מצעד הגאווה
מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:
- השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה.
- עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתם.
- קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.
האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול. המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.
מלבד ההתנגדות הדתית וההומופובית למצעד הגאווה קיימת ביקורת רבה, גם מחוץ לקהילה וגם בתוכה, על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים.
מהומות סטונוול
|
ערך מורחב – מהומות סטונוול |
ביום שבת, 28 ביוני 1969 פשטה משטרת ניו יורק על בר הומוסקסואלים, והציתה גל מהומות חסר תקדים של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרסג'נדריות נגד מדיניות המשטרה והעירייה.
זוהי הפעם הראשונה שבה הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.
שנה לאחר המהומות, התקיים בניו יורק מצעד הגאווה הראשון, ומאז בכל שנה במהלך חודש יוני מתקיימים ברחבי העולם מצעדי גאווה.
מהומות סטונוול היו שלב חשוב בתולדות המאבק לזכויות להט"ב, מאבק שהביא בעשרות השנים שמאז למהפך במעמדם החוקי והחברתי של להט"בים בעולם המערבי.
מצעדי גאווה בעולם
מצעדי גאווה בעולם:
לוס-אנג'לס, 1990
מצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי. בעבר נהוג היה לקבוע תאריך אחיד למצעד בכל העולם (סוף השבוע האחרון של יוני), אך מאז שנות ה-90 רווח המנהג לתאם תאריכים שונים לערים שונות, וזאת כדי לאפשר למעוניינים לנוע בין ערים ולהשתתף ביותר ממצעד אחד. מספר הצועדים במצעדי הגאווה משתנה מעיר לעיר, ונע בין אלפים אחדים לבין מיליון ומעלה (המצעד בסאו פאולו, ברזיל, מגיע לכדי שני מיליון משתתפים). ברבות מהארצות המצעד עומד במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. המצעדים הגדולים בערים המרכזיות מהווים מוקד משיכה תיירותי, ונתמכים בידי רשויות העיר וגורמים מסחריים בה.
בין מצעדי הגאווה הגדולים בעולם נמנה המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני, פסטיבל בן שבועיים המונה כ-10,000 צועדים ומיליון משתתפים, המתקיים בין פברואר למרץ בסידני, ניו סאות' ויילס.
מצעדי הגאווה בישראל
בישראל נערכים ברציפות מצעדי גאווה מאז שנות ה-90. בשנים האחרונות הוא צועד כל שנה בתל אביב, בירושלים, באילת ובחיפה. בשנת 2010 התקיימו מצעד ואירוע גאווה בראשון לציון ובבאר-שבע בהתאמה [1] ובשנת 2012 אמורים להתקיים בחודש יוני מצעדי גאווה גם בערים נוספות אחרות: חדרה, פתח תקווה, רעננה והרצליה.[2]
מצעדי הגאווה בתל אביב
תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל בה צוינו אירועי הגאווה, ובה גם התקיים מצעד הגאווה הראשון.
בשנות התשעים ביקשו ראשי ציבור הומואים ולסביות בתל אביב, לקיים אירועים פומביים בדרישה לשיויון זכויות. הם קיימו מספר אירועים סמליים שהתאפיינו במספר משתתפים מועט, בגלל החשש להיראות בפומבי באירועים הקשורים להומואים וללסביות. האירוע הראשון לציון יום הגאווה התקיים ב-1993 בגינת שינקין בתל אביב. במקום הוצב ארון עץ ממנו יצאו הנוכחים באופן טקסי. במקום נכח צלם של העיתון "חדשות", ותמונותו של חייל במדים שיצא מאותו ארון עץ, התפרסמה בעיתון ובעקבותיה הועמד החייל לדין, נשפט למאסר וסולק מהנח"ל.
אירוע פומבי נוסף התקיים ב-1996 ובמסגרתו יצאה שיירה של כ-50 מכוניות פרטיות מרידינג לכיוון גן מאיר, מעוטרת בדגלי גאווה ושלטים הדורשים שיויון זכויות. השיירה כונתה "המתגלגאים" ולמרות שלא נדרש אישור משטרתי לקיומה, המשטרה עצרה במהלכה שתי רוכבות אופנוע לסביות, שנסעו בקידמת השיירה, בטענה שעברו על החוק האוסר רכיבה בצמד במקביל.
ב-1998 קרו שני אירועים שגרמו לאירוע הגאווה שנערך באותה שנה, להפוך למצעד גאווה רב משתתפים. היו אלו זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון, ואירועי ויגסטוק, שהסתיימו בעימות חריף עם המשטרה[3]. מאז הפך מצעד הגאווה בתל אביב לאירוע המוני, בו משתתפים עשרות אלפי אנשים מידי שנה, והנהנה מחסויות מסחריות ומתמיכת עיריית תל אביב-יפו, ונושא אופי דמוי קרנבל המזכיר באופיו את מצעד האהבה הנערך מידי שנה בתל אביב בסוף הקיץ.
בשנת 2006 לא התקיים מצעד גאווה בתל אביב. יוזמת המצעד, אגודת הלהט"ב, לא הצליחה להפיקו עקב קשיים בגיוס נותני חסות בכמות מספקת לתשלום עלויות אבטחת האירוע. בעקבות זאת החליטה עיריית תל אביב להפיקו בבלעדיות בשנת 2007. [4] בשנים 2007, 2008, הפיקה העירייה את המצעד במסגרת הסעיף התקציבי "תקציב לא צפוי". מעורבותו של חבר המועצה מטעם סיעת עיר לכולנו, יואב גולדרינג, הביאה להכנסת תקצוב קבוע למצעד בספר התקציב של העירייה בשנת 2009. [5]
מצעד הגאווה האחד-עשר בתל אביב החל בחנוכת המרכז העירוני לקהילה הגאה תל אביב, הצמוד לגן מאיר. זהו המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב. הקמת המרכז ותחזוקתו כגוף עירוני, ממחישה את הדרך אותה עשו להט"ב בתל אביב, מאז המצעד הראשון, עד כדי שילוב מלא במוסדות העיר. במצעד בשנת 2009, השיא גל אוחובסקי חמישה זוגות חד-מיניים ב-"חתונת המאה", במסגרת מצעד הגאווה. על פי מארגני האירוע, השתתפו כ-30 אלף בני אדם במצעד, אולם על פי הערכת המשטרה לקחו חלק באירוע 15 אלף בני אדם. [6]
בשנת 2010 התקיימו ב-11 ביוני שלושה מצעדי גאווה בתל אביב, כחלק משבוע הגאווה:
- מצעד הגאווה המסורתי, "ואהבת לרעך כמוך", שמאגד את ארגוני הקהילה המרכזיים, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים ובחסות עיריית תל אביב. המצעד יצא מגן מאיר לאחר דקת דומייה לזכרם של ניר כ"ץ וליז טרובישי, שנרצחו ב"בר-נוער" והסתיים במסיבת חוף ששודרה לראשונה בשידור חי בערוץ 24.
- "מצעד הגאווה הקהילתי", מצעד אלטרנטיבי בארגון קבוצת "צועדות לשינוי" במחאה על כך שאת תכני המצעד המרכזי בעיר מכתיבה עיריית תל אביב ולא הקהילה הגאה המצעד יצא מגינת לווינסקי, עצר מול בית אגודת הלהט"ב לדקת דומיה לזכר הרצח בבר-נוער, וסיים בהפנינג בגן מאיר.
- "רגע לפני הגאווה: מצעד אלטרנטיבי רדיקלי", יצא מבית אגודת הלהט"ב והסתיים בהפנינג בגן מאיר, ומשם חבר למצעד המסורתי.
בשנת 2011 התקיים המצעד ב-10 ביוני נערך מצעד הגאווה עם המספר הגדול ביותר של חוגגים בהיסטוריה של מצעדי הגאווה בישראל - 100 אלף חוגגים.[7] במצעד זה השתתפו לראשונה נציגות רשמית של דתיים להט"בים כגון חברותא ובת קול אשר היו במשאית של גוגל.[8]
מצעדי הגאווה בירושלים
|
|
ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים |
החל משנת 2002 מתקיימים מדי שנה מצעדי גאווה מקומיים בעיר ירושלים, במתכונת של מצעד ברחובות העיר. המצעדים נערכים ביוזמת הבית הפתוח. יוצאת דופן היא שנת 2006, אז התקיים אירוע הגאווה במתכונת מוגבלת שכללה התכנסות במתחם אצטדיון גבעת רם בלא תהלוכה. המצעד בירושלים נושא אופי של צעדת מחאה, ונעדר את האלמנטים ההופכים את המצעד התל אביבי לקרנבל.
בשנת 2005 בעיצומו של המצעד, פרץ לתוך קהל הצועדים, אדם חרדי בנסיון לרצוח בצועדים בדקירות סכין. הוא פצע בדקירות סכין שלושה מהצועדים ונעצר בכח על ידי מספר שוטרים שאבטחו את המצעד. בשנת 2006, שנה לאחר דקירת הצועדים, יצאו מאות חרדים להפגנות אלימות בשכונות החרדיות בבירה, במחאה על מצעד הגאווה שהיה עתיד להתקיים. במקביל להפגנות הושמעו דברי הסתה ואיומים ברצח כלפי ציבור הלהט"ב, וכנגד אנשי שלטון, שגיבו את המצעד מתוקף תפקידם. בסופו של דבר הוסט המצעד למתחם סגור בגלל חוסר יכולתה של המשטרה לאבטח את המצעד במצב הביטחוני המתוח ששרר בארץ, ולאור האיומים באלימות, שקיבלו משנה תוקף לאחר תקיפת הצועדים בשנה הקודמת. המצעדים בשנים 2008 ו-2009 עברו בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים בעלי השפעה, ומאז התקיימו כרגיל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אור בר שלום , צובעים את הגלובוס בורוד: מצעדי הגאווה הכי מרשימים בעולם, באתר עכבר העיר, 10 ביוני 2011
- מצעד הגאווה בתל אביב - אתר עיריית תל אביב
- מצעד הגאווה בירושלים - אתר הבית הפתוח
- מצעד הגאווה, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
- מצעדים ראשונים - סקירה היסטורית, מתוך אתר GoGay
- יאיר קדר, החיים בוורוד - עשור למצעד הגאווה הראשון בתל אביב, באתר הארץ
- רמי הסמן, על מצעד הגאווה בתל אביב, באתר nrg מעריב, 12.6.05
לקריאה נוספת
פדבה, גלעד (2009). נעלבים באופן טבעי? ארבע פרדיגמות בשיח התקשורתי ההטרוסקסואלי אודות מצעד-הגאווה בירושלים. סוגיות חברתיות בישראל 7, 94-120.
הערות שוליים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל להט"ב | ||
- ^ 600 משתתפים באירוע הגאווה הראשון בבאר-שבע, 04.06.2010, אתר GoGay
- ^ גאווה 2012: לראשונה מצעדים בחדרה, פתח תקווה רעננה והרצליה, mako גאווה, 24 באפריל 2012
- ^ מאירי שמואל, "ה"וויגסטוק" של ההומוסקסואלים בת"א גלש לאלימות וחסימת צמתים", הארץ, 24.5.98
- ^ עיריית ת"א תפיק בבלעדיות את מצעד הגאווה בעקבות קשיים כלכליים בגיוס חסויות, אתר Gogay, 25.4.2007
- ^ חדש בתקציב עיריית תל אביב: מצעד הגאווה תוקצב מראש ב-300 אלף ש"ח, אתר "מה קורה", 26.1.2010
- ^ אלפים לקחו חלק במצעד הגאווה בת"א כתבתה של מיכל שפירא באתר nrg
- ^ 100,000 חגגו במצעד הגאווה בתל אביב כתבתם של יוסי זילברמן ועזרי עמרם באתר mako
- ^ מצעד הגאווה בת"א: "גאים להיות מי שאנחנו" כתבתם של יואב זיתון ואלעד רובינשטיין באתר ynet
