מרדכי שליין

מרדכי (מוטל'ה) שליין (1930, קרמנובקה, בלרוס1943) היה פרטיזן בן 13 בבלרוס הכבושה בידי גרמניה הנאצית, שהצטרף לפרטיזנים יהודים בראשות משה גילדנמן שפעלו נגד הנאצים באוקראינה.

מרדכי שליין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג אוקטובר 1943 (בגיל 13 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שליין נולד בקרמנובקה (Karmanovka, Кармановка) (רו') שבבלרוס, במחוז מוגילב, כ-160 ק"מ ממזרח למינסק. מגיל רך הראה שליין כישרון מוזיקלי. בגיל 8 החל ללמוד נגינה בכינור. 

תקופת השואה עריכה

כשהיה שליין בן 11, עם הפלישה הגרמנית ב-1941, נכבש כפרו. בני משפחתו נשלחו להשמדה, והוא שרד בקרב בני משפחת גרנשטיין (Gernstein). כשנרצחו גם בני משפחת גרנשטיין, שרד שליין במסתור. ולאחר מכן ברח ליער עם כינורו, שם התקבל ליחידת הפרטיזנים היהודים של משה גילדנמן, במסגרתה פעל כלוחם מן השורה. 

לפי זכרונותיו של גילדנמן, הוא בחר את שליין לפעולה בכפר אוברוץ' שבצפון אוקראינה ב-20 באוגוסט 1943 בזהות בדויה, מכיוון שלשליין היה שיער בלונדיני והוא לא נראה כיהודי.[1] שליין התחזה לקבצן נוצרי וניגן בכינורו בסביבת הכנסייה של הכפר. קצינים גרמנים ששמעו אותו ציוו עליו להגיע למסעדה שהייתה פופולרית בקרב הגרמנים ולנגן בה. כשניגן שם, שמע את תוכניות הגרמנים שהתארחו במסעדה ודיווח עליהן לגילדנמן. הוא הביא חומרי נפץ למסעדה במספר מנות ופוצץ אותה כשחיילים גרמנים רבים היו בה.[2] שליין נהרג ב-13 באוקטובר 1943 [3][4] (לפי סברה אחרת נהרג ב-1944[5]) בהפגזה גרמנית.

הנצחה עריכה

כינורו של שליין[6] נשמר בידי גילדנמן ובנו שמחה בהמשך המלחמה, ונתרם על ידי נכדיו של גילדנמן ליד ושם. הכינור מוצג במוזיאון יד ושם לתולדות השואה ומשמש בהופעות רשמיות וממלכתיות להנצחת זכר השואה, בין היתר בקונצרט זיכרון לציון 60 שנה לתום מלחמת העולם השנייה שהתקיים בשנת 2005 ביד ושם[7] וכן ב-2009.[8]

ספרות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Crafting Beauty From Despair: Violins of Hope, Peter Duffy, Forward, April 29, 2009
  2. ^ The Story of Amnon Weinstein and Motele Schein, Facing History & Ourselves
  3. ^ דיאדיה מישה [משה גילדנמן], מוטלה: נער יהודי לוחם בשורות הפרטיזנים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990 תרגום מיידיש - נתן ליבנה, עמ' 116, 168
  4. ^ על שליין, באתר יד ושם
  5. ^ 12-Year-Old Jewish Hero of WWII, Dr. Yvette Alt Miller, Aug 17, 2020
  6. ^ תצלום של הכינור בתת-האתר "פרקים בתולדות השואה" באתר יד ושם, בסקציית "חפצים"
  7. ^ "קשת זיכרון", מגזין יד ושם, 39, אוקטובר 2005, ע' 14
  8. ^ תמונות מעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה 20.4.2009, תמונה 6, הכנר דוד סטרוֹנגין (משמאל), בכינורו של שליין, באתר יד ושם
  ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.