מפרץ גואנברה
מפרץ גואנברה (בפורטוגזית: Baía de Guanabara) הוא מפרץ במדינת ריו דה ז'ניירו שבברזיל. המפרץ נפתח לאוקיינוס האטלנטי וגובל בערים ריו דה ז'ניירו (לכיוון דרום-מזרח) וניטרוי (לכיוון מערב). מפרץ גואנברה הוא המפרץ השני בגדלו בברזיל ועל שמו הייתה קרויה מדינת גואנברה, שהייתה קיימת בין השנים 1960 ל-1975.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
דרום האוקיינוס האטלנטי  |
| סוג |
מפרץ |
| מידות | |
| שטח | 381 קילומטר רבוע |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין |
קריוקה, Macacu River, Jequiá River, Meriti river, Rio Roncador, Iguaçu River, Suruí River, Caceribu River, מרקנה (נהר), Guaxindiba River, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| מדינות באגן הניקוז |
 ברזיל |
| קואורדינטות | 22°47′26″S 43°09′20″W / 22.790427777778°S 43.155669444444°W |
|
(למפת ריו דה ז'ניירו רגילה)   קאמפוס דוס גויטקאזס מאקאה  מפרץ גואנברה | |
  | |
העיר ריו דה ז'ניירו התפתחה תחילה סביב הנמל ששוכן בגדה המערבית של מפרץ גואנברה. בפתחו המערבי של המפרץ, מתנשא הר הסוכר, שהוא אחת מנקודות התיירות העיקריות של ריו דה ז'ניירו. בגדול מאייו, "אי המושל" (Ilha do Governador), שוכן שדה התעופה הבינלאומי של ריו דה ז'ניירו וב"אי הפונדאו" (Ilha do Fundão) נמצאת האוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו. מאז 1974, מחבר גשר ריו-ניטרוי בין ריו דה ז'ניירו לניטרוי, כאשר הוא חוצה את מפרץ הגואנברה.
היסטוריה עריכה
ב-1 בינואר 1502 הגיעה ספינתו של גספאר דה למוס לפתח מפרץ גואנברה, אך דה למוס סבר בטעות כי מדובר בשפכו של נהר רחב. משום כך, קרא לאזור "נהר של ינואר" (בפורטוגזית: "ריו דה ז'ניירו"). הטעות מונצחת עד היום בשם העיר שנוסדה מאוחר יותר. אולם, עם הזמן שמו של המפרץ שונה כששמו הנוכחי נגזר מהשם שנתנו לו שבטי האינדיאנים שחיו באזור במאה ה-16 - Iguaá-Mbara (בטופי-גוארני: iguaá = מפרץ, mbará = ים).
במשך למעלה מ-50 שנה מאז גילויו על ידי הפורטוגלים לא התיישבו אירופאיים באזור, עד שבשנת 1555 פלשו צרפתים תחת פיקודו של ניקולא וייגניון והקימו את היישוב צרפת האנטארקטית. הצרפתים התיישבו באחד מאיי המפרץ, שכיום נקרא אי וייגניון, שם נבנה מבצר בשם קוליני. כתגובה, בשנת 1560 תקף כוח פורטוגלי בפיקודו של מם דה סא את המבצר והרסו אותו, אולם הצרפתים נמלטו וגייסו את תמיכתם של האינדיאנים המקומיים.
בשנת 1565 ייסד אחיינו של מם דה סא, אסטסיו דה סא, את העיר "São Sebastião do Rio de Janeiro" ("סאן סבסטיאן של נהר ינואר", המוכרת כריו דה ז'ניירו), אשר שימשה בסיס מבצעי לקרבות נגד הצרפתים. הגירוש הסופי של הצרפתים הושג בשנת 1567 בקרב בו נהרג אסטסיו דה סא.
לאחר ניצחון הפורטוגלים, נבנו בפתח המפרץ מספר מבצרים במטרה לבטח את האזור, ביניהם - המבצרים סאו ז'ואאו (1565), סנטה קרוז (1605) ווייגניון (1733).
מאפיינים גאוגרפיים עריכה
מפרץ גואנברה הוא גראבן שנוצר בעידן הקנוזואיקון. פתחו הצר (1,600 מ') ועמוק (17 מ') מקנה תנאים אידיאלים לבניית נמל ולפיתוח אורבני. שטחו של המפרץ הוא 381 קמ"ר[1] והוא קטן רק ממפרץ כל הקדושים שבבאהיה מבין מפרצי ברזיל.
במפרץ גואנברה מספר רב של איים, כאשר הגדול ביניהם הוא "אי המושל" עם שטח של 42 קמ"ר. בין האיים המשמעותיים של המפרץ נכללים גם "אי הפונדאו", "פקטה" (Ilha de Paquetá), "אי וייגניון" (Ilha de Villegagnon) ו"האי הפיסקלי" (A Ilha Fiscal).
היבטים סביבתיים עריכה
המערכת האקולוגית של מפרץ גואנברה עשירה וענפה, עם עשרות מינים בוטניים וזואולוגיים. פוקדים את המפרץ על מנת לאכול או להתרבות דולפינים, צבי ים, סרדינים, ודגים רבים.
מצד שני, מאות שנים של תהליך עיור משפיעים בצורה שלילית על איכות הסביבה של מפרץ גואנברה. אזורים המנגרובים הצטמצמו באופן משמעותי מאז גילוי המפרץ, דבר אשר לאורך זמן עלול להנמיך את עומקו. המפרץ סובל מזיהום כבד הנגרם משפכים ודליפות נפט.
קישורים חיצוניים עריכה
- ניצן פררו, מילון מקוצר לריו דה ז'נרו, באתר ynet, 27 בפברואר 2003
- מידע על ריו דה ז'ניירו באתר העירייה (בפורטוגזית)
- מפרץ גואנברה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)