מפלי גוואירה

מפלי גוואירהפורטוגזית: Salto del Guaíra או Salto das Sete Quedas - מפל שבעת האשדות; בספרדית: Salto del Guairá) היו מפלי מים על נהר פרנה בגבול ברזיל-פרגוואי, שהיו בין המרשימים ביותר בעולם. אזור המפלים הוצף באגם מלאכותי שנוצר עם השלמת הבנייה של סכר איטייפו בשנת 1982. במתחם היו 19 מפלים שחולקו ל-7 קבוצות עיקריות, ומכאן ניתן שמם הברזילאי.

שבעת המפלים של גוואירה
O Salto das Sete Quedas do Guaíra
מפלי גוואירה ממעוף הציפור
מפלי גוואירה ממעוף הציפור
מפלי גוואירה ממעוף הציפור
מידע כללי
מיקום גבול ברזיל-פרגוואי
נהר פרנה
סוג מפל מפוצלים
גובה כולל 114 מטר
רוחב ממוצע 4,828 מטר
נפילת מים רציפה 40 מטר
מספר נפילות מים 1
ספיקה ממוצעת 13,309 מ"ק/שנייה
ספיקה מרבית 49,555 מ"ק/שנייה
עונה שופעת כל השנה
קואורדינטות 24°04′23″S 54°17′01″W / 24.073056°S 54.283611°W / -24.073056; -54.283611

היסטוריה עריכה

המפלים תועדו על ידי מיסיונרים ישועים במאה ה-16, והשם שניתן להם היה כנראה שמו של ראש שבט גוארני.

ספיקתם המקסימלית של המפלים הייתה כ-50,000 מ"ק לשנייה, דהיינו בכל שעה ושעה זרמו בהם כ-180 מיליון מ"ק מים, כמות מים המספיקה למלא את הכנרת ביממה. נהר הפרנה, שרוחבו לפני המפלים היה כ-380 מטר, הוצר לקניון ברוחב כ-60 מטר בלבד, וכתוצאה מכך זרם המים היה מהיר וחזק מאוד, וקול שאונם נשמע עד מרחק של 30 ק"מ מהמפלים. הגובה הכולל של המפלים היה כ-114 מטר.

המפלים היו אטרקציה תיירותית מקומית, אך מיקומם באזור הגבול בין ברזיל ופרגוואי גרם לסכסוך על מיקום הגבול המדויק, כאשר שתי המדינות ביקשו את זכויות הניצול והשליטה במפלים לעצמן. בשנת 1957 ברזיל תפסה את אזור המפלים באופן חד-צדדי.

באפריל 1973 חתמו ממשלות ברזיל ופרגוואי על הסכם דו-צדדי לבניית סכר איטייפו על נהר פרנה כדי להפיק חשמל מתחנת כוח הידרואלקטרית. בניית הסכר החלה בשנת 1975 והסתיימה באוקטובר 1982. מאגר המים שיצר הסכר הציף גם את המפלים. עקב הזרימה החזקה בנהר הפרנה, הצפת אזור המפלים ארכה 14 יום בלבד. בנוסף לתועלת הישירה של ייצור חשמל נקי, בניית הסכר גרמה גם לסיום סכסוך הגבולות והביאה לפרויקטים משותפים בין המדינות בנושא שימור הסביבה. עם זאת, הועלתה ביקורת על הנזק לסביבה ולמורשת המקומית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מפלי גוואירה בוויקישיתוף