מרים לוינגר
מרים לוינגר (אלול ה'תרצ"ז, 1937 – י"א בתשרי ה'תשפ"א, 28 בספטמבר 2020) הייתה, יחד עם בעלה, הרב משה לוינגר, ממקימי גוש אמונים וממחדשי היישוב היהודי בחברון.
 | |
| לידה |
1937 אלול ה'תרצ"ז ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 2020 (בגיל 83 בערך) י"א בתשרי ה'תשפ"א |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | חברון |
| תקופת הפעילות |
? – 28 בספטמבר 2020 |
| בן או בת זוג |
משה לוינגר |
| צאצאים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בשם מרים ביינהורן כבת הזקונים ברובע הברונקס שבניו יורק. אביה היה חזן בברונקס. למדה בבית ספר התיכון היוקרתי במנהטן האנטר קולג', למדה לנגן בפסנתר ולאחר התלבטות בחרה לוותר על קריירה כמוזיקאית ולעלות ארצה בשנת ה'תשט"ו (1955)[1].
למדה סיעוד בבי"ח שערי צדק בירושלים.
בשנת ה'תשי"ט (1959) התחתנה עם משה לוינגר שלמד בישיבת מרכז הרב.
למדה אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובהשפעתו נשארה בארץ למרות לחצים של הוריה לשוב לארצות הברית[2].
פועלה עריכה
מלון פארק עריכה
בשעות הבוקר של י"ד בניסן תשכ"ח הגיעה משאית למושב נחלים, אספה שם מספר משפחות עם ילדיהן הקטנים, מקרר ומכונת כביסה[3] והמשיכה לרחובות ולאבן-שמואל, להביא גם משם משפחות. חברון הייתה אז ריקה מיהודים מאז פרעות תרפ"ט ב-1929, שבהן נרצחו 67 יהודים.
קבוצת המשפחות הגיעה לחברון וביקשה מפאיז קוואסמה בעל בית המלון בחברון, לשכור את המלון למשך חג הפסח.
כשהגיעו, ניקו והכשירו את המטבח לפסח כדת וכדין, קבעו מזוזות וערכו את ליל הסדר, כשעורך הסדר היה הרב חיים דרוקמן.
בית הדסה עריכה
הייתה מהנשים הראשונות שנכנסו בשנת 1979 לבית הדסה יחד עם קבוצת נשים יהודיות וילדיהן[4]. הן שהו במקום עד ההחלטה של ממשלת ישראל על חידוש היישוב היהודי בחברון, והתרת המגורים בבית הדסה במאי 1980.
הרשעה בפלילים עריכה
ב-4 במאי 1994, השתתפה יחד עם בעלה בקטטה בכיכר גרוס שבחברון במסגרתה הכתה באגרופים קצין משטרה, שוטר ואיש מג"ב ואף נשכה את אחד השוטרים. כשניסו השוטרים לעצור אותה - התנגדה למעצר. בגין מעשים אלו הורשעה בתקיפת שוטרים ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונדונה לשלושה חודשי מאסר בפועל ולארבעה חודשי מאסר על תנאי[5][6]. בנוסף, לאחר שביזתה לוינגר את בית המשפט, נשלחה לשישה ימי מאסר בפועל[7].
קבר רחל עריכה
ראש השנה תשס"א, בשלהי שנת 2001, החלו התפרעויות של ערבים בארץ כולה ובעיקר בירושלים ובהר הבית, בחברון, בקבר יוסף ובקבר רחל. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים, לא הותרה כניסת יהודים לקבר רחל, ובעקבות המהומות פורסם שאם ציבור גדול ידרוש להגיע למקום על אף המצב, ייפתח הקבר לתפילת יהודים.
בעקבות הלחץ הציבורי החלה הדרך להיפתח, בתחילה בצמצום ובקושי רב. פעם ביום עשה אוטובוס ממוגן ירי את דרכו הלוך וחזור בין מחסום 300 לבין מתחם הקבר. מרים לוינגר הייתה עומדת במחסום, מכבדת את החיילים בדברי מתיקה ומחכה לראות שהאוטובוס אכן מגיע. לרוב הוא היה מגיע לאחר שעות, וגם כשהגיע היה צריך לדאוג לג'יפ שילווה אותו. לא פעם האוטובוס לא הגיע כלל ורק לאחר סדרה של טלפונים אישיים לחברי כנסת שונים ואישים בעלי השפעה, הגיע האוטובוס[8].
בשנת ה'תשע"ט זכתה מרים בפרס ירושלים "על פועלה המבורך בעשרות השנים במסירות רבה למען ההתנחלות היהודית בעיר חברון"[9].
הנצחה עריכה
בנובמבר 2020, כחודשיים לאחר פטירתה של מרים לוינגר, הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, כי החליטה לקרוא לכביש חדש, שהוחל בעבודות לסלילתו, בין צומת גוש עציון לקריית ארבע, על שם הרב משה והרבנית מרים לוינגר[10].
חיים אישיים עריכה
הייתה נשואה לרב משה לוינגר והתגוררה בחברון. ילדה וגידלה את 11 ילדיהם. בין ילדיה העיתונאית והסופרת עתיה זר ומלאכי לוינגר. נקברה בחלקת רבני חברון לצד בעלה הרב משה לוינגר[11].
לקריאה נוספת עריכה
- עתיה זר, מבצע משאית, מכון הר ברכה
- נעם ושירה ונגרובר, מתנחלים בארץ האבות (2 כרכים), הוצאת דברי שיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבות בנושא מרים לוינגר, באתר ערוץ 7
- ארנון סגל, מכאן הכול יתחיל, באתר עולם קטן
- ניצן קידר, בני קצובר סופד בשיחה עם ערוץ 7 לרבנית מרים לוינגר ז"ל. "היא דאגה לפרט ולכלל בנחישות ובהתמדה לצד כישרון והכל בסבר פנים יפות"., באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2020
- בתאל קולמן, מקור ההשראה של המתנחלת מספר אחת: חלוצי חדרה ויסוד־המעלה, בעיתון מקור ראשון, 4 באוקטובר 2020
- שרה העצני, ההולכות בדרך לא זרועה, דעה באתר ישראל היום
הערות שוליים עריכה
- ^ יעקב פרידלנד, אשת אמת, באמת: קדיש לרבנית מרים לוינגר, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2020
- ^ משמיע ישועה, עמ' 246
- ^ עתיה זר, כשהרב לוינגר עשה פסח במלון, באתר ערוץ 7, 17 באפריל 2008
- ^ מערכת ריבונות, הנשים הסתננו מסולם שהוצב על גב המשאית, באתר ריבונות, 23 במאי 2017
- ^ אדטו עדנה, בית-המשפט השלום בירושלים יגזור היום את דינה של מרים לוינגר. הרבנית לוינגר הורשעה בהכאת קצין ובנשיכת שוטר בחברון, ידיעות אחרונות, 18 בדצמבר 1995
- ^ רע"פ 3889/96 - מרים לוינגר נ' מדינת ישראל
- ^ בש"פ 7252/95 - מרים לוינגר נ' מדינת ישראל
- ^ מאמע רחל מאת חסיה בן זכאי
- ^ פרס ירושלים יוענק לרבנית מרים לוינגר, באתר ערוץ 7, 23.1.2019
- ^ כביש לוינגר, 18 בנובמבר 2020, באתר מועצת יש"ע
- ^ הרבנית מרים לוינגר - סיפור חייה