מקוק מזוקן

מין קוף
(הופנה מהדף מקוק זנב-אריה)

מקוק מזוקן או מקוק זנב־האריה (שם מדעי: Macaca silenus) הוא מין קוף, החי רק בהרי גהט המערביים שבדרום הודו.

קריאת טבלת מיוןמקוק מזוקן
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: קופים בעלי זנב
סוג: מקוק
מין: מקוק מזוקן
שם מדעי
Macaca silenus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקוק בוגר עם גור צעיר

מאפיינים פיזיים עריכה

שיערו של מקוק מזוקן הוא חום כהה או שחור. ייחודו מתבטא ברעמת שיער כסופה-לבנה שמקיפה את ראשו מן הלחיים ומטה עד לסנטר, שנתנה לקוף זה את שמו בגרמנית, "קוף הזקן". פניו הקירחות שחורות. אורכו מקצה ראשו עד קצה זנבו נע בין 45 ל-60 ס"מ ומשקלו נע בין 3 ל-10 ק"ג, מה שמדרג אותו בין המקוקים הקטנים ביותר. אורך הזנב 25 ס"מ ובסופו ציצת שיער שחורה, הדומה לזו של האריה, ומכאן שמו. ציצת השיער יותר מפותחת אצל הזכרים מאשר אצל הנקבות.

אורך תקופת ההיריון הוא שישה חודשים לערך. הצעירים יונקים למשך שנה אחת. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל ארבע שנים; הזכרים בגיל שש שנים.

התנהגות עריכה

מקוק מזוקן הוא שוכן ביערות טרופיים ופעיל יום. הוא מטפס היטב ומבלה את רוב חייו בצמרות העצים העליונות של היערות הטרופיים, הלחים וירוקי העד. שלא כמקוקים אחרים, הוא נמנע ממפגש מבני אדם. הוא דומה מאוד למקוקים אחרים בהתנהגות קבוצתית: הוא חי בקבוצות מדרגיות שכוללות 10 עד 20 קופים, שמכילות מעט זכרים והרבה נקבות. קוף זה הוא מגן בחירוף על הטריטוריה שלו, בין היתר בעזרת צעקות רמות לעבר הקופים הפולשים ומגע פיזי במידת הצורך.

התנהגותו של המקוק המזוקן מאופיינת על ידי דפוסי התנהגות טיפוסיים לחיה שחיה ביערות: הוא ניזון בצורה בררנית ממגוון גדול של פירות, משתמש במרחבים אינטר-אינדיבידואליים גדולים בזמן חיפוש המזון, וחלק גדול מזמנו מוקדש לטיולים ולאכילה. מקוק מזוקן ניזון בעיקר מפירות, מעלים, מניצנים, מנבטים, מחוטי שדרה, מפרחים, מאצטרובלים, מקליפות זרע ומחלקים אחרים של צמחים מקומיים וחלוציים. הוא ניזון גם מחיות קטנות ומחרקים הנמצאים בצמרות.

אוכלוסייה עריכה

לפי אומדן של איגוד השימור העולמי נותרו בין 3,000 ל-3,500 קופים מפוזרים בכמה אזורים בקרנאטקה, בקראלה ובטמיל נאדו. מקוק מזוקן מדורג בין הפרימטים הנדירים והמאוימים ביותר. אזור תפוצתם הפך למבודד ולבלתי-רציף בשל התפשטות החקלאות, גידולי התה, הקפה, הטיק והקינצ'ונה, הקמת מאגרי מים לשם הפקת חשמל והשקייה, והתיישבות בני האדם כדי לתמוך בפעילויות אלו. קופי המקוק לא חיים, אוכלים או מסיירים במטעים. הרס בית גידולם והעובדה שהם נמנעים ממפגש עם בני אדם הובילה לירידה הדרסטית בגודל האוכלוסייה.

בין 1977 ל-1980 דאגת הציבור לגבי מקוק מזוקן שמצוי בסכנת הכחדה הפכה לנקודה הפוקאלית של הצלת עמק השקט, העימות הסביבתי האכזרי ביותר בהודו בעשור האחרון. בין 1993 ל-1996 נמנו 14 פלוגות של מקוקים מזוקנים בפארק הלאומי עמק השקט, קראלה, אחד מבתי הגידול היחידים של המקוק שלא הפריעו לו. גני חיות רבים לוקחים חלק בתוכנית זיווג בשבי כדי לעזור להבטיח את המשך קיומו של המין הזה, כדוגמת הספארי ברמת גן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מקוק מזוקן באתר הרשימה האדומה של IUCN