מפלגת מצרים הצעירה
מפלגת מצרים הצעירה, מצר-אל פתאת (בערבית: حزب مصر الفتاة) הייתה תנועה פוליטית מצרית שהוקמה על ידי אחמד חוסיין ב-1933, הפכה למפלגה ב-1936 ופורקה ב-1953. אחמד חוסיין היה אפנדי ממעמד בעלי הקרקעות הזוטרים, והוא פנה לבני המעמד הבינוני העירוני, לפועלים ולסטודנטים. חוסיין התחיל ב"תוכנית הגרוש" והקים את מפעל התרבושים. לאחר שזכה להכרה פנה לבסס את האידאולוגיה שלו. ב-1936 הפכה התנועה למפלגה רשמית. המפלגה דגלה בקו מצרי לאומי תקיף – שילוב של ערביות, מצריות, טריטוריאליות, עם שאיפות כלכליות וצבאיות, סיסמתו הייתה "אללה, מולדת ומלך", ומטרותיו: שחרור מהאימפריה הבריטית, חיזוק מעמד הפלאח, רפורמות אגרריות, חלוקת העושר במשק, תיעוש, שפה ערבית כלאומית). הלאומיות בה דגלו הייתה לאומיות פאן-ערבית.
 | |
| מדינה | מצרים |
|---|---|
| מייסד | אחמד חוסיין |
| תקופת הפעילות | 1933–1953 (כ־20 שנה) |
| אידאולוגיות | אסלאמו-פשיזם |
| מטה |
קהיר  |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
| צבעים רשמיים | ירוק |
  | |
הזרוע העיקרית של "מצרים הצעירה" הייתה תנועת "החולצות הירוקות", שכללה גדודי נוער, שמנו בשיאן בין 3,000 ל-5,000 חברים. במרץ 1938 הוצא ארגון "החולצות הירוקות" אל מחוץ לחוק.[1]
בעקבות התחזקות האסלאם בסוף שנות ה-30, שינה חוסיין את שם המפלגה ל"מפלגה האסלאמית הפטריוטית" וגם טבע סיסמה חדשה – "אלוהים גדול והתהילה לאסלאם". אחרי מלחמת העולם השנייה, עם התחזקות הקומוניזם, שינה שוב את שם המפלגה ב-1949 ל"המפלגה הסוציאליסטית המצרית".[2] בכל חילופי השמות נשארה התנועה בהרכבה המדויק – תנועה ריכוזית תקיפה עם מנהיג חזק, אשר נשען על יחידות צבאיות למחצה שנקראו "החולצות הירוקות".
מנהיג נוסף במפלגה היה פתחי רדואן. גמאל עבד אל נאצר, שהפך ברבות השנים למנהיג מצרים, היה מזוהה בצעירותו עם מצר-אל פתאת.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
מפלגת מצרים הצעירה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ד (1996), יחידה 9, עמ' 197–198.
- ^ 1 2 חגי ארליך, המזרח התיכון בימינו, מצרים - האחות הבכירה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003, עמ' 35-36, 69