מערת הידיים

מערת הידיים
Cueva de las Manos
אתר מורשת עולמית
	מערת הידיים, ריו פינטוראס
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 3
שטח האתר	600 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
מידע כללי
מדינה	ארגנטינה
מיקום	סנטה קרוס, ארגנטינה
קואורדינטות	47°09′00″S 70°40′00″W / 47.15°S 70.666666666667°W
	www.cuevadelasmanos.org
	(למפת ארגנטינה רגילה) בואנוס איירס קורדובה בארילוצ'ה רוסאריו טוקומאן מאר דל פלאטה סלטה סנטה פה סן חואן אושואיה איגואסו אקונקגווה ברזיל פרגוואי בוליביה צ'ילה איי פוקלנד אורוגוואי האוקיינוס האטלנטי האוקיינוס; השקט; מערת הידיים

מערת הידיים (בספרדית: Cueva de las Manos) היא מערה הנמצאת בפרובינציית סנטה קרוס, ארגנטינה, במרחק 163 ק"מ דרומית לעיר פריטו מורנו. המערה נמצאת בתוך הפארק הלאומי פרנסיסקו פריטו מורנו, הכולל בתוכו אתרים רבים בעלי חשיבות ארכאולוגית ופליאונטולוגית. בשנת 1999 העניק אונסק"ו למערת הידיים מעמד של אתר מורשת עולמית.

גאוגרפיה עריכה

המערה שוכנת בעמק הנהר ריו פינטוראס, בנקודה מבודדת בפטגוניה השוכנת במרחק 100 ק"מ מהדרך הלאומית מספר 40. בצוקי העמק שוכנות מערות רבות, ותוואי הקרקע קשה ולא נוח להליכה. בעל החיים הדומיננטי בפאונה של אזור המערה הוא הגואנקו. הקניונים מסביב למערה מאופיינים באקלים ממוזג. הכניסה למערה נמצאת מתחת לקיר סלע המכוסה בשבלונות בצורת ידיים. הציורים במערה צוירו בחמישה מקומות נפרדים. חלק מהציורים הקדומים כוסו על ידי הציורים החדשים יותר. עומקה המרבי של המערה הוא 24 מטרים, רוחב הכניסה הוא 15 מטרים, וגובה המערה ליד הכניסה הוא עד עשרה מטרים. הקרקע בתוך המערה היא מישור עולה; בחלקה הפנימי לא עולה גובהה של המערה על שני מטרים.

המערה התפרסמה וזכתה לשמה בשל ציורי הידיים, שנוצרו בעיקר על ידי ציידים שחלפו באזור, כשהציורים הראשונים בה הם מלפני כ-9,300 שנים.^[1] קבוצת הציורים הראשונה (A) הייתה, ככל הנראה, של ציידי גואנקו נודדים. קבוצה מאוחרת יותר (B) של ציורים, בין 9,000 עד 5,300 שנים לפני זמננו, היא של ציידים נודדים אחרים. ציורי קבוצה זו אינם כוללים תיאורי ציד ורבים מהם הם תדמיות (שבלונות) של כפות ידיים, ולא תיאורי ציד. הקבוצה המאוחרת יותר (C) של ציורי קיר ראשיתה בשנת 1300 לפני הספירה בקירוב. ציורים אלו כללו בעיקר צורות גאומטריות או ציורים פשוטים. משערים כי יוצרי ציורים אלו היו מאבותיו של שבט בשם טהואלצ'ה (אנ'), שישב בפטגוניה כאשר הגיעו אליה המתיישבים הספרדים הראשונים.^[1] על תקרת המערה יש נקודות אדומות, שנוצרו ככל הנראה על ידי טבילת כדורי הציד (בולאס) בדיו, והשלכתם כלפי מעלה. צבעי הציורים הם בין אדום (המטיט) ללבן, שחור או צהוב.

הדיו שממנו הוכנו הציורים הוא מחצבי, כך שגיל הציורים לא יכול היה להיות מחושב מתארוך פחמן 14 מהצבע עצמו וחושב לפי שרידי צינורות עצם ששימשו להתזת הצבע על הקיר שעליו הונחה היד. הצבעים שמהם נוצרו הציורים היו מבוססים על מחצבים שהיו באזור. בכניסה למערה נערכו חפירות ארכאולוגיות בהן נמצאו שרידים של הצבעים. באמצעות בדיקת נפיצת קרני X (אנ') הצליחו המדענים להוכיח כי המחצבים הנפוצים שמהם הורכבו הצבעים היו, לדוגמה, פירולוזיט ליצירת שחור, המטיט וגתיט ליצירת אדום וסגול, וקאוליניט ליצירת צבע לבן.