מרווה מרושתת

מרווה מרושתת
	מרווה מרושתת
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	שפתניים
סוג:	מרווה
מין:	מרווה מרושתת
שם מדעי
	Salvia sclarea; ‏ליניאוס, 1753

מַרְוָה מְרֻשֶּׁתֶת (שם מדעי: Salvia sclarea), היא עשב בר דו-שנתי (לפעמים חד-שנתי) הנמנה עם משפחת השפתניים. בישראל היא רב-שנתי (בן חלוף), נדירה מאוד ובסכנת הכחדה. תחום תפוצתה בארצות הים התיכון, כולל ארץ ישראל, עד מרכז אסיה, באקלים ים-תיכוני וערבתי. קיימים זנים תרבותיים, הנבדלים זה מזה בצבעיהם ובגודליהם. המרווה המרושתת היא צמח שאינו מהונדס גנטית. למין זה שימוש ברפואה העממית וכיום הוא מגודל להפקת שמן ארומתרפי, תמציות טעם, חומרים לתעשיית הקוסמטיקה, ושמן עתיר באומגה-3 ALA אשר מופק מזרעי המרווה המרושתת.

תיאור עריכה

פרחי המרווה המרושתת

שדה מרווה מרושתת בדרום אירופה

עשב רב-שנתי (בן חלוף), זקוף, מסועף מאוד, בעל ריח חזק ונעים וגובהו 40 עד 55 ס"מ. בישראל מין זה נדיר ובסכנת הכחדה, אך לא בעולם. הגבעולים רְבוּעִים ועבים, מכוסים שערות בלוטיות ארוכות ולבנות. עלי השושנת שרועים לרוב על הקרקע, פשוטים, גדולים ורחבים בדומה לעלה הגבעול. העלים גדולים: באורך 30 ס"מ ליד בסיס הצמח ו-15 ס"מ במעלה הגבעול. הטרף דמוי ביצה-מאורך, שפתו חרוקה, צדו העליון ירוק כהה ופניו מגוממים, צדו התחתון שעיר ומלבין מעט בשל שערות בלוטיות ארוכות ולבנות. התפרחות ערוכות בדורים רבים לאורך הגבעול הראשי הזקוף ולאורך הגבעולים המשניים המפושקים לצדדים. הדורים מרוחקים זה מזה ובכל אחד 2 עד 6 פרחים. עלי התפרחת (החפים), שצבעם ורוד או לבן, גדולים ורחבים, בשפתם ריסים ומחודדים בראשם, והם ארוכים בהרבה מהגביעים (בשונה ממרווה ארצישראלית). הגביע, שאורכו 10 עד 12 מ"מ, משתייר ואינו מתפרה (אינו גדל במהלך הבשלת הפרודות). הגביע דו-שפתני, הוא דמוי פעמון ואינו פחוס (בשונה ממרווה ארצישראלית), לשפתו התחתונה 2 שיניים ולשפה העליונה 3 שיניים, השן המרכזית קצרה מאוד וחסרה חוד שיכני, 2 השיניים הצדדיות בעלות חוד ניכר. הכותרת בולטת מאוד מהגביע, אורכה כ-3 ס"מ וצבעה ורוד או לבן. צינור הכותרת אינו בולט מן הגביע ובפתחו קיים קשקש קטן שעיר או מצויץ החוסם את מבוא הצינור (בשונה ממרווה ארצישראלית). התפרחת היבשה מתייבשת ומשמשת מעט כצמח גלגל העוזר בהפצת הזרעים. "תכונה זו בולטת הרבה יותר במין הקרוב לה – מרווה ארצישראלית. הפרודות נושרות בנקל מהגביע המשתייר. גדל בבתות במדרונות סלעיים שטופי שמש בחגורת הספר של האזור הים-תיכוני. בישראל מין זה גדל בר בגליל העליון המזרחי ב-2 אתרים בתחום מצומצם ברכס נפתלי: ליד מלכיה וליד משגב עם בראש נחל השומר. הוא גדל כפליט תרבות מאזור בית שמש בדרום ועד הגליל^[1]."^{[דרושה הבהרה]} הפריחה במאי ובתחילת יוני.

היסטוריה עריכה

תיאורים של שימושיו הרפואיים של הצמח מופיעים כבר בכתביו של תאופרסטוס (במאה ה-4 לפנה"ס), דיוסקרידס (המאה ה-1 לספירה) ופליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה). זרעי המרווה המרושתת מכוסים בשכבה רירית ועקב תכונה זו, נהגו להניח אותם על עיניים שנכנס אליהן חפץ זר, כך שהחפץ יידבק לזרע וניתן יהיה להסירו בקלות^[2].

בימי הביניים השתמשו בתמצית של עלי ופרחי המרווה המרושתת לטובת תיבול מרקים ומנות ביצים, ונעשה גם שימוש בתמציות טעם מהמרווה המרושתת בריבות, מוצרים אפויים, פודינג, ויינות מוסקט.^[3]

שימושים עריכה

כיום המרווה מגודלת לשם מיצוי שמן, המשמש כחומר ריח בבשמים וחומר טעם בליקרים. שימוש אחר של השמן הוא בארומתרפיה, שימושים אלו נעשים תוך מיצוי שמנים ושמנים אתרים מפרחי הצמח ועליו^[2].

שמן אשר מופק מכבישה קרה מזרעי הצמח עשיר בחומצת שומן חיונית אומגה 3 מסוג alpha linolenic acid ,ALA, (כ-50%), אומגה 9 (כ 25% ), אומגה 6 (כ 12.5%), פיטוסטרולים, ויטמין E בצורה מסיסה בשמן, פוליפנלים ועוד.

שמן זרעי המרווה המרושתת מציג תוצאות יציבות יוצאות דופן בהשוואה למקורות אחרים של אומגה 3, הוא שומר על תכונותיו גם לאחר שנתיים וחצי בטמרפטורת החדר ללא תוספת חומרים משמרים או מייצבים, ונחשב למקור טבעוני עבור אומגה 3.^[4]

פיתוח בישראל- אומגה-3 משמן זרעי המרווה המרושתת עריכה

החל משנות התשעים של המאה הקודמת בדקו חוקרים ממכון וולקני בישראל את המרווה המרושתת, והגיעו למסקנה כי בשמן המופק מזרעי המרווה המרושתת קיים פוטנציאל רפואי ובריאותי גדול^[^{דרוש מקור]}. בשנת 2002 מדינת ישראל חברה לקבוצת יזמים בתחום ההייטק והפרויקט עבר משלב הפיתוח R&D לשלב פיתוח מסחרי. כתוצאה מכך הורחב המחקר ונזרעה חלקה נסיונית במכון, במטרה לבדוק את אפשרות גידולה בארץ בהיקפים גדולים. החלקה המסחרית הראשונה (גידול וקציר) הייתה בכפר יחזקאל, בשנים 2003–2004, לאחר מכן גודלו במדינת ישראל עוד כ 3000 דונם באזורים שונים על מנת להבין את פוטנציאל הגידול המסחרי בהיקפים רחבים.

מ 2008 ועד היום מוצרי שמן זרעי המרווה המרושתת החלו להמכר כתוסף תזונה תחת מותגים שונים בישראל, ארצות הברית וקנדה.

מחקרים קליניים ופרה קלינים שבוצעו על שמן זרעי המרווה המרושתת עריכה

על השמן המרווה המרושתת בוצעו יותר מחמישה ניסויים קליניים ופרה קליניים, לא כל המחקרים פורסמו עד עצם היום הזה אבל ניתן למנות את המחקרים בתחומים הבאים:

מחקר פרה-קליני שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות (שלוחה של האוניברסיטה העברית בירושלים) שנעשה במודל קוליטיס, שבו השוו את תוצאות השימוש בשמן המרווה המרושתת לשמני דגים ושמני תירס.^[5]
מחקר פרה-קליני שנערך באוניברסיטת אריאל ובדק את ההשפעה של שמן המרווה במצבי חרדה ודיכאון.^[6]
מחקר אנטי אייג'ינג של רקמות עור שנערך על ידי מדענים יוצאי מכון ויצמן למדע.
מחקר קליני שנערך בבית החולים הדסה עין כרם, על קבוצה של 32 חולים שבו נבדקו השפעה לקיחת קפסולות שמן מרווה מרושתת (6 קפסולות ביום) על חולי לב עם בעיות באיזון השומנים בדם.^[7]

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מרווה מרושתת בוויקישיתוף

מרווה מרושתת, באתר ITIS (באנגלית)
מרווה מרושתת, באתר NCBI (באנגלית)
מרווה מרושתת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
מרווה מרושתת, באתר צמח השדה
מרווה מרושתת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
מרווה מרושתת, באתר Tropicos (באנגלית)
מרווה מרושתת, באתר GBIF (באנגלית)
מרווה מרושתת, באתר The Plant List (באנגלית)
מרווה מרושתת, באתר IPNI (באנגלית)
קישור למאמר על המחקר הפרה קליני שנעשה על המרווה המרושתת בתחום של קוליטיס ו IBD
קישור למאמר על המחקר הפרה קליני שנעשה על המרווה המרושתת בתחום של מצבי דיכאון וחרדה
מאמר- טרה מעשירה את משקאות השוקו שלה באומגה 3

הערות שוליים עריכה

^ מרווה מרושתת, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
^ ¹ ² Nicholas Culpeper, The Complete Herbal, ‏5/5/2021
^ Lytton J. Musselman, Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, ed. 2. Albert T. Leung, and Steven Foster, Economic Botany 50, 1996-10, עמ' 422–422 doi: 10.1007/bf02866524
^ Hippocrates Health Institute, Clary Sage Seed Oil Vegan Omega ), https://hippocratesinst.org/clary-sage-seed-oil (ארכיון)
^ Ram Reifen, Anna Karlinsky, Aliza H. Stark, Zipi Berkovich, α-Linolenic acid (ALA) is an anti-inflammatory agent in inflammatory bowel disease, The Journal of Nutritional Biochemistry 26, 2015-12, עמ' 1632–1640 doi: 10.1016/j.jnutbio.2015.08.006
^ Moshe Gross, Elimelech Nesher, Tatiana Tikhonov, Olga Raz, Chronic food administration of Salvia sclarea oil reduces animals' anxious and dominant behavior, Journal of Medicinal Food 16, 2013-3, עמ' 216–222 doi: 10.1089/jmf.2012.0137
^ אומגה-3 מרווה מרושתת- מחקר קליני השפעה על פרופיל שומנים בדם, באתר נייטשרסייג אומגה-3 ממרווה מרושתת המקורית (באנגלית)

[1] מרווה מרושתת, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל

[bibliomania.com-2] ¹ ² Nicholas Culpeper, The Complete Herbal, ‏5/5/2021

[3] Lytton J. Musselman, Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, ed. 2. Albert T. Leung, and Steven Foster, Economic Botany 50, 1996-10, עמ' 422–422 doi: 10.1007/bf02866524

[4] Hippocrates Health Institute, Clary Sage Seed Oil Vegan Omega ), https://hippocratesinst.org/clary-sage-seed-oil (ארכיון)

[5] Ram Reifen, Anna Karlinsky, Aliza H. Stark, Zipi Berkovich, α-Linolenic acid (ALA) is an anti-inflammatory agent in inflammatory bowel disease, The Journal of Nutritional Biochemistry 26, 2015-12, עמ' 1632–1640 doi: 10.1016/j.jnutbio.2015.08.006

[6] Moshe Gross, Elimelech Nesher, Tatiana Tikhonov, Olga Raz, Chronic food administration of Salvia sclarea oil reduces animals' anxious and dominant behavior, Journal of Medicinal Food 16, 2013-3, עמ' 216–222 doi: 10.1089/jmf.2012.0137

[7] אומגה-3 מרווה מרושתת- מחקר קליני השפעה על פרופיל שומנים בדם, באתר נייטשרסייג אומגה-3 ממרווה מרושתת המקורית (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]