מעשה אבות סימן לבנים
מעשה אבות סימן לבנים הוא ביטוי ביהדות שמשמעותו: מה שקרה לאבות לא קרה רק להם באופן אישי אלא נעשה להם כדי להוות תחילת ביצוע של מה שנגזר על בניהם, הן לטוב הן למוטב.
מקורות לפתגם עריכה
הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!"[1].
הרמב"ן בפירושו על ספר בראשית מרחיב את עיקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את כל מעשי האבות שבתורה[2], שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים..."[3]. על פי הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים:[4]:
- האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה.
- ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות.
- מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם.
על אף שהרמב"ן לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'[5]. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א לתלמוד הבבלי[6].
ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערך "מעשה אבות סימן לבנים", באתר המכלול
הערות שוליים עריכה
- ^ בראשית רבה, מ"ח ז' ראו גם סוטה לד.
- ^ רמב"ן, בראשית י"ב ו'
- ^ רמב"ן, בראשית י"ב י'
- ^ י' חרל"פ, מעשה אבות סימן לבנים - גזרה, יצירה או דוגמה?, המעיין מ"ה, ב', 97 -76; ר' בן מאיר, "מעשה אבות סימן לבנים: אינטרפרטציות בפירוש רמב"ן לתורה", עיוני מקרא ופרשנות ח', עמ' 551-533;
- ^ ב"צ פישלר, "מעשה אבות סימן לבנים - גילגולה של אמירה", סיני קל"א, עמ' עז-צו;
- ^ מהרש"א, עבודה זרה, דף ח' ע"ב
