטלי, המריצה את התפתחותו השכלית של ההומו ספיינס ובין השאר איפשרה לו לפתח את הציור תוך אלפי שנים ספורות, מה שלא נעשה במשך עשרות אלפי שנות חיים נפרדים, הומו ספיינס באפריקה והאדם הניאנדרטלי באירופה.

טכניקת התיארוך עריכה

 
קרן אייל חרותה ומחוררת ממערת אל קסטיו

השיטה הנפוצה ביותר לתיארוך רדיומטרי היא פחמן 14, אך שיטה זאת אינה מספקת לטווח הזמן של האתר. בנוסף לכך, היא מתארכת רק ממצאים העשויים מחומרים אורגניים, כמו פחם וכו', בעוד מרבית ציורי המערות למשל, צוירו בצבעים לא אורגניים, אלא במינרלים, בעיקר צבע אוכרה.

אליסטייר פייק מאוניברסיטת בריסטול שבבריטניה ושותפיו השתמשו בשיטה אחרת למדידת גילם של ממצאים עתיקים במערות, גם אם אינם אורגניים. השיטה מבוססת על תיארוך הספלאותמים המכסים את הציורים. מים מחלחלים בסלעי המערות ובזרימתם האיטית בדרך זו הם אוספים איתם קלציט, תרכובת סידנית הכוללת בתוכה שאריות של אורניום רדיואקטיבי. כשאותם מים זורמים על פני ציור כלשהו הם משאירים אחריהם על פני הציור משקע קלציטי, הכולל גם את האורניום. לאורניום זה יש זמן מחצית חיים ידוע, שבמרוצתו הוא דועך לאיטו והופך לתוריום. בשיטה זו ניתן אם כן למדוד את גילו של הכיסוי הקלציטי של כל ממצא במערה, אם הוא אמנם מכוסה בקלציט, כלומר, לקבוע גיל מינימלי של אותו ממצא. אפשר שהממצא יהיה עתיק בהרבה מאותה תכסית שלו, אבל גילו בוודאי איננו יכול להיות פחות מגיל התכסית הקלציטית.

פייק וחבריו מתארים במאמרם מדידה של כ-50 ממצאים שכאלה, מ-11 מערות שונות בצפון ספרד. והממצא העתיק ביותר שמצאו כך, היה אותה נקודה אדומה במערת אל קסטיו, שגילה היה לפחות 40,800 שנה. הממצא השני בעתיקותו היה ציור של יד אדם, בצבע אדום, על פני אותו קיר במערת אל קסטיו. ציור זה תוארך לפני לפחות 37,300 שנה. הציור השלישי בעתיקותו היה ציור של סימן הדומה למספר "1", אשר היה מצויר על פני קיר במערת אלטאמירה הסמוכה, ואשר גילו נקבע כלפחות בן 35,600 שנה.

תוכניתם של המדענים כעת היא, לחזור בקנה מידה גדול יותר על אותן בדיקות באותה שיטה, במערות נוספות ובממצאים נוספים, ולנסות לתארך בצורה יסודית יותר את ההיסטוריה של הציור האנושי, מתחילתו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מערת אל קסטיו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה