מעשר כספים
מעשר כספים הוא נוהג יהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה, תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.
מקור עריכה
מקור קדום להלכה נמצא בסיפור בספר בראשית אודות אברהם שנתן מעשר משלל המלחמה למלכי-צדק מלך שלם, כהן לאל עליון[1]. מאוחר יותר בספר[2] אנו מוצאים את נכדו של אברהם, יעקב המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". בפרקי דרבי אליעזר דורשים חז"ל מן הפסוק "וימצא בשנה ההיא מאה שערים"[3] שגם יצחק הפריש מעשר כספים[4].
המקור ההלכתי הראשון הוא מהספרי המובא בדברי התוספות במסכת תענית, על דברי רבי יוחנן בתלמוד הדורש את הפסוק בספר דברים על מעשרות תבואה, ”עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר”[5]. הציטוט הוא: ”עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'”[6].
ציטוט זה אינו נמצא במהדורות הספרי שלפנינו, ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל השולחן ערוך.
תוקף עריכה
האחרונים נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש (הב"ח) טוען כי מעשר כספים הוא בגדר מידת חסידות בלבד ואינו חובה הלכתית[7]. לעומתו בעל הטורי זהב רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות מעשר עני. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג מדאורייתא אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא מדרבנן בלבד[8].
מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך מצוות הצדקה הכללית. הפוסקים[9] כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כעין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.
הבדלי הגישות בפרטי הלכות מעשר כספים אצל הפוסקים השונים נובעים מההבדל במקור הדין. אלו שרואים במעשר חובה או מנהג נפרד מדין הצדקה הכללי יטו להתיר להשתמש בכסף למגוון יעדים רחב ביניהם מצוות שונות, צורכי ציבור ועוד[10]. לעומת זאת ראיית הדין כחלק ממצוות הצדקה גוררת ממילא צמצום יעוד הכסף לצורכי עניים בלבד כפי שמתבקש מהגדרת המושג צדקה[11]. כמו כן דרך חישוב העשירית (מהקרן או רק מהרווח) ישתנה בהתאם להבדלי הגישה.[דרוש מקור]
חישוב ההפרשה עריכה
ישנן דעות שונות בפוסקים בקשר להיקף חיוב המעשר:
- הדעה המחמירה סוברת שיש להפריש מהברוטו, ללא שום ניכוי כלשהו.
- הדעה המקילה סוברת שמכיוון שמעשר כספים הוא מדרבנן, אפשר להקל ולהפריש מעשר לאחר ניכוי כל ההוצאות החודשיות[12].
- הדעה המקובלת ביותר בין הפוסקים היא שיש לחלק בין הוצאות העסק שיש לנכותו לפני חישוב ההפרשה, לבין הוצאות המחייה הפרטית, שאין לנכות הוצאה זו מהמעשר[13][14].
מעשר וגמול למעשר עריכה
למרות שנותן המעשר איננו מצפה לתמורה מוחשית עבור נדיבותו, הרי שבתנ"ך ובמקורות נוספים מקובלת התפיסה כי מתן מעשר יוצר תמורה לנותן, אם כי תמורה שאינה תמיד מוחשית או מיידית. בספר מלאכי פרק ג' נכתב על כך במפורש: "הביאו נא את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב שלמה לוי, חובת הפרשת מעשר כספים ממשכורת צבאית, בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
- מהלכות מעשר כספים, פורטל יהדות תימן
- לעשר, להתעשר ולעשר, הרב אליעזר מלמד
- חיוב מעשר כספים, הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ליקוטים ב,ו,ז
- מעשר וסולם יעקב, דיון ב- קהילת יזמות חברתית.
- מעשרוניה - תוכנה לניהול מעשרות
- מעשרוניה אונליין - אתר לניהול מעשרות
- מעשר XML - תוכנת מעשרות
מעשרות, דף שער בספרייה הלאומית- מאמרים בנושא מעשר כספים, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוקים י"ח–כ'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק כ"ב
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק י"ב
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק לג, וכך מובא במשנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ט', הלכה א'
- ^ ספר דברים, פרק י"ד, פסוק כ"ב
- ^ תוספות, מסכת תענית, דף ט', עמוד א', ד"ה עשר תעשר
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"א
- ^ הרב אליעזר יהודה וולדנברג, חלק ט סימן א, שו"ת ציץ אליעזר, באתר היברובוקס
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ז'–ח'
- ^ שפתי כהן, יורה דעה, סימן רמ"ט ; ט"ז, יורה דעה, סימן רמ"ט
- ^ רמ"א, יורה דעה, סימן רמ"ט, סעיף א'
- ^ רבי יוסף קארו, סימן ג', שו"ת אבקת רוכל, באתר היברובוקס
- ^ הרב שמואל הלוי וואזנר, סימן קל"ג, שו"ת שבט הלוי חלק ה', באתר היברובוקס
- ^ י - דרכי חישוב מעשר כספים, באתר פניני הלכה, 2000-08-06